יומן מסנן ההשחתות

''''ההתחמשות המחודשת של בריטניה''' הייתה תקופה בהיסטוריה הבריטית, בין [[1934]] ל-[[1939]], בה [[הממלכה המאוחדת]] החלה בתוכנית משמעותית של חימוש מחדש של [[הכוחות המזוינים של בריטניה|הכוחות המזוינים]] שלה כהכנה ל[[מלחמת העולם השנייה|מלחמה נגד גרמניה]]. תהליך זה היה חלק מתגובה כללית לאיום הגובר מצד [[גרמניה הנאצית]] תחת שלטונו של [[אדולף היטלר]]. בין השנים 1934 ל-1939 נעשה מאמץ משמעותי להגדלת והכשרת [[הכוחות המזוינים של בריטניה|הכוחות המזוינים]] של הממלכה המאוחדת. הצורך בהתחמשות גבר לאחר ירידה משמעותית בתקציבי הביטחון, אשר ירדו מ-766 מיליון ליש"ט בשנת 20–1919 ל-102 מיליון ליש"ט בשנת 1932. [[קובץ:Prince_of_Wales-1.jpg|ממוזער|334x334 פיקסלים|HMS הנסיך מוויילס, שהוזמן בשנת 1936, כחלק מתוכנית החימוש מחדש.]] == רקע היסטורי == ==== עליית הנאצים לשלטון ==== ==== חוק עשר השנים ==== {{קישור שפה|2=Ten Year Rule|3=חוק עשר השנים}} (Ten Year Rule) היה מדיניות שהונהגה על ידי [[ממשלת בריטניה]] לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], בשנת [[1919]]. המדיניות קבעה כי תכנון התקציב והמדיניות הצבאית יתבססו על ההנחה שבריטניה לא תהיה מעורבת במלחמה גדולה בעשר השנים הבאות. חוק זה השפיע בצורה משמעותית על קיצוצי התקציב הצבאי והפירוז של הכוחות המזוינים הבריטיים ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] ותחילת [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] של [[המאה ה-20]]. ==== יישום והשפעות ==== בתחילה, חוק עשר השנים נקבע כהנחה שנתית שהתחדשה מדי שנה. המשמעות הייתה שהמדיניות נמשכה למעשה לאורך כל שנות ה-20, כשבכל שנה הניחו שוב שהמלחמה לא תפרוץ בעשור הקרוב. השפעה מרכזית של המדיניות הייתה הפחתה משמעותית בהשקעות בציוד צבאי ובכוח אדם צבאי, מה שהוביל להקטנת היכולת הצבאית של [[הממלכה המאוחדת|בריטניה]]. ==== ביטול החוק ==== בשנת [[1932]], על רקע התחזקות האיומים הבינלאומיים ובעיקר [[עליית הנאצים לשלטון|עליית הנאציזם בגרמניה]], החליטה [[ממשלת בריטניה]] לבטל את חוק עשר השנים. ההבנה שהאיומים גוברים ושיש צורך להתחמש מחדש הובילה לשינוי מדיניות ולהתחלת תוכניות ההתחמשות. ==== ביקורת והשלכות ==== חוק עשר השנים ספג ביקורת רבה בשל השפעתו על מוכנות בריטניה למלחמה. רבים טענו שהמדיניות הביאה לכך שבריטניה נכנסה ל[[מלחמת העולם השנייה]] כשאינה מוכנה באופן מלא. עם זאת, יש הטוענים כי התקופה של חוק עשר השנים אפשרה לבריטניה להפנות משאבים לצרכים אזרחיים ולשיקום כלכלי לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]]. ישנם מקורות המתארים את ההתחמשות הבריטית מיד לאחר ביטול חוק עשר השנים כלא חד משמעית, ונעה בין פירוק לחימוש מחדש.<ref name=":2">{{Cite book|last=Higham|first=Robin|title=A Guide to the Sources of British Military History|publisher=Routledge|year=2015|isbn=9781317390213|location=London|pages=453}}</ref> <ref>{{Cite book|last=Millett|first=Allan|title=Military Effectiveness: Volume 2, The Interwar Period|last2=Murray|first2=Williamson|publisher=Cambridge University Press|year=2010|isbn=9780521425896|location=Cambridge|pages=101}}</ref> גם לאחר קריסת [[חבר הלאומים]] ב-1935, תוכנית החימוש הבריטית רוככה בגלל מדיניות ה[[פייסנות|פיוס]].{{הבהרה}}<ref name=":2" /> == קריסת מדיניות הפירוז הבינלאומי == המצב הבינלאומי השתנה באופן דרמטי לאחר [[עליית הנאצים לשלטון|עליית אדולף היטלר לשלטון בגרמניה בשנת 1933]]. גרמניה פרשה מ[[חבר הלאומים]] ומוועידת הפירוז של ז'נבה, [[התחמשות גרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה|והחלה בהתחמשות מחודשת]]. ההחלטה לפרוש התקבלה בעקבות סירוב של מעצמות המערב, במיוחד [[הרפובליקה הצרפתית השלישית|צרפת]] ו[[פולין]], להיענות לדרישות גרמניה להשוות את כמות הנשק שלהן עם זו של גרמניה, או לחלופין לצמצם את החימוש שלהן. היטלר הצהיר שהסיבה לפרישה הייתה חוסר ההסכמה להשיג שוויון חימוש, אשר הוא ראה כחיוני להשתתפות גרמניה במוסדות בינלאומיים והסכמים​ <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://encyclopedia.ushmm.org/content/en/film/germany-rejects-disarmament-and-international-cooperation|כותרת=Germany rejects disarmament and international cooperation|אתר=encyclopedia.ushmm.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-05-16}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.loc.gov/item/2021667903/|כותרת=Withdrawal of Germany from the League of Nations. Letter from Konstantin von Neurath.|אתר=Library of Congress, Washington, D.C. 20540 USA|תאריך_וידוא=2024-05-16}}</ref> כתגובה לכך, הוקם בבריטניה ועדת דרישות הביטחון (DRC) בנובמבר [[1933]], אשר קבעה כי האיום המרכזי על [[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] הוא [[גרמניה הנאצית|מגרמניה]]. ה-DRC קבעה את העדיפות האסטרטגית של בריטניה כהימנעות מעימות עם [[האימפריה היפנית|יפן]] ולהתרכז בגרמניה כאיום העיקרי.<ref name=":3">{{Cite journal|last=Neilson|first=Keith|date=2003|title=The Defence Requirements Sub-Committee, British Strategic Foreign Policy, Neville Chamberlain and the Path to Appeasement|url=https://www.jstor.org/stable/3489289|journal=The English Historical Review|volume=118|issue=477|pages=651-684|via=JSTOR}}</ref> ההצעה הראשונית של DRC הייתה להוציא 71 מיליון [[לירה שטרלינג|פאונד]] על חימוש מחדש בחמש השנים הבאות (1934-39) על מנת לצייד מחדש את [[הצבא הבריטי]] ללחימה באירופה. עם זאת, [[אוצר הוד מלכותו|האוצר]] אילץ להפחית את תוכנית ההרחבה של [[הכוחות המזוינים של בריטניה|צבא היבשה]] ל-50 מיליון ליש"ט, ולהכפיל את זה של [[חיל האוויר המלכותי]]. מטרתו העיקרית הייתה להרתיע את התוקפנות הגרמנית על ידי בניית חיל אוויר מודרני. DRC קבעה גם את מוקד האסטרטגיה של בריטניה לאורך השנים הראשונות של החימוש מחדש, והובילה למתח מתמשך בין שלושת הגופים [[הצבא הבריטי|הצבא]], [[אוצר הוד מלכותו|האוצר]] ומשרד [[משרד החוץ, חבר העמים והפיתוח|החוץ]].{{הערה|שם=:3}} == תחילת ההתחמשות == תוכנית ההתחמשות כללה הגדלת תקציבי הביטחון והרחבת היכולות הצבאיות של בריטניה ובעיקר של [[חיל האוויר המלכותי]]: === חיל האוויר המלכותי === בשנת 1918 היו ל[[חיל האוויר המלכותי]] החדש 290,000 איש וכ-23,000 מטוסים. <ref>https://www.raf.mod.uk/our-organisation/our-history/#:~:text=The%20'new'%20RAF%20was%20the,in%20support%20of%20ground%20forces.</ref> בריטניה שמה דגש מיוחד על התחמשות חיל האוויר המלכותי. הבנת החשיבות של כוח אווירי מודרני הייתה מכרעת, במיוחד לנוכח האיומים של [[לופטוואפה (ורמאכט)|חיל האוויר הגרמני]] (Luftwaffe). תוכנית ההרחבה של חיל האוויר: בשנת [[1935]], אישרה הממשלה הבריטית תוכנית שאפתנית להרחבת חיל האוויר. התוכנית כללה ייצור מוגבר של [[מטוס קרב|מטוסי קרב]], מטוסי [[מפציץ|מפציצים]] ומטוסי תובלה. פיתוח מטוסי קרב מתקדמים: אחד הפיתוחים המרכזיים היה מטוס הקרב ה”[[הוקר הוריקן]]” ולאחריו ה”[[סופרמרין ספיטפייר]]”, שניהם שיחקו תפקיד מרכזי ב[[הקרב על בריטניה|קרב על בריטניה]] ב-[[1940]]. כחלק מהמאמץ להגדיל את יכולות חיל האוויר, בריטניה הקימה מפעלי ייצור תעופה חדשים, חלקם במימון ממשלתי מלא וחלקם בסיוע ממשלתי למפעלים פרטיים, אשר כונו "מפעלי צל" (Shadow Factories). מפעלים אלו ייצרו כמות גדולה של מטוסים, תחמושת ורכיבים תעופתיים נוספים === הצי מלכותי === בריטניה, כמעצמה ימית מסורתית, חיזקה גם את חיל הים שלה. הבריטים השקיעו בבניית נושאות מטוסים חדשות ובשדרוג ספינות הקרב הקיימות פיתוח כלי נשק ימיים: פיתוח טכנולוגיות חדשות לנשק ימי, כגון [[טורפדו|טורפדות]] משופרים [[צוללת|וצוללות]] מתקדמות, עמדו גם הן בראש סדר העדיפויות. בין האוניות החדשות שנרכשו היו חמש אוניות קרב מסוג "המלך ג'ורג' החמישי". כמו כן, נרכשו [[נושאת מטוסים|נושאות מטוסים]] חדשות כמו נושאות המטוסים מסדרת "אילוסטריוס" וסדרות גדולות של [[סירה|סירות]] חדשות. בנוסף, [[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] האיצה את בניית בסיס הצי בסינגפור, אשר הושלם בתוך שלוש וחצי שנים במקום חמש שנים כפי שתוכנן במקור. חיל הים אף הרחיב ושדרג את הצי הקיים, כולל מודרניזציה של אוניות כמו ה-[[אה"מ רינואון (1916)|HMS Renown]] וה-[[אה"מ וורספייט (1913)|HMS Warspite]], בעוד שאוניות אחרות קיבלו שדרוגים חלקיים<ref name=":1">{{Cite book|last=Kennedy|first=Greg|title=Incidents and International Relations: People, Power, and Personalities|last2=Neilson|first2=Keith|publisher=Praeger|year=2002|isbn=0275965961|location=Westport, CT|pages=123}}</ref> === הצבא בריטי === ההתמקדות בתחילת הדרך הייתה בעיקר בכוחות האוויר והים, אך גם [[הצבא הבריטי|חיל היבשה]] התחיל בהדרגה להתחמש. חידוש ציוד: תהליך ההתחמשות כלל רכש של טנקים חדשים, תותחים ואמצעי לחימה מודרניים נוספים. אימונים: הוגברה תשומת הלב לאימונים ולשיפור היכולות הטקטיות והאסטרטגיות של החיילים. ההשקעות התמקדו בעיקר בהצטיידות בטנקים מודרניים ובנשק מתקדם כמו [[הוביצר|הוביצרים]], והמפעלים המלכותיים לציוד צבאי (Royal Ordnance Factories) הוכנו לייצור המוני של תחמושת. אולם, בגלל המחסור בתקציבים והשקעת המשאבים הגדולה יותר [[חיל האוויר המלכותי|בחיל האוויר]] [[הצי המלכותי הבריטי|והצי]], נותר הצבא הבריטי קטן ומצומצם יחסית ל[[ורמאכט|כוחות הגרמנים]] עד פרוץ המלחמה בשנת [[1939]] == ראו גם== * [[התחמשות גרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה|התחמשות גרמניה לפני מלחמת העולם השנייה]] * [[חוק עשר שנים]] == קישורים חיצוניים == * [http://www.ibiblio.org/hyperwar/UN/UK/UK-Civil-WarProduction/UK-Civil-WarProduction-2.html הפקת מלחמה בבריטניה] == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} * {{DEFAULTSORT:Rearmament (Uk, 1930s)}} [[קטגוריה:מלחמת העולם השנייה]]'