מרדכי לייפר
לידה |
10 במאי 1824 י"ט באייר תקפ"ד נדבורנה, ממלכת גליציה | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
15 באוקטובר 1894 (בגיל 70) ט"ו בתשרי תרנ"ה בושטינה, ממלכת הונגריה | ||||
כינוי | רבי מרדכי'לי | ||||
מקום קבורה | בושטינה, ממלכת הונגריה | ||||
תקופת הפעילות | ? – 15 באוקטובר 1894 | ||||
רבותיו | אביו רבי ישכר בער, רבי יצחק מראדוויל | ||||
חיבוריו | מאמר מרדכי, אור מרדכי, גדולת מרדכי, תפארת מרדכי | ||||
בת זוג | חיה | ||||
אב | ישכר בער לייפר | ||||
אם | רחל | ||||
צאצאים | |||||
חותנים | רבי שמואל שמעלקא טויבש | ||||
| |||||
| |||||
רבי מרדכי לייפר מנדבורנה (י"ט באייר תקפ"ד – ט"ו בתשרי תרנ"ה) היה האדמו"ר השני לחצר המרכזית של חסידות נדבורנה ובן נין של רבי מאיר הגדול מפרמישלאן, מייסד השושלת.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בנדבורנה לרבי ישכר בערצ'ה, ולרחל,[1]. הסנדק היה דודו של אביו, רבי מאיר מפרמישלאן, שאמר לרבי יששכר דב ברצ'ה לקרוא לתינוק על שם רבו, רבי מרדכי מקרמניץ.
נישא לחיה בת רבי שמואל שמעלקא טויבש רבה של יאשי, בנו של הרב אהרן משה טויבש, לאחר פטירתה בח' בתשרי תרנ"ב נישא לפריידא, אלמנת רבי גרשון מאולינוב.
עם התמנותו לאדמו"ר לאחר נישואיו, עבר לנדבורנה שם שימש אביו כאדמו"ר. כיוון שאחיו שימש גם הוא כאדמו"ר בנדבורנה, עבר להונגריה ושם שימש כאדמו"ר במקומות שונים ובהם בקיביושד בהונגריה ובחוסט. מחוסט עבר לבושטינה, היה מגדולי האדמורי"ם בתקופתו שמו פורסם כ"בעל מופת" בקרב יהודים וגויים. נודע שמו כצדיק ובעל רוח קודש מופלגת. אלפים נהרו אליו מכל רחבי אירופה עד ליום פטירתו, רבי מרדכי היה דמות פלאית בין צדיקי החסידות והנהגותיו היו לא שגרתיות:
- היה מתפלל תפילת שחרית מאוחר מאד והרבה פעמים היתה התפילה מתמשכת אל תוך הלילה.
- היה מתעסק בעצמו רבות עם הכנסת אורחים לכל יהודי, וראה בכך שליחות ממש.
- כל השבוע היה סגור בתוך ביתו וכל החלונות היו מוגפים כי אמר שאינו יכול לסבול את האויר הגשמי של העולם.
- היה מדליק מאות נרות כל יום - לפני כל תפילה הדליק 160 נרות וכן לפני כל קיום מצוה היה מדליק הרבה נרות.
- היה נוסע מחוץ לעיר רק בערב שבת אחר חצות ואמר שאז האויר מזדכך קצת ויכול לסובלו.
- היה מדבר על עצמו בגוף שלישי כגון:מרדכי'לה אמר..., מרדכי'לה ראה בשמים, וכדומה.
- הקפיד שכל מאכליו וכל בגדיו יכינו רק אנשים או נשים בטהרה, והיה מרגיש אם הכינו אותם בימי טומאה.
היה מכניס אורחים גדול והתבטא "מרדכלי'ע מצא פינה בשמים ומילא אותה חלות ובשר ליהודים" וכן ""אויף דעם הימל פעלט נישט תהלים וקדושה ושערי ציון וגמרא, וואס דען פעלט דארט אויס? בארשט מיט ברויט!" דהיינו ליתן מאכל ומשתה ליהודים, ו"כי בשביל ליתן אכילה ושתיה ליהודי מותר להפסיק אפילו בין 'גאל ישראל' לשמונה עשרה".
על קברו הוקם הכנסת אורחים, בית מדרש ומקווה טהרה. לציונו נוהרים אלפים בכל מהלך השנה ובפרט בתשעת הימים שהבטיח ישועות לעולים לקברו.
יחס צדיקי דורו אליו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי מאיר אמר על בן אחיינו ששורש נשמתו מנשמת מרדכי היהודי וכן כינה אותו. כשהגיע לגיל מצוות עלה לתורה בפרמישלאן בבית המדרש של רבי מאיר שהעלה אותו בעלייה השישית המכובדת וקרא לו: "יעמוד מורנו הרב".
גדולי הדור וצדיקיו שיבחוהו בהיותו אברך צעיר. הרב אברהם יהודה שוורץ, רבה של מאד בהונגריה ומחבר שו"ת "קול אריה" שהיה מגדולי דורו, התייחס אליו כאיש קדוש ונזהר מהקפדתו; רבי ישראל הגר מויז'ניץ אמר "הרבי ר' מרדכי'לה הוא למעלה מן הזמן ולמעלה מן השכל" וכן רבי ישראל מרוז'ין ורבי חיים הלברשטאם מצאנז שנהגו יראה וחביבות כלפיו עוד שהיה אברך צעיר.
תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדמורי״ם ורבנים רבים נהגו לנסוע אליו, תלמידיו המפורסמים רבי ישעיה שטיינר (מכונה ר' ישעיה'לה מקרסטיר) והרב משה גרינוולד.
ילדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי יצחק לייפר מסטניסלב.
- רבי ישכר בער לייפר מסאטמר (תר"ה-כ"ב באלול תרס"ו).
- רבי מאיר רוזנבוים מקרעטשניף (תר"ח-ל' בסיון תרס"ח).
- רבי ישראל יעקב לייפר מחוסט ( -ט' באדר ב' תרפ"ט).
- רבי אהרן משה לייפר (תרט"ו-ז' בחשוון תרפ"ו) מז'וליניה (ז'ולין בפי היהודים) ולאנצוט.
- רבי יוסף לייפר מדברצן ונירדהאז.
- בינה, אשת הרב אברהם יוסף איגרא מז'וליניה וקישינב וקראקא ( -כ"ד באלול תרע"ח).
- יוכבד, נפטרה בצעירותה
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאמר מרדכי
ספרים אודותיו וליקוט מתורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אורות מרדכי
- גדולת מרדכי
- תפארת מרדכי
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מכתב למשמרת
- פנים מאירים.
- מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, בערכו.
- אנציקלופדיה לחסידות בהוצאת מוסד הרב קוק, כרך ג', בערכו
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מרדכי גינצבורג, תפארת מרדכי עם פרשת מרדכי ח"א, באתר היברובוקס
- ישכר בורשטין, מספד מר, קול מחזיקי הדת, 26 באוקטובר 1894
- ר' מרדכי מנאדבורנא - א' סוכות תרנ"ה בפורום היידי "אידישע וועלט" (ביידיש)
- אברהם יעקב קאפל לייפר, מכתב למשמרת א, ב, ג, ד, ה, ו, ז, ח, ט, י, יא, באתר היברובוקס
- מרדכי בן יששכר דב ברצי לייפער מנדבורנה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שושלת נדבורנה | ||
---|---|---|
אדמו"רי שושלת נדבורנה בעבר | רבי מאיר (הגדול) מפרמישלאן • רבי אהרן אריה לייב מפרמישלאן • רבי מאיר מפרמישלאן • רבי יצחק מקאליש • רבי שלמה מפרמישלאן • רבי ישכר בער לייפר (נדבורנה) • רבי אהרן אריה לייב לייפר (נדבורנה) • רבי מרדכי לייפר • רבי ישכר בער לייפר (סאטמר) • רבי מאיר רוזנבוים (קרעטשניף) • רבי איתמר רוזנבוים • רבי אליעזר זאב רוזנבוים (קרעטשניף) • רבי שלמה איזקסון • רבי מאיר לייפר • רבי יוסף לייפר • רבי חיים מרדכי רוזנבוים • רבי אברהם אבא לייפר • רבי דוד משה רוזנבוים (רחובות) • רבי אליעזר זאב רוזנבוים (ראחוב) • רבי ישכר בער רוזנבוים • רבי יצחק אייזיק רוזנבוים • רבי מאיר איזקסון • רבי צבי הירש רוזנבוים • רבי ישראל רוזנבוים • רבי אשר ישעיה רוזנבוים (חדרה) • רבי יעקב ישכר בער רוזנבוים • רבי נתן דוד רוזנבוים • רבי ישראל ניסן רוזנבוים • רבי יצחק אייזיק רוזנבוים (קליבלנד) • רבי מרדכי ישכר בער לייפר • רבי מאיר רוזנבוים (קראקאס) • רבי שמואל שמעלקא לייפר | |
אדמו"רי שושלת נדבורנה כיום | רבי אליעזר זאב רוזנבוים (נדבורנה) • רבי מנחם אליעזר זאב רוזנבוים • רבי מאיר רוזנבוים (פרמישלאן) • רבי דוד משה רוזנבוים (קריית גת) • רבי יחזקאל שרגא רוזנבוים (טערבישאן) • רבי שלום אליעזר זאב רוזנבוים • רבי חיים מרדכי רוזנבוים (טשרנוביץ) • רבי ניסן חיים רוזנבוים • רבי זיידא אליעזר זאב רוזנבוים • רבי אשר ישעיה רוזנבוים (זוטשקא) • רבי מאיר יצחק אייזיק רוזנבוים • רבי אשר ישעיה רוזנבוים (ביתר עילית) • רבי יוסף נפתלי רוזנבוים • רבי משולם אליעזר לייפר • רבי אורי לייב הכהן רוזנבוים • רבי יחיאל מאיר רוזנבוים • רבי חיים לייפר • רבי ברוך פנחס לייפר • רבי דוד צבי רוזנבוים • רבי משה רוזנבוים • רבי זונדל ישכר דב רוזנבוים • רבי יהודה רוזנבוים • רבי גדליה משה רוזנבוים • רבי שלמה רוזנבוים • רבי מרדכי רוזנבוים (ירושלים) • רבי מאיר לייפר (דינוב) | |
ענפים בשושלת | חסידות באניה • חסידות ביטשקוב • חסידות בישטינא • חסידות זוטשקא • חסידות חוסט • חסידות טמשוואר • חסידות טערבישאן • חסידות טשערנוביץ' • חסידות לינסק • חסידות מז'יבוז' • חסידות מיאלען • חסידות נדבורנה • חסידות סטניסלב • חסידות סטרוז'ניץ • חסידות פיטסבורג • חסידות פרמישלאן • חסידות קאליש • חסידות קליבלנד • חסידות קרעטשניף • חסידות ראחוב |