אנני פישר
לידה |
5 ביולי 1914 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
---|---|
פטירה |
10 באפריל 1995 (בגיל 80) בודפשט, הונגריה |
מקום קבורה | בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
מוקד פעילות | הונגריה |
מקום לימודים | האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט |
סוגה | מוזיקה קלאסית |
כלי נגינה | פסנתר |
בן או בת זוג | אלאדאר טות |
פרסים והוקרה |
|
פרופיל ב-IMDb | |
אנני פישר (בהונגרית: Fischer Annie; 5 ביולי 1914 – 10 באפריל 1995) הייתה פסנתרנית יהודייה-הונגרייה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פישר נולדה בבודפשט ולמדה באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט אצל ארנולד סקיי וארנסט פון דוהנאני. הופעת הבכורה שלה הייתה בגיל עשר, בנגינת הקונצ'רטו לפסנתר מס' 1 של בטהובן. כעבור שנתיים ניגנה את הקונצ'רטו בלה מז'ור של מוצרט, ק. 488 ואת הקונצ'רטו של שומאן עם תזמורת טונהאלה בציריך. בשנת 1933 זכתה בתחרות הפסנתר הבינלאומית ע"ש פרנץ ליסט בביצוע מבריק ובוגר של הסונאטה בסי מינור של ליסט.[1]
אנני פישר נישאה למוזיקולוג ומבקר המוזיקה רב ההשפעה אלאדאר טות (Aladar Toth; 1968-1898).
כיהודייה, נמלטה פישר עם בעלה לשוודיה בשנת 1940, לאחר הצטרפות הונגריה למדינות הציר במלחמת העולם השנייה. אחרי המלחמה חזרו היא ובעלה לבודפשט.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשך הקריירה שלה הופיעה פישר ברחבי העולם, אך עיקר הופעותיה התרכזו באירופה. בשנת 1961 הופיעה לראשונה בארצות הברית בנגינת הקונצ'רטו של מוצרט במי במול מז'ור, ק.482 עם תזמורת פילדלפיה בניצוח גיאורג סל. עם אוטו קלמפרר ביצעה את מכלול הקונצ'רטוי של לודוויג ואן בטהובן, ברויאל פסטיבל הול בלונדון.[1]
הרפרטואר של אני פישר חבק יצירות מן התקופה הקלאסית והתקופה הרומנטית, בביצוען גילתה עוצמה וחזון יחידים במינם לצד שליטה מרשימה במבנה ובגוון צלילי. כמי שביצועיה מלאי השראה ובלתי צפויים, לא נטתה חיבה להקלטות, אך התקליטים שהוציאה לקונצ'רטי ק.467 ו-ק.482 של מוצרט וליצירות מאת בארטוק, בטהובן, שוברט ושומאן הם יוצאים מן הכלל. עושר הגוונים והספונטניות של נגינתה ניכרים ביותר בהקלטה חיה של הבאלאדה בסול מינור של שופן מרסיטל במוסקבה בשנת 1949. עומק השלווה הרוחנית שהשיגה בימיה הטובים ביותר, למשל בפינאלה של הפנטזיה בדו מז'ור של שומאן, היה יחיד ומיוחד לה, והלהט שגילתה בביצוע הפוגה מתוך סונאטת האמרקלאוויר של בטהובן לא דעך עד הצליל האחרון. במשך שנים אחדות הקליטה אנני פישר את מכלול הסונאטות של בטהובן לחברת הונגרטון, אך נאמנה לביקורת העצמית החריפה שלה, לא הייתה מרוצה מהוצאתן לאור.[1]
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מקום ראשון בתחרות הפסנתר הבינלאומית ע"ש פרנץ ליסט בשנת 1933
- פרס קושוט, פרס התרבות הגבוה ביותר של הונגריה, בשנים 1949, 1955 ו-1965
- פרס האמן הדגול (1952)
אנני פישר נפטרה בשנת 1995 ונקברה לצד בעלה בבודפשט.
הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקלטותיה של אנני פישר יצאו בכמה חברות הקלטה חשובות: BBC רקורדס, דו-רה-מי, EMI קלאסיקס, הונגרטון, אורפאו, פאלקסה, Q דיסק, אורניה ו-ICA קלאסיקס.
- קונצ'רטו מס' 1 בדו מז'ור, אופוס 15
- קונצ'רטו מס' 3 בדו מינור, אופוס 37
- קונצ'רטו מס' 5 (הקיסר) של בטהובן אופוס 73
- סונאטה מס' 1 בפה מינור, אופוס 2, מס' 1
- סונאטה מס' 10 בסול מז'ור, אופוס 14, מס' 2
- סונאטה מס' 11 בסי במול מז'ור, אופוס 22
- סונאטה מס' 12 בלה במול מז'ור, אופוס 26, "מארש אבל"
- סונאטה מס' 13 במי במול מז'ור, אופוס 27, מס' 1 "קְוואזי אוּנה פנטזיה"
- סונאטה מס' 14 בדו דיאז מינור, אופוס 27 מס' 2, "אור ירח"
- סונאטה מס' 15 ברה מז'ור, אופוס 28, "פסטורלית"
- סונאטה מס' 16 בסול מז'ור, אופוס 31, מס' 3
- סונאטה מס' 17 ברה מינור, אופוס 31, מס' 2, "הסערה"
- סונאטה מס' 18 במי במול מז'ור, אפוס 31, מס' 3
- סונאטה מס' 19 בסול מינור, אופוס 49, מס' 1
- סונאטה מס' 2 בלה מז'ור, אופוס 2, מס' 2
- סונאטה מס' 20 בסול מז'ור, אופוס 49, מס' 2
- סונאטה מס' 21 בדו מז'ור, אופוס 53, "ולדשטיין"
- סונאטה מס' 22 בפה מז'ור, אופוס 54
- סונאטה מס' 23 בפה מינור, אופוס 57, "אפאסיונטה"
- סונאטה מס' 24 בפה דיאז מז'ור, אופוס 78
- סונאטה מס' 25 בסול מז'ור, אופוס 79
- סונאטה מס' 26 במי במול מז'ור, אופוס 81a, "הפרידה"
- סונאטה מס' 27 במי מינור, אופוס 90
- סונאטה מס' 28 בלה מז'ור, אופוס 101
- סונאטה מס' 29 בסי במול מז'ור, אופוס 106 "האמרקלאוויר"
- סונאטה מס' 3 בדו מז'ור, אופוס 2, מס' 3
- סונאטה מס' 30 במי מז'ור, אופוס 109
- סונאטה מס' 31 בלה במול מז'ור, אופוס 110
- סונאטה מס' 32 בדו מינור, אופוס 111
- סונאטה מס' 4 במי במול מז'ור, אופוס 7
- סונאטה מס' 5 בדו מינור, אופוס 10, מס' 1
- סונאטה מס' 6 בפה מז'ור, אופוס 10, מס' 2
- סונאטה מס' 7 ברה מז'ור, אופוס 10, מס' 3
- סונאטה מס' 8 בדו מינור, אופוס 13, "הפאתטית"
- סונאטה מס' 9 במי מז'ור, אופוס 14, מס' 1
- 32 וריאציות בדו מינור על נושא מקורי, אופוס 80
- וריאציות ופוגה במי במול מז'ור על נושא מקורי "ארואיקה", אופוס 35
- קונצ'רטו מס' 20 ברה מינור, ק. 466
- קונצ'רטו מס' 20 ברה מינור, ק. 466: פרק שני, רומנצה
- קונצ'רטו מס' 21 בדו מז'ור, ק. 467
- קונצ'רטו מס' 21 בדו מז'ור, ק. 467: פרק שני, אנדנטה
- קונצ'רטו מס' 22 במי במול מז'ור, ק. 482
- קונצ'רטו מס' 22 במי במול מז'ור, ק. 482: פרק שני, אנדנטה
- קונצ'רטו מס' 23 בלה מז'ור, ק. 488: פרק שני, אדג'ו
- קונצ'רטו מס' 24 בדו מינור, ק. 491
- קונצ'רטו מס' 27 בסי במול מז'ור, ק. 595
- פרלוד ופוגה בדו מז'ור, ק. 394 (383a)
- רונדו לפסנתר ותזמורת ברה מז'ור, ק. 382
- סונאטה מס' 12 בפה מז'ור, ק. 332 (300k)
- סונאטה מס' 14 בדו מינור, ק. 457
- "קרנבל", אופוס 9
- קונצ'רטו בלה מינור, אופוס 54
- "תמונות ילדות" (Kinderszenen) אופוס 15
- "קרייזלריאנה", אופוס 16
- פנטזיה בדו מז'ור, אופוס 17
- קונצ'רטו מס' 3, Sz 119
- שירי איכרים רומנים (15) לפסנתר, Sz 71
- אטיודים קונצרטיים (3) S 144: מס' 3 ברה במול מז'ור, "אוּן סוֹסְפּירוֹ"
- קונצ'רטו מס' 1 במי במול מז'ור, S 124
- "אטיודים מפוארים של פגניני" (6) (Grandes Etudes de Paganini), S 141: מס' 6 בלה מינור, קואזי פרסטו
- סונאטה בסי מינור, S 178
- אימפרומפטי (4), ד. 935/אופוס 142: מס' 1 בפה מינור
- אימפרומפטי (4) ד. 935/אופוס 142: מס' 2 בלה במול מז'ור
- אימפרומפטי (4), ד. 935/אופוס 142: מס' 4 בפה מינור
- סונאטה בלה מז'ור, ד. 959
- סונאטה בסי במול מז'ור, ד. 960
- קונצ'רטו מס' 1 במי מינור, B 53/אופוס 11
- סקרצו מס' 3 בדו דיאז מינור, ב 125/אופוס 39
- קונצ'רטו ברנדנבורגי מס' 5 ברה מז'ור, רי"ב 1050
סונאטה מס' 3 בפה מינור, אופוס 5
- רפסודיות (4), אופוס 11: מס' 2 בפה דיאז מינור
- סונאטה למקלדת בפה מינור, ה. 17 מס' 6
- מחולות מארושק
- רונדו קפריצ'וזו במי מז'ור, אופוס 14
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנני פישר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- אנני פישר, באתר AllMusic (באנגלית)
- אנני פישר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- אנני פישר, באתר Discogs (באנגלית)
- אנני פישר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- אנני פישר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הספד לאנני פישר בניו יורק טיימס, Obituaries, New York Times, 1995/04/13
- אנני פישר, קונצ'רטו לפסנתר מס' 3 של בטהובן, פרק 1, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 ברייס מוריסון, "אנני פישר" במילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין