מספר העריכות של המשתמש ($1) (user_editcount) | null |
שם חשבון המשתמש ($1) (user_name) | '2A00:A041:26E4:3E00:19BA:8D9F:FEE1:EF47' |
הזמן שכתובת הדוא"ל אומתה בו ($1) (user_emailconfirm) | null |
הזמן שעבר מאז הרשמת המשתמש ($1) (user_age) | 0 |
קבוצות (כולל קבוצות משתמעות) שהמשתמש נמצא בהן ($1) (user_groups) | [
0 => '*'
] |
הרשאות שיש למשתמש ($1) (user_rights) | [
0 => 'createaccount',
1 => 'read',
2 => 'edit',
3 => 'createpage',
4 => 'createtalk',
5 => 'writeapi',
6 => 'viewmyprivateinfo',
7 => 'editmyprivateinfo',
8 => 'editmyoptions',
9 => 'abusefilter-log-detail',
10 => 'urlshortener-create-url',
11 => 'centralauth-merge',
12 => 'abusefilter-view',
13 => 'abusefilter-log',
14 => 'vipsscaler-test',
15 => 'flow-hide',
16 => 'flow-edit-title'
] |
האם משתמש עורך דרך הממשק למכשירים ניידים או לא ($1) (user_mobile) | false |
קבוצות גלובליות שהמשתמש הזה חבר בהן ($1) (global_user_groups) | [] |
מספר העריכות הגלובלי של המשתמש ($1) (global_user_editcount) | 0 |
האם המשתמש עורך מיישום למכשירים ניידים ($1) (user_app) | false |
מזהה הדף ($1) (page_id) | 1627677 |
מרחב השם של הדף ($1) (page_namespace) | 0 |
שם הדף ללא מרחב השם ($1) (page_title) | 'תקיפה באמצעות חומצה' |
שם הדף המלא ($1) (page_prefixedtitle) | 'תקיפה באמצעות חומצה' |
רמת ההגנה על עריכת הדף ($1) (page_restrictions_edit) | [] |
עשרת התורמים האחרונים לדף ($1) (page_recent_contributors) | [
0 => '2A02:14F:1F4:68BA:7432:6796:6A97:EF88',
1 => 'KotzBot',
2 => 'יוניון ג'ק',
3 => 'Balberg',
4 => 'דוד55',
5 => 'כנראהשאין',
6 => 'Matanyabot',
7 => '89.139.164.16',
8 => 'RimerMoshe',
9 => 'Gabi S.'
] |
גיל הדף בשניות ($1) (page_age) | 178287765 |
פעולה ($1) (action) | 'edit' |
תקציר עריכה/סיבה ($1) (summary) | 'בלגן טוטאלי. פרטים חיוניים חסרים, פרטים אחרים חוזרים על עצמם אינספור פעמים' |
זמן מאז עריכת הדף האחרונה בשניות ($1) (page_last_edit_age) | 6373972 |
מודל התוכן הישן ($1) (old_content_model) | 'wikitext' |
מודל התוכן החדש ($1) (new_content_model) | 'wikitext' |
קוד הוויקי של הדף הישן, לפני העריכה ($1) (old_wikitext) | '[[קובץ:Maryam, an acid-attacked victim under treatment, Tehran - 28 April 2018 20.jpg|ממוזער|אישה בת 37 מ[[תבריז]], [[איראן]], שנפגעה בתקיפת חומצה באפריל 2018. בעלה שפך חומצה על ידיה ופניה.]]
'''תקיפה באמצעות חומצה''' היא [[תקיפה]] המתבצעת באמצעות התזת [[חומצה]].
תקיפה בחומצה מתבצעת באמצעות חומרים קלים להשגה ואינה מצריכה הכנות. לרוב תקיפות באמצעות חומצה הן יוזמה של יחידים.
ברוב התקיפות בחומצה נפגע אדם יחיד, ובמקרים רבים התוקף מצליח להימלט.
==היסטוריה==
האירועים המתועדים הראשונים התרחשו ב[[צרפת]] בשנת 1879, בעיקר בידי נשים נגד נשים אחרות, כתוצאה מ[[קנאה]].
ב-17 באוקטובר 1915 התרחשה ב[[וינה|ווינה]] פרשת הנסיך [[לאופולד קלמנט]]. הנסיך, מ[[שושלת קוהרי]], הבטיח לבת זוגו, קמילה ריביקה, כי יתחתן איתה אך התחמק שוב ושוב מהבטחותיו. ריביקה הנרגזת ירתה בו, שברה על פרצופו בקבוק חומצה ולאחר מכן התאבדה. כאשר הגיעו שוטרים לארמון הם מצאו את הנסיך לאופולד קלמנט צורח מכאבים. הוא התעוור בעין אחת ועור פניו התקלף כולו, ומת לאחר שישה חודשי ייסורים.
תקיפת החומצה הראשונה ב[[בנגלדש]] אירעה בשנת 1967, ב[[הודו]] ב-1982 וב[[קמבודיה]] ב-1993.
===תקיפות חומצה מפורסמות===
ב-[[17 ביוני]] [[1948]], נאשם אדם ברצח דודתו, לאחר ששפך עליה כמות רבה של חומצה והיא מתה מפצעיה חודש אחר כך. הפרשה הסעירה את המדינה לאחר שהתברר שהרוצח ודודתו היו נאהבים{{הערה|{{הארץ1||חייל נאשם ברצח דודתו|19480805|56}}{{ש}}{{הארץ1||שני ילדי שושנה לוי במרכז העדויות בבית־המשפט אתמול|19490216|52}}}}.
בשנת 1986 חיבל אדם בתרסיס חומצה בציור "[[משמר הלילה (ציור)|משמר הלילה]]" במוזיאון ה[[רייקסמוזיאום]] שב[[אמסטרדם]]. החומצה פגעה רק בשכבת הלכה של התמונה, והציור שוחזר.
עורך הדין [[יורם שפטל]], סנגורו של [[ג'ון איוון דמיאניוק]], הותקף ב-1 בדצמבר 1988 על ידי [[ניצול שואה]], ישראל יחזקאלי, שהתיז עליו חומצה מלחית בריכוז גבוה, ממנה שפטל נכווה בפניו ונפגע חמורות בעינו{{הערה|{{חדשות|{{ללא קוד ויקי|רן לוי}}|מתיז החומצה על עו"ד שפטל נשלח לבדיקה פסיכיאטרית|19890209|52}}}}.
[[רובר פוריסון]], פרופסור לספרות ומכחיש שואה [[צרפת]]י, הותקף בספטמבר 1989 ליד ביתו בו[[וישי]] כאשר אלמוני התיז עליו חומצה.
בדצמבר 1990, [[משה הירש (נטורי קרתא)|משה הירש]], פעיל ב[[נטורי קרתא]], היה קורבן לתקיפה בחומצה. [[יהודה משי זהב]] היה חשוד באירוע, אך לא הוגש נגדו כתב אישום{{הערה|{{מעריב|אריה בנדר|מתאושש בלונדון|19901223|267}}}}{{הערה|{{חדשות|רונאל פישר|הזא לא קמב"ץ הוא מצביא|19911011|180}}}}
באוגוסט 1991, שפך חרדי חומצה על 3 נשים ליד מאה שערים, משום שלטענתו לבושם לא היה צנוע{{הערה|{{חדשות|אורי שטיין|חרדי שפך חומצה על 3 נשים ליד מאה שערים|19910814|10}}}}.
ב-21 במאי 1998 תקף [[תנועות נגד הפלות|מתנגד להפלות]] שלוש [[מרפאת הפלות|מרפאות הפלות]] ב[[מיאמי]], [[פלורידה]], באמצעות [[חומצה בוטירית]].
בשנת 1999 ניהל שר בממשלת [[קמבודיה]] [[בגידה (זוגיות)|רומן מחוץ לנישואין]] עם בת 16. כאשר אשתו גילתה זאת, היא תקפה את הנערה בחומצה.
בשנת 2008 הותקפה בחומצה קונסטנטינה קונובה, פעילה בולטת באיגוד מקצועי ביוון.
ב-13 בדצמבר 2008 הושלכו שני בקבוקי חומצה לתוך קהל קונים במרכז קניות במחוז [[יאו צים מונג]], ב[[הונג קונג]]. הבקבוקים הושלכו כנראה מהקומה ה-12 בבניין סמוך. אירועים דומים קרו שוב ושוב באותו מקום מספר פעמים בשנים 2009–2010{{הערה|{{הארץ||30 נפצעו מהשלכת חומצה במרכז קניות|1.1261054|16 במאי 2009}}{{ש}}{{ynet||הונג-קונג: בקבוק חומצה הושלך על עוברים ושבים, 24 נפצעו|3728450|9 ביוני 2009}}}}. באירועים נפגעו כ-130 בני אדם, והמבצע לא נתפס עד היום.
בשנות ה-2000 אירעו תקיפות חומצה רבות ב[[איראן]], בעיקר בעיר [[אספהאן]], נגד נשים שנטען שלא התלבשו ב[[צניעות]]{{הערה|{{שיחה מקומית|[[אורלי נוי]]|"יום רביעי הלבן": קמפיין נגד כפיית החג'אב על נשים באיראן|איראן-כפיית-חגאב|8 בינוי 20171}}}}. אחת הנשים מתה מהפגיעה, אחרת התעוורה, ושאר הנשים סבלו מפגיעות גופניות חמורות. תופעות דומות קרו גם ב[[אפגניסטן]]{{הערה|{{הארץ|[[ניו יורק טיימס]] ורוד נורדלנד|באפגניסטאן מאשימים את הטליבאן: הפיץ גז רעיל כדי שתלמידות בי"ס לא ייצאו ללמוד|1.1219804|3 בספטמבר 2010}}}}.
בפברואר 2013, נערה בת 16 מנצרת נפצעה קשה משפיכת חומצה על פניה, בידי בן דודה בן 51, משום שסירבה להינשא לו{{הערה|{{הארץ|אלי אשכנזי|נערה בת 16 מנצרת נפצעה קשה משפיכת חומצה על פניה|1.1933042|19 בפברואר 2013|מנויים=לא}}}}.
==תקיפה בחומצה==
ברוב התקיפות בחומצה נפגע אדם יחיד כתוצאה מהתקיפה, ובמקרים רבים התוקף מצליח להימלט. בדרך כלל החומצה מותזת על הפנים מתוך כוונה לגרום ל[[מום]]. החומצה גורמת נזק בלתי הפיך לרקמות העור ולעצמות. בטווח הארוך, תקיפת חומצה עלולה לגרום ל[[עיוורון]], [[צלקת|צלקות]] בפנים ובגוף, וכן קשיים חברתיים, פסיכולוגיים וכלכליים.
תקיפות חומצה נפוצות כאמצעי [[אלימות נגד נשים]], בעיקר ב[[בנגלדש]], [[הודו]] ו[[פקיסטן]]. ב[[בריטניה]] החל משנת 2016 נרשמה עלייה חדה בתקיפות חומצה{{הערה|{{הארץ|[[גרדיאן]] ו"הארץ"|לונדון: חמישה נפגעים בחמש תקיפות חומצה תוך 90 דקות, נער נעצר|1.4257300|14 ביולי 2017}}}}.
אחת הסיבות לשכיחות התקיפות בחומצה היא הזמינות והקלות בה ניתן לרכוש [[חומצה גופרתית]], [[חומצה חנקתית]] ו[[חומצת מימן כלורי]]. ניתן לרכוש חומצה גופרתית במוסכי [[אופנוע]]ים. חומצה חנקתית וחומצת מימן כלורי משמשות לניקוי [[זהב]] ומתכות יקרות, וניתן להשיגן בחנויות תכשיטים, ובחומצת מימן כלורי משתמשים בתהליך הייצור של [[רוטב סויה]] ומוצרי [[קוסמטיקה]].
בגלל הזמינות וקלות הרכישה, ארגונים רבים קוראים להסדרה מחמירה יותר של שוק החומצות. לדבריהם יש לדרוש רישיון מכל אדם המוכר או קונה חומצה, יש לאסור אחזקת חומצה מרוכזת באזורים מסוימים, וכן לתעד כל עסקה הקשורה לסחר בחומצה. עם זאת, מספר חוקרים מתריעים כי תקנות מחמירות עלולות לגרום לסחר בחומצות ב[[שוק שחור]].
===מניעים===
בדרך כלל תקיפה בחומצה נועדה להשפיל את הקורבן, בלי לגרום למוות. במחקרים שבדקו את התופעה נרשמו הסיבות הבאות כמניעים לתקיפה מסוג זה:
* סכסוך או דחייה מינית במערכת יחסים זוגית
* תקיפה גזענית
* קנאה מינית
* מניעים חברתיים, פוליטיים ודתיים
* תקיפה במסגרת [[מלחמת כנופיות]]
* התקפות נגד [[מיעוטים]]
* סכסוכים חקלאיים, בהם בעלות על קרקע, בעלי חיים וציוד חקלאי
* נקמה על סירוב להצעות מיניות או הצעות נישואין
* סכסוכים בין-דתיים
* סירוב ל[[המרת דת]]
===שכיחות ומאפיינים===
[[קובץ:Supporting acid attack survivors in Bangladesh (6395599437).jpg|ממוזער|אישה ובנה, קורבנות תקיפת חומצה ב[[בנגלדש]]. האישה הותקפה לאחר שסירבה להצעת [[שידוך]].]]
תקיפות בחומצה אירעו כמעט בכל מדינות העולם, אך הן נפוצות במיוחד במדינות [[דרום-מזרח אסיה]], בעיקר [[בנגלדש]], [[הודו]] ו[[פקיסטן]], וכן בחלקים מ[[אפריקה]], בעיקר ב[[קניה]], [[דרום אפריקה]] ו[[אוגנדה]]. ב[[בריטניה]] החל משנת 2016 נרשמה עלייה חדה בתקיפות חומצה.
רוב התקיפות בחומצה מבוצעות כאמצעי [[אלימות נגד נשים]], והקורבנות הן נשים. כך עולה ממחקר שפורסם בשנת 2015 בכתב העת הרפואי [[The Lancet]], בו נסקרו נתונים שנאספו במשך 40 שנה במספר מדינות בעולם{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(15)60435-4/fulltext |כותרת=Raising awareness against acid attacks |תאריך_וידוא=24 בספטמבר 2018 |הכותב= |תאריך=28 בפברואר 2015 |שפה=אנגלית |ציטוט= |מידע נוסף=}}.}}.
בנוסף למין זוהתה נטייה לתקוף קורבנות ב[[מעמד סוציו-אקונומי]] נמוך.
===תקיפות חומצה ברשות הפלסטינית===
ב[[עזה]] בוצעו ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות השמונים]] ו[[שנות ה-90 של המאה ה-20|התשעים]] תקיפות רבות בחומצה נגד נשים שנטען שלא התלבשו ב[[צניעות]], על ידי שמרנים המזוהים עם [[חמאס]] ו[[האחים המוסלמים]].
לאחר [[מבצע צוק איתן]] טען ארגון "[[אמנסטי אינטרנשיונל]]" כי חמאס השתמש בחומצה כסוג של [[עינויים]] במהלך חקירות. הארגון הכחיש טענה זו{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Peter Beaumont|כותרת=Hamas executed 23 Palestinians under cover of Gaza conflict, says Amnesty|אתר=The Guardian|תאריך=3 באפריל 2015|כתובת=https://www.theguardian.com/world/2015/may/27/hamas-executed-palestinians-under-cover-gaza-conflict-amnesty}}|כיוון=שמאל}}.
==השפעות בריאותיות==
ארגון תמיכה בנפגעי חומצה ב[[פקיסטן]] מצא כי רוב הקורבנות לתקיפות בחומצה שורדים, אך נאלצים להתמודד עם קשיים גופניים, הדורשים [[כירורגיה|טיפול כירורגי]] ארוך טווח, וכן קשיים פסיכולוגיים, הדורשים אף הם מעקב ממושך. הם חווים קשיים פסיכולוגיים, חברתיים וכלכליים המקשים על השתלבותם בקהילה.
===השפעות רפואיות===
רוב התקיפות בחומצה מכוונות אל הפנים, ומחקרים רבים בדקו את השפעתם. החומצה מאכלת במהירות את העור, את שכבת השומן מתחת לעור, ובמקרים מסוימים גם את העצמות. ה[[עפעפיים]] וה[[שפתיים]] עלולים להיהרס לחלוטין, ולעיתים נגרם נזק חמור ל[[אף]] ול[[אוזניים]].
נזקים נוספים שנרשמו הם נזק לגולגולת ולשיער, [[חירשות]], [[עיוורון]] חלקי או מלא, כיווץ ועיוות של האף והנחיריים, איבוד טווח התנועה של השפתיים, חשיפת חניכיים, וקשיים באכילה ובדיבור. שאיפת אדי חומצה בדרך כלל גורמת לבעיות בנשימה וחסימת נתיבי אוויר.
במקרים רבים לוקים הקורבנות ב[[אלח דם]] או [[אי-ספיקת כליות]]. מקרים חמורים מסתיימים ב[[מוות]].
חומרת הנזק תלויה במידת הריכוז של החומצה, והזמן שעובר עד שהחומצה נשטפת במים.
===השפעות פסיכולוגיות וחברתיות===
לאחר ההתאוששות מתמודדים קורבנות תקיפה בחומצה עם בעיות נפשיות רבות. מחקר אחד הראה כי הקורבנות דיווחו על רמות גבוהות מהרגיל של [[חרדה]], [[דיכאון קליני]] ו[[הערכה עצמית]] נמוכה.
נשים שעברו תקיפה כזו סובלות מנכות ותלויות בבן זוג או בבני משפחה לפעילויות יומיומיות. הן מתקשות למצוא עבודה בגלל ליקויי ראייה או נכות פיזית. מחקר בבנגלדש מצא שנשים רווקות שעברו תקיפת חומצה מנודות מהחברה ומתקשות למצוא בני זוג קבועים.
===טיפול ומניעה===
במקרה של פגיעה מחומצה יש לשטוף היטב במים את האזור הפגוע במשך 30 דקות או יותר, כדי לנטרל את השפעת החומצה. טיפול שגוי, למשל על ידי מריחת האזור בשמן, עלול להחמיר את הפגיעה. באופן אידיאלי יש להעניק לנפגעי חומצה טיפול מידי מומחים לפגיעות כימיות במרכז רפואי ייעודי. במדינות כמו [[אוגנדה]] ו[[קמבודיה]], בהן יש מקרים רבים של תקיפות חומצה, לרוב האוכלוסייה אין כמעט גישה לטיפול רפואי נאות, וכמעט ולא קיימים מרכזים ייעודיים לטיפול בנפגעי חומצה.
מחקרים שבדקו את תופעת התקיפות בחומצה ניסו גם למצוא דרכים למנוע אותה. בין הדרכים שהוצעו:
* החמרת הענישה על מבצעי תקיפה בחומצה
* תוכניות שיקום לקורבנות תקיפה בחומצה
* הגבלת מכירות של חומצה וחומרים מסוכנים דומים.
==סיוע ממשלתי ואזרחי==
[[קובץ:Mashav's 30th international Women Leading Conference - Natalia Ponce de León (9123).jpg|ממוזער|נטליה פונס דה לאון, פעילת זכויות נשים מקולומביה, נושאת דברים בבית הנשיא, בכנס נשים מנהיגות ב[[ירושלים]] ביוזמת [[המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי]] במשרד החוץ, מאי 2018]]
ב[[בנגלדש]] נחקקו מספר חוקים המגבילים סחר בחומצות ומחמירים את הענישה במקרים של סחר לא חוקי או שימוש בחומצה לתקיפה. בנגלדש היא המדינה המובילה בחקיקה בנושא זה, ומדינות אחרות הסובלות מתקיפות בחומצה, בהן [[בריטניה]], נוקטות בצעדים דומים.
בנוסף לפעולות ממשלתיות למניעה וטיפול בתקיפות בחומצה, במספר מדינות קמו [[חברה אזרחית|ארגוני חברה אזרחית]] המספקים סיוע רפואי, משפטי, פסיכולוגי וכלכלי לקורבנות התקיפה. ארגונים כאלה קיימים ב[[בנגלדש]], [[אוגנדה]], [[קמבודיה]] ו[[הודו]].
הארגון "Acid Survivors Trust International" {{אנ|Acid Survivors Trust International}} הוקם בשנת 2002 בבריטניה ומטרתו היא לשים קץ לתקיפות בחומצה. לארגון מרכזי סיוע ב[[בנגלדש]], [[קמבודיה]], [[הודו]], [[נפאל]], [[פקיסטן]] ו[[אוגנדה]]. הארגון מכשיר אנשי צוות רפואי לטיפול בנפגעי חומצה, מגייס כספי סיוע לקורבנות ומקדם חקיקה מונעת. אחד מתפקידיו המרכזיים הוא העלאת המודעות העולמית לתקיפות בחומצה על מנת לקדם חוקים מחמירים יותר על רכישה חומצות וחומרים כימיים.
ב[[קולומביה]] הותקפה נטליה פונס דה לאון בשנת 2014 על ידי [[הטרדה מאיימת|מטריד מאיים]] ששפך ליטר [[חומצה גופרתית]] על פניה ועל גופה. דה לאון סבלה מכוויות קשות ב-24% מגופה, ועברה 15 ניתוחי שחזור בפנים ובגוף. אף על פי שדווח אז בקולומביה על עלייה בשיעור התקיפות בחומצה, לא היה קיים במדינה חוק נגד תקיפה מסוג זה. דה לאון יזמה חוק המגדיר תקיפה בחומצה כפשע חמור שהעונש עליו הוא עד 50 שנות מאסר. כמו כן קידמה דה לאון טיפול רפואי ממשלתי לקורבנות, כולל ניתוחי שחזור וטיפול פסיכולוגי. נטליה פונס דה ליאון הביעה תקווה כי החוק החדש ישמש גורם מרתיע מפני התקפות עתידיות.
==תקיפות חומצה בתקשורת==
בשנת 2012 הופק [[סרט תיעודי]] בשם "Saving Face" המתעד רופא בריטי ממוצא פקיסטני המטפל בקורבנות תקיפה בחומצה. הסרט זכה ב[[פרס אוסקר|פרס אוסקר לסרט התיעודי הטוב ביותר]] של אותה שנה.
===תיאורים בדיוניים===
בסיפורו של [[ארתור קונאן דויל]] "פרשת הלקוח רם המעלה" (1927), הברון גרונר נופל קורבן לתקיפה בחומצה. הסיפור כלול באוסף "[[ספר הפרשיות של שרלוק הולמס]]".
דמות "העטלף השחור" הופיעה ב[[ספרות זולה (סוגה)|ספרות זולה]] ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]]. דמות זו מגולמת על ידי תובע כללי שהופך לעטלף שחור לאחר שנפגע מחומצה בזמן שאסף ראיות לבית המשפט. העטלף השחור שימש השראה לסדרת הקומיקס [[באטמן]], ובסדרה עצמה יש כמה דמויות משנה שנפלו קורבן לתקיפה בחומצה, בהן [[דוקטור מידנייט]], שהופיע בסדרה בשנת 1941, ו[[דו-פרצוף]] שהופיע לראשונה ב-1942.
בסרט "[[מגע של רשע]]" (1958) בורח השחקן [[צ'רלטון הסטון]] מניסיון תקיפה בחומצה, והסרט מציג בצורה דרמטית את מה שהיה עלול לקרות אילו התקיפה הייתה מצליחה.
בסרט "[[עימות חזיתי]]" (1997) שון ארצ'ר, המגולם על ידי [[ניקולס קייג']], פוגע באיש אבטחה באמצעות בקבוק [[חומצה גופרתית]].
בעונה השלישית של סדרת הטלוויזיה "[[השמיניה (סדרת טלוויזיה)|השמיניה]]" (2007) מתרחש עימות בין ניני, אחד מגיבורי הסדרה, לבין דניאל, הנבל הראשי. במהלך העימות נשפכת צנצנת של חומצה גופרתית על פניו של דניאל ומשחיתה את פניו.
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אלימות נגד נשים]]
[[קטגוריה:אלימות]]' |
קוד הוויקי של הדף החדש, אחרי העריכה ($1) (new_wikitext) | '{{לשכתב}}
[[קובץ:Maryam, an acid-attacked victim under treatment, Tehran - 28 April 2018 20.jpg|ממוזער|אישה בת 37 מ[[תבריז]], [[איראן]], שנפגעה בתקיפת חומצה באפריל 2018. בעלה שפך חומצה על ידיה ופניה.]]
'''תקיפה באמצעות חומצה''' היא [[תקיפה]] המתבצעת באמצעות התזת [[חומצה]].
תקיפה בחומצה מתבצעת באמצעות חומרים קלים להשגה ואינה מצריכה הכנות. לרוב תקיפות באמצעות חומצה הן יוזמה של יחידים.
ברוב התקיפות בחומצה נפגע אדם יחיד, ובמקרים רבים התוקף מצליח להימלט.
==היסטוריה==
האירועים המתועדים הראשונים התרחשו ב[[צרפת]] בשנת 1879, בעיקר בידי נשים נגד נשים אחרות, כתוצאה מ[[קנאה]].
ב-17 באוקטובר 1915 התרחשה ב[[וינה|ווינה]] פרשת הנסיך [[לאופולד קלמנט]]. הנסיך, מ[[שושלת קוהרי]], הבטיח לבת זוגו, קמילה ריביקה, כי יתחתן איתה אך התחמק שוב ושוב מהבטחותיו. ריביקה הנרגזת ירתה בו, שברה על פרצופו בקבוק חומצה ולאחר מכן התאבדה. כאשר הגיעו שוטרים לארמון הם מצאו את הנסיך לאופולד קלמנט צורח מכאבים. הוא התעוור בעין אחת ועור פניו התקלף כולו, ומת לאחר שישה חודשי ייסורים.
תקיפת החומצה הראשונה ב[[בנגלדש]] אירעה בשנת 1967, ב[[הודו]] ב-1982 וב[[קמבודיה]] ב-1993.
===תקיפות חומצה מפורסמות===
ב-[[17 ביוני]] [[1948]], נאשם אדם ברצח דודתו, לאחר ששפך עליה כמות רבה של חומצה והיא מתה מפצעיה חודש אחר כך. הפרשה הסעירה את המדינה לאחר שהתברר שהרוצח ודודתו היו נאהבים{{הערה|{{הארץ1||חייל נאשם ברצח דודתו|19480805|56}}{{ש}}{{הארץ1||שני ילדי שושנה לוי במרכז העדויות בבית־המשפט אתמול|19490216|52}}}}.
בשנת 1986 חיבל אדם בתרסיס חומצה בציור "[[משמר הלילה (ציור)|משמר הלילה]]" במוזיאון ה[[רייקסמוזיאום]] שב[[אמסטרדם]]. החומצה פגעה רק בשכבת הלכה של התמונה, והציור שוחזר.
עורך הדין [[יורם שפטל]], סנגורו של [[ג'ון איוון דמיאניוק]], הותקף ב-1 בדצמבר 1988 על ידי [[ניצול שואה]], ישראל יחזקאלי, שהתיז עליו חומצה מלחית בריכוז גבוה, ממנה שפטל נכווה בפניו ונפגע חמורות בעינו{{הערה|{{חדשות|{{ללא קוד ויקי|רן לוי}}|מתיז החומצה על עו"ד שפטל נשלח לבדיקה פסיכיאטרית|19890209|52}}}}.
[[רובר פוריסון]], פרופסור לספרות ומכחיש שואה [[צרפת]]י, הותקף בספטמבר 1989 ליד ביתו בו[[וישי]] כאשר אלמוני התיז עליו חומצה.
בדצמבר 1990, [[משה הירש (נטורי קרתא)|משה הירש]], פעיל ב[[נטורי קרתא]], היה קורבן לתקיפה בחומצה. [[יהודה משי זהב]] היה חשוד באירוע, אך לא הוגש נגדו כתב אישום{{הערה|{{מעריב|אריה בנדר|מתאושש בלונדון|19901223|267}}}}{{הערה|{{חדשות|רונאל פישר|הזא לא קמב"ץ הוא מצביא|19911011|180}}}}
באוגוסט 1991, שפך חרדי חומצה על 3 נשים ליד מאה שערים, משום שלטענתו לבושם לא היה צנוע{{הערה|{{חדשות|אורי שטיין|חרדי שפך חומצה על 3 נשים ליד מאה שערים|19910814|10}}}}.
ב-21 במאי 1998 תקף [[תנועות נגד הפלות|מתנגד להפלות]] שלוש [[מרפאת הפלות|מרפאות הפלות]] ב[[מיאמי]], [[פלורידה]], באמצעות [[חומצה בוטירית]].
בשנת 1999 ניהל שר בממשלת [[קמבודיה]] [[בגידה (זוגיות)|רומן מחוץ לנישואין]] עם בת 16. כאשר אשתו גילתה זאת, היא תקפה את הנערה בחומצה.
בשנת 2008 הותקפה בחומצה קונסטנטינה קונובה, פעילה בולטת באיגוד מקצועי ביוון.
ב-13 בדצמבר 2008 הושלכו שני בקבוקי חומצה לתוך קהל קונים במרכז קניות במחוז [[יאו צים מונג]], ב[[הונג קונג]]. הבקבוקים הושלכו כנראה מהקומה ה-12 בבניין סמוך. אירועים דומים קרו שוב ושוב באותו מקום מספר פעמים בשנים 2009–2010{{הערה|{{הארץ||30 נפצעו מהשלכת חומצה במרכז קניות|1.1261054|16 במאי 2009}}{{ש}}{{ynet||הונג-קונג: בקבוק חומצה הושלך על עוברים ושבים, 24 נפצעו|3728450|9 ביוני 2009}}}}. באירועים נפגעו כ-130 בני אדם, והמבצע לא נתפס עד היום.
בשנות ה-2000 אירעו תקיפות חומצה רבות ב[[איראן]], בעיקר בעיר [[אספהאן]], נגד נשים שנטען שלא התלבשו ב[[צניעות]]{{הערה|{{שיחה מקומית|[[אורלי נוי]]|"יום רביעי הלבן": קמפיין נגד כפיית החג'אב על נשים באיראן|איראן-כפיית-חגאב|8 בינוי 20171}}}}. אחת הנשים מתה מהפגיעה, אחרת התעוורה, ושאר הנשים סבלו מפגיעות גופניות חמורות. תופעות דומות קרו גם ב[[אפגניסטן]]{{הערה|{{הארץ|[[ניו יורק טיימס]] ורוד נורדלנד|באפגניסטאן מאשימים את הטליבאן: הפיץ גז רעיל כדי שתלמידות בי"ס לא ייצאו ללמוד|1.1219804|3 בספטמבר 2010}}}}.
בפברואר 2013, נערה בת 16 מנצרת נפצעה קשה משפיכת חומצה על פניה, בידי בן דודה בן 51, משום שסירבה להינשא לו{{הערה|{{הארץ|אלי אשכנזי|נערה בת 16 מנצרת נפצעה קשה משפיכת חומצה על פניה|1.1933042|19 בפברואר 2013|מנויים=לא}}}}.
==תקיפה בחומצה==
ברוב התקיפות בחומצה נפגע אדם יחיד כתוצאה מהתקיפה, ובמקרים רבים התוקף מצליח להימלט. בדרך כלל החומצה מותזת על הפנים מתוך כוונה לגרום ל[[מום]]. החומצה גורמת נזק בלתי הפיך לרקמות העור ולעצמות. בטווח הארוך, תקיפת חומצה עלולה לגרום ל[[עיוורון]], [[צלקת|צלקות]] בפנים ובגוף, וכן קשיים חברתיים, פסיכולוגיים וכלכליים.
תקיפות חומצה נפוצות כאמצעי [[אלימות נגד נשים]], בעיקר ב[[בנגלדש]], [[הודו]] ו[[פקיסטן]]. ב[[בריטניה]] החל משנת 2016 נרשמה עלייה חדה בתקיפות חומצה{{הערה|{{הארץ|[[גרדיאן]] ו"הארץ"|לונדון: חמישה נפגעים בחמש תקיפות חומצה תוך 90 דקות, נער נעצר|1.4257300|14 ביולי 2017}}}}.
אחת הסיבות לשכיחות התקיפות בחומצה היא הזמינות והקלות בה ניתן לרכוש [[חומצה גופרתית]], [[חומצה חנקתית]] ו[[חומצת מימן כלורי]]. ניתן לרכוש חומצה גופרתית במוסכי [[אופנוע]]ים. חומצה חנקתית וחומצת מימן כלורי משמשות לניקוי [[זהב]] ומתכות יקרות, וניתן להשיגן בחנויות תכשיטים, ובחומצת מימן כלורי משתמשים בתהליך הייצור של [[רוטב סויה]] ומוצרי [[קוסמטיקה]].
בגלל הזמינות וקלות הרכישה, ארגונים רבים קוראים להסדרה מחמירה יותר של שוק החומצות. לדבריהם יש לדרוש רישיון מכל אדם המוכר או קונה חומצה, יש לאסור אחזקת חומצה מרוכזת באזורים מסוימים, וכן לתעד כל עסקה הקשורה לסחר בחומצה. עם זאת, מספר חוקרים מתריעים כי תקנות מחמירות עלולות לגרום לסחר בחומצות ב[[שוק שחור]].
===מניעים===
בדרך כלל תקיפה בחומצה נועדה להשפיל את הקורבן, בלי לגרום למוות. במחקרים שבדקו את התופעה נרשמו הסיבות הבאות כמניעים לתקיפה מסוג זה:
* סכסוך או דחייה מינית במערכת יחסים זוגית
* תקיפה גזענית
* קנאה מינית
* מניעים חברתיים, פוליטיים ודתיים
* תקיפה במסגרת [[מלחמת כנופיות]]
* התקפות נגד [[מיעוטים]]
* סכסוכים חקלאיים, בהם בעלות על קרקע, בעלי חיים וציוד חקלאי
* נקמה על סירוב להצעות מיניות או הצעות נישואין
* סכסוכים בין-דתיים
* סירוב ל[[המרת דת]]
===שכיחות ומאפיינים===
[[קובץ:Supporting acid attack survivors in Bangladesh (6395599437).jpg|ממוזער|אישה ובנה, קורבנות תקיפת חומצה ב[[בנגלדש]]. האישה הותקפה לאחר שסירבה להצעת [[שידוך]].]]
תקיפות בחומצה אירעו כמעט בכל מדינות העולם, אך הן נפוצות במיוחד במדינות [[דרום-מזרח אסיה]], בעיקר [[בנגלדש]], [[הודו]] ו[[פקיסטן]], וכן בחלקים מ[[אפריקה]], בעיקר ב[[קניה]], [[דרום אפריקה]] ו[[אוגנדה]]. ב[[בריטניה]] החל משנת 2016 נרשמה עלייה חדה בתקיפות חומצה.
רוב התקיפות בחומצה מבוצעות כאמצעי [[אלימות נגד נשים]], והקורבנות הן נשים. כך עולה ממחקר שפורסם בשנת 2015 בכתב העת הרפואי [[The Lancet]], בו נסקרו נתונים שנאספו במשך 40 שנה במספר מדינות בעולם{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(15)60435-4/fulltext |כותרת=Raising awareness against acid attacks |תאריך_וידוא=24 בספטמבר 2018 |הכותב= |תאריך=28 בפברואר 2015 |שפה=אנגלית |ציטוט= |מידע נוסף=}}.}}.
בנוסף למין זוהתה נטייה לתקוף קורבנות ב[[מעמד סוציו-אקונומי]] נמוך.
===תקיפות חומצה ברשות הפלסטינית===
ב[[עזה]] בוצעו ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות השמונים]] ו[[שנות ה-90 של המאה ה-20|התשעים]] תקיפות רבות בחומצה נגד נשים שנטען שלא התלבשו ב[[צניעות]], על ידי שמרנים המזוהים עם [[חמאס]] ו[[האחים המוסלמים]].
לאחר [[מבצע צוק איתן]] טען ארגון "[[אמנסטי אינטרנשיונל]]" כי חמאס השתמש בחומצה כסוג של [[עינויים]] במהלך חקירות. הארגון הכחיש טענה זו{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Peter Beaumont|כותרת=Hamas executed 23 Palestinians under cover of Gaza conflict, says Amnesty|אתר=The Guardian|תאריך=3 באפריל 2015|כתובת=https://www.theguardian.com/world/2015/may/27/hamas-executed-palestinians-under-cover-gaza-conflict-amnesty}}|כיוון=שמאל}}.
==השפעות בריאותיות==
ארגון תמיכה בנפגעי חומצה ב[[פקיסטן]] מצא כי רוב הקורבנות לתקיפות בחומצה שורדים, אך נאלצים להתמודד עם קשיים גופניים, הדורשים [[כירורגיה|טיפול כירורגי]] ארוך טווח, וכן קשיים פסיכולוגיים, הדורשים אף הם מעקב ממושך. הם חווים קשיים פסיכולוגיים, חברתיים וכלכליים המקשים על השתלבותם בקהילה.
===השפעות רפואיות===
רוב התקיפות בחומצה מכוונות אל הפנים, ומחקרים רבים בדקו את השפעתם. החומצה מאכלת במהירות את העור, את שכבת השומן מתחת לעור, ובמקרים מסוימים גם את העצמות. ה[[עפעפיים]] וה[[שפתיים]] עלולים להיהרס לחלוטין, ולעיתים נגרם נזק חמור ל[[אף]] ול[[אוזניים]].
נזקים נוספים שנרשמו הם נזק לגולגולת ולשיער, [[חירשות]], [[עיוורון]] חלקי או מלא, כיווץ ועיוות של האף והנחיריים, איבוד טווח התנועה של השפתיים, חשיפת חניכיים, וקשיים באכילה ובדיבור. שאיפת אדי חומצה בדרך כלל גורמת לבעיות בנשימה וחסימת נתיבי אוויר.
במקרים רבים לוקים הקורבנות ב[[אלח דם]] או [[אי-ספיקת כליות]]. מקרים חמורים מסתיימים ב[[מוות]].
חומרת הנזק תלויה במידת הריכוז של החומצה, והזמן שעובר עד שהחומצה נשטפת במים.
===השפעות פסיכולוגיות וחברתיות===
לאחר ההתאוששות מתמודדים קורבנות תקיפה בחומצה עם בעיות נפשיות רבות. מחקר אחד הראה כי הקורבנות דיווחו על רמות גבוהות מהרגיל של [[חרדה]], [[דיכאון קליני]] ו[[הערכה עצמית]] נמוכה.
נשים שעברו תקיפה כזו סובלות מנכות ותלויות בבן זוג או בבני משפחה לפעילויות יומיומיות. הן מתקשות למצוא עבודה בגלל ליקויי ראייה או נכות פיזית. מחקר בבנגלדש מצא שנשים רווקות שעברו תקיפת חומצה מנודות מהחברה ומתקשות למצוא בני זוג קבועים.
===טיפול ומניעה===
במקרה של פגיעה מחומצה יש לשטוף היטב במים את האזור הפגוע במשך 30 דקות או יותר, כדי לנטרל את השפעת החומצה. טיפול שגוי, למשל על ידי מריחת האזור בשמן, עלול להחמיר את הפגיעה. באופן אידיאלי יש להעניק לנפגעי חומצה טיפול מידי מומחים לפגיעות כימיות במרכז רפואי ייעודי. במדינות כמו [[אוגנדה]] ו[[קמבודיה]], בהן יש מקרים רבים של תקיפות חומצה, לרוב האוכלוסייה אין כמעט גישה לטיפול רפואי נאות, וכמעט ולא קיימים מרכזים ייעודיים לטיפול בנפגעי חומצה.
מחקרים שבדקו את תופעת התקיפות בחומצה ניסו גם למצוא דרכים למנוע אותה. בין הדרכים שהוצעו:
* החמרת הענישה על מבצעי תקיפה בחומצה
* תוכניות שיקום לקורבנות תקיפה בחומצה
* הגבלת מכירות של חומצה וחומרים מסוכנים דומים.
==סיוע ממשלתי ואזרחי==
[[קובץ:Mashav's 30th international Women Leading Conference - Natalia Ponce de León (9123).jpg|ממוזער|נטליה פונס דה לאון, פעילת זכויות נשים מקולומביה, נושאת דברים בבית הנשיא, בכנס נשים מנהיגות ב[[ירושלים]] ביוזמת [[המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי]] במשרד החוץ, מאי 2018]]
ב[[בנגלדש]] נחקקו מספר חוקים המגבילים סחר בחומצות ומחמירים את הענישה במקרים של סחר לא חוקי או שימוש בחומצה לתקיפה. בנגלדש היא המדינה המובילה בחקיקה בנושא זה, ומדינות אחרות הסובלות מתקיפות בחומצה, בהן [[בריטניה]], נוקטות בצעדים דומים.
בנוסף לפעולות ממשלתיות למניעה וטיפול בתקיפות בחומצה, במספר מדינות קמו [[חברה אזרחית|ארגוני חברה אזרחית]] המספקים סיוע רפואי, משפטי, פסיכולוגי וכלכלי לקורבנות התקיפה. ארגונים כאלה קיימים ב[[בנגלדש]], [[אוגנדה]], [[קמבודיה]] ו[[הודו]].
הארגון "Acid Survivors Trust International" {{אנ|Acid Survivors Trust International}} הוקם בשנת 2002 בבריטניה ומטרתו היא לשים קץ לתקיפות בחומצה. לארגון מרכזי סיוע ב[[בנגלדש]], [[קמבודיה]], [[הודו]], [[נפאל]], [[פקיסטן]] ו[[אוגנדה]]. הארגון מכשיר אנשי צוות רפואי לטיפול בנפגעי חומצה, מגייס כספי סיוע לקורבנות ומקדם חקיקה מונעת. אחד מתפקידיו המרכזיים הוא העלאת המודעות העולמית לתקיפות בחומצה על מנת לקדם חוקים מחמירים יותר על רכישה חומצות וחומרים כימיים.
ב[[קולומביה]] הותקפה נטליה פונס דה לאון בשנת 2014 על ידי [[הטרדה מאיימת|מטריד מאיים]] ששפך ליטר [[חומצה גופרתית]] על פניה ועל גופה. דה לאון סבלה מכוויות קשות ב-24% מגופה, ועברה 15 ניתוחי שחזור בפנים ובגוף. אף על פי שדווח אז בקולומביה על עלייה בשיעור התקיפות בחומצה, לא היה קיים במדינה חוק נגד תקיפה מסוג זה. דה לאון יזמה חוק המגדיר תקיפה בחומצה כפשע חמור שהעונש עליו הוא עד 50 שנות מאסר. כמו כן קידמה דה לאון טיפול רפואי ממשלתי לקורבנות, כולל ניתוחי שחזור וטיפול פסיכולוגי. נטליה פונס דה ליאון הביעה תקווה כי החוק החדש ישמש גורם מרתיע מפני התקפות עתידיות.
==תקיפות חומצה בתקשורת==
בשנת 2012 הופק [[סרט תיעודי]] בשם "Saving Face" המתעד רופא בריטי ממוצא פקיסטני המטפל בקורבנות תקיפה בחומצה. הסרט זכה ב[[פרס אוסקר|פרס אוסקר לסרט התיעודי הטוב ביותר]] של אותה שנה.
===תיאורים בדיוניים===
בסיפורו של [[ארתור קונאן דויל]] "פרשת הלקוח רם המעלה" (1927), הברון גרונר נופל קורבן לתקיפה בחומצה. הסיפור כלול באוסף "[[ספר הפרשיות של שרלוק הולמס]]".
דמות "העטלף השחור" הופיעה ב[[ספרות זולה (סוגה)|ספרות זולה]] ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]]. דמות זו מגולמת על ידי תובע כללי שהופך לעטלף שחור לאחר שנפגע מחומצה בזמן שאסף ראיות לבית המשפט. העטלף השחור שימש השראה לסדרת הקומיקס [[באטמן]], ובסדרה עצמה יש כמה דמויות משנה שנפלו קורבן לתקיפה בחומצה, בהן [[דוקטור מידנייט]], שהופיע בסדרה בשנת 1941, ו[[דו-פרצוף]] שהופיע לראשונה ב-1942.
בסרט "[[מגע של רשע]]" (1958) בורח השחקן [[צ'רלטון הסטון]] מניסיון תקיפה בחומצה, והסרט מציג בצורה דרמטית את מה שהיה עלול לקרות אילו התקיפה הייתה מצליחה.
בסרט "[[עימות חזיתי]]" (1997) שון ארצ'ר, המגולם על ידי [[ניקולס קייג']], פוגע באיש אבטחה באמצעות בקבוק [[חומצה גופרתית]].
בעונה השלישית של סדרת הטלוויזיה "[[השמיניה (סדרת טלוויזיה)|השמיניה]]" (2007) מתרחש עימות בין ניני, אחד מגיבורי הסדרה, לבין דניאל, הנבל הראשי. במהלך העימות נשפכת צנצנת של חומצה גופרתית על פניו של דניאל ומשחיתה את פניו.
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אלימות נגד נשים]]
[[קטגוריה:אלימות]]' |
פלט unified diff של השינויים שבוצעו בעריכה ($1) (edit_diff) | '@@ -1,2 +1,3 @@
+{{לשכתב}}
[[קובץ:Maryam, an acid-attacked victim under treatment, Tehran - 28 April 2018 20.jpg|ממוזער|אישה בת 37 מ[[תבריז]], [[איראן]], שנפגעה בתקיפת חומצה באפריל 2018. בעלה שפך חומצה על ידיה ופניה.]]
'''תקיפה באמצעות חומצה''' היא [[תקיפה]] המתבצעת באמצעות התזת [[חומצה]].
' |
גודל הדף החדש ($1) (new_size) | 21008 |
גודל הדף הישן ($1) (old_size) | 20993 |
שינוי הגודל בעריכה ($1) (edit_delta) | 15 |
שורות שנוספו בעריכה ($1) (added_lines) | [
0 => '{{לשכתב}}'
] |
שורות שהוסרו בעריכה ($1) (removed_lines) | [] |
כל הקישורים החיצוניים שנוספו בעריכה ($1) (added_links) | [] |
כל הקישורים החיצוניים שהוסרו בעריכה ($1) (removed_links) | [] |
כל הקישורים החיצוניים בטקסט החדש ($1) (all_links) | [
0 => 'https://www.nli.org.il/he/newspapers/haretz/1948/08/05/01/article/56?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN%7CtxTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%94+%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%95%D7%AA+%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%94%22&utm_content=itonut',
1 => 'https://www.nli.org.il/he/newspapers/haretz/1949/02/16/01/article/52?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN%7CtxTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%94+%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%95%D7%AA+%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%94%22&utm_content=itonut',
2 => 'https://www.nli.org.il/he/newspapers/hadashot/1989/02/09/01/article/52?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN%7CtxTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%94+%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%95%D7%AA+%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%94%22&utm_content=itonut',
3 => 'https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1990/12/23/01/article/267?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN%7CtxTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%94+%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%95%D7%AA+%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%94%22&utm_content=itonut',
4 => 'https://www.nli.org.il/he/newspapers/hadashot/1991/10/11/01/article/180?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN%7CtxTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%94+%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%95%D7%AA+%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%94%22&utm_content=itonut',
5 => 'https://www.nli.org.il/he/newspapers/hadashot/1991/08/14/01/article/10?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN%7CtxTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%94+%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%95%D7%AA+%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%94%22&utm_content=itonut',
6 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1261054',
7 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3728450,00.html',
8 => 'https://mekomit.co.il/%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%9F-%D7%9B%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%92%D7%90%D7%91/',
9 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1219804',
10 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1933042',
11 => 'https://www.haaretz.co.il/1.4257300',
12 => 'https://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(15)60435-4/fulltext',
13 => 'https://www.theguardian.com/world/2015/may/27/hamas-executed-palestinians-under-cover-gaza-conflict-amnesty'
] |
קישורים בדף, לפני העריכה ($1) (old_links) | [
0 => 'https://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(15)60435-4/fulltext',
1 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1261054',
2 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3728450,00.html',
3 => 'https://mekomit.co.il/%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%9F-%D7%9B%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%92%D7%90%D7%91/',
4 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1219804',
5 => 'https://www.haaretz.co.il/1.4257300',
6 => 'https://www.theguardian.com/world/2015/may/27/hamas-executed-palestinians-under-cover-gaza-conflict-amnesty',
7 => 'https://www.haaretz.co.il/1.1933042',
8 => 'https://www.nli.org.il/he/newspapers/haretz/1948/08/05/01/article/56?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN%7CtxTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%94+%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%95%D7%AA+%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%94%22&utm_content=itonut',
9 => 'https://www.nli.org.il/he/newspapers/haretz/1949/02/16/01/article/52?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN%7CtxTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%94+%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%95%D7%AA+%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%94%22&utm_content=itonut',
10 => 'https://www.nli.org.il/he/newspapers/hadashot/1989/02/09/01/article/52?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN%7CtxTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%94+%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%95%D7%AA+%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%94%22&utm_content=itonut',
11 => 'https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1990/12/23/01/article/267?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN%7CtxTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%94+%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%95%D7%AA+%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%94%22&utm_content=itonut',
12 => 'https://www.nli.org.il/he/newspapers/hadashot/1991/10/11/01/article/180?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN%7CtxTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%94+%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%95%D7%AA+%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%94%22&utm_content=itonut',
13 => 'https://www.nli.org.il/he/newspapers/hadashot/1991/08/14/01/article/10?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN%7CtxTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%94+%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%95%D7%AA+%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%94%22&utm_content=itonut'
] |
קוד הוויקי של הדף החדש, עם התמרה לפני שמירה ($1) (new_pst) | '{{לשכתב}}
[[קובץ:Maryam, an acid-attacked victim under treatment, Tehran - 28 April 2018 20.jpg|ממוזער|אישה בת 37 מ[[תבריז]], [[איראן]], שנפגעה בתקיפת חומצה באפריל 2018. בעלה שפך חומצה על ידיה ופניה.]]
'''תקיפה באמצעות חומצה''' היא [[תקיפה]] המתבצעת באמצעות התזת [[חומצה]].
תקיפה בחומצה מתבצעת באמצעות חומרים קלים להשגה ואינה מצריכה הכנות. לרוב תקיפות באמצעות חומצה הן יוזמה של יחידים.
ברוב התקיפות בחומצה נפגע אדם יחיד, ובמקרים רבים התוקף מצליח להימלט.
==היסטוריה==
האירועים המתועדים הראשונים התרחשו ב[[צרפת]] בשנת 1879, בעיקר בידי נשים נגד נשים אחרות, כתוצאה מ[[קנאה]].
ב-17 באוקטובר 1915 התרחשה ב[[וינה|ווינה]] פרשת הנסיך [[לאופולד קלמנט]]. הנסיך, מ[[שושלת קוהרי]], הבטיח לבת זוגו, קמילה ריביקה, כי יתחתן איתה אך התחמק שוב ושוב מהבטחותיו. ריביקה הנרגזת ירתה בו, שברה על פרצופו בקבוק חומצה ולאחר מכן התאבדה. כאשר הגיעו שוטרים לארמון הם מצאו את הנסיך לאופולד קלמנט צורח מכאבים. הוא התעוור בעין אחת ועור פניו התקלף כולו, ומת לאחר שישה חודשי ייסורים.
תקיפת החומצה הראשונה ב[[בנגלדש]] אירעה בשנת 1967, ב[[הודו]] ב-1982 וב[[קמבודיה]] ב-1993.
===תקיפות חומצה מפורסמות===
ב-[[17 ביוני]] [[1948]], נאשם אדם ברצח דודתו, לאחר ששפך עליה כמות רבה של חומצה והיא מתה מפצעיה חודש אחר כך. הפרשה הסעירה את המדינה לאחר שהתברר שהרוצח ודודתו היו נאהבים{{הערה|{{הארץ1||חייל נאשם ברצח דודתו|19480805|56}}{{ש}}{{הארץ1||שני ילדי שושנה לוי במרכז העדויות בבית־המשפט אתמול|19490216|52}}}}.
בשנת 1986 חיבל אדם בתרסיס חומצה בציור "[[משמר הלילה (ציור)|משמר הלילה]]" במוזיאון ה[[רייקסמוזיאום]] שב[[אמסטרדם]]. החומצה פגעה רק בשכבת הלכה של התמונה, והציור שוחזר.
עורך הדין [[יורם שפטל]], סנגורו של [[ג'ון איוון דמיאניוק]], הותקף ב-1 בדצמבר 1988 על ידי [[ניצול שואה]], ישראל יחזקאלי, שהתיז עליו חומצה מלחית בריכוז גבוה, ממנה שפטל נכווה בפניו ונפגע חמורות בעינו{{הערה|{{חדשות|{{ללא קוד ויקי|רן לוי}}|מתיז החומצה על עו"ד שפטל נשלח לבדיקה פסיכיאטרית|19890209|52}}}}.
[[רובר פוריסון]], פרופסור לספרות ומכחיש שואה [[צרפת]]י, הותקף בספטמבר 1989 ליד ביתו בו[[וישי]] כאשר אלמוני התיז עליו חומצה.
בדצמבר 1990, [[משה הירש (נטורי קרתא)|משה הירש]], פעיל ב[[נטורי קרתא]], היה קורבן לתקיפה בחומצה. [[יהודה משי זהב]] היה חשוד באירוע, אך לא הוגש נגדו כתב אישום{{הערה|{{מעריב|אריה בנדר|מתאושש בלונדון|19901223|267}}}}{{הערה|{{חדשות|רונאל פישר|הזא לא קמב"ץ הוא מצביא|19911011|180}}}}
באוגוסט 1991, שפך חרדי חומצה על 3 נשים ליד מאה שערים, משום שלטענתו לבושם לא היה צנוע{{הערה|{{חדשות|אורי שטיין|חרדי שפך חומצה על 3 נשים ליד מאה שערים|19910814|10}}}}.
ב-21 במאי 1998 תקף [[תנועות נגד הפלות|מתנגד להפלות]] שלוש [[מרפאת הפלות|מרפאות הפלות]] ב[[מיאמי]], [[פלורידה]], באמצעות [[חומצה בוטירית]].
בשנת 1999 ניהל שר בממשלת [[קמבודיה]] [[בגידה (זוגיות)|רומן מחוץ לנישואין]] עם בת 16. כאשר אשתו גילתה זאת, היא תקפה את הנערה בחומצה.
בשנת 2008 הותקפה בחומצה קונסטנטינה קונובה, פעילה בולטת באיגוד מקצועי ביוון.
ב-13 בדצמבר 2008 הושלכו שני בקבוקי חומצה לתוך קהל קונים במרכז קניות במחוז [[יאו צים מונג]], ב[[הונג קונג]]. הבקבוקים הושלכו כנראה מהקומה ה-12 בבניין סמוך. אירועים דומים קרו שוב ושוב באותו מקום מספר פעמים בשנים 2009–2010{{הערה|{{הארץ||30 נפצעו מהשלכת חומצה במרכז קניות|1.1261054|16 במאי 2009}}{{ש}}{{ynet||הונג-קונג: בקבוק חומצה הושלך על עוברים ושבים, 24 נפצעו|3728450|9 ביוני 2009}}}}. באירועים נפגעו כ-130 בני אדם, והמבצע לא נתפס עד היום.
בשנות ה-2000 אירעו תקיפות חומצה רבות ב[[איראן]], בעיקר בעיר [[אספהאן]], נגד נשים שנטען שלא התלבשו ב[[צניעות]]{{הערה|{{שיחה מקומית|[[אורלי נוי]]|"יום רביעי הלבן": קמפיין נגד כפיית החג'אב על נשים באיראן|איראן-כפיית-חגאב|8 בינוי 20171}}}}. אחת הנשים מתה מהפגיעה, אחרת התעוורה, ושאר הנשים סבלו מפגיעות גופניות חמורות. תופעות דומות קרו גם ב[[אפגניסטן]]{{הערה|{{הארץ|[[ניו יורק טיימס]] ורוד נורדלנד|באפגניסטאן מאשימים את הטליבאן: הפיץ גז רעיל כדי שתלמידות בי"ס לא ייצאו ללמוד|1.1219804|3 בספטמבר 2010}}}}.
בפברואר 2013, נערה בת 16 מנצרת נפצעה קשה משפיכת חומצה על פניה, בידי בן דודה בן 51, משום שסירבה להינשא לו{{הערה|{{הארץ|אלי אשכנזי|נערה בת 16 מנצרת נפצעה קשה משפיכת חומצה על פניה|1.1933042|19 בפברואר 2013|מנויים=לא}}}}.
==תקיפה בחומצה==
ברוב התקיפות בחומצה נפגע אדם יחיד כתוצאה מהתקיפה, ובמקרים רבים התוקף מצליח להימלט. בדרך כלל החומצה מותזת על הפנים מתוך כוונה לגרום ל[[מום]]. החומצה גורמת נזק בלתי הפיך לרקמות העור ולעצמות. בטווח הארוך, תקיפת חומצה עלולה לגרום ל[[עיוורון]], [[צלקת|צלקות]] בפנים ובגוף, וכן קשיים חברתיים, פסיכולוגיים וכלכליים.
תקיפות חומצה נפוצות כאמצעי [[אלימות נגד נשים]], בעיקר ב[[בנגלדש]], [[הודו]] ו[[פקיסטן]]. ב[[בריטניה]] החל משנת 2016 נרשמה עלייה חדה בתקיפות חומצה{{הערה|{{הארץ|[[גרדיאן]] ו"הארץ"|לונדון: חמישה נפגעים בחמש תקיפות חומצה תוך 90 דקות, נער נעצר|1.4257300|14 ביולי 2017}}}}.
אחת הסיבות לשכיחות התקיפות בחומצה היא הזמינות והקלות בה ניתן לרכוש [[חומצה גופרתית]], [[חומצה חנקתית]] ו[[חומצת מימן כלורי]]. ניתן לרכוש חומצה גופרתית במוסכי [[אופנוע]]ים. חומצה חנקתית וחומצת מימן כלורי משמשות לניקוי [[זהב]] ומתכות יקרות, וניתן להשיגן בחנויות תכשיטים, ובחומצת מימן כלורי משתמשים בתהליך הייצור של [[רוטב סויה]] ומוצרי [[קוסמטיקה]].
בגלל הזמינות וקלות הרכישה, ארגונים רבים קוראים להסדרה מחמירה יותר של שוק החומצות. לדבריהם יש לדרוש רישיון מכל אדם המוכר או קונה חומצה, יש לאסור אחזקת חומצה מרוכזת באזורים מסוימים, וכן לתעד כל עסקה הקשורה לסחר בחומצה. עם זאת, מספר חוקרים מתריעים כי תקנות מחמירות עלולות לגרום לסחר בחומצות ב[[שוק שחור]].
===מניעים===
בדרך כלל תקיפה בחומצה נועדה להשפיל את הקורבן, בלי לגרום למוות. במחקרים שבדקו את התופעה נרשמו הסיבות הבאות כמניעים לתקיפה מסוג זה:
* סכסוך או דחייה מינית במערכת יחסים זוגית
* תקיפה גזענית
* קנאה מינית
* מניעים חברתיים, פוליטיים ודתיים
* תקיפה במסגרת [[מלחמת כנופיות]]
* התקפות נגד [[מיעוטים]]
* סכסוכים חקלאיים, בהם בעלות על קרקע, בעלי חיים וציוד חקלאי
* נקמה על סירוב להצעות מיניות או הצעות נישואין
* סכסוכים בין-דתיים
* סירוב ל[[המרת דת]]
===שכיחות ומאפיינים===
[[קובץ:Supporting acid attack survivors in Bangladesh (6395599437).jpg|ממוזער|אישה ובנה, קורבנות תקיפת חומצה ב[[בנגלדש]]. האישה הותקפה לאחר שסירבה להצעת [[שידוך]].]]
תקיפות בחומצה אירעו כמעט בכל מדינות העולם, אך הן נפוצות במיוחד במדינות [[דרום-מזרח אסיה]], בעיקר [[בנגלדש]], [[הודו]] ו[[פקיסטן]], וכן בחלקים מ[[אפריקה]], בעיקר ב[[קניה]], [[דרום אפריקה]] ו[[אוגנדה]]. ב[[בריטניה]] החל משנת 2016 נרשמה עלייה חדה בתקיפות חומצה.
רוב התקיפות בחומצה מבוצעות כאמצעי [[אלימות נגד נשים]], והקורבנות הן נשים. כך עולה ממחקר שפורסם בשנת 2015 בכתב העת הרפואי [[The Lancet]], בו נסקרו נתונים שנאספו במשך 40 שנה במספר מדינות בעולם{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(15)60435-4/fulltext |כותרת=Raising awareness against acid attacks |תאריך_וידוא=24 בספטמבר 2018 |הכותב= |תאריך=28 בפברואר 2015 |שפה=אנגלית |ציטוט= |מידע נוסף=}}.}}.
בנוסף למין זוהתה נטייה לתקוף קורבנות ב[[מעמד סוציו-אקונומי]] נמוך.
===תקיפות חומצה ברשות הפלסטינית===
ב[[עזה]] בוצעו ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות השמונים]] ו[[שנות ה-90 של המאה ה-20|התשעים]] תקיפות רבות בחומצה נגד נשים שנטען שלא התלבשו ב[[צניעות]], על ידי שמרנים המזוהים עם [[חמאס]] ו[[האחים המוסלמים]].
לאחר [[מבצע צוק איתן]] טען ארגון "[[אמנסטי אינטרנשיונל]]" כי חמאס השתמש בחומצה כסוג של [[עינויים]] במהלך חקירות. הארגון הכחיש טענה זו{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Peter Beaumont|כותרת=Hamas executed 23 Palestinians under cover of Gaza conflict, says Amnesty|אתר=The Guardian|תאריך=3 באפריל 2015|כתובת=https://www.theguardian.com/world/2015/may/27/hamas-executed-palestinians-under-cover-gaza-conflict-amnesty}}|כיוון=שמאל}}.
==השפעות בריאותיות==
ארגון תמיכה בנפגעי חומצה ב[[פקיסטן]] מצא כי רוב הקורבנות לתקיפות בחומצה שורדים, אך נאלצים להתמודד עם קשיים גופניים, הדורשים [[כירורגיה|טיפול כירורגי]] ארוך טווח, וכן קשיים פסיכולוגיים, הדורשים אף הם מעקב ממושך. הם חווים קשיים פסיכולוגיים, חברתיים וכלכליים המקשים על השתלבותם בקהילה.
===השפעות רפואיות===
רוב התקיפות בחומצה מכוונות אל הפנים, ומחקרים רבים בדקו את השפעתם. החומצה מאכלת במהירות את העור, את שכבת השומן מתחת לעור, ובמקרים מסוימים גם את העצמות. ה[[עפעפיים]] וה[[שפתיים]] עלולים להיהרס לחלוטין, ולעיתים נגרם נזק חמור ל[[אף]] ול[[אוזניים]].
נזקים נוספים שנרשמו הם נזק לגולגולת ולשיער, [[חירשות]], [[עיוורון]] חלקי או מלא, כיווץ ועיוות של האף והנחיריים, איבוד טווח התנועה של השפתיים, חשיפת חניכיים, וקשיים באכילה ובדיבור. שאיפת אדי חומצה בדרך כלל גורמת לבעיות בנשימה וחסימת נתיבי אוויר.
במקרים רבים לוקים הקורבנות ב[[אלח דם]] או [[אי-ספיקת כליות]]. מקרים חמורים מסתיימים ב[[מוות]].
חומרת הנזק תלויה במידת הריכוז של החומצה, והזמן שעובר עד שהחומצה נשטפת במים.
===השפעות פסיכולוגיות וחברתיות===
לאחר ההתאוששות מתמודדים קורבנות תקיפה בחומצה עם בעיות נפשיות רבות. מחקר אחד הראה כי הקורבנות דיווחו על רמות גבוהות מהרגיל של [[חרדה]], [[דיכאון קליני]] ו[[הערכה עצמית]] נמוכה.
נשים שעברו תקיפה כזו סובלות מנכות ותלויות בבן זוג או בבני משפחה לפעילויות יומיומיות. הן מתקשות למצוא עבודה בגלל ליקויי ראייה או נכות פיזית. מחקר בבנגלדש מצא שנשים רווקות שעברו תקיפת חומצה מנודות מהחברה ומתקשות למצוא בני זוג קבועים.
===טיפול ומניעה===
במקרה של פגיעה מחומצה יש לשטוף היטב במים את האזור הפגוע במשך 30 דקות או יותר, כדי לנטרל את השפעת החומצה. טיפול שגוי, למשל על ידי מריחת האזור בשמן, עלול להחמיר את הפגיעה. באופן אידיאלי יש להעניק לנפגעי חומצה טיפול מידי מומחים לפגיעות כימיות במרכז רפואי ייעודי. במדינות כמו [[אוגנדה]] ו[[קמבודיה]], בהן יש מקרים רבים של תקיפות חומצה, לרוב האוכלוסייה אין כמעט גישה לטיפול רפואי נאות, וכמעט ולא קיימים מרכזים ייעודיים לטיפול בנפגעי חומצה.
מחקרים שבדקו את תופעת התקיפות בחומצה ניסו גם למצוא דרכים למנוע אותה. בין הדרכים שהוצעו:
* החמרת הענישה על מבצעי תקיפה בחומצה
* תוכניות שיקום לקורבנות תקיפה בחומצה
* הגבלת מכירות של חומצה וחומרים מסוכנים דומים.
==סיוע ממשלתי ואזרחי==
[[קובץ:Mashav's 30th international Women Leading Conference - Natalia Ponce de León (9123).jpg|ממוזער|נטליה פונס דה לאון, פעילת זכויות נשים מקולומביה, נושאת דברים בבית הנשיא, בכנס נשים מנהיגות ב[[ירושלים]] ביוזמת [[המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי]] במשרד החוץ, מאי 2018]]
ב[[בנגלדש]] נחקקו מספר חוקים המגבילים סחר בחומצות ומחמירים את הענישה במקרים של סחר לא חוקי או שימוש בחומצה לתקיפה. בנגלדש היא המדינה המובילה בחקיקה בנושא זה, ומדינות אחרות הסובלות מתקיפות בחומצה, בהן [[בריטניה]], נוקטות בצעדים דומים.
בנוסף לפעולות ממשלתיות למניעה וטיפול בתקיפות בחומצה, במספר מדינות קמו [[חברה אזרחית|ארגוני חברה אזרחית]] המספקים סיוע רפואי, משפטי, פסיכולוגי וכלכלי לקורבנות התקיפה. ארגונים כאלה קיימים ב[[בנגלדש]], [[אוגנדה]], [[קמבודיה]] ו[[הודו]].
הארגון "Acid Survivors Trust International" {{אנ|Acid Survivors Trust International}} הוקם בשנת 2002 בבריטניה ומטרתו היא לשים קץ לתקיפות בחומצה. לארגון מרכזי סיוע ב[[בנגלדש]], [[קמבודיה]], [[הודו]], [[נפאל]], [[פקיסטן]] ו[[אוגנדה]]. הארגון מכשיר אנשי צוות רפואי לטיפול בנפגעי חומצה, מגייס כספי סיוע לקורבנות ומקדם חקיקה מונעת. אחד מתפקידיו המרכזיים הוא העלאת המודעות העולמית לתקיפות בחומצה על מנת לקדם חוקים מחמירים יותר על רכישה חומצות וחומרים כימיים.
ב[[קולומביה]] הותקפה נטליה פונס דה לאון בשנת 2014 על ידי [[הטרדה מאיימת|מטריד מאיים]] ששפך ליטר [[חומצה גופרתית]] על פניה ועל גופה. דה לאון סבלה מכוויות קשות ב-24% מגופה, ועברה 15 ניתוחי שחזור בפנים ובגוף. אף על פי שדווח אז בקולומביה על עלייה בשיעור התקיפות בחומצה, לא היה קיים במדינה חוק נגד תקיפה מסוג זה. דה לאון יזמה חוק המגדיר תקיפה בחומצה כפשע חמור שהעונש עליו הוא עד 50 שנות מאסר. כמו כן קידמה דה לאון טיפול רפואי ממשלתי לקורבנות, כולל ניתוחי שחזור וטיפול פסיכולוגי. נטליה פונס דה ליאון הביעה תקווה כי החוק החדש ישמש גורם מרתיע מפני התקפות עתידיות.
==תקיפות חומצה בתקשורת==
בשנת 2012 הופק [[סרט תיעודי]] בשם "Saving Face" המתעד רופא בריטי ממוצא פקיסטני המטפל בקורבנות תקיפה בחומצה. הסרט זכה ב[[פרס אוסקר|פרס אוסקר לסרט התיעודי הטוב ביותר]] של אותה שנה.
===תיאורים בדיוניים===
בסיפורו של [[ארתור קונאן דויל]] "פרשת הלקוח רם המעלה" (1927), הברון גרונר נופל קורבן לתקיפה בחומצה. הסיפור כלול באוסף "[[ספר הפרשיות של שרלוק הולמס]]".
דמות "העטלף השחור" הופיעה ב[[ספרות זולה (סוגה)|ספרות זולה]] ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]]. דמות זו מגולמת על ידי תובע כללי שהופך לעטלף שחור לאחר שנפגע מחומצה בזמן שאסף ראיות לבית המשפט. העטלף השחור שימש השראה לסדרת הקומיקס [[באטמן]], ובסדרה עצמה יש כמה דמויות משנה שנפלו קורבן לתקיפה בחומצה, בהן [[דוקטור מידנייט]], שהופיע בסדרה בשנת 1941, ו[[דו-פרצוף]] שהופיע לראשונה ב-1942.
בסרט "[[מגע של רשע]]" (1958) בורח השחקן [[צ'רלטון הסטון]] מניסיון תקיפה בחומצה, והסרט מציג בצורה דרמטית את מה שהיה עלול לקרות אילו התקיפה הייתה מצליחה.
בסרט "[[עימות חזיתי]]" (1997) שון ארצ'ר, המגולם על ידי [[ניקולס קייג']], פוגע באיש אבטחה באמצעות בקבוק [[חומצה גופרתית]].
בעונה השלישית של סדרת הטלוויזיה "[[השמיניה (סדרת טלוויזיה)|השמיניה]]" (2007) מתרחש עימות בין ניני, אחד מגיבורי הסדרה, לבין דניאל, הנבל הראשי. במהלך העימות נשפכת צנצנת של חומצה גופרתית על פניו של דניאל ומשחיתה את פניו.
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אלימות נגד נשים]]
[[קטגוריה:אלימות]]' |
האם השינוי בוצע דרך נקודת יציאה של רשת Tor או לא ($1) (tor_exit_node) | false |
זמן השינוי בתסדיר יוניקס ($1) (timestamp) | '1716093571' |
שם מסד הנתונים של הוויקי ($1) (wiki_name) | 'hewiki' |
קוד השפה של הוויקי ($1) (wiki_language) | 'he' |
