יומן מסנן ההשחתות

'[[קובץ:Bundesarchiv_Bild_101I-343-0694-21,_Belgien-Frankreich,_Flugzeug_Heinkel_He_111.jpg|ממוזער|249x249 פיקסלים| ה-[[היינקל He 111|Heinkel He 111]], אחד מהמטוסים המתקדמים מבחינה טכנולוגית שתוכננו ויוצרו באופן לא חוקי בשנות ה-30 במסגרת החימוש הגרמני החשאי.]][[קובץ:Bundesarchiv Bild 146-1976-097-22, FLugzeug Junkers Ju 88, Bau.jpg|ממוזער|ייצור המוני של מטוסי קרב בתקופת החימוש של גרמניה]]'''התחמשות גרמניה''' (ב[[גרמנית]]: '''Aufrüstung''') הייתה [[מדיניות ציבורית|מדיניות]] ופרקטיקה של [[חימוש]] מחדש שבוצעה על ידי גרמניה מ-[[1918]] עד [[1939]], תוך הפרה של [[חוזה ורסאי]] שדרש את פירוק הנשק הגרמני לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] כדי למנוע ממנה לפתוח ב[[מלחמת העולם השנייה|מלחמה נוספת]]. החימוש התחיל בבסיס קטן, סודי ובלתי פורמלי זמן קצר לאחר חתימת ההסכם, אך הורחב באופן גלוי ומסיבי לאחר עליית [[המפלגה הנאצית]] [[עלייתו של אדולף היטלר לשלטון|לשלטון]] ב-[[1933]]. למרות קנה המידה שלו, החימוש הגרמני המחודש נותר כחשאי ברובו, שבוצע באמצעות ארגוני חזית כמו מועדוני רחפנים להכשרת טייסים וקבוצות מיליציות כמו ה[[אס אה|SA]] הנאציות. חברות חזית כמו MEFO הוקמו כדי לממן את החימוש מחדש על ידי ביצוע פקודות מסיביות עם [[קרופ|Krupp]]{{כ}}, [[סימנס (חברה)|Siemens]]{{כ}}, [[מאן (חברה)|Gutehofnungshütte]] ו-[[ריינמטאל|Rheinmetall]] בכדאי ליצור נשק האסור על פי [[חוזה ורסאי]]. [[קרל פון אוסייצקי]] חשף את מציאות החימוש הגרמני ב-[[1931]] וגילוייו זיכו אותו ב[[פרס נובל לשלום]] לשנת [[1935]]. אך בעקבות חשיפותיו הוא נכלא ועונה על ידי [[הנאצים]], ומת מ[[שחפת]] ב-[[1938]].<ref>[[ריצ'רד ג'. אוונס]], ''The Third Reich in Power 1933–1939''. Penguin Books. {{מסת"ב|978-1-59420-074-8}}. Pg. 153</ref> גילוייו של אוסייצקי הובילו את [[חימוש מחודש של הבריטים לפני מלחמת העולם השנייה|מדיניות החימוש מחדש בבריטניה הגדולה]], שהסלימה לאחר ש[[אדולף היטלר]] הוציא את גרמניה מ[[חבר הלאומים]] ומועידת הפירוק העולמית ב-1933.<ref>{{Cite web|title=HyperWar: British War Production [Chapter II]|url=http://www.ibiblio.org/hyperwar/UN/UK/UK-Civil-WarProduction/UK-Civil-WarProduction-2.html|website=ibiblio.org}}</ref> למרות אזהרותיהם של [[קרל פון אוסייצקי|אוסייצקי]], [[וינסטון צ'רצ'יל]] ואחרים, הממשלות ברחבי אירופה לא הצליחו לזהות ולהגיב ביעילות לסכנה הפוטנציאלית שנשקפת מהחימוש המחודש של גרמניה.<ref>John Neville Thompson, "The Failure of Conservative Opposition to Appeasement in the 1930s" ''Canadian Journal of History'' 3.2 (1968): 27-52.</ref> מחוץ לגרמניה, תנועת [[פירוק נשק]] העולמית הייתה פופולרית לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] והדמוקרטיות של [[אירופה]] המשיכו לבחור ממשלות שתמכו בפירוק הנשק גם כשגרמניה המשיכה בחימוש מחדש. עד סוף [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]], [[ורמאכט|הצבא הגרמני]] היה מסוגל להכריע את שכנותיו והכיבושים הגרמניים המהירים של [[פלישת גרמניה הנאצית לפולין|פולין]], [[דנמרק במלחמת העולם השנייה|דנמרק]], [[המערכה בנורווגיה|נורווגיה]], [[המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה|הולנד, בלגיה, לוקסמבורג וצרפת]] הוכיחו עד כמה שכנותיה של [[גרמניה הנאצית|גרמניה]] לא היו מוכנות להגן על עצמם. === הדרכים בהן התחמשה גרמניה === על אף ההגבלות, [[רפובליקת ויימאר|גרמניה]] מצאה דרכים לעקוף אותן ולהתחמש מחדש. במהלך שנות [[שנות ה-20 של המאה ה-20|ה-20]] [[שנות ה-30 של המאה ה-20|וה-30]], גרמניה החלה בפיתוח ותכנון של נשק אסור בחשאי. מספר דרכים בהן נעשה הדבר: 1. '''שיתוף פעולה עם ברית המועצות:''' - בשנת [[1922]] נחתם [[הסכם רפאלו (1922)|הסכם ראפאלו]] עם [[ברית המועצות]], שאפשר לגרמניה לפתח [[טנק]]ים [[מטוס קרב|ומטוסים]] בשטח ברית המועצות. - בסיסים צבאיים בברית המועצות שימשו לאימוני חיילים גרמנים, תהליך שאיפשר להם לשמור על מיומנויותיהם ולהשתמש בציוד מתקדם. 2. '''הקמת חברות קש:''' - גרמניה הקימה [[חברת קש|חברות קש]] במדינות אחרות, בעיקר בהולנד, שעסקו בייצור ופיתוח של כלי נשק אסורים. 3. '''פיתוח טכנולוגיות חדשות:''' - מהנדסים גרמנים עסקו בפיתוח כלי נשק חדשים תוך עמידה בטווח האסור. למשל, פיתוח מטוסים שהוגדרו כמטוסים אזרחיים אך שימשו למטרות צבאיות. '''תקופת הנאצים: -''' עם [[עליית הנאצים לשלטון|עליית הנאצים לשלטון ב-1933]], התעצמה מגמת ההתחמשות מחדש. [[אדולף היטלר]] הכריז בפומבי על ביטול תנאי [[חוזה ורסאי|החוזה]] והחל בבניית [[ורמאכט|הצבא הגרמני מחדש]]. 1. '''הגדלת הצבא:''' - הצבא הגרמני גדל באופן משמעותי תוך גיוס המוני של חיילים והקמת יחידות חדשות. 2. '''פיתוח טכנולוגי:''' - פותחו מטוסים, טנקים, וצוללות מודרניות. לדוגמה, פותחו מטוסי הקרב מסדרת [[מסרשמיט Bf 109|מסרשמיט]] (Messerschmitt) והטנקים מסדרת [[פאנצר]] (Panzer). 3. '''בניית תעשיית נשק''': - תעשיית הנשק הגרמנית גדלה באופן משמעותי, עם השקעות גדולות במפעלים ובפיתוח טכנולוגיות צבאיות חדשות. == רקע היסטורי == לאחר תבוסתה של [[רפובליקת ויימאר|גרמניה]] [[מלחמת העולם הראשונה|במלחמת העולם הראשונה]], נחתם [[חוזה ורסאי|הסכם ורסאי]] בשנת [[1919|1919 ]]שהכתיב את תנאי הכניעה והגביל את יכולותיה הצבאיות של גרמניה באופן משמעותי. עם זאת, למרות ההגבלות הללו, החלה גרמניה בתהליך התחמשות מחודש, שהתעצם במיוחד לאחר [[עליית הנאצים לשלטון|עליית המפלגה הנאצית לשלטון בשנת 1933.]] ===תנאי הסכם ורסאי=== הסכם ורסאי כלל מספר הגבלות חמורות על הצבא הגרמני: * צמצום הצבא לכדי 100,000 חיילים. * איסור על שירות חובה. * איסור על החזקה של ציוד מלחמה כבד, כולל טנקים, מטוסים ותותחים כבדים. * הגבלות על ייצור נשק ותחמושת. * פירוק אזורי הגבול עם צרפת (ריין) מכלי נשק והפיכתם לאזור מפורז. == היסטוריה == === תקופת [[רפובליקת ויימאר]] === כבר ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20,]] החלה [[רפובליקת ויימאר|ממשלת ויימאר]] לחפש דרכים לעקוף את ההגבלות שהוטלו עליה. הנה כמה מהאמצעים שננקטו: * שיתוף פעולה עם [[ברית המועצות]]: גרמניה הקימה מפעלים לייצור נשק ותחמושת בברית המועצות וביצעה אימונים משותפים עם [[הצבא האדום]]. * מחקר ופיתוח חשאי: השקעות במחקר ופיתוח טכנולוגיות צבאיות חדשות בגרמניה ובחו”ל. * חברות מסחריות חשאיות: שימוש בחברות מסחריות כמסווה לייצור נשק ואספקה צבאית. החימוש מחדש של גרמניה לאחר [[1918]] החל כאשר [[קנצלר גרמניה]] [[הרמן מילר]], שהשתייך ל[[המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה|מפלגה הסוציאל-דמוקרטית]] (SPD), העביר חוקי קבינט שאפשרו להתחיל בחימוש סודי ולא חוקי של המדינה.<ref>Wilhelm Deist, ''Wehrmacht and the German Rearmament'' (1981)</ref> במהלך השנים הראשונות (1918–1933), החימוש מחדש היה קטן יחסית, סודי ונתמך על ידי חתך רוחב של [[גרמנים]] שהונעו על ידי תערובת של [[לאומיות]] מבוססת [[פטריוטיות]] ולאומיות מבוססת כלכלה. המניע האחרון ראה את [[חוזה ורסאי|הסכם ורסאי]], שעסק לכאורה ב[[פיצויי מלחמה]] ואכיפת שלום. [[הרפובליקה הצרפתית השלישית|צרפת]] רצתה לוודא ש[[גרמניה הנאצית|גרמניה]] לא תהיה שוב איום צבאי. עם זאת, באמצע [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] [[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] וצרפת סירבו להילחם במלחמה נוספת כדי לאכוף את הסכם ורסאי, ובכך הביאו לסיום השפעות [[חוזה ורסאי|האמנה]]. הסכם ידידות ושיתוף פעולה כלכלי [[ברית המועצות|סובייטי]]-גרמני, [[הסכם רפאלו (1922)]], הביא את [[יונקרס]] זמן קצר לאחר מכן ליצר מטוסים ב[[מוסקבה]], וטייסים גרמנים, משנת [[1924]], עברו הכשרה חשאית בבית הספר לטייסי קרב ליפטסק, על מטוסי [[יונקרס]], [[היינקל]], ומטוסי דורנייה.<ref>{{Cite web|date=2016-06-07|title=Sowing the Wind: The First Soviet-German Military Pact and the Origins of World War II|url=https://warontherocks.com/2016/06/sowing-the-wind-the-first-soviet-german-military-pact-and-the-origins-of-world-war-ii/|access-date=2023-07-08|website=War on the Rocks|language=en-US}}</ref><ref>{{Cite journal|last=Mueller|first=Gordon H.|date=1976|title=Rapallo Reexamined: A New Look at Germany's Secret Military Collaboration with Russia in 1922|url=https://www.jstor.org/stable/1986524|journal=Military Affairs|volume=40|issue=3|pages=109–117|doi=10.2307/1986524|issn=0026-3931|jstor=1986524}}</ref> דוגמה לאמצעי החימוש החשאיים של [[רפובליקת ויימאר]] הייתה הכשרה והצטיידות של כוחות משטרה באופן שהפך אותם לא רק ל[[כוח צבאי למחצה|סמי-צבאיים]], אלא גם ערוכים היטב להגדלת ה[[רייכסווהר]] וכוחות ה[[כוחות מילואים|מילואים]] שה[[חוזה ורסאי|אמנה]] לא התירה. דוגמה נוספת הייתה שהממשלה סבלה מכך שקבוצות סמי-צבאיות שונות במדינה התחמשו במידה מסוכנת.<ref>Benjamin Ziemann, "Germany after the First World War–A violent society? Results and Implications of recent research on Weimar Germany." ''Journal of Modern European History ''1.1 (2003): 80-95.</ref> עד שכוחם גדל מספיק כדי לאיים באופן פוטנציאלי על המדינה, אך זה נסבל מכיוון שהמדינה קיוותה להשתמש ב[[מיליציה|מיליציות]] כאלה ככוחות [[מילואים]] צבאיים שבאמצעותם ניתן יהיה לחמש מחדש את ה[[רייכסווהר]] בעתיד. כך צמחו יחידות [[פרייקור]] שונות, ''[[קסדת הפלדה|דר שטהללם]]'', ''[[רייכסבאנר שחור-אדום-זהב|הרייכסבאנר]]'', ה[[אס אה]], ה[[אס אס]] והצבא האדום של הרוהר מכנופיות רחוב לצבאות פרטיים.<ref name="Pool_and_Pool">{{Citation|last=Pool|first=James|last2=Pool|first2=Suzanne|year=1978|title=Who Financed Hitler: The Secret Funding of Hitler's Rise to Power, 1919-1933|publisher=Dial Press|url=https://books.google.com/books?id=1wBoAAAAMAAJ|isbn=978-0708817568|postscript=.}}</ref> לדוגמה, עד 1931 [[ורנר פון בלומברג]] השתמש ב-[[אס אה|SA]] כהכנה להגנת הגבול ב[[פרוסיה המזרחית]]. היבט נוסף של החימוש מחדש של [[רפובליקת ויימאר]] היה השקעה מסיבית ב[[טכנולוגיה דו-שימושית|טכנולוגיות דו-שימושיות]] ובתחומי טכנולוגיה צבאית שלא הוזכרו ב[[הסכם ורסאי]], כגון טילים. על הקצין הגרמני וולטר דורנברגר הוטלה המשימה של פיתוח [[מנוע דלק נוזלי|רקטות דלק נוזלי]] למטרות צבאיות בשנת [[1930]] והוא היה מעורב בתוכנית [[V-2|רקטות V2]] מאוחר יותר. חברת דויטשה לופט הנזה מעולם לא הייתה קרובה לרווחיות והתעופה מילאה רק תפקיד זעום בהובלת נוסעים או מטען, אך המטוסים שהעסיקה היו דומים מאוד לדגמים הצבאיים הנוכחיים, וקיומו אפשר את הצמיחה של תעשיית בניית המטוסים המקומיים. והכשרת טייסים, ששניהם ניתנים להסבה לשימוש צבאי תוך עקיפת האיסור על גרמניה להקים [[חיל אוויר]] כפי שנקבע ב[[הסכם ורסאי]].<ref>{{Cite news|url=https://www.welt.de/geschichte/article154405035/Als-die-Lufthansa-mit-ihren-Kriegserfahrungen-warb.html|title=Lutz Budrass erzählt die Geschichte der Lufthansa|work=Die Welt|date=17 April 2016|last=Kellerhoff|first=Sven Felix}}</ref> ב[[רפובליקת ויימאר|תקופת ויימאר]] הייתה [[אינטראקציה]] כלכלית ענפה בין גרמניה ל[[ברית המועצות]], ומרכיב בחימוש הגרמני מחדש היה עריכת אימונים צבאיים בסתר בברית המועצות כדי להסתיר את היקפם ממדינות אחרות. [[יחסי ברית המועצות–גרמניה|יחסי גרמניה-ברית המועצות בתקופה שבין המלחמות]] היו מורכבות, שכן מלחמה ושיתוף פעולה התקיימו במקביל בשילובים מפותלים.<ref>Gordon H. Mueller, "Rapallo Reexamined: a new look at Germany's secret military collaboration with Russia in 1922." ''Journal of Military History'' 40.3 (1976): 109.</ref> === החימוש בתקופת הנאצים: 1933–1945 === עם [[עליית הנאצים לשלטון|עליית המפלגה הנאצית לשלטון ב-1933,]] התחמשות גרמניה נכנסה לשלב חדש ותוקפני יותר. [[אדולף היטלר]] וממשלתו קידמו מדיניות של התחמשות מואצת כחלק מהכנות למלחמה עתידית. הנה כמה מהצעדים המרכזיים שננקטו: * חידוש שירות החובה: בשנת [[1935]], היטלר הכריז על חידוש שירות החובה והרחבת [[ורמאכט|הצבא]]. * פיתוח וייצור נשק מתקדם: השקעות מסיביות בפיתוח וייצור של כלי נשק מתקדמים, כולל טנקים, מטוסים, ותותחים. * [[ועידת מינכן|הסכמי מינכן]]: בשנים [[1938]] ו-[[1939]], גרמניה חתמה על הסכמים עם בריטניה וצרפת שהביאו ל[[אנשלוס|סיפוח אוסטריה]] [[חלוקת צ’כוסלובקיה ערב מלחמת העולם השנייה|והסודטים]] ללא התנגדות צבאית, מה שחיזק את כוחה הצבאי והאסטרטגי. בינואר [[1933]], הנאצים החלו בחימוש מוגדל ואגרסיבי הרבה יותר מתקופת [[רפובליקת ויימאר]]. במהלך התמודדותה על השלטון, '[[המפלגה הנציונל-סוציאליסטית]]' הבטיחה לשחזר את הגאווה הלאומית האבודה של גרמניה. הם הציעו לחמש את גרמניה בטענה כי [[חוזה ורסאי]] והסכמתה של [[רפובליקת ויימאר]] היו מבוכה לכל הגרמנים.<ref>Hakim, Joy (1995). ''A History of Us: War, Peace and all that Jazz''. New York: Oxford University Press. pp. 100–104. {{מסת"ב|0-19-509514-6}}.</ref> החימוש מחדש הפך לעדיפות העליונה של ממשלת גרמניה. כשעלה לשלטון [[היטלר]] עמד בראש אחת ההרחבות הגדולות ביותר של הייצור התעשייתי שגרמניה ראתה אי פעם. שר הפנים של [[גרמניה הנאצית|הרייך השלישי]] [[וילהלם פריק]], אחת הדמויות הנאציות המשפיעות ביותר באותה תקופה,<ref>{{Cite web|title=Nuremberg Trial Defendants: Wilhelm Frick|url=https://www.jewishvirtuallibrary.org/nuremberg-trial-defendants-wilhelm-frick|website=jewishvirtuallibrary.org}}</ref> ו[[היילמאר שאכט]], אשר (למרות שמעולם לא היה חבר במפלגה הנאצית) היה כלכלן סימפתי בתחילה, הציגו מגוון רחב של תוכניות במטרה להתמודד עם ההשפעות שהיו ל[[השפל הגדול|שפל הגדול]] על גרמניה, והם היו השחקנים המרכזיים של מדיניות החימוש הגרמנית (ראה [[רייכסבנק|רייכסבנק § התקופה הנאצית]]). חברות דמה כמו [[MEFO]] הוקמו כדי לממן את החימוש; MEFO השיג את סכום הכסף הרב שנדרש למאמץ החימוש באמצעות שטרות Mefo, סדרה מסוימת של [[שטר חוב|שטרות חוב]] שהונפקו על ידי [[ממשלת גרמניה הנאצית]].<ref>{{Cite web|title=Nuremberg Trial Defendants: Hjalmar Schacht|url=https://www.jewishvirtuallibrary.org/nuremberg-trial-defendants-hjalmar-schacht|website=jewishvirtuallibrary.org}}</ref> [[מבצע חשאי|ארגונים סמויים]] כמו Deutsche Verkehrsfliegerschule הוקמו במסווה אזרחי על מנת להכשיר טייסים עבור [[לופטוואפה (ורמאכט)|הלופטוואפה]] העתידית.<ref>{{Cite web|title=Ernst Sagebiel 1892–1970|url=http://www.dhm.de/lemo/html/biografien/SagebielErnst/index.html|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20140711025239/http://www.dhm.de/lemo/html/biografien/SagebielErnst/index.html|archive-date=11 July 2014|access-date=20 December 2008}}</ref>, מדיניות החימוש המחודשת של הנאצים כמעט הובילה לתעסוקה מלאה במהלך [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]]. החימוש מחדש גרם לשינוי פתאומי למפעלים רבים בגרמניה. תעשיות רבות הוצאו ממשבר עמוק שנגרם בעקבות [[השפל הגדול]]. [[קובץ:Bundesarchiv Bild 183-H12262, Nürnberg, Reichsparteitag, Tag der Wehrmacht.jpg|ממוזער|291x291 פיקסלים|הנהגת הוורמכט ביום המפלגה הלאומית בשנת 1938]] יצירת שטרות Mefo הייתה הצעד הראשון ש[[גרמניה הנאצית|הנאצים]] נקטו בדרך להתחמשות מחדש. [[הסכם ורסאי]] אסר על [[ממשלת גרמניה]] להתחמש מחדש. לכן, כדי להתחמש מחדש ליכולות [[אדולף היטלר|שהיטלר]] רצה להשיג, ה[[רייכסבנק]] יצטרך להעניק ל[[ממשלת גרמניה הנאצית|ממשלת גרמניה]] סכום כמעט בלתי מוגבל של אשראי לתוכנית החימוש תוך הסתרת הצטברות החוב הממשלתי מ[[הקהילה הבין-לאומית]].<ref name="wein31" /> בניגוד למטרה זו, נשיא ה[[רייכסבנק]] דאז, [[הנס לותר]], העניק אשראי של מאה מיליון [[רייכסמארק]] בלבד להתחמשות מחדש, אז כדי לעקוף זאת, היטלר החליף את לותר ב[[היילמאר שאכט]]. שאכט הפך את תוכנית "יצירת תעסוקה" של [[הנס לותר|לותר]] למערכת שתאפשר לממשלת גרמניה לקבל כמות בלתי מוגבלת של אשראי בכדאי להעמיד לתוכניתם.<ref name="wein31">Weinberg, Gerhard L. The Foreign Policy of Hitler's Germany. Atlantic Highlands: Humanities Press, 1994. Page 31</ref> שאכט יצר את ''Metallurgische Forschungs-GmbH'', חברת פגז שתנפיק שטרות אוצר לטווח קצר, אשר "יתפקדו כצורה סמויה של כסף".<ref name="wein31" /> החברה תמכור למעלה מ-12 מיליארד [[רייכסמארק]] של שטרות Mefo עד [[1938]], כסף שכולו יועבר למימון החימוש מחדש. מאחר שהחברה של שאכט לא פעלה ובמקום זאת רק עבדה כחזית לחובות שהונפקו על ידי הממשלה, הדבר איפשר למשטר [[גרמניה הנאצית|הנאצי]] להסתיר את מימון החימוש שלהם מ[[הקהילה הבין-לאומית]].<ref name="wein350">Weinberg, Gerhard L. The Foreign Policy of Hitler's Germany. Atlantic Highlands: Humanities Press, 1994. Page 350</ref> ללא יצירת תוכניתו של שאכט, הקהילה הבינלאומית הייתה נבהלת מיד מגיוס הכספים על ידי [[גרמניה הנאצית]], ותוכנית החימוש תהיה מאוימת בהתערבות חיצונית.<ref name="wein350" /> עד [[1935]], היטלר היה פתוח לגבי דחיית המגבלות הצבאיות שנקבעו ב[[חוזה ורסאי|הסכם ורסאי]]. חימוש מחדש הוכרז ב-16 במרץ [[1935]] וכך גם חידוש [[גיוס חובה|גיוס החובה במדינה]].<ref>[[Klaus P. Fischer]] (1995): ''Nazi Germany: A New History'', p. 408.</ref> כמה חברות תעשייתיות גדולות, שהתמחו עד אז במוצרים מסורתיים מסוימים, החלו לגוון ולהכניס רעיונות חדשניים בדפוס הייצור שלהן. [[מספנה|מספנות]], למשל, יצרו סניפים שהחלו לתכנן ולבנות [[מטוס קרב|מטוסים]]. לפיכך, החימוש הגרמני המחודש סיפק הזדמנות לשיפורים טכנולוגיים מתקדמים, ולעיתים מהפכניים, במיוחד בתחום ה[[אווירונאוטיקה]].<ref>{{Cite web|title=Kapitel 2.2.: B + V Geschichte v. 1933 – 1938|url=https://www.nadir.org/nadir/initiativ/ikrg/buch/b_v/kap202.htm|website=nadir.org}}</ref> [[מלחמת האזרחים בספרד]] (1936–1939) הייתה שדה ניסוי אידיאלי עבור כלי הנשק שיוצרו על ידי המפעלים הגרמניים במהלך שנות החימוש מחדש. טכניקות הפצצה אווירונאוטית רבות (כלומר [[מפציץ צלילה|הפצצת צלילה]]) נבדקו על ידי כוחות המשלוח הגרמניים של [[לגיון הקונדור]] נגד [[הרפובליקה הספרדית השנייה|הממשלה הרפובליקנית]] על אדמת [[ספרד]] באישורו של הגנרליסימו [[פרנסיסקו פרנקו]].<ref>Evidenced in a January 1937 speech prior to the outcry over the [[Bombing of Guernica|bombing]] of the [[Basque Country (greater region)|Basque]] city of [[Guernica (town)|Guernica]], known by the Luftwaffe as [[Bombing of Guernica|Operation Rügen]]. Hitler speech to Reichstag 30 January 1937 available via the [http://research.calvin.edu/german-propaganda-archive/hitler1.htm German Propaganda Archive.]</ref> החימוש מחדש בשנות ה-30 ראה את התפתחותן של תיאוריות שונות כיצד להכין את [[כלכלת גרמניה|הכלכלה הגרמנית]] למלחמה מוחלטת. הראשון מבין התיאוריות היה 'הגנה לעומק' אשר הועלה על ידי גיאורג תומאס. הוא הציע שהכלכלה הגרמנית צריכה להשיג [[כלכלה אוטרקית]] (או הסתפקות עצמית) ואחד החברות העיקריות שתמכו מאחורי זה היה [[אי גה פארבן|IG Farben]]. [[היטלר]] מעולם לא שם את תמיכתו המלאה מאחורי [[כלכלה אוטרקית|הרעיון הזה]], והוא שאף לפיתוח "הגנה לרוחב" אשר דגל בפיתוח [[ורמאכט|הכוחות המזוינים]] בכל התחומים ולא היה מודאג בהכנת [[כלכלת מלחמה|כלכלת המלחמה]] הגרמנית. תוכנית החימוש מחדש הגדילה במהירות את גודלו של חיל הקצינים הגרמני, וארגון הצבא הגדל היה המשימה העיקרית של [[הנאצים]] עד תחילת [[מלחמת העולם השנייה]] ב-1 בספטמבר 1939. הרוזן יוהאן פון קילמנסג (1906–2006) אמר מאוחר יותר כי התהליך של ציוד 36 [[דיוויזיה|דיוויזיות]] מנע ממנו ומעמיתיו להרהר בנושאים גדולים יותר.<ref>{{Cite web|title=Watch German Re-Armament Video|url=http://www.ovguide.com/german-re-armament-9202a8c04000641f800000000a5c24f9#|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20160408035048/http://www.ovguide.com/german-re-armament-9202a8c04000641f800000000a5c24f9|archive-date=8 April 2016|access-date=27 August 2014|website=Ovguide.com}}</ref> בכל מקרה, היטלר יכול היה להתפאר ב-26 בספטמבר 1938 ב-[[ארמון הספורט (ברלין)|Berlin Sportpalast]] שאחרי שנתן פקודות לחמש את [[ורמאכט|הוורמאכט]], הוא יכול היה "להודות בגלוי: התחמשנו מחדש במידה שכמותה העולם עוד לא ראה".<ref>Domarus, Max, ''Hitler: Speeches and Proclamations'', 1932-1945, Vol 2, Bolchazy-Carducci Publishers, Inc., 1992, {{מסת"ב|0865162298}}, 756 p.</ref> ===הסובלנות שגילו מדינות האזור כלפי מדיניות החימוש המסיבי של גרמניה=== מאז מלחמת העולם השנייה, גם אקדמאים וגם אנשים רגילים דנו במידה שבה החימוש מחדש של גרמניה, אשר היה סוד גלוי בקרב ממשלות לאומיות. הכישלון של [[מדינות ההסכמה|בעלות הברית]] להתעמת עם גרמניה נדון לעיתים קרובות בהקשר של מדיניות ה[[פייסנות]] של [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]]. שאלה מרכזית היא האם בעלות הברית היו צריכות למתוח "קו אדום" מוקדם יותר מספטמבר [[1939]], מה שעלול היה לגרום [[מלחמת העולם השנייה|למלחמה]] פחות הרסנית ואולי למניעת [[השואה]]. עם זאת, אפשר גם לטעון שכל מה שגרם [[אדולף היטלר|להיטלר]] לא למתוח את הגבול מוקדם כל כך, ככל האפשר היה רק דן את [[אירופה]] לאימפריה נאצית שצומחת לאט יותר, ומשאיר הרבה זמן לשואה מאוחרת יותר, ולנשק [[תוכנית הגרעין של גרמניה הנאצית|גרעיני גרמני]] מצליח. וגרסה נאצית של [[מסך הברזל|מסך ברזל]]. [[ג'ורג' קנאן|ג'ורג' פ. קנאן]] הצהיר: "ללא ספק, מדיניות כזו עלולה הייתה לאכוף זהירות רבה יותר על המשטר הנאצי ולגרום לו להתקדם לאט יותר במימוש לוח הזמנים שלו. מנקודת מבט זו, תקיפות בזמן הכיבוש מחדש של חבל הריין. (7 במרץ 1936) כנראה היה מניב תוצאות טובות אפילו יותר מאשר תקיפות [[ועידת מינכן|בזמן מינכן".]]<ref>[[George F. Kennan|Kennan, George]] (1951). ''American Diplomacy''. Chicago: [[University of Chicago Press]]. pp. 79</ref> === מעורבות של תאגידים אמריקאים === כ-150 תאגידים אמריקאים לקחו חלק בחימוש הגרמני מחדש,<ref name="Feldman" /> וסיפקו לחברות גרמניות '''הכל''', מחומרי גלם ועד טכנולוגיה ידע [[פטנט|ופטנטים]]. זה התרחש באמצעות רשת מורכבת של אינטרסים עסקיים, מיזמים משותפים, הסכמי שיתוף פעולה ובעלות צולבת בין תאגידים אמריקאים וגרמנים וחברות הבנות שלהם.<ref name="Wilkins">{{Cite book|last=Wilkins|first=Mira|url=https://archive.org/details/historyofforeign0000wilk_h6u9|title=The history of foreign investment in the United States, 1914-1945|date=2004|publisher=Harvard University Press|isbn=978-0-674-01308-7|series=Harvard studies in business history|location=Cambridge, Mass|url-access=registration}}</ref> משאבים שסופקו לחברות גרמניות (שחלקן היו חברות חזית MEFO שהוקמו על ידי המדינה הגרמנית) על ידי תאגידים אמריקאים כללו: טכנולוגיית ייצור גומי סינתטי ([[דופונט|DuPont]]<ref name="Feldman">{{Cite news|url=https://www.haaretz.com/us-news/.premium-researcher-dupont-helped-nazi-germany-out-of-ideology-1.7186636|title=U.S. Chemical Corporation DuPont Helped Nazi Germany Because of Ideology, Israeli Researcher Says|last=Aderet|first=Ofer|date=2019-05-02|work=Haaretz|access-date=2019-05-02|language=en}}</ref> ו-Standard Oil מניו ג'רזי),<ref name="Wilkins" /> ציוד תקשורת (ITT),<ref name="Feldman" /><ref>{{Cite book|last=Sampson, Anthony, 1926-2004.|title=The sovereign state: the secret history of ITT.|date=1973|publisher=Hodder and Stoughton|isbn=0340171952|location=London|oclc=3242014}}</ref> מכונות מחשוב וטבלאות (IBM), טכנולוגיית תעופה (ששימשה לפיתוח המפציץ [[יונקרס Ju 87|Junkers Ju 87]]),<ref name="Feldman" /><ref>{{Cite book|last=Weal, John A.|title=Junkers Ju 87 : Stukageschwader 1937-41|date=1997|publisher=Osprey Pub|isbn=9781782006671|location=London|oclc=847536966}}</ref> דלק (Standard Oil of New Jersey and [[שברון (חברה)|Standard Oil of California]] ),<ref>{{Cite book|last=Yeadon, Glen.|title=The Nazi hydra in America : suppressed history of a century, Wall Street and the rise of the Fourth Reich|date=2008|publisher=Progressive Press|isbn=9780930852436|location=Joshua Tree, Calif.|oclc=320327208}}</ref> 1]<ref>{{Cite book|last=Yeadon, Glen.|title=The Nazi hydra in America : suppressed history of a century, Wall Street and the rise of the Fourth Reich|date=2008|publisher=Progressive Press|isbn=9780930852436|location=Joshua Tree, Calif.|oclc=320327208}}</ref> כלי רכב צבאיים (פורד וג'נרל מוטורס),<ref>{{Cite news|url=https://www.washingtonpost.com/wp-srv/national/daily/nov98/nazicars30.htm?noredirect=on|title=Ford and GM Scrutinized for Alleged Nazi Collaboration|last=Dobbs|first=Michael|date=1998-11-30|work=The Washington Post|access-date=2019-05-04}}</ref> מימון (באמצעות השקעות, שירותי [[ברוקר|תיווך]] והלוואות של בנקים כמו Union Banking Corporation), הסכמי [[קרטל|שיתוף פעולה]], מתקני ייצור וחומרי גלם. מעורבות זו נבעה לא רק על ידי רווח כספי, אלא במקרים מסוימים גם על ידי אידאולוגיה. אירנה דו פונט, [[דירקטוריון|מנהלת]] ונשיאה לשעבר של [[דאו כימיקלים|דופונט]], הייתה תומכת בתורת הגזע הנאצית ותומכת [[איגניקה|באאוגניקה]].{{הערה|שם=Feldman}}{{הערה|שם=Wilkins}} == תוצאות ההתחמשות == התחמשות מחודשת זו אפשרה [[גרמניה הנאצית|לגרמניה]] להיכנס ל[[מלחמת העולם השנייה]] עם צבא חזק ומצויד היטב. הכוחות הגרמנים הצליחו להשיג ניצחונות מרשימים בשלבים הראשונים של המלחמה בזכות עוצמתם הצבאית, שפותחה [[שנות ה-30 של המאה ה-20|בשנות ה-30]]. החימוש של גרמניה לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] זרע את זרעי הפורענות של [[מלחמת העולם השנייה]] והיה תהליך מורכב שהתרחש למרות [[חוזה ורסאי|המגבלות החמורות שהוטלו עליה]]. על ידי ניצול פרצות בהסכמים ושיתוף פעולה בינלאומי, גרמניה הצליחה לשקם את כוחה הצבאי ולהפוך לאיום משמעותי שוב [[שנות ה-30 של המאה ה-20|בשנות ה-30]]. התחמשות גרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה מדגימה את האופן שבו מדינה יכולה לעקוף הגבלות בינלאומיות ולשקם את כוחה הצבאי. תהליך זה, שהתעצם תחת שלטון ה[[המפלגה הנאצית|מפלגה הנאצית]], היה גורם מרכזי בהתפרצות מלחמת העולם השנייה ובהרס שנגרם בעקבותיה. == לקריאה נוספת == * Corum, James S. ''The Luftwaffe: Creating the Operational Air War, 1918-1940'' (1997) * מולר, ריצ'רד ר. "היטלר, איירפאואר וסטייטקראפט." ב-Robin Higham ומארק פאריו, עורכים., ''השפעת כוח האוויר על ההיסטוריה: מדינאות, דיפלומטיה ומדיניות חוץ מאז 1903 (2013): 85+.'' * Overy, Richard J. ''War and Economy in the Third Reich'' (1995). * סלפיאן, קנת. "ייצור המוני ודיקטטורות המוניות: הכלכלה של מלחמה טוטאלית בגרמניה הנאצית וברית המועצות, 1933–1945." בפול קורנר וג'י-היון לים, עורכים. ''מדריך פאלגרייב לדיקטטורה המונית'' (Palgrave Macmillan, לונדון, 2016. 293-308. * טוז, אדם. ''שכר ההרס: יצירתה ושבירה של הכלכלה הנאצית'' (2008). == קישורים חיצוניים == * [http://histclo.com/essay/war/ww2/cou/ger/rearm/w2ga-nazi.html חימוש מחדש של הנאצי/אופרוסטונג], בגדי בנים היסטוריים == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} {{מדינות במלחמת העולם השנייה}} [[קטגוריה:רפובליקת ויימאר: צבא וביטחון]] [[קטגוריה:גרמניה הנאצית: צבא וביטחון]] [[קטגוריה:גרמניה: היסטוריה צבאית]] [[קטגוריה:אמצעי לחימה גרמניים]] [[קטגוריה:גרמניה הנאצית: כלכלה]]'