יומן מסנן ההשחתות

''''מעצרי [[פלסטינים]] ו[[ערביי ישראל]] במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]]''' בוצעו עקב [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|מתקפת החמאס]] ב-[[7 באוקטובר]] [[2023]], שבה נרצחו ונהרגו מעל ל-1,100 איש. המעצרים נועדו למנוע מעשי [[טרור פלסטיני]] ו[[הסתה]], הן בישראל והן ב[[זירת יהודה ושומרון במלחמת חרבות ברזל|זירת יהודה ושומרון]]. כוחות הביטחון ב[[ישראל]] ובשטחי [[הרשות הפלסטינית]] עצרו אלפי [[פלסטינים]], בהם אלפי פועלים מ[[רצועת עזה]] שקיבלו [[היתר כניסה לישראל]]. לאחר חקירתם של הפועלים, במטרה לבדוק האם היה להם מידע מוקדם אודות מתקפת הפתע, שחררה ישראל ב-3 בנובמבר לרצועת עזה כ-4,000 פועלים פלסטינים שהיו עצורים במשך כשלושה שבועות. בנוסף נעצרו פלסטינים החשודים בפעילות טרור ו[[ערבים ישראלים]] החשודים בפרסום דברי [[הסתה]]. הועלו טענות ועדויות רבות ל[[התעללות]] ו[[עינויים]] בפלסטינים עצורים{{הערה|לפי הפרק [[#טענות להתעללות ועינויים|טענות להתעללות ועינויים]] בערך}}. מאז תחילת המלחמה, 27 עזתים [[מוות במעצר|מתו במעצר]] בישראל{{הערה|שם=:1|{{הארץ|הגר שיזף|27 עזתים מתו במתקני מעצר צבאיים בישראל מאז תחילת המלחמה|0000018e-1240-df16-a58e-1ffedcf70000|7 במרץ 2024}}}}, מתוכם, לפי עדויות, אחד נרצח על ידי הכוחות הישראליים<ref name=":0">{{שיחה מקומית|עימאד אבו הוואש|"היה כבר עדיף שיירו בנו": פלסטינים מעידים על התעללות בכלא|היה-כבר-עדיף-שיירו-בנו-פלסטינים-מעידי|11 בדצמבר 2023}}</ref>. שניים מהעצורים שמתו בזמן מעצרם היו פועלים עזתים ששהו בישראל באישור ונעצרו עם פרוץ המלחמה<ref name=":1" />. לפחות שניים מהמתים נמצאו עם סימני אלימות<ref name=":3" />. ==רקע== ===מעצר פלסטינים על רקע ביטחוני=== {{הפניה לערך מורחב|אסיר ביטחוני}} על פי דו"ח רשמי שפורסם על ידי {{קישור שפה|אנגלית|Ministry of Detainees and Ex-Detainees Affairs|המשרד לענייני עצורים}} של [[הרשות הפלסטינית]], בשיתוף עם [[הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה]], מקום המדינה ועד אפריל 2017 נעצרו כמיליון פלסטינים על ידי ישראל{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20220810055733/https://english.palinfo.com/news/2017/4/15/Report-About-1-000-000-Palestinians-arrested-since-1948|כותרת=Report: About 1,000,000 Palestinians arrested since 1948|הכותב=|מידע נוסף=באתר [[ארכיון האינטרנט]]|תאריך=15 באפריל 2017|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=28 בנובמבר 2023}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.palestinechronicle.com/israel-arrested-one-million-palestinians-since-1948-report/|כותרת=Israel Arrested One Million Palestinians since 1948: Report - Palestine Chronicle|הכותב=admin|מידע נוסף=באתר "Palestine Chronicle"|תאריך=17 באפריל 2017|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=28 בנובמבר 2023}}}}. בספטמבר 2023, לפני פרוץ המלחמה, החזיקה ישראל ב-5,088 [[אסיר ביטחוני|אסירים ביטחוניים]] פלסטינים. כ-1,200 מתוכם נעצרו ב[[מעצר מנהלי]], ללא כתב אישום או הליך משפטי, המוארך מעת לעת{{הערה|שם=המוקד|{{הארץ|[[ניר חסון]], הגר שיזף|בישראל כלואים 6,704 פלסטינים, 2,070 מהם עצורים מנהלית ו-1,512 נכלאו בחודש שעבר|0000018b-87c6-df47-a3df-ffcf6ba00000?gift{{=}}f17400a9ad904320811b0d6ac7edea1d|1 בנובמבר 2023}}}}. ===שלילת אישורי עבודה=== {{ראו גם | ערכים = [[היתר כניסה לישראל]], [[עובדים פלסטינים בישראל]]}} לפני פרוץ המלחמה, כ-19,000 גברים מעל גיל 25 מ[[רצועת עזה]] קיבלו [[היתר כניסה לישראל|אישור לעבוד בישראל]], בעיקר בענפי ה[[חקלאות]] וה[[בנייה]]. הצעד נועד לספק מקורות פרנסה לחלק מתושבי הרצועה{{הערה|{{INSS|חגי אטקס, ופאק עדנאן|תעסוקת עובדים עזתים בישראל – תוצאות סקר ראשון ומשמעויות להסדרת התעסוקה|workers-from-gaza|מבט על, גיליון 1626, 1 באוגוסט 2022}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.theguardian.com/world/2023/jan/01/its-like-another-planet-crossing-the-border-from-gaza-to-work-in-israel|כותרת=‘It’s like another planet’: crossing the frontier from Gaza to work in Israel|הכותב=|מידע נוסף=באתר [[הגארדיאן]]|תאריך=1 בינואר 2023|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=16 בנובמבר 2023}}}}. שלושה ימים לאחר ה[[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|טבח]] שביצע חמאס בישראל ב-7 באוקטובר 2023, ביטל [[מתאם פעולות הממשלה בשטחים]] את כל היתרי העבודה שניתנו לתושבי עזה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://jacobin.com/2023/10/palestinian-workers-missing-detained-israel-occupation-gaza|כותרת=Thousands of Palestinian Workers Have Gone Missing in Israel|הכותב=|מידע נוסף=באתר jacobin.com|תאריך=29 באוקטובר 2023|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=16 בנובמבר 2023}}}}. ביטול היתרי העבודה הפך את מי ששהו כדין בישראל ל"[[שוהים בלתי חוקיים]]"{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://posta.co.il/article/38792651/|כותרת=עתירה לבג"ץ: שחררו אלפי פועלים מעזה שמוחזקים בישראל כקלפי מיקוח|הכותב=|מידע נוסף=באתר "פוסטה"|תאריך=24 באוקטובר 2023|תאריך_וידוא=16 בנובמבר 2023}}}}. לאחר שכ-4,000 פועלים הוחזרו לעזה, הכריז [[הקבינט המדיני-ביטחוני]] כי "לא יהיו יותר פועלים פלסטינים מעזה בישראל"{{הערה|שם=פועלים הוחזרו|{{ynet|אלישע בן קימון, עינב חלבי|אחרי כמעט חודש: אלפי פועלים עזתים שנעצרו אחרי 7 באוקטובר שוחררו לרצועה|news/article/byhl3gzxt|3 בנובמבר 2023}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.theguardian.com/world/2023/nov/03/israel-deports-thousands-of-stranded-palestinian-workers-back-to-gaza|כותרת=Israel deports thousands of stranded Palestinian workers back to Gaza|הכותב=|מידע נוסף=באתר [[the Guardian]]|תאריך=3 בנובמבר 2023|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=16 בנובמבר 2023}}}}. ==מעצרי פלסטינים== ===מעצרי פלסטינים מעזה=== לאחר פרוץ המלחמה נעצרו אלפי פלסטינים מרצועת עזה שהיו בעלי היתר עבודה במחנות מעצר צבאיים. על פי ד"ר נסרי אבו ג'יש, שר העבודה ב[[הרשות הפלסטינית|רשות הפלסטינית]], נעצרו כ-4,500 פועלים. [[ארגון העבודה הבין-לאומי]] ואיגוד העובדים הפלסטינים מסרו הערכות דומות{{הערה|שם=אינדפנדנט1|{{קישור כללי|כתובת=https://www.independent.co.uk/news/world/middle-east/gazan-work-permits-missing-israel-b2432631.html|כותרת={{משמאל לימין|Thousands of Gazans missing in Israel as workers ‘rounded up and blindfolded’}}|הכותב=|מידע נוסף=באתר [[אינדפנדנט]]|תאריך=23 באוקטובר 2023|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=16 בנובמבר 2023}}}}. [[מתאם פעולות הממשלה בשטחים]] דיווח על מעצר של פלסטינים תושבי עזה, אך לא דיווח כמה פלסטינים נעצרו ולא סיפק נתונים אודות הסיבות למעצר או תנאי המעצר{{הערה|שם=אינדפנדנט1}}. ארגון [[אמנסטי אינטרנשיונל]] דיווח שאלפי עובדים מעזה נעצרו למשך שלושה שבועות או יותר, בשני מרכזי מעצר צבאיים בישראל, ללא תקשורת עם העולם החיצון. חלקם שוחררו, אך הארגון הצהיר כי "אין שקיפות מצד הרשויות הישראליות" לגבי מספר תושבי עזה שנותרו במעצר{{הערה|שם=אמנסטי1|{{קישור כללי|כתובת=https://www.amnesty.org/en/latest/news/2023/11/israel-opt-horrifying-cases-of-torture-and-degrading-treatment-of-palestinian-detainees-amid-spike-in-arbitrary-arrests/ |כותרת=Israel/OPT: Horrifying cases of torture and degrading treatment of Palestinian detainees amid spike in arbitrary arrests |תאריך_וידוא=16 בנובמבר 2023 |הכותב= |תאריך=8 בנובמבר 2023 |שפה=אנגלית |ציטוט= |מידע נוסף=באתר [[אמנסטי אינטרנשיונל]]}}}}. במהלך הפעילות המבצאית בעזה פעלה [[יחידה 504]] וחקרה בשטח מחבלים ואזרחים. במהלך הפעילות נעצרו מאות מחבלים ונשלחו להמשך חקירה בישראל{{הערה|{{חדשות 13|אור הלר|פעילות יחידה 504 של אמ"ן נחשפת: מעל 300 מחבלי חמאס נעצרו בעזה|item/news/politics/security/p1qqi-903812351|20 בנובמבר 2023}}}}. על פי דיווחי צה"ל נעצרו יותר מ-500 פעילי טרור ברצועת עזה בחודש נובמבר, בהם כ-350 פעילי חמאס ועוד כ-120 פעילי [[הג'יהאד האסלאמי]]. בין העצורים נמנים גברים ונשים, בהם קטינים וקטינות. הגברים מוחזקים במתקן מעצר ב[[שדה תימן|בסיס שדה תימן]], והנשים ב[[מחנה ענתות]]. העצורים מוחזקים בעיניים מכוסות וידיים אזוקות לאורך רוב שעות היממה. הם מועברים לחקירות, ועצורים שנמצא כי לא היו מעורבים בפעילות טרור מוחזרים לרצועת עזה. עצורים אחרים מועברים לידי [[שירות בתי הסוהר]]. העצורים מעזה מוחזקים במסגרת [[חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים]], שנועד לטפל באזרחי לבנון ורצועת עזה שישראל אינה מגדירה כשבויי מלחמה ושהשתתפו בפעילות איבה נגד המדינה{{הערה|{{הארץ|הגר שיזף|מאות עזתים שנעצרו במלחמה כלואים בדרום עם כיסוי עיניים ואזוקים רוב היום|0000018c-7932-d98c-abef-ffb7fcd70000?gift{{=}}57c3c5c2ae154014a8902bef6cd1879b|18 בדצמבר 2023}}}}. ===מעצרים בשטחי הרשות הפלסטינית ובמזרח ירושלים=== כחלק מהמלחמה שהכריזה ישראל על ארגון חמאס, וכדי למנוע טבח הדומה לזה שהתרחש בעוטף עזה גם באזור יהודה ושומרון וקו התפר, הגבירה ישראל מאוד את היקף המעצרים של פלסטינים בשטחי [[הרשות הפלסטינית]] וב[[מזרח ירושלים]] מאז 7 באוקטובר<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/14741935|הכותב=חנן גרינווד|כותרת=מתחילת המלחמה: 800 מבוקשים נעצרו ברחבי יהודה ושומרון - ובהם 500 פעילי חמאס|אתר=ישראל היום|תאריך=23/10/2023}}</ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.icrc.org/en/document/rising-violence-west-bank-may-have-irreversible-consequences-communities |כותרת=Israel and the Occupied Territories: Rising violence in the West Bank may have irreversible consequences for communities |תאריך_וידוא=16 בנובמבר 2023 |הכותב= |תאריך=31 באוקטובר 2023 |שפה=אנגלית |ציטוט= |מידע נוסף=באתר [[הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום]]}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.wsj.com/world/middle-east/israel-steps-up-arrests-in-the-west-bank-in-wake-of-hamas-attacks-1d7f5c92|כותרת=Israel Steps Up Arrests in the West Bank in Wake of Hamas Attacks|מידע נוסף=באתר [[וול סטריט ג'ורנל]]|תאריך=5 בנובמבר 2023|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=16 בנובמבר 2023}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.france24.com/en/live-news/20231106-ahed-tamimi-palestinian-activist-detained-in-west-bank-crackdown|כותרת=Ahed Tamimi: Palestinian activist detained in West Bank crackdown|הכותב=|מידע נוסף=באתר [[France 24]]|תאריך=6 בנובמבר 2023|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=16 בנובמבר 2023}}}}. מספר העצורים שנעצרו בשטחי הרשות הפלסטינית ובמזרח ירושלים היה כ-700 בני אדם ב-17 באוקטובר{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.aljazeera.com/program/newsfeed/2023/10/17/mass-arrests-of-palestinians-in-occupied-west-bank|כותרת=Mass arrests of Palestinians in occupied West Bank|הכותב=|מידע נוסף=באתר [[אל-ג'זירה]]|תאריך=17 באוקטובר 2023|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=16 בנובמבר 2023}}}}, כ-1,450 ב-28 באוקטובר{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.aljazeera.com/news/2023/10/28/thousands-of-gaza-workers-go-missing-in-israel-amid-wartime-mass-arrests|כותרת=Thousands of Gaza workers go ‘missing’ in Israel amid wartime mass arrests|מידע נוסף=באתר [[אל-ג'זירה]]|תאריך=28 באוקטובר 2023|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=16 בנובמבר 2023}}}}, 1,700 עצורים ב-31 באוקטובר{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.theglobeandmail.com/world/article-since-start-of-war-more-than-1700-palestinians-in-the-west-bank-have/|כותרת=Since start of war, more than 1,700 Palestinians in the West Bank have disappeared into Israeli custody, officials say|הכותב=|מידע נוסף=באתר The Globe and Mail|תאריך=31 באוקטובר 2023|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=16 בנובמבר 2023}}}}, 2,150 ב-6 בנובמבר{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.bbc.com/news/world-middle-east-67331945|כותרת=Ahed Tamimi: Israeli forces arrest Palestinian activist in West Bank|הכותב=|מידע נוסף=באתר [[BBC]]|תאריך=6 בנובמבר 2023|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=16 בנובמבר 2023}}}}, ו-2,280 ב-8 בנובמבר{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://apnews.com/article/palestinians-israel-ahed-tamimi-west-bank-raids-8833619f1924676a9b7dbd053b2fa3ba|כותרת=The family of a Palestinian activist jailed for incitement says young woman's account was hacked|הכותב=|מידע נוסף=באתר [[Associated Press]]|תאריך=8 בנובמבר 2023|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=16 בנובמבר 2023}}}}. [[המוקד להגנת הפרט]] דיווח ב-8 בנובמבר כי 2,070 פלסטינים עצורים ב[[מעצר מנהלי]], לעומת 1,319 שהיו עצורים לפני המלחמה{{הערה|שם=המוקד}}. ==מעצרי ערבים ישראלים== מאז פרוץ המלחמה אימצה מערכת אכיפת החוק מדיניות נוקשה בכל הקשור לחקירות ולהעמדה לדין על עבירות הסתה והגישה כתבי אישום רבים נגד אזרחים ערבים. פרקליט המדינה [[עמית איסמן]] התיר לבכירי [[אגף החקירות והמודיעין]] במשטרה להורות על חקירת חשודים בהסתה מבלי לקבל מראש אישור מראש מהפרקליטות, ותמך בהגשת כתבי אישום גם על התבטאות בודדת{{הערה|שם=איסמן|{{הארץ|גידי וייץ|פרקליט המדינה למשטרה: עצרתם מתנגדים לממשלה ללא הצדקה, תוך פגיעה בשלטון החוק|0000018b-eccd-d6b8-a5ab-ecef81240000?gift{{=}}ba5c0af426114e6fb95ef05a980b3cad|20 בנובמבר 2023}}}}. בהתאם למדיניות זו נעצרו עשרות [[ערבים ישראלים]] שפרסמו ב[[רשת חברתית מקוונת|רשתות החברתיות]] הסתה לטרור ותמיכה בטבח שביצע חמאס{{הערה|{{מעריב אונליין|אלון חכמון|לאחר שתמכו בטבח חמאס: מספר ערבים ישראלים נעצרו|news/law/Article-1045759|18 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{כיכר השבת|קובי רוזן|המשטרה לכדה ערבי ישראלי, שארגן והשתתף בתהלוכות חמאס|police/s4dq87|19 בנובמבר 2023}}}}{{הערה|{{מעריב אונליין|אלון חכמון|פרסם דברי שבח בחמאס והוראות הכנה לחומר נפץ: צעיר מהיישוב נחף נעצר|news/law/Article-1046340|20 באוקטובר 2023}}}}. בחלק מהמקרים נטען כי בוצעו מעצרים גם במקרים של הזדהות עם האוכלוסייה האזרחית בעזה, ציטוט פסוקים מה[[קוראן]] או הבעת תמיכה כלשהי ב[[פלסטינים]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://edition.cnn.com/2023/11/05/middleeast/palestinians-israel-fear-arrest-gaza-intl-cmd/index.html|כותרת={{משמאל לימין|‘The reaction is extreme’: Palestinians fear arrest if they voice sympathy for Gaza civilians}}|מידע נוסף=באתר [[CNN]]|תאריך=5 בנובמבר 2023|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=16 בנובמבר 2023}}}}. ב-31 באוקטובר עצרו כוחות הביטחון שלושה ערבים ישראלים תושבי [[סח'נין]] ו[[עראבה]] שהביעו הזדהות עם [[המדינה האסלאמית]] ועל פי החשד תכננו לבצע פיגועים{{הערה|{{מקור ראשון|שילה פריד|לא רק חמאס: נעצרו שלושה ערבים-ישראלים שהביעו תמיכה בדאעש|news/689663|31 באוקטובר 2023}}}}. ערוץ [[אל-ג'זירה]] דיווח על 172 ערבים ישראלים עצורים ב-7 בנובמבר, על סמך דיווחים מעורכי דין{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.aljazeera.com/news/2023/11/7/one-month-of-israels-war-whats-happening-to-palestinians-outside-gaza|כותרת={{משמאל לימין|One month of Israel’s war: What’s happening to Palestinians outside Gaza?}}|מידע נוסף=באתר [[אל-ג'זירה]]|תאריך=7 בנובמבר 2023|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=16 בנובמבר 2023}}}}. ב-11 בנובמבר דיווח [[אל פאיס]] כי ישראל חוקרת מאות מקרים של חשד להסתה. על פי העיתון, ממשלת ישראל מתייחסת למיעוט הערבי כאל [[גיס חמישי]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://elpais.com/internacional/2023-11-11/israel-aumenta-el-cerco-a-su-minoria-arabe.html|כותרת=Israel aumenta el cerco a su minoría árabe|מידע נוסף=באתר [[אל פאיס]]|תאריך=11 בנובמבר 2023|שפה=ספרדית|תאריך_וידוא=16 בנובמבר 2023}}}}. ==תנאי המעצר== בעקבות מתקפת הפתע על ישראל, הוחמרו [[תנאי הכליאה של אסירים ביטחוניים בישראל|תנאי הכליאה של אסירים ביטחוניים]] ב[[הוראת שעה]]. [[הגרדיאן]] ו[[אל-ג'זירה]] דיווחו ב-3 בנובמבר כי 3,200 פועלים מ[[רצועת עזה]] ששהו בישראל גורשו בחזרה לרצועה. לא ידוע מה עלה בגורלם של תושבי עזה נוספים שעבדו בישראל, שכן הרשויות הישראליות סירבו להגיב לשאלות בנושא זה. מאז 7 באוקטובר ישראל עצרה מעל לאלפיים פלסטינים בשטחי הרשות הפלסטינית, והטילה עליהם צווי [[מעצר מנהלי]]. על פי הוועדה לענייני אסירים, מספר הפלסטינים בבתי הכלא בישראל הוכפל מ-5,200 אסירים לפני 7 באוקטובר ליותר מ-10,000 אסירים ועצורים נכון ל-24 באוקטובר. ===טענות להתעללות ועינויים=== {{לשכתב|כי חלק ניכר מהמקורות של פרק זה לא אמינים או לא ניטרליים. נדרשת הפרדה בין עדויות לשמועות. כמו כן חסרה התייחסות לגירסה של ישראל לטענות|נושא=ישראל}} חדשות [[NBC]] וה[[טיימס אוף ישראל]] דיווחו על סרטונים המתארים חיילים ישראלים מתעללים בעצורים פלסטינים קשורים ומכוסי עיניים. [[צה"ל]] פרסם בתגובה גינוי להתעללות ודיווח כי האירועים נמצאים בחקירה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nbcnews.com/news/world/videos-israeli-soldiers-abuse-palestinian-detainees-rcna123214|כותרת=Videos appear to show Israeli soldiers abusing bound and blindfolded Palestinian detainees|אתר=NBC News|תאריך=2023-11-02|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-05-12}}</ref>. ב-1 בנובמבר זוהה חייל מילואים שהופיע באחד הסרטונים, והוא שוחרר משירות המילואים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.timesofisrael.com/idf-soldiers-film-themselves-abusing-humiliating-west-bank-palestinians/|כותרת=IDF soldiers film themselves abusing, humiliating West Bank Palestinians|הכותב=|מידע נוסף=באתר [[טיימס אוף ישראל]]|תאריך=1 בנובמבר 2023|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=17 בנובמבר 2023}}}}. פועלים מעזה שנכלאו ב[[מחנה ענתות]] לנו על מזרנים שהונחו על הרצפה במתקנים דמויי כלובים, הוחזקו במשך שעות ארוכות בשמש כשהם כפותים ועיניהם מכוסות, ללא מים וללא גישה לשירותים, וסבלו מאלימות ואיומים{{הערה|שם=שיזף1|{{הארץ|הגר שיזף|שני פועלים מעזה מתו בזמן שהוחזקו במתקנים בגדה, צה"ל לא פתח בחקירה|0000018b-99e7-db71-a7df-fdef7d9d0000?gift{{=}}2ee1fe008f8a4167a903e4ab1d0c8562|4 בנובמבר 2023}}}}. אחד העצורים, עובד ניקיון בן כ-60, שוחח עם כתב [[האינדפנדנט]] ותיאר יחס משפיל, כולל כיסוי עיניים ואזיקת ידיים ורגליים, וטען שהרשויות הישראליות כינו את כלל העצורים "חמאס" ו"מחבלים". לדבריו חלק מהעצירים הוכו, והרשויות סירבו לספק להם תרופות, מזון ומים{{הערה|שם=אינדפנדנט1}}. זקי סלאמה, בנאי בן 55, סיפר כי לאחר מעצרו הוא הועבר ל[[בית הסוהר עופר]], וטען כי הוא ועצורים נוספים עברו [[עינויים]] במשך מספר ימים על מתקן דמוי [[כיסא חשמלי]], במסגרת חקירה של כוחות הביטחון<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.aljazeera.com/news/2023/11/3/arrested-tortured-and-insulted-say-workers-returned-to-gaza-by-israel|הכותב=Ruwaida Amer|כותרת=‘Tortured, arrested and insulted’, say workers returned to Gaza by Israel|אתר=Al Jazeera|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-05-12}}</ref>. לפי דו"ח של ה[[עמותה]] הישראלית "[[רופאים לזכויות אדם]]", ההתעללות באסירים פלסטינים במהלך מלחמת חרבות ברזל כללה השפלה מינית ו[[הטלת שתן]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.aljazeera.com/news/liveblog/2024/2/19/israels-war-on-gaza-live-food-trucks-surrounded-as-hunger-spreads-in-gaza?update=2718554|כותרת=Cruel and systematic violations of Palestinian rights in Israeli prisons: Report|אתר=Al Jazeera|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-05-14}}</ref>. בין מקרי הטלת השתן, פורסם על שלושה פלסטינים מכפר [[ואדי א-סיק]] שנעצרו על ידי חיילים ו[[מתנחלים]], העידו כי הכו אותם מכות קשות, הפשיטו אותם, וצילמו אותם כפותים ובתחתונים. על שניים מהם השתינו וכיבו עליהם [[סיגריות]] בוערות, ואף ניסו להחדיר חפץ לגופו של אחד מהם. הם שוחררו לבית חולים ונגנב מהם רכוש<ref>{{Cite news|title=סיגריות בוערות, מכות רצח וניסיון תקיפה מינית: מתנחלים וחיילים התעללו בפלסטינים|url=https://www.haaretz.co.il/news/politics/2023-10-19/ty-article-magazine/0000018b-42aa-df22-a5eb-4bfb48350000|work=הארץ|date=2023-10-19|access-date=2024-05-18|language=he|first=הגר|last=שיזף}}</ref>. נציגי ה[[או"ם]] הביעו חשש מדיווחים על [[אלימות מינית]] נגד פלסטיניות ובכללן איומים ב[[אונס]], הפשטות וחיפוש על ידי [[קצין|קציני]] צבא ישראלים, וצילומים משפילים<ref name=":0" /><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://euromedmonitor.org/en/article/6023/Field-executions,-torture,-and-threats-of-rape:-In-Gaza,-Israel%E2%80%99s-army-replicates-the-crimes-committed-by-Zionist-gangs-in-1948|הכותב=Euro-Med Human Rights Monitor|כותרת=Field executions, torture, and threats of rape: In Gaza, Israel’s army replicates the crimes committed by Zionist gangs in 1948|אתר=Euro-Med Human Rights Monitor|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2024-05-18}}</ref>. על פי הדיווחים, לפחות שתי עצירות פלסטיניות נאנסו<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ohchr.org/en/press-releases/2024/02/israelopt-un-experts-appalled-reported-human-rights-violations-against|הכותב=משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם|כותרת=Israel/oPt: UN experts appalled by reported human rights violations against Palestinian women and girls}}</ref>. לדברי מספר אסירים פלסטינים, סוהרים תקפו פלסטינים שסירבו לנשק את [[דגל ישראל]], ואף שברו להם צלעות ורגליים<ref name=":0" />. עצור אחד שאולץ לנשק את דגל ישראל סיפר כי "אפילו מי שנפגעו מהתקפות הסוהרים, ששברו להם ידיים ושיניים, לא קיבלו טיפול"<ref name=":0" />. ב-11 במאי, פרסמה רשת [[CNN]] תחקיר על טענות להתעללות בפלסטינים ב[[מחנה שדה תימן]]. על פי עדויות אנונימיות של עובדים ישראלים, רופאים נאלצו לכרות איברי עצורים עקב פציעות שנגרמו להם כתוצאה מהאיזוק הממושך. המתקן - שלא רחוק מרצועת עזה - מחולק לשני חלקים: מתחמים שבהם כ-70 עצורים פלסטינים מוחזקים תחת "ריסון פיזי קיצוני", ו[[בית חולים שדה]] שבו עצורים פצועים קשורים למיטותיהם, לובשים חיתולים ואוכלים באמצעות קשיות. פלסטינים שהפרו את איסור הדיבור והתנועה מספר פעמים הוכו באגרסיביות, מה שהגיע עד לכדי שיניים ועצמות שבורות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.cnn.com/2024/05/10/middleeast/israel-sde-teiman-detention-whistleblowers-intl-cmd/index.html|הכותב=Tamara Qiblawi|כותרת=Israeli whistleblowers detail horror of shadowy detention facility for Palestinians|אתר=CNN|תאריך=2024-05-10|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-05-12}}</ref>. ===מוות של עצורים=== מאז תחילת המלחמה, 27 עזתים [[מוות במעצר|מתו במעצר]] בישראל<ref name=":1" />, מתוכם, לפי עדויות, אחד נרצח על ידי הכוחות הישראליים<ref name=":0" />. שניים מהעצורים שמתו בזמן מעצרם היו פועלים עזתים ששהו בישראל באישור ונעצרו עם פרוץ המלחמה<ref name=":1" />. לפחות שניים מהמתים נמצאו עם סימני אלימות<ref name=":3" />. ב-4 בנובמבר נמסר על שני עצורים שמתו במעצר, כשלושה שבועות לאחר מותו של אחד מהם{{הערה|שם=שיזף1}}. ב-23 באוקטובר 2023, מת ב[[בית הסוהר מגידו]] עומר דראגמה, פעיל [[חמאס]] בן 58 מ[[טובאס]]. הוא נעצר על ידי כוחות הביטחון ישראליים יחד עם בנו ב-9 באוקטובר, ב[[מעצר מנהלי]] לתקופה של שישה חודשים. ארגון חמאס טען כי דראג'מה מת כתוצאה מ[[התנקשות]], לאחר שסבל מ[[עינויים]] בבית הסוהר. מאות פלסטינים הפגינו בטובאס במחאה על מותו של דראג'מה{{הערה|{{ynet||מת בכיר חמאס בגדה שהיה כלוא בישראל, הארגון האשים: "הוא נרצח"|news/article/bj5ivr4mt|23 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{ynet|עינב חלבי|חמאס מאשים את ישראל ב"התנקשות" בבכיר הארגון בכלא|blogs/warday17eve/article/skh11rwvza|24 באוקטובר 2023}}}}. עצור פלסטיני נוסף, ערפאת חמדאן, מת במעצר בבית הסוהר מגידו. חמדאן, צבעי בן 25 מ[[בית סירא]], שהיה חולה ב[[סוכרת]] ו[[מחלות לב]], מת 48 שעות לאחר מעצרו{{הערה|{{הארץ|כתבי "הארץ"|היום ה-18 ללחימה - ליפשיץ מסרה מידע על חטופים שראתה בשבי; הפסקות חשמל בגולן בשל פגיעת רקטה מסוריה|0000018b-5e64-d2b2-addf-7e7c17f50000?gift{{=}}1907ea29b8f24bfd9a0c2138594c4d35|24 באוקטובר 2023}}}}. עבד אל־רחמן מרעי, תושב הכפר [[קראוות בני חסאן]], מת בבית הסוהר מגידו ב-13 בנובמבר. ת'איר אבו עסב, תושב [[קלקיליה]], מת ב[[בית הסוהר קציעות]] ב-18 בנובמבר{{הערה|שם=:3|{{הארץ|הגר שיזף|שישה פלסטינים מתו בכלא מפרוץ המלחמה, לפחות שניים נמצאו עם סימני אלימות|0000018c-3b9b-d11b-a3bf-ffbb16d80000|6 בדצמבר 2023}}}}. במרץ 2024 פורסם ב[[הארץ]] כי 27 עצורים תושבי רצועת עזה מתו מתחילת המלחמה במתקנים צבאיים בישראל שבהם הוחזקו, בעיקר ב[[מחנה שדה תימן]] ו[[מחנה ענתות]]. צה"ל לא אישר את הנתונים במלואם אבל ציין שחלקם סבלו מבעיות רפואיות עוד קודם למעצר{{הערה|{{הארץ|הגר שיזף|27 עזתים מתו במתקני מעצר צבאיים בישראל מאז תחילת המלחמה|0000018e-1240-df16-a58e-1ffedcf70000|7 במרץ 2024}}}}. ב-18 בנונמבר 2023 מת ב[[בית הסוהר קציעות]] תאיר אבו עסב, מחבל [[פת"ח]] בן 38 מאזור [[קלקיליה]] שבשנת 2005 נגזר עליו עונש מאסר בגין ניסיון רצח. נבדק חשד שמותו נגרם כתוצאה מאלימות של סוהרים במהלך הפרות סדר בכלא{{הערה|{{ynet|אדם קוטב, מאיר תורג'מן, עינב חלבי|הותר לפרסום: סוהרים חשודים בתקיפת אסיר ביטחוני - שמת|news/article/bkvq50lpt|21 בדצמבר 2023}}}}. ===אי-הודעה למשפחות=== משפחותיהם של שני פועלים מעזה שמתו בעת שהוחזקו במעצר בבסיסים צבאיים בישראל לא עודכנו בידי צה"ל{{הערה|{{הארץ|הגר שיזף|הרשויות בישראל לא עדכנו את קרובי הפועלים מהרצועה שמתו במעצר|0000018b-c909-d63d-ab9f-e92988b10000?gift{{=}}985729e87ba24f2995b341157cdc37f0|13 בנובמבר 2023}}}}. ב-25 באוקטובר 2023 פנתה [[האגודה לזכויות האזרח בישראל]] ל[[הפרקליטות הצבאית|פרקליטות הצבאית]] ול[[פרקליט המדינה]] וביקשה לוודא שמשפחות העצורים יקבלו הודעה על מעצרם. לדברי האגודה, ברור שיש בסיס משפטי למעצר של חשודים ב[[טרור]], אך עם זאת ישראל חייבת ליידע את קרובי משפחתם על כך, הן על פי החוק הישראלי והן על פי [[החוק הבין-לאומי]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://01368b10-57e4-4138-acc3-01373134d221.usrfiles.com/ugd/01368b_b73ffc22b5b84dc1b0832f745775b788.pdf|כותרת=חובת הודעה על מעצר של מחבלים מעזה שמוחזקים בישראל|הכותב=|מידע נוסף=באתר [[האגודה לזכויות האזרח בישראל]]|תאריך=25 באוקטובר 2023|תאריך_וידוא=16 בנובמבר 2023}}}}. בפברואר 2024 הגישו בני משפחה של 62 תושבי עזה שנעצרו במהלך המלחמה עתירה לבג"ץ וביקשו לקבל מידע על אודותיהם ועל המקום שבו הם מוחזקים. העתירה נדחתה על הסף בנימוקים טכניים, לפיהם העתירה כורכת מקרים שונים באופן שמקשה על בירורה{{הערה|{{הארץ|חן מענית|בג"ץ דחה על הסף עתירה שהגישו משפחות של עצורים עזתים, שדרשו שיראו עורך דין|0000018d-bc5e-df10-a99f-bfff18e40000|18 בפברואר 2024}}}}. לאחר מכן הגיש [[המוקד להגנת הפרט]] בקשות פרטניות למידע אודות העצורים. במאי 2024 הודיע נציג המדינה לבג"ץ כי היא עומדת בסירובה לחשוף לפני משפחות של עזתים שנעצרו במלחמה בחשד לטרור מידע אודותיהם, לרבות היכן הם מוחזקים בישראל. המדינה ציינה כי בני משפחתם של עצירים המוחזקים מעל ל-90 יום רשאים לשלוח דואר אלקטרוני כדי לנסות לתאם מפגש בין העציר לבין [[עורך דין]], וכך יגלו באיזה מתקן מעצר הוא מוחזק. שופטי בג"ץ קיבלו עמדה זו והורו למחוק את העתירה{{הערה|{{הארץ|חן מענית|המדינה למשפחות עזתים שנעצרו ואיש אינו יודע היכן הם: שלחו מייל|0000018f-3945-d516-afbf-ffc73dd00000|2 במאי 2024}}}}. ===צפיפות בבתי הכלא=== בדו"ח של [[הסניגוריה הציבורית]] מפברואר 2024 נמסר כי במתקני [[שירות בתי הסוהר]] מוחזקים 20,113 כלואים פליליים וביטחוניים, בהם כ-3,400 שנקלטו מאז פרוץ המלחמה. כמחצית מכלל האסירים מוחזקים בתנאי צפיפות קשים שאינם עומדים בתנאי הפעימה הראשונה של [[בג"ץ האגודה לזכויות האזרח נגד השר לביטחון פנים (מרחב המחיה של אסירים)|בג"ץ שטח המחיה]], בשטח קטן מ-3 מטר רבוע לאדם. לאלפי אסירים אין מיטה לישון עליה והם נאלצים לישון על גבי מזרנים על הרצפה, בבתי הסוהר נמצאו תנאים תברואתיים ירודים, מצב היגייני גרוע, בעיית מזיקים, תנאי אוורור בלתי נאותים, מחסור בציוד בסיסי לאסירים ומצוקת חדרי שירותים. באוקטובר 2023 אישרה [[הוועדה לביטחון לאומי]] לחרוג מתנאי הכליאה שקבע בג"ץ, בעקבות מצב החירום שהוכרז בעקבות המלחמה{{הערה|{{הארץ|חן מענית|הסנגוריה הציבורית: קרוב למחצית מהעצורים והאסירים מוחזקים בצפיפות קשה מאז המלחמה|0000018d-7afc-dcdb-a58d-fffd090b0000|6 בפברואר 2024}}}}. ==פעילות ארגוני זכויות האדם== בדיווח של [[משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם]] נטען כי העצורים אינם זוכים ל[[הזכות להליך הוגן|הליך משפטי הוגן]] כנדרש בחוק הבין-לאומי, וכן כי נמסרו להם עדויות על יחס משפיל, התעללות בעצורים וחשד ל[[עינויים]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://news.un.org/en/story/2023/11/1143157|כותרת={{משמאל לימין|Israel-Palestine crisis: ‘It’s the innocent civilians who are losing’}}|הכותב=|מידע נוסף=באתר [[משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם]]|תאריך=3 בנובמבר 2023|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=16 בנובמבר 2023}}}}. טענות דומות הועלו בדיווחים של [[אמנסטי אינטרנשיונל]], [[הוועד הבינלאומי של הצלב האדום]] ו[[עדאלה]]. ארגוני [[זכויות האדם בישראל]] ניסו לפעול למען הפלסטינים שנעצרו. ב-22 באוקטובר עתרו לבג"ץ שישה ארגונים ([[המוקד להגנת הפרט]], [[גישה]], [[הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל]], [[רופאים לזכויות אדם]]-ישראל, [[עדאלה]] ו[[האגודה לזכויות האזרח בישראל]]) וביקשו להורות על חשיפת כל שמותיהם ומיקומם של תושבי עזה המוחזקים במתקני כליאה ישראליים, ועל שחרור כל אדם שעצור שלא כדין. כמו כן ביקשו העותרים לאפשר למשוחררים להישאר בשטחי הרשות הפלסטינית עד שיוכלו לחזור לעזה{{הערה|{{כאן|אמוץ שפירא|מאות עזתים בעתירה לבג"ץ: שחררו אותנו לגדה המערבית|593205|3 בנובמבר 2023}}}}. כמו כן שלחו הארגונים מכתב לשר הביטחון [[יואב גלנט]], ליועצת המשפטית לממשלה [[גלי בהרב-מיארה]] ולמתאם פעולות הממשלה בשטחים [[רסאן עליאן]], ובו קבלו על המעצרים, שלדבריהם בוצעו בלי סמכות בחוק, בלי עילת מעצר ובלי שפורסמו צווים בעניין{{הערה|{{הארץ|הגר שיזף|ישראל כולאת במתקן בגדה מאות פועלים מעזה אחרי שביטלה את ההיתרים שלהם|0000018b-287d-d450-a3af-697d6d660000?gift{{=}}dda2352ccbe6455c92006ebf1217e2a7|14 באוקטובר 2023}}}}. האגודה לזכויות האזרח בישראל עתרה ב-23 באוקטובר ל[[בג"ץ]] בבקשה לבטל את ההוראה המאפשרת לרשויות הישראליות לשכן עצירים ביטחוניים ופליליים על הרצפה בתנאי צפיפות בזמן מצב חירום. בג"ץ דחה את העתירה וקבע כי "אין דומה אומדן הפגיעה בזכויות אדם בעיתות מלחמה לאומדן במצבי שלום"{{הערה|{{כלכליסט|תומר גנון|בג"ץ: "בעת מלחמה ניתן לשכן עצורים ואסירים ביטחוניים על הרצפה ובצפיפות"|local_news/article/r1d6u46ft|30 באוקטובר 2023}}}}. ==עצורים בולטים== מוהנד טאהא, [[סטנדאפיסט]] ו[[אושיית רשת]] מ[[הגליל התחתון]], נעצר לאחר שפרסם ב[[אינסטגרם]] הצהרת סולידריות עם תושבי עזה. הוא שוחרר ממעצר לאחר יומיים, לאחר התערבות עורך דינו{{הערה|{{הארץ|הילו גלזר|מעצרי שווא, פיטורים בנימוקים הזויים: כך נראית הרדיפה של ערביי ישראל|0000018b-8be2-db71-a7df-ffefa9330000?gift{{=}}efc353260e1c49df9dca70ae9957b957|2 בנובמבר 2023}}}}. הזמרת [[דלאל אבו אמנה]] נעצרה ב-17 באוקטובר{{הערה|{{וואלה|יואב איתיאל, אלי אשכנזי|בגלל פוסט תמיכה בעזה: נעצרה הזמרת והמשפיענית דלאל אבו אמנה|3616732|17 באוקטובר 2023}}}}. ב-6 בנובמבר נעצרה [[עהד תמימי]] לאחר שברשת [[טוויטר]] פורסם בחשבון הקרוי על שמה כי "תגידו שמה שהיטלר עשה היה בדיחה" ו"נשתה את דמכם"{{הערה|{{ynet|עינב חלבי, אלישע בן קימון|"תגידו שמה שהיטלר עשה היה בדיחה": תמימי נעצרה בעקבות פוסט מסית בשמה|news/article/ryqlyg87a|6 בנובמבר 2023}}}}{{הערה|{{סרוגים|שמחה רז|צפו: דוברות שב"ס חושפת את השקר של עהד תמימי|870698-צפו-דוברות-שבס-חושפת-את-השקר-של-עהד-תמ|30 בנובמבר 2023}}}}. אביה נעצר שבוע לפני כן, והוא מוחזק במקום לא ידוע. [[ארגון הסופרים הבין-לאומי]] קרא לישראל למסור מידע על מקום הימצאה של תמימי ולשחרר אותה לאלתר{{הערה|{{ynet||צה"ל עצר את עהד תמימי, שהורשעה בעבר בתקיפת חיילי צה"ל|news/article/rycnyl87a|6 בנובמבר 2023}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.pen-international.org/news/palestinian-writer-and-activist-ahed-tamimi-detained-amid-surge-in-arbitrary-arrests-by-israeli-forces|כותרת=OPT/Israel: Palestinian writer and activist Ahed Tamimi detained amid surge in arbitrary arrests by Israeli forces|הכותב=|מידע נוסף=באתר [[ארגון הסופרים הבין-לאומי]]|תאריך=9 בנובמבר 2023|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=16 בנובמבר 2023}}}}. הוועד להגנת עיתונאים דיווח כי 13 עיתונאים פלסטינים נעצרו החל מפרוץ המלחמה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://cpj.org/2023/11/attacks-arrests-threats-censorship-the-high-risks-of-reporting-the-israel-hamas-war/|כותרת=Attacks, arrests, threats, censorship: The high risks of reporting the Israel-Gaza war|מידע נוסף=באתר "Committee to Protect Journalists"|תאריך=16 בנובמבר 2023|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=16 בנובמבר 2023}}}}. ב-9 בנובמבר נעצרו לחקירה מספר [[ערבים ישראלים]] ידועים, בהם [[מוחמד ברכה]], יו"ר [[ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל]] וחבר כנסת לשעבר ממפלגת [[חד"ש]], [[חנין זועבי]], [[סמי אבו שחאדה]] ו[[מטאנס שחאדה]] (שלושתם חברי כנסת לשעבר ממפלגת [[בל"ד]]), וכן מנכ"ל בל"ד יוסף טאטור. הם הואשמו בתכנון מחאה ב[[נצרת]], ועל פי [[משטרת ישראל]], הם "ניסו להסית ולהפר את הסדר הציבורי". פרקליט המדינה [[עמית איסמן]] מתח ביקורת על מעצרים אלו{{הערה|שם=איסמן}}. ==שחרור עצירים== בתחילת נובמבר 2023 הוחזרו כ-4,000 פועלים לעזה{{הערה|שם=פועלים הוחזרו}}. במסגרת [[עסקת חילופי השבויים ישראל–חמאס (נובמבר 2023)|עסקת חילופי השבויים ישראל–חמאס]] שוחררו שמונה [[ערביי ישראל|ערביות-ישראליות]] שהואשמו בהסתה או בהזדהות עם ארגון טרור{{הערה|{{הארץ|חן מענית, ג'קי חורי|המדינה שחררה ישראליות בעסקה עם חמאס בלי שנקבע מתווה להמשך ההליכים נגדן|0000018c-20e3-dc03-a9ec-3cfb76be0000?gift{{=}}b3a63671a9f842f2b6d23b9f479dc5d3|30 בנובמבר 2023}}}}. ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{מלחמת חרבות ברזל|}} [[קטגוריה:תגובות למלחמת חרבות ברזל]] [[קטגוריה:מעצר]]'