הפלה מלאכותית – הבדלי גרסאות

הפלה מלאכותית
תחום	מיילדות
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine	article/252560
DiseasesDB	4153
MeSH	D000028
MedlinePlus	002912
סיווגים
ICD-10	O04
ICD-11	JA00

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־13:05, 26 באפריל 2019

שגיאות פרמטריות בתבנית:מחלה
פרמטרים ריקים [ DSM-5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ שם בלועזית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הפלה מלאכותית, הפלה יזומה או הפסקת היריון יזומה היא הפסקה מכוונת של היריון, שלא על ידי לידת תינוק חי. אובדן ספונטני של ההיריון לפני היות העובר מוכן לחיים, חוץ רחמיים נקרא הפלה טבעית, ומשבוע 20 ואילך הוא נקרא מות עובר תוך רחמי.

סיבות להפלה מלאכותית

ברחבי העולם, הפלה מלאכותית נעשית ממניעים שונים, ביניהם:

מלכתחילה ההיריון לא היה רצוי (נבע מחוסר מודעות, מרשלנות, מתקלה באמצעי מניעה, או מאונס).
בעיה תורשתית או התפתחותית שהתגלתה בעובר.
גילוי סכנה לבריאות האישה ההרה.
העובר אינו מהמין הרצוי.^[1]

דרכים לביצוע הפלה מלאכותית

כבר בימי קדם היו ידועות שיטות הפלה מלאכותית, אם כי הסיכון שבהן היה רב. הדרכים לביצוע הפלה היו החדרת מכשירים חדים, לחץ על הבטן, ביצוע פעילות פיזית מתישה, ואף שיקויים (סמים) שהיו אמורים לבצע הפלה.

כיום יש מספר טכניקות ביצוע הפלה מלאכותית, שבחירה ביניהן מושפעת בעיקר מגיל ההיריון.

טיפול תרופתי

ערך מורחב – הפלה תרופתית

עד לשבוע השביעי של ההיריון (49 יום), ניתן להפסיק את ההיריון באמצעות טיפול תרופתי כדוגמת מיפפריסטון (מיפג'ין) + מיזופרוסטול (ציטוטק).^[2]

טיפול תרופתי להפסקת היריון ניתן לקבל בבית חולים בלבד, לאחר אישור של ועדה להפסקת היריון.^[3] הליך זה מתבצע בשני שלבים: בשלב הראשון, נוטלת האישה 3 כדורים של מיפפריסטון (מיפג'ין), החוסמים את פעולת ההורמון פרוגסטרון שתפקידו לתמוך ולקיים את ההיריון והאישה משוחררת לביתה. לאחר 48 שעות האישה שבה לבית החולים לאשפוז יום, במהלכו היא נוטלת שני כדורים של מיזופרוסטול (ציטוטק) שמכילים פרוסטגלנדין. כדורים אלו גורמים לפתיחת צוואר הרחם, לכיווץ שריר הרחם ולפליטת תוכנו. ההליך אינו פולשני ופחות טראומטי לגוף מגרידה. הוא אינו כרוך בהרדמה מלאה. האישה עשויה לסבול מבחילות וכאבי בטן כדוגמת אלו המלווים וסת חזקה במיוחד. לאחר 14–21 יום מנטילת המיפג'ין, על האישה לחזור לבית החולים לביקורת ובדיקת אולטרה סאונד על מנת לוודא שהרחם נקי.

עוד טיפול תרופתי לסיום היריון הוא באמצעות מתותרקסט (methotrexate), תרופה שמשמשת גם לטיפול במחלות אוטואימוניות ומחלות ממאירות. תרופה זו מפריעה לתהליך התחלקות מהירה של תאים, ולכן גם פועלת לסיום ההיריון, בלי תלות במיקום ההיריון. מסיבה זו, תרופה זו משומשת בעיקר לסיומם של היריונות אקטופיים (חוץ רחמיים).

גרידה

הרחבה וגרידה (Dilation and curettage) היא הליך גניקולוגי כירורגי קצר ודרך נפוצה לביצוע הפלה מלאכותית^[4]. ההליך עצמו מתבצע בחדר ניתוח תחת מגוון של סוגי הרדמה, הכוללים הרדמה כללית, מקומית, אפידורלית^[5], טשטוש, ספינלית, ועוד.

תהליך הגרידה מתחיל בהרחבת צוואר הרחם על מנת לאפשר גישה למיכשור. מקובל לעשות זאת בהרחבה איטית המונעת טראומה לצוואר הרחם שעלולה להיגרם בעקבות הרחבה מכשירנית מהירה. לשם כך מוחדר אל צוואר הרחם חומר אשר סופח אליו נוזלים ומתרחב, זהו מרחיב היגרוסקופי המתרחב בהדרגה (כמו ה"למינריה" שהיא אצת-ים מיובשת או ה"דליפן" הסינתטי), ובכך מרחיב את צוואר הרחם בצורה הדרגתית.החל מהשבוע ה-12 להריון משתמשים במכשור רפואי להרחבת צוואר הרחם^[4]^[6]. לאחר מכן מנוקות דפנות הרחם ומוציאים את שק ההריון באמצעות כפית גרידה קהה (Blunt Curette). לאחר סיום התהליך מתבצעת בדיקת אולטרסאוד לוודא שכל תוכן ההריון יצא החוצה והרחם נקי משאריות^[7]. הליך כירורגי זה נמשך כשעה לכל היותר והמטופלת נשארת, לרוב, להשגחה כשלוש שעות באשפוז יום. עם תחילת ההתערבות הכירורגית נוטלת המטופלת תרופה אנטיביוטית ^[8]^[9].

ככל הליך כירורגי גם הגרידה כרוכה בסיכון. בישראל מקובל לבצע את התהליך עד השבוע ה-13 של ההיריון, שכן לאחריו גדל החשש לפגיעה בבריאות האישה. למרות זאת, ישנם מוסדות רפואיים המבצעים את ההליך עד השבוע ה-20 של ההיריון.

שאיבה

הליך השאיבה וגרידה הוא הליך שגורם לפחות טראומה פיזית מאשר תהליך גרידה, ולכן גם לסיכון מופחת, ולכן שאיבה בשאיפה או בוואקום הוא ההליך הנפוץ ביותר בעולם כיום, והחליף את תהליך ההרחבה והגרידה. שיטה זו נחשבת אחת השיטות הבטוחות והיעילות ביותר לסיום היריון בשלבים מוקדמים (עד 12 שבועות), וניתן להשתמש בשיטה עד 18 שבועות של היריון. בהריונות מתקדמים יותר ניתן להיעזר לעיתים בהליך זה, אך ישנם הליכים אחרים המתאימים יותר.

לאחר הרחבת צוואר הרחם, מוחדרת אל חלל הרחם קנולה המחוברת למשאבה, באמצעותה נשאב התוכן של הרחם, או צינור וואקום (שיטה זו משמשת בעיקר במקרים של הפלה טבעית שלא הושלמה, או מות העובר, בהם יש צורך נוסף לפנות את תכולת הרחם). גרידה עדינה מתבצעת בהליך זה רק כדי לוודא את שלמות ההליך.

הפלה באמצעות זירוז לידה

בהפלה יזומה בשליש השלישי, בהם טיפול תרופתי או שאיבה אינם מתאימים, ניתן לגרום לזירוז לידה על ידי שימוש במשפחת תרופות הנקראת פרוסטגלנדינים, אשר גורמת להתכווצויות עזות של הרחם, ולכן לאתחול תהליך הלידה באופן מלאכותי. שם התרופה המשמש לזירוז לידה הוא מיסופרוסטול (Misoprostol; שם מסחרי "ציטוטק" - cytothec).

בציטוטק משתמשים במתן וגינלי מדי מספר שעות עד לתחילתה של ההפלה. כשצוואר הרחם מתרחב, תוכן הרחם נפלט החוצה. בהפלה זו אין צורך בהרדמה כללית או אזורית, והיא מתבצעת בחדרה של הפציינטית במחלקת נשים בבית החולים.

תופעות לוואי המקושרות לשיטה זו הן תוצאה מפעולת הציטוטק בגוף, הכוללות חום והפרעות למערכת העיכול.

תפוצת ההפלות בישראל

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) נרשמו בישראל בשנת 2014 18,646 פניות לוועדות להפסקת היריון, כ-98.9% מהן אושרו.^[10] שיעור הפניות לוועדות להפסקת היריון היה 0.97% מכלל הנשים בגיל 15–49, שיעור הנמצא בירידה מתמדת מאז 1988. שיעורי הפניות הגבוהים ביותר הם בגילאים 20 עד 34 והנמוכים ביותר בגילאים 40 ומעלה. ב-51.7% מהמקרים, ההפלה מאושרת עקב היריון מחוץ למסגרת הנישואין.^[10] הסיבה השנייה בשכיחותה היא סיכון לבריאות האישה.

בהשוואה לעולם, שיעור ההפלות במדינת ישראל הוא בינוני. לפי נתוני הלמ"ס, בישראל הפניות לוועדה להפסקת היריון בשנת 2014 הן בשיעור של 9.7 לכל 1,000 נשים בגיל הפריון (לעומת 18.6 בשנת 1988), נמוך מאנגליה וולס (16.2) וארצות הברית (13.2), וגבוה מגרמניה (5.6) ומפינלנד (8.2).^[10]

הפלות ומוסר

עובר לאחר הפלתו

class=notpageimage|הצגה

סביב השאלות המוסריות והאתיות הכרוכות בהפלה מלאכותית ניטש ויכוח עז במדינות רבות בעולם, ובהן ארצות הברית, קנדה ואחדות ממדינות אירופה. מתנגדי ההפלות טוענים שהפלה היא רצח של יצור אנושי. לטענתם, העובדה שהעובר מתפתח בגוף האישה אינה נותנת לה בעלות על חייו. מנגד, תומכי ההפלות טוענים שזכות האישה על גופה חלה גם על ההיריון המתפתח בתוכה. לשיטתם, העובר אינו אדם עד שיוולד, ובמיוחד כל עוד אין לו יכולת קיום מחוץ לרחם. ישנה אסכולת ביניים הסבורה כי בשלבים המוקדמים של ההיריון אין לעובר עדיין מודעות, ולכן יש להתיר הפלות, אבל בשלבים מאוחרים יותר, כאשר העובר כבר מפותח, יש לראות בו יצור אנושי הזכאי להגנה.

התנגדות דתית להפלה עשויה לעשות שימוש בביטוי לשחק את אלוהים כדרך לשלול את הלגיטימיות של הפלה שנתפסת כהפרה של עקרון קדושת החיים (אנ').

בישראל העיסוק בסוגיה צנוע יחסית, אחד מהארגונים הפעילים בנושא הוא אגודת אפרת הפועלת להניא נשים יהודיות מלעשות הפלה, בצידוקים מוסריים, ומסייעת להן לעמוד בעלות גידול התינוקות.

חוקיות ההפלות ומימומן בידי המדינה

בשנת 1920 הייתה רוסיה הסובייטית למדינה הראשונה בעולם שהתירה הפלות מלאכותיות.^[12] ב-1935 הייתה איסלנד למדינה השנייה.

ישראל

בישראל, עד שנת 1977 חלה פקודת החוק הפלילי מ-1936, שקבעה כעברה, בדומה לחוק שחל אז באנגליה, כל מעשה המתכוון להביא אישה לידי הפלה, ואף אספקת ציוד לשם כך. עם זאת, בתי החולים ערכו הפלות משיקולים רפואיים. כיום חוקיות הפלות נידונה בסעיפים 312–321 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, ובתקנות העונשין (הפסקת היריון), תשל"ח–1978.^[13] החוק במדינת ישראל קובע כי נדרשת הסכמתה של האישה לביצוע הפסקת היריון, וזאת לאחר שהוסברו לה הסיכונים הכרוכים בביצוע פעולה זו (למעט מקרים חריגים שבהם אין לאישה יכולת שיפוט מספקת לבצע הסכמה שכזו, כגון במקרה של אישה הלוקה בשכלה, ואז ניתנת ההסכמה על ידי אפוטרופוסה של האישה). למרות כל האמור לעיל, החוק מתיר לרופא להפסיק את הריונה של אישה, גם ללא קבלת הסכמה, אם פעולה זו נדרשת באופן דחוף ומיידי כדי להציל את חייה.

בהתאם לסעיפי החוק, יוטל מאסר חמש שנים על מי שביודעין גרם להפסקת היריון, אלא אם מדובר ברופא נשים שהתקיימו בו שני תנאים:

הפסקת ההיריון נעשתה במוסד רפואי מוכר;
להפסקת ההיריון ניתן אישור על ידי ועדה שהוסמכה לכך.

בנוסח ראשון של סעיף זה נכלל בו תת-סעיף שהתיר הפלה גם מסיבות סוציאליות, דוגמת מצוקה כלכלית. ביוזמת המפלגות הדתיות החוק שונה ותת-סעיף זה, שנקרא הסעיף הסוציאלי, נמחק. עם זאת, הוועדה גמישה, בדרך כלל, יותר מהמשתמע מלשון החוק, וכ-97% מהפניות אליה נענות בחיוב.^[14] נשים המבקשות לבצע הפלות על רקע סוציאלי נענות בחיוב על סמך הטענה שהמשך ההיריון יגרום לנזק נפשי לאישה.

כיום במדינת ישראל פועלות 33 ועדות להפסקת הריון הפרוסות ברחבי הארץ בבתי חולים ציבוריים ופרטיים.^[15] בוועדה להפסקת היריון יש שלושה חברים, שלפחות אחת מהם היא אישה:

רופא מומחה ביילוד ובגינקולוגיה.
רופא נוסף שעיסוקו הוא באחד המקצועות הבאים: יילוד וגינקולוגיה, רפואה פנימית, פסיכיאטריה, רפואת משפחה, בריאות הציבור.
עובד סוציאלי.

סעיף 316(א) מפרט את הנסיבות שבהן רשאית הוועדה לאשר הפסקת היריון, וזו לשונו:

הוועדה רשאית, לאחר שנתקבלה הסכמתה המודעת של האישה, לתת אישור להפסקת ההיריון אם ראתה שיש הצדקה לכך מחמת אחת מאלה:

(1) האשה היא למטה מגיל הנישואין (כיום 17), או מלאו לה ארבעים שנה;

(2) ההיריון נובע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי או מיחסי עריות, או שהוא שלא מנישואין;

(3) הוולד עלול להיות בעל מום גופני או נפשי;

(4) המשך ההיריון עלול לסכן את חיי האשה או לגרום לאשה נזק גופני או נפשי.

החוק הישראלי אינו נותן מעמד לאבי העובר, כך שהחלטה על ביצועה של הפסקת היריון נתונה אך ורק לשיקול דעתה של האישה ההרה. גם אם היא לא קיבלה היתר להפלה, האחריות הפלילית מוטלת על הרופא בלבד. באופן חריג יותר, החוק גם אינו מתחשב בגילו של העובר, המשליך על מידת התפתחותו, או בין טכניקות הפלה שונות.

בשנת 2014 הוכנס לסל הבריאות מימון הפלות לנשים עד גיל 33, גם כאשר אין צורך רפואי בהפלה.^[16]

בדוח מבקר המדינה לשנת 2016, ביקר המבקר את ההתנהלות הוועדות להפסקת הריון והליקויים המרכזים שמצא עסקו בהיעדר מידע כלל או בשפות נוספות מעבר לעברית ובירוקרטיה רבה שהאישה נדרשת לטפל בה. כן העברת המידע ללמ"ס נעשית בטפסים מסורבלים שממולאים ידנית ואין דיווח שיטתי של בתי החולים על הפלות לא חוקיות.^[17] נכון לשנת 2018 אין בידי הלמ"ס נתונים על הפלות לא חוקיות והפלות טבעיות.^[18]

הפסקות הריון של נערות

הפסקות הריון לנערות עד גיל 19 נעשות בקופות החולים בנוהל ייחודי^[19] שנקבע לאור צרכים ורגישויות ייחודיות. החלטה של נערה להפסיק את ההיריון, נעשית לעיתים שלא בידיעת ההורים או קרובי המשפחה. לעיתים ההחלטה זו עשויה להוות סיכון אמיתי לשלומה. בשל כך נקבע במשרד הבריאות נוהל ייחודי המאפשר לה לעבור את ההליך במלואו תוך שמירה על חיסיון וללא צורך בהסכמת הוריה. נוהל זה כולל את ההנחיות הבאות:

מתן חופש בחירה רב יותר בבחירת המוסד הרפואי בו תתבצע הפסקת ההריון. כך למשל, לצורך לבחור מוסד המרוחק ממקום מגוריה ולהקטין בכך את רמת הסיכון וחשיפת פרטיה.
רגישות מיוחדת לבקשותיה של הקטינה הנוגעות לצורך לזרז תהליכים ככל הניתן כגון קביעת תור לרופא/ה, בדיקת אולטרה סאונד וכו' .
הנחיית הצוות לאפשר לקטינה להציג תעודה מזהה כלשהי ולא כרטיס מגנטי של קופת חולים.
הקלות בגביית השתתפות עצמית בשירותים הקשורים בהפסקת ההריון. בשל החשש כי העלות תהווה חסם בפני קבלת השירות הרפואי, כגון : פטור מהשתתפות עצמית בביקור אצל רופא/ת נשים; קבלת טופס התחייבות מקופת החולים לוועדה להפסקת הריון, ולביצוע ההליך עצמו.
הגבלת המידע המופיע באתר האינטרנט של הקופה, תחת שם המבוטחת בנוגע לביצוע הפסקת ההריון.^[20]

ארצות הברית

בארצות הברית מתקיים ויכוח חריף סביב שאלת התרתן של הפלות. אחת השאלות הראשונות הנשאלות ביחס למועמד לנשיאות או לשיפוט בבית המשפט העליון היא עמדתו בסוגיה זו. ב-1987 נכשל ניסיונו של הנשיא רונלד רייגן למנות את השמרן הקיצוני רוברט בורק לשופט בבית המשפט העליון, בין היתר על רקע התנגדותו של בורק להפלות.

נקודת שיא בוויכוח סביב ההפלות היא פסק דין רו נגד וייד, שבו קבע בית המשפט העליון של ארצות הברית, ב-22 בינואר 1973, כי חוק מדינת טקסס, הקובע כי הפלה היא מעשה פלילי, סותר את התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית ופוגע בזכותה של אישה להחליט האם היא רוצה להמשיך בהיריון או להפסיקו.

בית המשפט קבע כי מותר לעשות הפלה בשליש הראשון של ההיריון וכן קבע כי הגבלות מסוימות מותרות לעניין השליש השני והשלישי מתוך רצון להגן על בריאותה של האם. בית המשפט קבע כי מרבית ההגבלות שהיו קיימות עד אותה עת בטלות, והתיר רק הגבלות הנוגעות לבריאות האם (ולא הגבלות הדנות בבריאות העובר או בחייו). בית המשפט קבע כי חוקת ארצות הברית אינה מכירה ב"אדם שאינו ילוד" היינו בזכויות העובר.

בשל כך נקבע כי זכויות המדינה להגביל את החירות של האם לעשות הפלה תלויות בשלב ההיריון:

במהלך השליש הראשון של ההיריון - ההחלטה לעשות הפלה נתונה רק בידי הרופא המטפל של האם ואין לקבוע כל הנחיות בעניין זה.
במהלך השליש השני של ההיריון יכולה המדינה, אם היא רוצה בכך, לקבוע חוקים הבאים לשמור על בריאותה של האם - היינו לקבוע את הכללים הנוגעים לאופן ביצוע ההפלה מתוך רצון להגן על האם.
במהלך השליש השלישי של ההיריון יכולה המדינה, מתוך רצון להגן על חיי העובר, לקבוע כללים לאסור הפלה, אלא אם היא נדרשת מתוך הגנה על חייה של האם.

ב-1992 בית המשפט העליון, אף שאישר עקרונית את פסיקת רו נגד וייד, אפשר הגבלות נוספות, למשל חיוב פסק זמן של 24 שעות בין הפנייה לרופא לבין ביצוע ההפלה עצמה.

ההחלטה בעניין רו הביאה להתפרצות יצרים בכל ארצות הברית. קבוצות דתיות רבות החלו במסעי כתיבת מכתבים המתנגדים להחלטה, שנשלחו לבית המשפט העליון. הכנסיות השונות, ובייחוד הכנסייה הקתולית וחלק מהכנסיות האוונגליסטיות, טענו שההחלטה מתירה למעשה רצח עוברים. בנוסף נטען שהחיים נוצרים ברגע ההפריה ולכן קיימת זכות לחיים לעובר, הדוחה את הזכויות השונות, ועל בית המשפט לאזן זכות זו.

בשל ההתנגדות להחלטה נוצרה תנועה "בעד החיים" (Pro-Life Movement) אשר החלה בארגון הפגנות מחאה גדולות בפתח בית המשפט העליון. תנועה זו הפגינה מול קליניקות המבצעות הפלות והחלו בניסיונות לשכנע נשים להתנגד להפלות, ואגפיה הקיצוניים אף עשו שימוש בכוח (שריפת קליניקות ואף רצח רופאים).

בעקבות ההחלטה חוקקו מספר מדינות חוקים המגבילים את זכות ההפלה, ובהם חוקים הקובעים כי נדרשת הסכמת הורים להפלות בקרב קטינים, חוקים המורים לרופאים ליידע הורים של קטינים בדבר ההפלה, ליידע את האב בדבר החלטה של האם להפיל וכן חוקים הקובעים כי הפלות יש לבצע בבתי חולים בלבד ולא בקליניקות, חוקים האוסרים על מימון בתי חולים וקליניקות המבצעים הפלות וכן חוקים הדורשים מאישה הרוצה לבצע הפלה לקרוא מחקרים מסוימים וספרות מסוימת. על אף החלטת בית המשפט העליון החליט השלטון הפדרלי להימנע מלממן הפלות לנשים שאין ביכולתן לממן הפלה. צבא ארצות הברית אוסר לבצע הפלות בבתי חולים צבאיים. סיוע החוץ של ממשלת ארצות הברית לארגוני בריאות בינלאומיים מותנה בהסכמתם לכללי מדיניות מקסיקו סיטי האוסרת על תמיכה או עידוד הפלות מלאכותיות לצורך תכנון המשפחה. המדיניות החלה בזמן שלטון רייגן, בוטלה על ידי קלינטון והוחזרה על ידי בוש הבן.

חלק מחוקים אלה בוטלו על ידי בית המשפט העליון, אולם בשנת 1980 במקרה הריס נגד מקרי השאיר בית המשפט על כנם חוקים הנוגעים למימון הפלות.

מול ההתנגדות לפסק הדין החלו קבוצות שונות להפגין בתמיכה בפסק הדין. תנועות נשים רבות תומכות בפסק הדין כחלק מזכותה של האישה על גופה.

בשנת 2005 הציע הנשיא ג'ורג' בוש תיקון לחוקה האוסר על הפלות בשלושת החודשים האחרונים של ההיריון. ב-13 ביולי 2013 עבר בסנאט של טקסס חוק המונע מהאישה לעשות הפלה אחרי 20 השבועות הראשונים של ההיריון, ברוב של 19 בעד ו-11 נגד. במרץ 2018 נאסרה במדינת מיסיסיפי הפלה לאחר השבוע ה-15 להריון.^[21]

אירלנד

ערך מורחב – הפלות באירלנד

בשנת 1967 הפכה ההפלה המלאכותית לחוקית בבריטניה. נשים איריות רבות נסעו לבריטניה מדי שנה והפילו שם את ולדותיהן הבלתי רצויים. בתגובה לכך החלו קבוצות לחץ נגד הפלות במערכה ציבורית, ובשנת 1982 השיגו את תמיכת שתי המפלגות הגדולות פיאנה פול ופיין גייל בשינוי לחוקה האירית, שיאסור הפלות. בשנת 1983, לאחר משאל עם תוקן התיקון השמיני לחוקה האירית, וקבע כי זכותו של העובר לחיים שווה לזכותה של אמו, וכי זכותה של המדינה להגן על זכות זו של העובר. אנשי הלובי למען "הזכות לחיים" הניחו כי לא יעבור זמן רב ובתי המשפט האיריים ייתקלו ב"רו נגד וייד" משלהם, ולא רצו להשאיר את ההכרעה בידי בית המשפט. עם שדולת המתנגדים לתיקון נמנתה נשיאת אירלנד לעתיד מרי רובינסון.

בשנת 1992 פרץ לתודעה הציבורית "מקרה X", ילדה בת פחות מ-14 בעלת נטיות אובדניות, אשר הרתה (ממגע מיני שהוגדר בחוק כ"אונס סטטוטורי"), אך נאסר עליה לעזוב את אדמת אירלנד על מנת שלא לעבור הפלה במדינה שבה ההפלה חוקית. בית המשפט העליון של אירלנד פירש את התיקון השמיני לחוקה כמעניק זכות להפלה במקרים מצומצמים מסוימים, לרבות המקרה שבו חיי האם הם בסכנה.

פסיקות של בית המשפט בשנים 1988 ו-1990 פירשו את התיקון לחוקה כאוסר על קבוצות לתכנון המשפחה מלהציע ייעוץ בענייני הפלה, ומלתת מידע וסיוע בנסיעה לחו"ל לצורך הפלה. פסיקות אלו הפכו לבלתי-פופולריות, במיוחד לאחר "מקרה X". הועלתה השאלה האם האיסור על גישה למידע אינו מפר סעיפים באמנת מאסטריכט. שני תיקונים חוקתיים הוכנסו לחוקה האירית בשנת 1993 והבטיחו את "הזכות לצאת מאירלנד" ואת "הזכות למידע". תיקון שלישי, שהיה אמור להגדיר באופן מפורש מתי תיחשב הפלה לחוקית, נכשל. הוויכוח באשר לחוקתיות של התיקונים נמשך כשנתיים לאחר קבלתם, והם נכנסו לתוקף רק בשנת 1995.

לפי סקרים שנערכו רוב המצביעים באירלנד סבורים כי זכותו של העובר לחיים אינה נופלת מזכותה של אמו להפסיק את ההיריון,^[^{דרוש מקור]} ולפיכך אין מקום להפלה יזומה, אך ניסיונות לצמצם את טווח הפעולה שנתן "מקרה X" למבצעי ההפלות, באמצעות משאלי עם, נכשלו.^[^{דרוש מקור]}

פולין

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בעקבות התפרקות ברית המועצות, התעוררה בפולין מחלוקת בין תומכי השארת החוק הסובייטי משנת 1956 שהיה מקל יחסית על ביצוע הפלות, ובין מתנגדי ההליך, בעיקר מקרב הרוב הקתולי במדינה. בשנת 1993 תוקן החוק לפי גישת ביניים שאסרה ביצוע הפלות למעט במקרים בהם האם או התינוק נמצאים בסכנה בריאותית או במקרים בהם ההיריון התרחש כתוצאה מאונס או גילוי עריות.^[22]^[23] בסתיו 2016 אושרה בקריאה מקדימה בבית התחתון של הפרלמנט, ברוב גדול, הצעת חוק האוסרת הפלות באופן גורף, אך פוטרת מאחריות פלילית להן מקרים שנועדו למנוע סכנה ישירה לחיי האישה ההרה, וכן מותירים לרשויות שיקול דעת להקלה בעונש או אף לפטור מאחריות פלילית לאישה המפלת. הצעת החוק עוררה הפגנות מחאה שסוקרו בהרחבה בתקשורת הבינלאומית.^[24]

יחס הדתות להפלות

יהדות

ערך מורחב – מעמד העובר בהלכה

בתורה יש התייחסות להפלה רק כאשר זו תוצאה של קטטה שבה נפגע העובר. גם במשנה ובתלמוד אין התייחסות להפסקת היריון, ובסיס לדיון מאוחר יותר הוא המשנה:

"האשה שהיא מקשה לילד, מחתכין את הולד במעיה ומוציאין אותו איברים-איברים, מפני שחייה קודמין לחייו. יצא רובו (ויש גורסים ראשו) - אין נוגעים בו, שאין דוחין נפש מפני נפש". (משנה, מסכת אהלות, פרק ז', משנה ו')

רש"י אומר על כך: "כל זמן שלא יצא לאוויר העולם לאו נפש הוא וניתן להורגו ולהציל את אמו". הרמב"ם מנמק הלכה זו באמצעות "דין רודף" (אף שבתלמוד נדחה נימוק זה): "הורו חכמים, שהעוברה שהיא מקשה לילד מותר לחתוך העובר במעיה... מפני שהוא כרודף אחריה להורגה" (הלכות רוצח ושמירת נפש, א', ט'). וכן פסק להלכה ר' יוסף קארו בשו"ע, חושן משפט סימן תכ"ה, ב'. מכל מקום המשנה אינה מתייחסת במפורש למקרה שבו העובר אינו מסכן את האם בעת הלידה. התלמוד מזכיר את הפלת העוברים כמעשה שגוי מתחייב בגינו מיתת בית דין כדין רוצח: "משום רבי ישמעאל אמרו אף על העוברין מאי טעמיה דרבי ישמעאל דכתיב (בראשית ט, ו) שופך דם האדם באדם דמו ישפך איזהו אדם שהוא באדם הוי אומר זה עובר שבמעי אמו".^[25] מכאן נלמד גם שהפלה אינה חמורה כרצח, שהרי יהודי אינו מתחייב בגינה מיתת בית דין.

הפוסקים העוסקים בסוגיה זו לומדים את האיסור על הפלה באמצעות מידות שהתורה נדרשת בהן. בין הפוסקים יש דעות שונות ביחס לתקופות שונות של ההיריון. יש השוללים את ההפלה החל מהרגע הראשון להיריון, ויש הנוטים להקל בראשית ההיריון, על סמך דברי התלמוד (תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ט, עמוד ב') "עד ארבעים יום מיא בעלמא" (כלומר: בארבעים הימים הראשונים של ההיריון העובר נחשב כמים). יש המקלים ופוסקים שעד תום שלושה חודשים מתחילת ההיריון אין איסור מדאורייתא על ההפלה, אף זאת על-פי הנאמר בתלמוד (תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף ח', עמוד ב'): "וכמה הכרת עובר ... שלשה חדשים".

הרב יאיר חיים בכרך, מרבני המאה ה-17, הקל באיסור הפלה מלאכותית ומצא לה היתר בנסיבות מסוימות.

הרב משה פיינשטיין, מגדולי הפוסקים של המאה העשרים, קבע שאיסור רציחה מ"לא תרצח" חל גם על עובר, ואסור להורגו, אלא רק לשם הצלת אמו, ונימוקו (בספרו "אגרות משה", ח"מ ח"ב סימן ס"ט אות ב') "מכיוון שהוא לאו נפש גמור, כי חייו תלויים בחיי אמו, לכן הוא נחשב לרודף את אמו יותר ממה שהיא רודפת אותו, ולכן רשאים להורגו כדי להציל אותה", אבל ללא צורך זה "ברור ופשוט כדכתבתי הלכה הברורה ע"פ רבותינו הראשונים המפרשים והפוסקים ממש שאסור בדין רציחה ממש כל עובר, בין כשר בין ממזר בין סתם עוברים ובין הידועים לחולי טאי-זקס שכולן אסורין מדינא ממש, ואין לטעות ולסמוך על תשובת חכם זה^[26]".

פוסקים אחרים בני זמננו, בהם הרב אליעזר ולדנברג, מקלים יותר וסוברים שאין דין של רציחה בעובר, וניתן לאפשר הפלה במקרה שהאישה נזקקת לכך מאוד מסיבות נפשיות או רפואיות וכן במקרה שהוולד סובל מפגם קשה.

הרבנים הראשיים לישראל, שלמה משה עמאר ויונה מצגר, יצאו בתחילת 2013 בקריאה לכל הרבנים שיפעלו בדרשותיהם "לעידוד הילודה בעם היהודי ומניעת הפלות שאינן הכרחיות".^[27]

נצרות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אסלאם

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

לקריאה נוספת

דלילה אמיר, הפלות כסוגיה מושתקת בישראל: על פרספקטיבה פמיניסטית ובינלאומית ועל דילמות ממסדיות ואישיות, רסלינג, 2015.
פיטר סינגר, מוסר הלכה למעשה, ירושלים: מאגנס, 2009.

קישורים חיצוניים

ועדות להפסקת היריון באתר משרד הבריאות - כולל נהלים ומידע על הגשת בקשות.
"הפסקת הריון", באתר "נשים לגופן"
שגיאות פרמטריות בתבנית:עיוני משפט
פרמטרים [ 5, 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית נויה רימלט, ‏מנגישוּת חלקית, שאין בה צדק, לחקיקה צודקת: לקראת פרדיגמה חדשה של הפסקות היריון בישראל, עיוני משפט 2
אפרת נוימן, ההריון ושברו: למה לצפות  כשאת כבר לא מצפה, באתר TheMarker‏, 25 ביולי 2016
פרק בפודקאסט ״מינהר הזמן״ בנושא ״לידת הזכות להפיל״, באתר ״כאן״

מאמרים הלכתיים

הפלה, באנציקלופדיה הלכתית רפואית
מאמרים על הפלות שפורסמו בכתב העת אסיא
הרב משה צוריאל, הפלת עובר שאובחנה אצלו מחלה קשה, תחומין כה, באתר של מכון צומת

הערות שוליים

^ רחל בית-אריה, לאן נעלמו 160 מיליון סיניות?, באתר כלכליסט, 1 בספטמבר 2011
^ מידע על התרופה
^ מיטל יסעור בית-אור, עוברות הפלה יזומה ולא מודעות לגלולת ההפלה, באתר ynet, 25 בינואר 2011
^ ¹ ² The D&C (Dilation and Curettage) Procedure, WebMD (באנגלית)
^ Dilation and curettage (D&C) for dysfunctional uterine bleeding, archive.is, ‏2007-10-21
^ אדי ויסבוך, הפלה, באתר www.clalit.co.il
^ Jian Qiu, Yunfeng Fu, Jiewei Xu, Xiaohong Huang, Analysis on clinical effects of dilation and curettage guided by ultrasonography versus hysteroscopy after uterine artery embolization in the treatment of cesarean scar pregnancy, Therapeutics and Clinical Risk Management Volume 15, 2019-1, עמ' 83–89 doi: 10.2147/tcrm.s184387
^ נשים לגופן | גרידה, שאיבה, ריקון – ההליך הרפואי
^ ANNE D. WALLING, Antibiotic Prophylaxis for Gynecologic Procedures, American Family Physician 64, 2001-08-15, עמ' 676
^ ¹ ² ³ פניות לוועדות להפסקת היריון בשנת 2014, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
^ "World Abortion Policies 2013" (PDF). United Nations Department of Economic and Social Affairs, Population Division. נבדק ב-31 ביולי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
^ Abortion Law, History & Religion
^ תקנות העונשין (הפסקת היריון), תשל"ח–1978, באתר "נבו"
^ הפסקות הריון על פי החוק 1990‐2010, באתר של משרד הבריאות, נובמבר 2011
^ רשימת ועדות לאישור הפסקת הריון, באתר משרד הבריאות
^ ירון קלנר, סל התרופות 2014: הפלות חינם גם ללא סיבה רפואית, באתר ynet, 30 בדצמבר 2013
^ [www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_537/8ba5b24f-a7d6.../214-abortions.docx הפסקות היריון יזומות], באתר מבקר המדינה, ‏2016
^ בקשת חופש מידע מהלמ"ס בנוגע להפסקות הריון 23.3.2018
^ חוזר סמנכ"ל 3–2012, הפסקות הריון בקטינות עד גיל 19
^ https://www.health.gov.il/hozer/sbn13_2012.pdf
^ עמרי נחמיאס‏, חוק חדש במיסיסיפי: נשים לא יוכלו לעבור הפלה מהשבוע ה-15 להריון, באתר וואלה!‏, 20 במרץ 2018
^ פולין חויבה לשלם פיצויים לאשה שמנעה ממנה הפלה, באתר הארץ, 21 במרץ 2007
^ עופר אדרת, בפולין, גם סוגיית ההפלות היא עניין של כבוד לאומי, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2016
^ ניצן צבי כהן, AP, ‏נשות פולין מתקוממות נגד הצעת החוק הרוצה לאסור הפלות במדינה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 4 באוקטובר 2016
^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף נ"ז, עמוד ב'
^ כוונתו לתשובת הרב אליעזר ולדנברג
^ מכתב הרבנים הראשיים, 2 בינואר 2013

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

[1] רחל בית-אריה, לאן נעלמו 160 מיליון סיניות?, באתר כלכליסט, 1 בספטמבר 2011

[2] מידע על התרופה

[3] מיטל יסעור בית-אור, עוברות הפלה יזומה ולא מודעות לגלולת ההפלה, באתר ynet, 25 בינואר 2011

[:0-4] ¹ ² The D&C (Dilation and Curettage) Procedure, WebMD (באנגלית)

[5] Dilation and curettage (D&C) for dysfunctional uterine bleeding, archive.is, ‏2007-10-21

[6] אדי ויסבוך, הפלה, באתר www.clalit.co.il

[7] Jian Qiu, Yunfeng Fu, Jiewei Xu, Xiaohong Huang, Analysis on clinical effects of dilation and curettage guided by ultrasonography versus hysteroscopy after uterine artery embolization in the treatment of cesarean scar pregnancy, Therapeutics and Clinical Risk Management Volume 15, 2019-1, עמ' 83–89 doi: 10.2147/tcrm.s184387

[8] נשים לגופן | גרידה, שאיבה, ריקון – ההליך הרפואי

[9] ANNE D. WALLING, Antibiotic Prophylaxis for Gynecologic Procedures, American Family Physician 64, 2001-08-15, עמ' 676

[סטטיסטיקה-10] ¹ ² ³ פניות לוועדות להפסקת היריון בשנת 2014, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

[UN2013info-11] "World Abortion Policies 2013" (PDF). United Nations Department of Economic and Social Affairs, Population Division. נבדק ב-31 ביולי 2013. {{cite web}}: (עזרה)

[12] Abortion Law, History & Religion

[13] תקנות העונשין (הפסקת היריון), תשל"ח–1978, באתר "נבו"

[14] הפסקות הריון על פי החוק 1990‐2010, באתר של משרד הבריאות, נובמבר 2011

[15] רשימת ועדות לאישור הפסקת הריון, באתר משרד הבריאות

[16] ירון קלנר, סל התרופות 2014: הפלות חינם גם ללא סיבה רפואית, באתר ynet, 30 בדצמבר 2013

[17] [www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_537/8ba5b24f-a7d6.../214-abortions.docx הפסקות היריון יזומות], באתר מבקר המדינה, ‏2016

[18] בקשת חופש מידע מהלמ"ס בנוגע להפסקות הריון 23.3.2018

[19] חוזר סמנכ"ל 3–2012, הפסקות הריון בקטינות עד גיל 19

[20] ttps://www.health.gov.il/hozer/sbn13_2012.pdf

[21] עמרי נחמיאס‏, חוק חדש במיסיסיפי: נשים לא יוכלו לעבור הפלה מהשבוע ה-15 להריון, באתר וואלה!‏, 20 במרץ 2018

[22] פולין חויבה לשלם פיצויים לאשה שמנעה ממנה הפלה, באתר הארץ, 21 במרץ 2007

[23] עופר אדרת, בפולין, גם סוגיית ההפלות היא עניין של כבוד לאומי, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2016

[24] ניצן צבי כהן, AP, ‏נשות פולין מתקוממות נגד הצעת החוק הרוצה לאסור הפלות במדינה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 4 באוקטובר 2016

[25] תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף נ"ז, עמוד ב'

[26] כוונתו לתשובת הרב אליעזר ולדנברג

[27] מכתב הרבנים הראשיים, 2 בינואר 2013

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

@@ שורה 40: / שורה 40: @@
 [[הרחבה וגרידה]] (Dilation and curettage) היא הליך גניקולוגי כירורגי קצר ודרך נפוצה לביצוע הפלה מלאכותית<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.webmd.com/women/guide/d-and-c-dilation-and-curettage|כותרת=The D&C (Dilation and Curettage) Procedure|אתר=WebMD|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-04-26}}</ref>. ההליך עצמו מתבצע ב[[חדר ניתוח]] תחת מגוון של סוגי הרדמה, הכוללים הרדמה כללית, מקומית, [[אפידורל]]ית<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://archive.is/Bi0C4|כותרת=Dilation and curettage (D&C) for dysfunctional uterine bleeding|אתר=archive.is|תאריך=2007-10-21|תאריך_וידוא=2019-04-26}}</ref>, טשטוש, ספינלית, ועוד.
-תהליך הגרידה מתחיל בהרחבת [[צוואר הרחם]] על מנת לאפשר גישה למיכשור. מקובל לעשות זאת בהרחבה איטית המונעת טראומה לצוואר הרחם שעלולה להיגרם בעקבות הרחבה מכשירנית מהירה. לשם כך מוחדר אל צוואר הרחם חומר אשר סופח אליו נוזלים ומתרחב, זהו מרחיב [[היגרוסקופיות|היגרוסקופי]] המתרחב בהדרגה (כמו ה"למינריה" שהיא אצת-ים מיובשת או ה"דליפן" הסינתטי), ובכך מרחיב את צוואר הרחם בצורה הדרגתית.החל מהשבוע ה-12 להריון משתמשים במכשור רפואי להרחבת צוואר הרחם<ref name=":0" /><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.clalit.co.il/he/medical/surgery/Pages/abortion.aspx|הכותב=אדי ויסבוך|כותרת=הפלה|אתר=www.clalit.co.il|תאריך=|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2019-04-26}}</ref>. לאחר מכן מנוקות דפנות הרחם ומוציאים את שק ההריון באמצעות כפית גרידה קהה (Blunt Curette). לאחר סיום התהליך מתבצעת בדיקת אולטרסאוד לוודא שכל תוכן ההריון יצא החוצה והרחם נקי משאריות.
+תהליך הגרידה מתחיל בהרחבת [[צוואר הרחם]] על מנת לאפשר גישה למיכשור. מקובל לעשות זאת בהרחבה איטית המונעת טראומה לצוואר הרחם שעלולה להיגרם בעקבות הרחבה מכשירנית מהירה. לשם כך מוחדר אל צוואר הרחם חומר אשר סופח אליו נוזלים ומתרחב, זהו מרחיב [[היגרוסקופיות|היגרוסקופי]] המתרחב בהדרגה (כמו ה"למינריה" שהיא אצת-ים מיובשת או ה"דליפן" הסינתטי), ובכך מרחיב את צוואר הרחם בצורה הדרגתית.החל מהשבוע ה-12 להריון משתמשים במכשור רפואי להרחבת צוואר הרחם<ref name=":0" /><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.clalit.co.il/he/medical/surgery/Pages/abortion.aspx|הכותב=אדי ויסבוך|כותרת=הפלה|אתר=www.clalit.co.il|תאריך=|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2019-04-26}}</ref>. לאחר מכן מנוקות דפנות הרחם ומוציאים את שק ההריון באמצעות כפית גרידה קהה (Blunt Curette). לאחר סיום התהליך מתבצעת בדיקת אולטרסאוד לוודא שכל תוכן ההריון יצא החוצה והרחם נקי משאריות<ref>{{צ-מאמר|שם=Analysis on clinical effects of dilation and curettage guided by ultrasonography versus hysteroscopy after uterine artery embolization in the treatment of cesarean scar pregnancy|קישור=https://www.dovepress.com/analysis-on-clinical-effects-of-dilation-and-curettage-guided-by-ultra-peer-reviewed-article-TCRM|כתב עת=Therapeutics and Clinical Risk Management|שנת הוצאה=2019-1|עמ=83–89|כרך=Volume 15|doi=10.2147/tcrm.s184387|מחבר=Jian Qiu, Yunfeng Fu, Jiewei Xu, Xiaohong Huang}}</ref>. הליך כירורגי זה נמשך כשעה לכל היותר והמטופלת נשארת, לרוב, להשגחה כשלוש שעות באשפוז יום.
+עם תחילת ההתערבות הכירורגית נוטלת המטופלת תרופה [[אנטיביוטיקה|אנטיביוטית]] <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.wtb.org.il/hebrew/?page_id=3938|כותרת=נשים לגופן {{!}} גרידה, שאיבה, ריקון – ההליך הרפואי|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2019-04-26}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=Antibiotic Prophylaxis for Gynecologic Procedures|קישור=https://www.aafp.org/afp/2001/0815/p676.html|כתב עת=American Family Physician|שנת הוצאה=2001-08-15|עמ=676|כרך=64|מחבר=ANNE D. WALLING}}</ref>.
-הליך כירורגי זה נמשך כשעה לכל היותר והמטופלת נשארת להשגחה כשלוש שעות באשפוז יום.
-עם תחילת ההתערבות הכירורגית נוטלת המטופלת תרופה [[אנטיביוטיקה|אנטיביוטית]] למשך 4 ימים.
 ככל הליך כירורגי גם הגרידה כרוכה בסיכון. בישראל מקובל לבצע את התהליך עד השבוע ה-13 של ההיריון, שכן לאחריו גדל החשש לפגיעה בבריאות האישה. למרות זאת, ישנם מוסדות רפואיים המבצעים את ההליך עד השבוע ה-20 של ההיריון.

דיני נפשות ביהדות
מיתה שלא בידי בית דין	מיתה בידי שמיים • הבא במחתרת • הבא להורגך השכם להורגו • רודף • מוסר • קנאים פוגעים בו • מורידין ולא מעלין • גואל הדם
מרכיבי הדינים	סנהדרין בלשכת הגזית • סנהדרין קטנה וסנהדרין גדולה • עדות • התראה
איסורים ומצוות	רצח במשפט העברי • לא תרצח • ייהרג ואל יעבור • מסירות נפש • קידוש השם • לא תעמוד על דם רעך • עדים זוממים • פיקוח נפש • קדושת החיים • שמירת הנפש • מאבד עצמו לדעת
שונות	כרת • הכנסה לכיפה • קם ליה בדרבה מיניה • עיר מקלט • שינוי הדין • המתת חסד בהלכה • הפלה • שור הנסקל • דיני בני נח
ארבע מיתות בית דין
חייבי סקילה	עבודה זרה • נערה המאורסה • חילול שבת • מסית • מדיח • ברכת השם • קללת אב ואם • משכב בהמה • משכב זכר • שוכב עם אמו • שוכב עם אשת אביו • שוכב עם כלתו • בן סורר ומורה • מכשף • בעל אוב • ידעוני
חייבי שרפה	בת כהן שזינתה • שוכב עם אישה ובתה או אשה ונכדתה • שוכב עם בתו או נכדתו
חייבי הרג	עיר הנידחת • רוצח
חייבי חנק	אשת איש • הכאת הורים • גונב איש • זקן ממרא • נביא שקר

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: גרידה
ציטוטים בוויקיציטוט: הפלה מלאכותית
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הפלה מלאכותית