משתמש:NIMRODNIR/ניטור עצמי

ניטור עצמי

ניטור עצמי מוגדר כתכונה אישיותית המתייחסת ליכולת לווסת את ההתנהגות כך שתתאים לנסיבות ומצבים חברתיים. המושג, שהוצג בשנות ה70' על ידי מארק סניידר, עוסק במידה בה בני אדם מנטרים את הדרך בה הם נתפסים, את התנהגותם ואת תגובותיהם הא-ורבליות והרגשיות. בני אדם שונים ביכולת וברצון שלהם לשלוט בתגובותיהם. אנשים המודאגים מהאופן בו התגובות שלהם משפיעות על ייצוגם העצמי, נוטים לנטר באדיקות את סביבתם החברתית, כדי להבטיח שההתנהגות שלהם תהיה הולמת ורצויה; מנטרים עצמיים מבקשים להבין כיצד יחידים וקבוצות יתפסו את פעולותיהם. בעלי ניטור עצמי נמוך יתבססו יותר על עולמם הפנימי ועל ספונטניות, באשר בעלי ניטור עצמי גבוה יכוונו את מעשיהם לפי התגובות הרצויות מהסביבה החברתית.

סקירה היסטורית

מושג הניטור העצמי התפתח בשנות השבעים, בשעה ששתי מחלוקות מהותיות העסיקו את ענף הפסיכולוגיה: המחלוקת הראשונה נגעה להשפעת הסביבה על ההתנהגות האנושית (גישה המזוהה בדר"כ עם הפסיכולוגיה החברתית) אל מול השפעתן של תכונות האישיות (גישה המזוהה לרוב עם פסיכולוגיית האישיות). המחלוקת השנייה נגעה לרלבנטיות של עמדות בניבוי התנהגות. מושג הניטור העצמי היווה מעין גשר בין מצדדי הגישות השונות, כיוון שהמושג מתייחס למידה בה האדם יושפע מהנסיבות לעומת המידה בה יושפע מאמונות ונטיות אישיותיות. בעלי ניטור עצמי גבוה רגישים יותר להשפעות מצביות וחברתיות ואילו בעלי ניטור עצמי נמוך מכוונים יותר על ידי תכונות האישיות שלהם ועמדותיהם.

מדידה

ב1974 פיתח סניידר את סולם המדידה של משתנה הניטור העצמי, סולם המכיל 25 פריטים. לאחר מספר מחקרים וניתוחים סטטיסטיים, נוצרה גרסה מעודכנת של הסולם, הכוללת 18 פריטים. בסולם נעשה שימוש מקיף במחקרים רבים והוא נמצא מתוקף ויציב. קיים ויכוח באשר ניטור עצמי מייצג מספר מבנים תיאורטיים או רק פקטור אחד. במהלך שנות השמונים ניתוחי גורמים שונים מצאו כי הסולם מייצג שלושה ממדים: משחק, מוחצנות, ומכוונות לאחרים. עם זאת, לא כולם משתמשים בחלוקה זו והיא אינה מקובלת על כלל החוקרים בתחום. ציון של 0 עד 8 במדד סניידר מבטא ניטור עצמי נמוך ואילו 13 עד 25 מבטא ניטור עצמי גבוה .

הבדלים בין בעלי ניטור עצמי גבוה לבעלי ניטור עצמי נמוך

בעלי ניטור עצמי גבוה רגישים מאוד לרמזים סביבתיים, לתגובות האפשריות מהסביבה ולהקשר החברתי. ניתן לראות בהם מעין פרגמטיסטים חברתיים, המבססים את תגובותיהם במידה רבה על הדרך בה אחרים יגיבו להם בעלי ניטור עצמי נמוך אינם רגישים לנסיבות וההקשר כבעלי ניטור עצמי גבוה, אלא מבססים את תגובותיהם על פי עולמם הפנימי, אישיותם, עמדותיהם, אמונות ושאר מבנים פנימיים. בעלי ניטור עצמי גבוה יודעים לשלוט ולנווט טוב יותר את הדרך בה הם מייצגים את עצמם, לעומת בעלי ניטור עצמי נמוך. כמו כן, הניטור העצמי נמצא כמנבא מובהק של הצלחה וביצועים בעבודה. בעלי ניטור עצמי גבוה רגישים יותר לסביבה ומגיבים בהתאם ולכן יהיו פרודוקטיביים יותר בעבודה מבעלי ניטור נמוך: במיוחד בתקופה ההתחלתית. עם זאת, השפעה זו היא קצרת מועד ומתפוגגת עם הזמן.

השפעה על עיבוד מידע ושכנוע

תיאוריות רבות העוסקות בעיבוד מידע ושיפוט עושות שימוש נרחב במושג הניטור העצמי. תיאוריית ההתנהגות המתוכננת ומודל סבירות העיבוד למשל, מציעים שבעלי ניטור עצמי נמוך יטו לעיבוד מידע עמוק יותר מבעלי ניטור עצמי גבוה. כמו כן, בעלי ניטור עצמי גבוה רגישים יותר למידע חברתי ואילו בעלי ניטור עצמי נמוך מתבססים על מידע שרלבנטי לגירוי ולעמדותיהם כלפיו; מכאן שבעלי ניטור עצמי גבוה רגישים יותר למסרים המבוססים על נורמות חברתיות או אידיאלים חברתיים ולפרסום "מכירה רכה" המתבסס על דימויים בעוד בעלי ניטור עצמי נמוך ושפעו יותר מ"מכירה קשה", המתבססת על מידע רלבנטי לאובייקט ההערכה.

ניטור עצמי בחברות אינדיבידואליסטיות וקולקטיביסטיות

ניטור עצמי גבוה יהיה שכיח יותר בקרב בני תרבות קולקטיביסטית לעומת תרבות אינדיבידואלית, כיוון שתרבות קולקטיביסטית מעודדת אנשים להתנהג לפי הנורמות והציפיות החברתיות ולהפגין אחידות וסולידריות. כשמדובר בחברות אינדיבידואליסטיות, המעודדות ייחוד ומקוריות: נמצא בקרבן שיעור גבוה יותר של בעלי ניטור עצמי-נמוך, לעומת חברות קולקטיביסטיות.

קריאה נוספת

• עמדה (פסיכולוגיה)
• השפעה חברתית
• אישיות
• תיאוריית התכונות

קישורים חיצוניים

• סולם המדידה של ניטור עצמי - http://personality-testing.info/tests/SMS/

ביבליוגרפיה

• Ajzen, Icek. (1985). From intention to actions: A theory of planned behavior. In J. Kuhl & J. Beckman (Eds.) Action-control: From Cognition to Behavior. Heidelberg, GE: Springer, 11–39.
• Ajzen, I.; Timko, C. & White, J.B. (1982). Self-monitoring and the attitude-behavior relation. Journal of Personality and Social Psychology, 42, 426–35.
• Bikhchandani, S.; Hirshleifer, D. & Welch, I. (1992), A Theory of Fads, Fashion, Custom, and Cultural Change as Informational Cascades. Journal of Political Economy, Vol. 100, No. 5, 992–1026.
• Briggs, S.R.; Cheek, J.M. & Buss, A.H. (1980). An analysis of the Self-Monitoring Scale. Journal of Personality and Social Psychology, 38, 679–86.
• DeBono, K.G. & Omoto, A.M. (1993). Individual differences in predicting behavioral intentions from attitude and subjective norm. Journal of Social Psychology, 133, 825–31.
• DeBono, K.G. & Packer, M. (1991). The effects of advertising appeal on perceptions of product quality. Personality and Social Psychology Bulletin, 17, 194–200.
• Day, D. & Schleicher, D. (2009). Self-Monitoring, The Encyclopedia of Positive Psychology, 19, 886-888.
• Eby, L. T., Cader, J., & Noble, C. L. (2003). Why do high self-monitors emerge as leaders in small groups? A comparative analysis of the behaviors of high versus low self-monitors. Journal Of Applied Social Psychology, 33(7), 1457-1479. doi:10.1111/j.1559-1816.2003.tb01958.x
• Hosch, H.M. & Marchioni, P.M. (1986). The Self-Monitoring Scale: A factorial comparison among Mexicans, Mexican Americans and Anglo Americans. Hispanic Journal of Behavioral Sciences, 8, 225–42.
• Lennox, R. & Wolfe, R. (1984). Revision of the Self-Monitoring Scale. Journal of Personality and Social Psychology, 46, 1349–64.
• Petty (1986) "Communication and persuasion: central and peripheral routes to attitude change." Springer-Verlag, New York.
• Riggio, R.E. & Friedman, H.S. (1982). The interrelationships of self-monitoring factors, personality traits, and nonverbal skills. Journal of Nonverbal Behavior, 7, 33–45.
• Rose, P. & Kim, J. (2011). Self-Monitoring, opinion leadership and opinion seeking: A sociomotivational approach. Current Psychology, 30, 203-214.
• Shavitt, S.; Lowrey, T.M. & Han, S.P. (1992). Attitude functions in advertising: The interactive role of products and self-monitoring. Journal of Consumer Psychology, 1, 337–64.
• Snyder, M. (1974). Self-monitoring of expressive behavior. Journal of Personality and Social Psychology, 30, 526–37.
• Snyder, M., Berschedi, E., & Glick, P. (1985). Focusing on the exterior and the interior: Two Investigations of the initiation of personal relationships. Journal of Personality and Social Psychology, 48, 1427-1439
• Snyder, M. & DeBono, K.G. (1985) Appeals to image and claims about quality: Understanding the psychology of advertising. Journal of Personality and Social Psychology, 49, 586–97.
• Snyder, M. & Gangestad, S. (2000). Self-monitoring: Appraisal and reappraisal. Psychological Bulletin, Vol. 126, No. 4, 530–55.
• Yler, Kearns, McIntyre, (2016). Effects of Self-Monitoring on Processing of Self-Presentation Information. Social Psychology, 47(3)
• Wicker, A.W. (1969). Attitudes versus actions: The relationship of verbal and overt behavioral responses to attitude objects. Journal of Social Issues, 25, 41–7.