תזונה והיריון

אישה בהיריון אוכלת פרי

תזונה והיריון

הערך תזונה והיריון מתייחס לתזונה הנצרכת ולתכנון הדיאטה לפני, בזמן ולאחר היריון. תזונה של העובר מתחילה בזמן יצירתו. בגלל הסיבה הזו, התזונה של האם חשובה לפני ההתעברות (ככל הנראה מספר חודשים לפני) וגם בזמן ההיריון עצמו ובתקופת ההנקה. מספר מחקרים שגדל בהתמדה מראה שלתזונה של האם תהיה השפעה על הילד, ונכלל בתוכה הסיכון לסרטן, מחלת לב כלילית, לחץ דם גבוה וסוכרת במהלך חייו.

מאכלים שפוגעים בהיריון

כמות לא הולמת או מוגזמת של מספר רכיבים תזונתיים יכולה להוביל לפגמים או בעיות רפואיות בעובר, והפרעות נוירולוגיות ונכויות הן סיכון שקיים אצל אימהות עם תזונה לקויה. בערך כעשרים וארבעה אחוזים של תינוקות ברחבי העולם נולדים עם משקל נמוך מן האופטימלי בשל מחסור בתזונה ראויה. הרגלים אישיים כמו שימוש או צריכה של אלכוהול או כמויות גדולות של קפאין יכולים להשפיע לרעה או להביא להשפעה בלית הפיכה על התפתחות התינוק, שמתרחשת בשלבים מוקדמים של ההיריון.

צריכת קפאין במהלך ההיריון מקושרת לסיכון מתגבר באובדן היריון. המחקר הקיים תומך ברעיון שהיתרונות בצריכת דגים בזמן ההיריון עולים על הסיכונים הכרוכים בה, למרות זאת, סוג הדגים משנה. חומצה פולית. התוצר הסינתטי של הויטמין פולאט, חושבה גם לפני הכניסה להיריון וגם בתחילת ההיריון. תזונה לפני היריון כמו עם רוב הדיאטות, יש סיכוי של לקיחת- יתר של תוספים, למרות זאת, כעצה כללית, ההמלצות של המדינה והרפואה אלו הן ההוראות שצריך לעקוב אחריהן באריזות הויטמנים הספציפיים אשר מומלצים בשימוש יומי. שימוש יום יומי של ברזל לפני הכניסה להיריון משמעותית משפר את משקל הלידה, ובאופן פוטנציאלי מוריד את הסיכון למשקל לידה נמוך.

• תוספים של חומצה פולית מומלצים לפני הכניסה להיריון, על מנת למנוע שדרה שסועה או פגמים בצינור העצבי. כדאי לקחת לפחות 0.4 מיליגרם ליום, במהלך השליש הראשון של ההיריון, 0.6 מיליגרם ליום במהלך ההיריוןו 0.5 מיליגרם ליום בזמן תקופת ההנקה בנוסף לאכילת מאכלים עשירים בחומצה פולית כגון ירקות עלים ירוקים.
• רמות היוד בגוף האישה פעמים רבות נמוכות בנשים הרות ויוד הכרחי לתפקוד נורמטיבי של בלוטת התריס ולהתפתחות שכלית של העובר, אף תת- תריסיות מולדת

. נשים הרות עליהן לקחת ויטמנים טרום- לידתיים המכילים יוד.

• רמות ויטמין די Vitamin D משתנות עם החשיפה לשמש. למרות שפעם היה נהוג לחשוב שלקיחת ויטמינים הכרחית רק באיזורים בעלי קווי רוחב גבוהים.
• מספר גבוה של נשים נמצאו בעלות מחסור בויטמין vitamin B12b12, אבל לקיחת תוספים שלו לא הראתה שיפור בתוצאות הוולדים.
• שרשראות ארוכות לא רוויות של חומצות שומן, במיוחד DHA וEPA, מטיבות עם התפתחות העובר. מספר מחקרים הראו סיכון נמוך יותר בלידה מוקדמת ומשקל נמוך באימהות עם צריכה גבוהה יותר של החומצות השומן.

• ברזל חיוני לגדילה בריאה של העובר והשיליה, במיוחד במהלך השליש השני של ההיריון. הוא חוני גם לפני ההיריון ליצירת המוגלובין. אין ראיות לכך שרמות של 7 גרם ל100 מילילטר המוגלובין או יותר מכך מזיקות להיריון, אבל יש לציין ששטפי דם בהיריון הוא מקור גדול למוות באימהות ברחבי העולם, וכן כדאי לשמור מקום לנשיאת חמצן. לפי מסקנות חוקרים מומחים תוספי ברזל מורידים את הסיכוי לאנמיה של הריוניות ומחסור בברזל בהיריון אבל האפפרט החיובי על הריון וההשפעה על התינקות פחות ברורה.

תזונה במהלך ההיריון

ארצות הברית והאיחוד האירופי יצרו רשימת המלצות לויטמינים ומינרלים שכדאי ליטול בזמן ההיריון וההנקה.הכמויות המצוינות בטבלה מטה הן הגבוהות מן השתיים. העמודות כוללות המלצות נפרדות להיריון והנקה. ההמלצות הן מעל הדרישות הממוצעות על מנת להגיע לנשים שיש להן צרכים מעל הנורמה. למספר רכיבים תזונתיים אין מספיק מידע על מנת לספק המלצה, אז המונח כמות הולמת מבוסס על מה שנראה כמספק.

Nutrient	U.S. RDA or AI	EU PRI or AI	Unit
ויטמין A	900	1300	µg
ויטמין C	90	155	mg
ויטמין D	15	15*	µg
ויטמין K	120*	70*	µg
α-tocopherol (Vit E)	15	11*	mg
טיאמין (Vit B1)	1.2	1.0	mg
ריבופלאבין (Vit B2)	1.3	2.0	mg
ניאצין (Vit B3)	16	16	mg
חומצה פנטוטנית (Vit B5)	5*	7*	mg
Vitamin B6	1.3	1.8	mg
ביאוטין (Vit B7)	30*	45*	µg
פולאט (Vit B9)	400	600	µg
ציאנוקובלאמין (Vit B12)	2.4	5.0*	µg
כולין	550*	520*	mg
סידן	1000	1000	mg
כלור	2300*	NE†	mg
כרום	35*	NE†	µg
נחושת	900	1500*	µg
פלואור	4*	2.9*	mg
יוד	150	200*	µg
ברזל	18	16	mg
מגזניום	420	300*	mg
מנגן	2.3*	3.0*	mg
מוליבדנום	45	65*	µg
זרחן	700	550*	mg
אשלג	4700*	4000*	mg
סלניום	55	85*	µg
נתרן	1500*	NE†	mg
אבץ	11	14.9	mg

• כמות הולמת
• לא מבוסס. האיחוד האירופי לא מצא כמות הולמת לנתרן וכלור. ולא מחשיב את יון הכרומיום שמינרל תזונתי חיוני.

מגוון מיקרו סיבים תזונתיים שנלקחים עם ברזל וחומצה פולית עשויים לשפר את תוצאות הלידות בנשים עם הכנסות נמוכות. התוספים הללו מפחיתים במספר הילדים הנולדים במשקל נמוך, מעט בשביל תינוקות בגיל היריון ולידות שקטות בנשים אשר ייתכן ואין להן מיקרו סיבים תזונתיים בתזונה היום יומית שלהן. נשים בעלו תזונה ירודה יכולות להשתפר על ידי קיום הרצאות חינוכיות על דיאטות וכן הוספת תוספי אנרגיה וחלבונים. מאמר בנושא הראה שחינוך לתזונה מעלה את כמות החלבונים הנצרכת ועזר לתינוק לגדול יותר בתוך הרחם. החלבונים המאוזנים והפחמימות הורידו את הסיכון ללידה שקטה ולתינוקות קטנים ועוזרים לעליה במשקל אצל האימהות ואצל התינוקות. לממרות שיש דרישה למחקר נוסף להשפעות על הטווח הרחוק על הבריאות של התינוקות והאמהות, התוצאות לטווח הקצר נראות מבטיחות. העשרת תזונה של אדם בחומצה פולית, פירות וירקות כהי עלים עוזרת למנוע פגמים בצינור העצבי בעובר. בנוסף לכך, ויטנים המלקחים טרום הלידה לרוב מכילים כמות גדולה של חומצה פולי, יוד, ברזל, ויטמין איי ודי, אבץ וסידן מעל הכמויות אשר קיימות במולטי ויטמנים סטנדרטים. סופי אבץ עזרו להפחתת כמויות הלידות טרום המועד בכארבעה עשר אחוזים בעיקר במדינות עם הכנסה נמוכה אשר כמות האבץ במזון בהן נמוכה. למרות זאת ארגון הבריאות העולמי לא מעודד צריכת תוספי אב באופן יום יומי לכל הנשים ההרות.

לנשים עם דיאטות דלות בסידן, יש הוכחות ברמה נמכות אשר מציעות שתוספי סידן במהלך ההיריון יכולים להוריד את הסיכוי לרעלת היריון. הוכחות בעלות אמינות נמוכה מציעות שתוספי סידן עשויים להוריד את הסיכוי לכך שהתינוק יוולד לפני השבועה ה37 להיריון. האפקט המגן של תוספי סידן לא וודאי ועדיין אין הוכחות חותכות לגבי ההצעה להוסיף סידן לתזונה ההיריונית. [21]

העיצה לנשים הרות היא לשים לב למזון אשר הן צורכות במהלך ההיריון על מנת להוריד את הסיכוי לחשיפה לחומרים או לבקטריות אשר עלולות להיות מזיקים לעובר המתפתח. זה כולל פתוגנים מזיקים פוטנציאלים כגון ליסטריהף סלמונלה והרעלת דם. [6] לקיחת יתר של רטינול נצפתה כקשורה לפגמים מולדים. [23] למרות שבמאכלי ים יש רמות גבוהות של חומצות שומן בעלו אומגה שלוש אשר מטיבות גם עם האם וגם עם התינוק, אין הסכמה על צריכת מאכלי ים בזמן ההיריון. העיצה לנשים בהיריון היא לצרוך מאכלי ים באופן מתון. [24] במהלך ההיריון, משקל האישה גדל בכשניים עשר קילוגרמים. [25] האיגוד האירופי האחראי על בטיחות מזון ממליץ להגדיל את צריכת הנוזלים היומית ב300 מיליליטר, על מנת לקחת את הכמות ההולמת ממזון ומנוזלים ל2300 מיליליטרים ליום, או כ1850 מיליליטר נוזלים ליום מנוזלים בלבד. [26]

התזונה של אם במהלך ההיריון נחשבת כמשפיעה על התפתחות מחלות אלרגניות ואסתמה בילדים. [27] נטילת ויטמין די, אי ואבץ נמצאה כבעלת קשר לסיכוי נמוך יותר לחרחור בילדים, ומציעה אפקט מגן.[27] בנוסך לכך, נטילת אומגה שרשראות ארוכות של חומצות שומן אומגה שלוש לא רוויות הראתה סיכוי נמוך להתפתחות של אקזמה בילדות וסיכוי נמוך יותר לרגישות למזון בשנה הראשונה לחיי הוולד. [28] קפאין צריכת קפאין במהלך ההיריון מקושרת לסיכוי גבוה של איבוד היריון [4][29] וכן סיכוי גדל של משקל לידה נמוך, מוגדר כנמוך מאלפיים חמש מאות גרמים. [30][31] האיגוד האירופאי לבטיחות מזון וההתאגדות האמריקאית לגניקולוגים ורופאים מיילדים טוענים כי צריכת קפאין כהרגל עד למאתיים מיליגרם ליום אצל נשים היריוניות לא מעלה את הסיכוי לסכנות אצל העובר. [32][33] איגוד איכות המזון בבריטניה ממליץ לנשים הרות להגביל את צריכת הקפאין שלהן לפחות משלוש מאות מיליגרם ליום, אבל בשנת 2009 הוא שקל מחדש וייעץ להפחית את צריכת הקפאין לפחות ממאתיים מיליגרם ליום. [34]

אלכוהול

מאמר עיקרי: Alcohol and pregnancy הפרעות קטלניות של אלכוהול הן קבוצה של מצבים שיכולים להתעורר באדם שאמו שתתה אלכוהול במהלך ההיריון. הבעיות יכולות לכלול מראה חריג, גובה נמוך, משקל גוף נמוף, ראש קטן, קוארדינציה נמוכה, אינטליגנציה נמוכה , בעיות התנהגות, איבוד שמיעה ובעיות ראיה [35]. המושפעים מכך בעלי זיכוי גבוה יותר לחוות קשיים בבית הספר, סבוכים עם החוק, להיות חלק מהתנהגות בעלת סיכונים כבוהים, ולחוות קשיים עם אלכוהול ושימוש בסמים. [36] סינדרום אלכוהול עוברי בדרך כלל מופיע בנשים הרות אשר שתו מעל ארגבעה משקאות ביום. סימפטומים קלים יותר נמצאו אצל תינוקות אשר נולדו לאמהות ששתו שני משקאות ביום בחלק מוקדם של ההיריון. [37][38] עדות לנזק משתיית פחות משני משקאות ביום או שתיית עשרה משקאות בשבוע נמצא לא מובהק. [37][39]

צריכת דגים ואומגה 3

צריכת דגים במהלך ההיון מעודדת על ידי קווים אירופאים, אמריקאים ואוסטרליים. הסחבה היא שדגים שקיים בהם שומן כמו סלמון וטונה מכילים epa ו dha. הם נחשבים כאומגה שלשו, חומו תשומן רוויות , והם מרכיב חשוב בנוסף להתפתחות הנוירולוגית של העובר. בנוסף לכך, דגים הפ מקור טוב לויטמין איי, די וחומצה פולית, כמו כן גם יוד. הודות לסיכונים של הרעלת מתכות כבדות בהתפתות עוברית, רבים אחרים מודאגים מאכילת דגים במהלך ההיריון. באופן כללי, מחקרים עדכניים מעודדים את ההצהרה שהיתרונות בצריכת דגים במהלך ההיריון עולים על הסיכונים שבכך. למרות זאת סוג הדגים הוא חשוב. מחקרים עדכניים קובעים כי שיים עד שלוש מנות אשר מכילות מתיל כפית בדגים בשבוע במהלך ההיריון הוא בטוח וגם מיטיב עם העובר. כספית נאגרת בדגים בעזרת התזונה שלהם. כלל אצבע הוא שדים אשר נמצאים גבוה בשרשרת המזון, אשר נוטים להאריך ימים יותר ממקביליהם, יהיו בעלי רמות גוהות יותר של כספית. דגים אשר נמצאים נמוך יותר בשרשרת המזון יהיו בעלי סיכוי גבוה יותר להכיל מתכות. כמו כן, יש לציין שהצטברות של מתכות בדגים תלויה גם באיזור הגיאוגרפי שלהם, ולכן קשה להמליץ על זן מסוים של דגים. אלטרנטיבה אחרת היא לקבוע המלצות גלובליות על שימשו בשמן דגים אשר מכילים epa ו dha.

חומצה פולית

חומצה פולית היא הצורה הסינתטית מהויטמין פולאט, קריטי גם בעת היצירה ובזמן יצירת העובר. מחסור בחומצה פולית עלול לגרום לפגמים בצינור בעצבי. כדאי לקחת לפחות 0.4 מיליגרם ליום, במהלך השליש הראשון של ההיריון, 0.6 מיליגרם ליום במהלך ההיריוןו 0.5 מיליגרם ליום בזמן תקופת ההנקה בנוסף לאכילת מאכלים עשירים בחומצה פולית כגון ירקות עלים ירוקים. [8]מעל 80 מדיניות משתמשים בהעשרת מזונות מסויימים בחומצה פולית כאמצעי להפחתת מספר הפגמים בצינור העצבי. ויטמין סי ואי השילוב של נטילת ויטמין סי ואי בנשים הרות לא נמצא יעיל בהורדת הסיכון ללידה שקטה, מוות טרום הלידה, לידה טרום המועד, רעלת היריון או כל תוצאה אחרת, גם לא בנשים בריאות או אלו הנחשבות בעלות סיכון לסיבוכים בהיריון. ויטמינים אנטיאוקסידנטים כתוספי תזונה נמצאו כייתכן ומועילים אם נצרכים במהלך ההיריון.

תזונה לאחר ההיריון

תזונה ראויה לאחר ההיריון חשובה על מנת לעזזור לאם להשתקם, ועל מנת לספר לה מספיק אנרגיה וערכים תזונתיים על מנת שתוכל להניק את התינוק. נשים אשר להן רמות נמוכות משבעים מיליגרם לליטר של סרום פרטין (חלבון אשר קושר ברזל) ייתכן וייאלצו לצרוך תוספי רזל על מנת למנוע אנמיה הנגרמת ממחסור בברזל במהלך ההיריון ולאחריו. במהך הנהנמקה,צריכת מים צריכה להתגבר. חבל האם מורכב משמנים ושמונה אחוזים של מים, והארגון הלאומי של ההיגרכה, ממליץ שנשים מניקות יגבירו את צריכת המים שלהן בשלוש מאות מיליליטרים ליום, לנפח של שלושת אלפים מיליליטרים ביום.

קישורים חיצוניים

Barasi EM (2003). Human Nutrition - A Health Perspective. London: Arnold. ISBN 978-0-340-81025-5

ראו גם

• הריון
• עובר
• סיבים תזונתיים