הורות להט"בית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ שוחזר מעריכות של 147.161.8.94 (שיחה) לעריכה האחרונה של Derekangels
אין תקציר עריכה
שורה 92: שורה 92:
בין הארגונים התומכים ניתן למנות את [[האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה|איגוד הפסיכולוגים האמריקנים]], האיגוד הלאומי של העובדים הסוציאליים, האקדמיה האמריקנית לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, איגוד רופאי הילדים האמריקנים, איגוד הפסיכואנליטיקאים בארצות הברית וארגונים נוספים.
בין הארגונים התומכים ניתן למנות את [[האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה|איגוד הפסיכולוגים האמריקנים]], האיגוד הלאומי של העובדים הסוציאליים, האקדמיה האמריקנית לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, איגוד רופאי הילדים האמריקנים, איגוד הפסיכואנליטיקאים בארצות הברית וארגונים נוספים.


==מחקר==
⚫
==ההתנגדות להורות הומו-לסבית==
מחקרים מדעיים מראים באופן עקבי כי הורים הומוסקסואליים ולסבים כשירים ומסוגלים כמו הורים הטרוסקסואלים, וילדיהם בריאים ומותאמים פסיכולוגית כמו אלה שגידלו הורים הטרוסקסואלים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20190412074914/https://www.supremecourt.gov/ObergefellHodges/AmicusBriefs/14-556_American_Psychological_Association.pdf|כותרת=Wayback Machine|אתר=web.archive.org|תאריך=2019-04-12|תאריך_וידוא=2021-07-12}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20090419195945/http://www.cpa.ca/cpasite/userfiles/Documents/Marriage%20of%20Same-Sex%20Couples%20Position%20Statement%20-%20October%202006%20(1).pdf|כותרת=Wayback Machine|אתר=web.archive.org|תאריך=2009-04-19|תאריך_וידוא=2021-07-12}}</ref> עמותות עיקריות של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש בארה"ב, קנדה ואוסטרליה הודיעו כי לא זיהו מחקר אמין המציג תוצאה שונה.<ref>{{צ-מאמר|שם=The Effects of Marriage, Civil Union, and Domestic Partnership Laws on the Health and Well-being of Children|קישור=https://pediatrics.aappublications.org/content/118/1/349|כתב עת=Pediatrics|שנת הוצאה=2006-07-01|עמ=349–364|כרך=118|doi=10.1542/peds.2006-1279|מחבר=James G. Pawelski, Ellen C. Perrin, Jane M. Foy, Carole E. Allen}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20200218114648/https://pdfs.semanticscholar.org/8872/3b7680ce586e75a5a771316d890e663c1b4b.pdf|כותרת=Wayback Machine|אתר=web.archive.org|תאריך=2020-02-18|תאריך_וידוא=2021-07-12}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=How Does the Gender of Parents Matter?|קישור=https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/j.1741-3737.2009.00678.x|כתב עת=Journal of Marriage and Family|שנת הוצאה=2010|עמ=3–22|כרך=72|doi=10.1111/j.1741-3737.2009.00678.x|מחבר=Timothy J. Biblarz, Judith Stacey}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20121013225547/http://www.cpa.ca/cpasite/userfiles/Documents/advocacy/brief.pdf|כותרת=Wayback Machine|אתר=web.archive.org|תאריך=2012-10-13|תאריך_וידוא=2021-07-12}}</ref>
⚫
{{ראו גם|התנגדות לזכויות להט"ב}}
⚫
ההתנגדות להורות ההומו-לסבית נובעת בראש ובראשונה מהתנגדות למתן זכויות שוות ל[[להט"ב]]. מבין המתנגדים, רבים אינם מתנגדים ליחס שווה להומואים ולסביות כפרטים, אך מתנגדים בתוקף להכרה בתא המשפחתי של הומואים ושל לסביות, כזוג או כהורים.


בארצות הברית נערכו לראשונה מחקרים על השפעת הורות הומוסקסואלית ולסבית על ילדים בשנות השבעים, והורחבו בשנות השמונים בהקשר למספר הולך וגדל של הורים הומוסקסואליים ולסבים המבקשים משמורת חוקית על ילדיהם הביולוגיים.<ref>{{צ-מאמר|שם=Children of Lesbian and Gay Parents|קישור=https://doi.org/10.1300/J002v29n01_05|כתב עת=Marriage & Family Review|שנת הוצאה=1999-11-01|עמ=57–75|כרך=29|doi=10.1300/J002v29n01_05|מחבר=Bridget Fitzgerald}}</ref>
⚫
במקרים רבים להתנגדות זו יש רקע [[תאולוגיה|תאולוגי]]. במדינות בהן יש לדת מעורבות רבה בפוליטיקה, ביניהן [[ישראל]], המכשולים העומדים בפני הורות חד-מינית בדרך כלל גבוהים יותר.


בשנת 2010 איגוד הפסיכולוגים האמריקאי, איגוד הפסיכולוגים בקליפורניה, האיגוד הפסיכיאטרי האמריקני והאגודה האמריקאית לטיפול בנישואין ומשפחה הצהירו,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20190412074914/https://www.supremecourt.gov/ObergefellHodges/AmicusBriefs/14-556_American_Psychological_Association.pdf|כותרת=Wayback Machine|אתר=web.archive.org|תאריך=2019-04-12|תאריך_וידוא=2021-07-12}}</ref>
⚫
התנגדות נוספת מושתתת על התאוריות ההתפתחותיות, על פיהן לאב ולאם תפקידים קריטיים, שאינם ניתנים להחלפה. תפקידה של האם בכל התאוריות חשוב במיוחד, ולפיכך [[משפחה חד-מינית]] נטולת אב, ובמיוחד נטולת אם, נתפסת כמכשלה גדולה בהתפתחותו של הילד. אולם לפי פרסום של [[האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה]], לטענה זו אין בסיס מחקרי, ומחקרים רבים שנערכו בנושא, העלו כי ילדים שגדלו במשפחות חד-מיניות מתפתחים באופן תקין, ללא הבדל משמעותי ביחס לנטייתם המינית, זהותם המגדרית, וכישוריהם החברתיים והאישיים. עם זאת, בפרסום גם צוין שידוע פחות על הורות של הומואים מאשר על הורות של לסביות, שיחסית מעט מחקרים נערכו על הצאצאים בבגרותם, ושרבים מהמשתנים במחקרים הקיימים טרם נבדקו באופן שיטתי ולאורך זמן.{{הערה|[http://www.apa.org/pi/lgbt/resources/parenting.aspx סקירת מחקרים בנושא הורות גאה] באתר האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה}} טענות נוספות שמעלים המתנגדים להורות ההומו-לסבית הן שילדים ממשפחות חד-מיניות חשופים יותר לבלבול בזהותם המגדרית והמינית ועלולים ביתר קלות להפוך לחד-מיניים בעצמם, אולם האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה דחתה גם אותה כחסרת בסיס מחקרי, בכפוף לאותן הסתייגויות.{{הערה|שם=lamb|[[Michael Lamb (psychologist)|Michael Lamb]], [http://www.glad.org/uploads/docs/cases/gill-v-office-of-personnel-management/2009-11-17-doma-aff-lamb.pdf Affidavit – United States District Court for the District of Massachusetts (2009)]}}{{הערה|American Psychological Assotiation [http://www.apa.org/pi/lgbt/resources/parenting-full.pdf Lesbian & Gay Parenting]|כיוון=שמאל}}
{{ציטוט|תוכן="נראה שגידולו של אב יחיד אינו פוגע ברווחתם הפסיכולוגית של ילדים יותר מגידול על ידי אם חד הורית. הומוסקסואליות אינה מהווה פתולוגיה או גירעון, ואין שום סיבה תיאורטית לצפות מאבות הומוסקסואליים שיגרמו נזק לילדיהם. לפיכך, אף על פי שיש צורך במחקר נוסף, נתונים זמינים מטילים את נטל ההוכחה האמפירית על הטוענים כי קיומו של אב הומו מזיק".}}
עלייה משמעותית בקפדנות המתודולוגית הושגה במחקר שנערך בשנת [[2020]] על ידי דני מזרקאי ב[[אוניברסיטת אוקספורד]], קריסטוף דה-ווייט וסופי קבוס ב-אוניברסיטת [[KU לוון]] שפורסם בכתב העת האקדמי, "American Sociologian Review" (סקירה סוציולוגית אמריקאית). הכותבים השתמשו בנתונים אורכיים אדמיניסטרטיביים על כלל אוכלוסיית הילדים שנולדו בין השנים 1998-2007 ב[[הולנד]], שהייתה המדינה הראשונה שהפכה לנישואים חד מיניים לחוקיים. הם עקבו אחר הביצועים החינוכיים של 2,971 ילדים בעלי הורים חד מיניים ולמעלה ממיליון ילדים עם הורים הטרוסקסואלים מלידה. זה היה המחקר הראשון שעסק כיצד ילדים שגדלו בפועל על ידי הורים חד מיניים מלידה (במקום זוג מאותו המין בנקודת זמן מסוימת) מופיעים בבית הספר תוך שמירה על מדגם מייצג גדול.

הכותבים מצאו כי ילדים שגדלו על ידי הורים חד מיניים מלידה מתפקדים טוב יותר מאשר ילדים שגדלו על ידי הורים מינים שונים בחינוך היסודי והתיכון. לדברי המחברים, גורם מרכזי המסביר תוצאות אלו היה [[מעמד חברתי|מעמד סוציו-אקונומי]] של ההורים. זוגות חד מיניים לעיתים קרובות צריכים להשתמש ב[[טיפולי פוריות]] יקרים ובהליכי אימוץ בכדי להביא לעולם ילד, כלומר הם נוטים להיות עשירים יותר, מבוגרים ומשכילים יותר מזוג טיפוסי של זוג הטרוסקסואלי. המחקר הגיע למסקנה כי אפליה הומופובית עלולה לגרום להורים חד מיניים לפצות על ידי השקעת זמן ואנרגיה לילדיהם.<ref>{{צ-מאמר|שם=School Outcomes of Children Raised by Same-Sex Parents: Evidence from Administrative Panel Data|קישור=https://doi.org/10.1177/0003122420957249|כתב עת=American Sociological Review|שנת הוצאה=2020-10-01|עמ=830–856|כרך=85|doi=10.1177/0003122420957249|מחבר=Deni Mazrekaj, Kristof De Witte, Sofie Cabus}}</ref>


==מחקרים העוסקים בהתפתחות הילד במשפחה הומו-לסבית==
=== מחקרים בנושא זהות מגדרית וזהות מינית===
=== מחקרים בנושא זהות מגדרית וזהות מינית===
{{לשכתב|פסקה=כן|סיבה=טענות בלתי מבוססות בהפניות לספרות מדעית בירחונים מקובלים|נושא=מדעי החברה}}
{{לשכתב|פסקה=כן|סיבה=טענות בלתי מבוססות בהפניות לספרות מדעית בירחונים מקובלים|נושא=מדעי החברה}}
שורה 133: שורה 135:


מחקר מבנים משפחתיים חדשים<small>([[:en:New_Family_Structures_Study|אנ']])</small> (NFSS ;New Family Structures Study) שנערך ב[[אוניברסיטת טקסס באוסטין]] על ידי מארק רגנרוס, ופורסם במגזין האקדמי ''Social Science Research'' החל מ[[יולי]] [[2012]], סקר מעל 15,000 אמריקאים בגילאי 18–39, ומצא כי אנשים שאמם הייתה במערכת יחסים לסבית, ובמידה פחותה גם אנשים שאביהם היה במערכת יחסים הומוסקסואלית, היו, לעומת אנשים שגודלו בידי שני הוריהם הביולוגיים או שאומצו בידי זרים, בסיכון גבוה יותר למספר תופעות שליליות, כגון מחשבות אובדניות וניצול מיני בידי מבוגר, וכן ששיעור נמוך יותר מהם הגדירו עצמם כ'הטרוסקסואלים לגמרי' (0.61 ו- 0.71 לעומת 0.9 ו-0.82, בהתאמה).{{הערה|MarkRegnerus, [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0049089X12000610 How different are the adult children of parents who have same-sex relationships? Findings from the New Family Structures Study], Social Science Research, Volume 41, Issue 4, July 2012, Pages 752-770|כיוון=שמאל}}
מחקר מבנים משפחתיים חדשים<small>([[:en:New_Family_Structures_Study|אנ']])</small> (NFSS ;New Family Structures Study) שנערך ב[[אוניברסיטת טקסס באוסטין]] על ידי מארק רגנרוס, ופורסם במגזין האקדמי ''Social Science Research'' החל מ[[יולי]] [[2012]], סקר מעל 15,000 אמריקאים בגילאי 18–39, ומצא כי אנשים שאמם הייתה במערכת יחסים לסבית, ובמידה פחותה גם אנשים שאביהם היה במערכת יחסים הומוסקסואלית, היו, לעומת אנשים שגודלו בידי שני הוריהם הביולוגיים או שאומצו בידי זרים, בסיכון גבוה יותר למספר תופעות שליליות, כגון מחשבות אובדניות וניצול מיני בידי מבוגר, וכן ששיעור נמוך יותר מהם הגדירו עצמם כ'הטרוסקסואלים לגמרי' (0.61 ו- 0.71 לעומת 0.9 ו-0.82, בהתאמה).{{הערה|MarkRegnerus, [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0049089X12000610 How different are the adult children of parents who have same-sex relationships? Findings from the New Family Structures Study], Social Science Research, Volume 41, Issue 4, July 2012, Pages 752-770|כיוון=שמאל}}

⚫
==התנגדות להורות הומו-לסבית==
⚫
{{ראו גם|התנגדות לזכויות להט"ב}}
⚫
ההתנגדות להורות ההומו-לסבית נובעת בראש ובראשונה מהתנגדות למתן זכויות שוות ל[[להט"ב]]. מבין המתנגדים, רבים אינם מתנגדים ליחס שווה להומואים ולסביות כפרטים, אך מתנגדים בתוקף להכרה בתא המשפחתי של הומואים ושל לסביות, כזוג או כהורים.

⚫
במקרים רבים להתנגדות זו יש רקע [[תאולוגיה|תאולוגי]]. במדינות בהן יש לדת מעורבות רבה בפוליטיקה, ביניהן [[ישראל]], המכשולים העומדים בפני הורות חד-מינית בדרך כלל גבוהים יותר.

⚫
התנגדות נוספת מושתתת על התאוריות ההתפתחותיות, על פיהן לאב ולאם תפקידים קריטיים, שאינם ניתנים להחלפה. תפקידה של האם בכל התאוריות חשוב במיוחד, ולפיכך [[משפחה חד-מינית]] נטולת אב, ובמיוחד נטולת אם, נתפסת כמכשלה גדולה בהתפתחותו של הילד. אולם לפי פרסום של [[האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה]], לטענה זו אין בסיס מחקרי, ומחקרים רבים שנערכו בנושא, העלו כי ילדים שגדלו במשפחות חד-מיניות מתפתחים באופן תקין, ללא הבדל משמעותי ביחס לנטייתם המינית, זהותם המגדרית, וכישוריהם החברתיים והאישיים. עם זאת, בפרסום גם צוין שידוע פחות על הורות של הומואים מאשר על הורות של לסביות, שיחסית מעט מחקרים נערכו על הצאצאים בבגרותם, ושרבים מהמשתנים במחקרים הקיימים טרם נבדקו באופן שיטתי ולאורך זמן.{{הערה|[http://www.apa.org/pi/lgbt/resources/parenting.aspx סקירת מחקרים בנושא הורות גאה] באתר האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה}} טענות נוספות שמעלים המתנגדים להורות ההומו-לסבית הן שילדים ממשפחות חד-מיניות חשופים יותר לבלבול בזהותם המגדרית והמינית ועלולים ביתר קלות להפוך לחד-מיניים בעצמם, אולם האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה דחתה גם אותה כחסרת בסיס מחקרי, בכפוף לאותן הסתייגויות.{{הערה|שם=lamb|[[Michael Lamb (psychologist)|Michael Lamb]], [http://www.glad.org/uploads/docs/cases/gill-v-office-of-personnel-management/2009-11-17-doma-aff-lamb.pdf Affidavit – United States District Court for the District of Massachusetts (2009)]}}{{הערה|American Psychological Assotiation [http://www.apa.org/pi/lgbt/resources/parenting-full.pdf Lesbian & Gay Parenting]|כיוון=שמאל}}


==ראו גם==
==ראו גם==

גרסה מ־21:33, 12 ביולי 2021

הורים חד מיניים משתתפים עם ילדיהם במהלך מצעד הגאווה בסן פרנסיסקו, 2008

הורות הומו-לסבית היא הורות שבה הזוג המגדל את הילד מורכב משני אנשים בני אותו המין או שלפחות אחד מהורי הילד הוא הומו או לסבית. הומואים ולסביות משמשים כהורים במסגרות משפחתיות שונות ומגוונות אם במשפחות הטרוסקסואליות (כשההורה בארון או שלא בארון), אם כהורים במשפחות גרושות, אם במשפחות חד-הוריות ואם בזוגות חד-מיניים.

כמו נטייה חד-מינית גם הורות הומו-לסבית אינה נחלת המין האנושי בלבד. הומוסקסואליות בבעלי חיים קיימת בטבע, במיוחד בזנים שונים של ציפורים אך גם בקרב יונקים. בבעלי חיים מסוימים נצפו גם מקרים של זוגיות חד מינית למשך כל החיים.

זוג אימהות לסביות עם ילדיהן

מחקרים מדעיים מראים כי הרווחה הכלכלית, הפסיכולוגית והפיזית של אנשים הומוסקסואליים משופרת על ידי קיום נישואים, וכי ילדי הורים חד מיניים מרוויחים מגידולם של זוגות חד מיניים נשואים במסגרת איחוד זוגי המוכר בחוק ושנתמך על ידי מוסדות חברתיים. מחקרי מדעי החברה מצביעים על כך שההדרה של הומוסקסואלים מנישואים מפלגת וקוראת לאפליה ציבורית כלפיהם, כאשר המחקר גם דוחה את התפיסה כי ציוויליזציה או סדרי חברתי קיימים תלויים בהגבלת הנישואים להטרוסקסואלים. נישואים חד מיניים יכולים לספק לאלו המצויים במערכות יחסים חד-מיניות שירותים ממשלתיים רלוונטיים ולהעלות עליהם דרישות כספיות לזו הנדרשת מהנשואים בנישואים חד מיניים, וכן מעניקים להם הגנות משפטיות כגון ירושה, פנסיה, משכנתא, מיסים, הגירה, זכות למזונות ואחריות הורית על ילדי בן-הזוג וזכויות ביקור בבית חולים.

התנגדות לנישואים חד מיניים מבוססת על טענות כי הומוסקסואליות אינה נתמכת על ידי מסורות ואמונות דתיות שונות וכי איננה טבעית ולכן, ההכרה באיגודים חד-מיניים תקדם את ההומוסקסואליות בחברה. בנוסף יש האומרים כי גדילה בקרב הורים הטרוסקסואלים הופכת את הילדים לטובים יותר. עם זאת, טענות אלה מופרכות על ידי מחקרים מדעיים, המראים כי הומוסקסואליות היא שונות טבעית ונורמלית במיניות האנושית וכי נטייה מינית איננה בחירה אלא נטייה מולדת. מחקרים רבים הראו שילדים של זוגות חד מיניים מסתדרים בחייהם באותה מידה כמו ילדיהם של זוגות חד מיניים ואף הראו יתרונות רבים בגידולם בקרב הורים חד מיניים והצביעו על כך שהם נמצאו מאושרים ובריאים יותר.[1][2][3][4][5][6][7] בינואר 2008, בית הדין האירופי לזכויות אדם קבע כי אין להחריג מועמד כשיר מבחינה חוקית מאימוץ על סמך נטייתו המינית.

צורות של הורות הומו-לסבית

זוג נשים לסביות עם בנן, אצל השופטת אשר חתמה על צו אימוץ הילד על ידי בת זוגה של אמו הביולוגית
מפגינה במהלך מצעד הגאווה במוסקבה, רוסיה למען התרת הורות חד מינית בשנת 2010 מחזיקה שלט עם הכיתוב "משפחה - שם איפה שאוהבים!"

בפני הומוסקסואלים ולסביות המעוניינים להקים משפחה עומדות האפשרויות הבאות:

  • ילדים ממערכת יחסים הטרוסקסואלית - להומוסקסואלים ולסביות רבים יש ילדים מנישואים או מערכות יחסים קודמות. יש המגדלים את ילדיהם בעצמם, יש עם בן-זוג מאותו המין, ויש במשמורת משותפת עם ההורה השני של הילד. כמו כן ישנם הומוסקסואלים ולסביות הנמצאים במערכת יחסים הטרוסקסואלית, עם או בלי ידיעת בן-הזוג מן המין הנגדי או בני-משפחה אחרים.
  • הזרעה מלאכותית - אפשרות זו פתוחה בפני לסביות הרוצות להיכנס להריון מתרומת זרע אנונימית (באמצעות בנק זרע) או של חבר, בן-משפחת בת-הזוג וכדומה.
  • אימוץ - הליך המקנה לאדם מעמד חוקי של הורה על ילד שנולד להורים אחרים. התקנות הקשורות לאימוץ ילדים משתנות ממדינה למדינה. יש מדינות המאפשרות ליחידים הומוסקסואלים לאמץ, יש המאפשרות זאת ליחידים הטרוסקסואלים אך לא להומוסקסואלים ולסביות ויש המאפשרות זאת רק לזוגות הטרוסקסואליים נשואים. במדינות הולנד, דרום אפריקה, שוודיה, ספרד, אנדורה, בריטניה, בלגיה, איסלנד, נורווגיה, אורוגוואי, ארגנטינה, ברזיל ודנמרק וכן במספר מדינות באוסטרליה, קנדה, מקסיקו וארצות הברית מתירים גם לזוגות מאותו המין לאמץ כזוג. במדינות גרמניה, ישראל, גרינלנד ופינלנד וכן במספר מדינות באוסטרליה, קנדה וארצות-הברית אחד מבני הזוג יכול להגיש בקשה לצו אימוץ או אפוטרופסות על ילד ביולוגי או מאומץ של בן-הזוג השני.
  • צו הורות - הליך משפטי המסדיר הורות של אם לא ביולוגית (מכונה גם הורה חברתית) אשר בת זוגה ילדה צאצא לתא המשפחתי שלהן.
  • הורות ביולוגית משותפת ללא יחסי זוגיות - היקשרות בין גבר ואישה למטרת הבאת ילד בעולם. ישנם הומוסקסואלים הבוחרים לעשות זאת עם אישה עמה הם ביחסי חברות, וישנם המחפשים אישה או זוג לסביות במיוחד למטרה זו. יש גם נשים לסביות המעדיפות להביא ילד לעולם בשיתוף עם גבר על-פני שימוש בתרומת זרע אנונימית.
    לרוב נחתם חוזה המסדיר את זכויות בני-הזוג בנושאים כמו ביקורים, מקום מגורים, תמיכה כספית וכדומה. ההפריה נעשית באמצעות קיום יחסי מין, הזרעה מלאכותית או הפריה מלאכותית.
  • הורות ביולוגית באמצעות פונדקאות. בפונדקאות נושאת אם פונדקאית את העובר ברחמה עבור זוג שיהיה הוריו של הילוד. הביצית יכולה להיות של האם הפונדקאית, או מתורמת ביציות (במקרה זה תתבצע הפריה חוץ-גופית). לאחר הלידה עובר התינוק לרשות הזוג. במדינות רבות בעולם פונדקאות איננה חוקית כלל, או שמוטלות עליה מגבלות (למשל, איסור לשלם עבור שירותי פונדקאות או תרומת ביצית). מדינות מסוימות מתירות פונדקאות לזוגות הטרוסקסואליים נשואים בלבד. במדינות אחרות המצב שונה (למשל בכמה מדינות בארצות הברית), ובהן פתוחה בפני זוגות חד-מיניים או רווקים הזכות להשתמש בשירותי אם פונדקאית. במקרה כזה נחתם חוזה מחייב בין הצדדים.

אימהות לא-ביולוגית בזוגיות לסבית

אימהות שאינה ביולוגית במסגרת מערכת יחסים לסבית מתייחס למבנה הורי של זוג אמהות וילד אחד או יותר, כאשר רק אחת מהאמהות היא האם הביולוגית של כל ילד.[8][9][10] שינויים חברתיים במאה ה-21 הובילו להרחבה של ההגדרה של משפחה[11][8] ומהפכות משמעותיות בתחום רפואת הפריון ובשדה החברתי-חוקי ביחס לזכויות קהילת הלהט"ב וקבלתה החברתית היחסית של הקהילה, תרמו רבות לאפשרות של אמהות לסבית במדינת ישראל.[8] על מנת להיכנס להריון, אמהות לסביות משתמשות בתרומת זרע במספרים הולכים וגדלים.[8][10] האם השנייה של הילד, שאין לה קשר ביולוגי לצאצא, יכולה לבצע פעולות משפטיות שיקשרו אותה אל הילד מבחינה חוקית, כמו אימוץ או הוצאת צו הורות פסיקתי.[11][12] תהליכים אלו מבוססים על הוכחת הזיקה בינה לבין האם הגנטית ובינה לבין הילד. תהליך צו ההורות הוא מזורז יותר וחודרני פחות בהשוואה לתהליך האימוץ שהיה נהוג בעיקר בעבר, ואשר דרש גם קבלת תסקיר סוציאלי של השירות למען הילד.[8]

זוג אימהות לסביות עם ילדיהן

היות שחוויית האימהות והנשיות מוגדרת מבחינה תרבותית, היסטורית וחוקית במסגרת יחסים הטרוסקסואלים, אמהות לסביות צריכות להתבסס על הגדרת זהות אימהית שונה, ולהעריך מחדש את ההגדרה של משפחה.[13] האם הלא-ביולוגית יכולה לבסס את זהותה ההורית על ידי נתינת שם המשפחה שלה לילד, ולהגדיר את מילת ההתייחסות אליה בפני הילד והחברה הכללית כזהה לזו של האם הבילוגית או כזהה במשמעותה לזו של המילה "אמא" (למשל באנגלית mommy ו-mama). דוגמה נוספת לכך היא התייחסות לאמהות בשמן הפרטי עם התוספת אמא, למשל "אמא רבקה ואמא גלי". זאת על מנת ליצור לגיטימיות הורית בעיני האם עצמה, בעיני הילד, ובעיני החברה בישראל.[9]

בחברה הישראלית קיימות טענות מפלות ושמרניות באשר לטיבה של משפחה והקשרים הביולוגיים גנטיים שצריכים להיות בה. ניתן לטעון, למשל, שאם ביולוגית תהווה אם מטיבה יותר עבור הילד, ושהורות הטרוסקסואלית היא שונה מהורות חד מינית. אך לפי מחקרים, הבדלים באימהות בין האם הביולוגית של הילד לבין האם הלא-ביולוגית של הילד לא נמצאו כקשורים לקשר הגנטי לילד. חוויית ההיקשרות של האם הביולוגית והלא ביולוגית, ומצבים מנטליים הקשורים לחוויית ההיקשרות שלה לאורך חייה, הם שמשפיעים על המעורבות הרגשית בין האם לילד בזמן האינטראקציה בניהם.[10] בנוסף, במחקרים השוואתיים בין הורות חד מינית לבין הורות הטרוסקסואלית לא נמצאו הבדלים משמעותיים בהורות מבחינת כישורי וטכניקות הורות, איכות הטיפול, והשקעה רגשית במערכת היחסים עם הילד.[14]

אמהות לסביות עלולות להיתקל בגישות שליליות וסטריאוטיפים נגד משפחות חד מיניות, והומופוביה כלפיהן, מיחידים ואף מהמדינה.[10]בישראל, לדוגמה, רישום האם הלא-ביולוגית הוא תהליך ביורוקרטי העשוי לארוך חודשים.[15] עתירה לבג"ץ לשינוי מצב זה נדחתה.[16] בדומה לכך, קיימות אמונות מפלות וטיפול לקוי במשך תהליך ההיריון והלידה של נשים לסביות מצד אחיות ומילדות. זאת עקב הימצאותן בחברה הטרונורמטיבית, כלומר חברה שמגדירה את ההטרוסקסואליות כנטייה המינית הנורמלית והטבעית יותר, ועקב מחסור בחינוך על ענייני בריאות של הקהילה הגאה.[17]

הורות הומו-לסבית בישראל

ערך מורחב – זכויות להט"ב בישראל

מאז שנת 2005 מדינת ישראל מכירה בהורות משותפת של בני זוג מאותו המין. הדרך לכך נסללה בעקבות 9 שנים של מאבק משפטי שינהלו בנות הזוג טל ואביטל ירוס חקק, עד שבית המשפט העליון אישר אימוצים במשפחות חד-מיניות. מאז תקדים זה ניתנו בבתי המשפט צווי אימוץ נוספות במשפחות חד-מיניות, ומשרד הפנים יצר מסמכי רישום מיוחדים לילדים שלהם שתי אמהות או שני אבות[18]. החל משנת 1999 בתי המשפט מעניקים אפוטרופסות לאמהות הלא ביולוגיות ולאבות הלא רשומים, תוך הכרה חלקית בהורות המשותפת.

נכון לשנת 2007, בישראל למעלה מ-2,500 זוגות של נשים לסביות המגדלות ילדים וכמה מאות זוגות גברים הומואים המגדלים ילדים.[19]

זוגות חד-מיניים שמבקשים לאמץ עוֹברים בארץ הליך ארוך, שכולל בין היתר חתימה על הסכמים אצל עורך דין והערכה של פקידת סעד מטעם משרד הרווחה ובית משפט.[20] רוב בקשות האימוץ הן ל"אימוץ קרובים" על ידי בן הזוג של ההורה הביולוגי, ותהליך זה נחשב גם הוא לארוך ומסובך.[20]

בתחילת ינואר 2005 קבע בית המשפט העליון בישראל בפסק דין תקדימי כי אין לדחות את בקשתן של בנות זוג לסביות לאמץ האחת את ילדיה של השנייה, בטענה כי בשל הזוגיות החד-מינית שלהן, אימוץ על ידן יהיה שלא לטובת המאומץ. פסק הדין נמנע מלהכיר בסטטוס של משפחה חד-מינית, אלא מצמצם את הדיון בצורה שתאפשר את האימוץ בהתקיים התנאים הכלליים לאימוץ:

השאלה האמיתית הניצבת בפני בית המשפט לענייני משפחה היא אם כל אחד מהקטינים ימשיך לחיות במשפחה החד-מינית בה הוא חי בלא שיינתן צו לאימוצו, או שהם ימשיכו באותם חיי משפחה תוך מתן צו האימוץ.

ב-28 באוקטובר 2020 עלתה להצבעה בכנסת הצעת החוק של ח"כ יוראי להב-הרצנו בעניין רישום הורי בטפסים רשמיים של המדינה. ההצעה, שהנוסח בטפסים יהיה "הורה 1" ו"הורה 2" במקום "אבא" ו"אמא", נפלה ברוב של 48 מתנגדים מול 25 תומכים. שר המשפטים דאז, אבי ניסנקורן לא הצביע אף על פי שנכח במליאה, ואמר כי מדובר בהצעת חוק ראויה, ושיפעל ליישם את הרפורמה במקומות בהם הדבר אפשרי ללא חקיקה.[21]

ואכן, בתחילת נובמבר 2020 עודכנו הטפסים של משרד המשפטים, כך שיכללו רישום נייטרלי של 2 ההורים.[22] בהמשך החודש יושם שינוי זה גם בטפסים של משרד הביטחון, כשהשר בני גנץ נימוק זאת במילים: "זהו צעד סמלי וחשוב מצידנו -'המדינה', בהכרה בקשת המשפחות ואורחות החיים". [23] למהלך זה הצטרפו במהלך השנים 2020–2021 מספר ערים בישראל, ביניהן קריית ביאליק,[24] גבעת שמואל ויהוד-מונסון.[25] גבעתיים הייתה הראשונה לאמץ נוהג זה כבר ב-2017.[26]

אימוץ

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. יש להרחיב על בג"ץ 781/15 איתי ארד-פנקס נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים משרד הרווחה: נבחן מחדש האיסור לאימוץ ע"י זוגות חד-מיניים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל המדינה לבג"ץ: לא לאפשר אימוץ לזוגות חד-מיניים, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי החדשות - מעצרים בתום ההפגנה הגאה בתל אביב, באתר mako, ‏2017-07-20 החדשות - סקעת: אל תתגייסו ואל תשלמו מסים, באתר mako, ‏2017-07-17 החדשות - סערת האימוץ: "הניסוח היה כושל", באתר mako, ‏2017-07-17 החדשות - המדינה נגד אימוץ בידי זוגות גאים, באתר mako, ‏2017-07-16 הראל סקעת לנוער הגאה: "קורא לכם לא להתגייס", באתר ynet, ‏2017-07-17 "הראל סקעת: קורא לנוער להט"בי לא להתגייס לצבא; עברי לידר: אנחנו אלפי שנות אור מאחור". הארץ. 2017-07-17. נבדק ב-2019-05-16. ירון, לי (2017-07-16). "המדינה לבג"ץ: לא נאפשר לזוגות הומואים ולסביות לאמץ ילדים". הארץ. נבדק ב-2019-05-16..
ערכים מורחבים – פסק דין ירוס-חקק נגד היועץ המשפטי לממשלה, אימוץ בקרב הקהילה הגאה

בג"ץ פסק בשנת 2000 כי בהיעדר ראיה סותרת, משרד הפנים חייב להכיר בתהליך אימוץ חוקי שנעשה מחוץ לישראל ולרשום את הילד במרשם התושבים בישראל תחת שתי אמהות: ביולוגית ומאמצת.[27] ב-12 בפברואר 2006 אימצו באופן חוקי טל ואביטל ירוס-חקק זו את ילדיה הביולוגיים של זו, ובכך הפכו לזוג החד-מיני הראשון בישראל שהותר לו לעשות זאת. ב-17 באוקטובר באותה שנה אישר בית המשפט אימוץ נוסף בנסיבות דומות,[28] ועד תחילת 2008 ניתנו כ-25 צווי אימוץ בנסיבות דומות.[29]

ב-10 בפברואר 2008 הודיע היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, בעקבות דיון בהשתתפות אנשי מקצוע מתחום הרווחה והמשפטים, כי

ניתן לאפשר לבן זוג בן אותו המין לאמץ את ילדו, הביולוגי או המאומץ, של בן זוגו. כן נקבע, כי אין מניעה חוקית לאשר לבני זוג מאותו המין, או למי מהם, לאמץ ילד זר, שאינו ילדו של אחד מבני הזוג, וזאת בנסיבות בהן נשקלת בקשה לאימוץ על ידי אדם יחיד, ובכפוף לשיקולי טובת המאומץ כמקובל.

— הודעה לעיתונות מס' 7751, משרד המשפטים, 10 בפברואר 2008

בעקבות מאבקן של ד"ר טל וד"ר אביטל ירוס-חקק להכרה בהורותן המשותפת על ילדיהן, קבע בית המשפט העליון כי חוק האימוץ הישראלי מאפשר אימוץ בתוך המשפחה החד-מינית. במהלך הדיונים המשפטיים אשר ארכו כשמונה שנים, קבע בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן בשנת 1999 כי ניתן להעניק צו אפוטרופסות לאם הלא-ביולוגית במשפחה לסבית. החוק מעניק הכרה חלקית לקשר שבין האם הלא-ביולוגית לילדים שילדה זוגתה. מאז פס"ד ירוס-חקק התקבלו במשרד הרווחה כ-80 פניות דומות ל"אימוץ הדדי" בתוך המשפחה, וב-25 מההליכים שהסתיימו אכן ניתן צו אימוץ.[30]

בשנת 2008 הורחב תקדים האימוץ, כאשר היועץ המשפטי לממשלה הכריז כי יש לאפשר גם אימוצים שבהם זוג גברים או זוג נשים מבקשים לאמץ ילד שאיננו ביולוגי של אף אחד מהם.[18] במאי 2009 הוגשה לכנסת הצעת תיקון לחוק אימוץ ילדים מאת חבר הכנסת נסים זאב מש"ס, שמטרתה למנוע אפשרות של אימוץ ילדים על ידי זוגות חד-מיניים.[31] בדצמבר 2010 הוציא לראשונה בית משפט לענייני משפחה בירושלים צו אימוץ לפיו אימץ גבר את בנו הביולוגי של בן זוגו.[32] הילד בן השנתיים נולד מתרומת ביצית ועל ידי אם פונדקאית בהודו, ובני הזוג חיו ביחד שמונה שנים. בית המשפט אישר את הבקשה לאחר שקיבל את מסקנת עובדי משרד הרווחה כי אישור בקשת האימוץ הוא לטובת הילד.[32]

בשנת 2016 הוגשה עתירה על ידי המרכז הרפורמי לדת ומדינה ועמותת אבות גאים בדרישה לתקן את חוק האימוץ, הקובע שלמעט במקרה של אימוץ בן משפחה או בנו של בן הזוג, אין אימוץ אלא על ידי "איש ואשתו" (בג"ץ 3217/16). בתגובה לעתירה הודיעה המדינה כי תפעל לתיקון החוק באופן שיאפשר אימוץ גם על ידי זוגות להט"ב. המדינה התחייבה לפרסם תזכיר חוק בנושא עד אמצע שנת 2018. תזכיר החוק פורסם לבסוף באוגוסט 2019, ונכון לשנת 2020 לא קודם לידי חקיקה.

ביוני 2018 הודיע היועץ המשפטי לממשלה ה-14, אביחי מנדלבליט לשר הפנים אריה דרעי כי לא יגן על עמדת הממשלה בעניין רישום זוגות חד-מיניים בתיקי אימוץ בבג"ץ ויתמוך ברישום הורים מאמצים מאותו מין בטענה כי, "אי-רישום הורים מאותו המין לוקה בפגיעה בשוויון ואיננה משרתת תכלית ראויה".[33] בשנת 2020 חבר הכנסת הגאה ממפלגת יש עתיד, עידן רול, הוביל את המאבק שחייב את מבקר המדינה לחקור את האפליה של זוגות גאים באימוץ.[34]

בפברואר 2021 האריך בית המשפט העליון את הזמן להכרה ברישום הורות של בנות זוג, מחצי שנה אחרי הלידה לתשעה חודשים. עוד קבע ביהמ"ש כי אימהות לסביות שבקשתן נדונה בבית משפט יוכלו לקבל הכרה כהורים לילדיהן ללא תלות במועד הגשת הבקשה.[35]

טיפולי הפריה

בשנת 1996 הגישה האגודה לזכויות האזרח בישראל עתירה לבג"ץ בשם טל ירוס-חקק, שחייתה עם בת זוג מאז 1989, נגד משרד הבריאות בנוגע לטיפולי הפריה. בעתירה דרשה ירוס-חקק שמשרד הבריאות יחיל עליה את הכללים המיועדים לאשה נשואה המבקשת לקבל תרומת זרע או הפריה חוץ-גופית ולא את הכללים הנוגעים לרווקה אשר דרשו חוות דעת פסיכיאטרית ודו"ח של עובדת סוציאלית. בלחץ שופטי בג"ץ ביטל משרד הבריאות את ההבדלה בין נשים נשואות לאלו שאינן נשואות והנחה את כל המרכזים הרפואיים של טיפולי פוריות שלא לתת יחס שונה לנשים לא-נשואות.

צו הורות

כאשר אחת מבנות הזוג מאותו מין הרתה מתרומת זרע אנונימית וילדה, יכולה בת הזוג השנייה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולקבל צו הורות פסיקתי המצהיר על ההורות שלה ללא צורך בצו אימוץ. בשנת 2018 הוגשה עתירה לבג"ץ הדורשת להשוות את הרישום של בן הזוג של הורה לילד שנולד בהליך פונדקאות בחו"ל לרישום ההורות של בן הזוג של אם לילד שנולד בהליך פונדקאות שהתבצע בישראל על פי חוק הפונדקאות, רישום שמתבצע ללא צו שיפוטי.[36][37] בית משפט לענייני משפחה פסק שבמקרה זה צו ההורות חל רטרואקטיבית משעת הלידה. המדינה ערערה על הפסיקה לבית המשפט המחוזי והערעור נדחה, אולם בקשת רשות ערעור שלה לבית המשפט העליון התקבלה, ובהרכב של שלושה שופטים נפסק כי צו הורות פסיקתי חל רק מהרגע שניתן.[38]

פונדקאות

ערכים מורחבים – פונדקאות להומוסקסואלים ישראלים, מחאת הלהט"ב (2018)
מחאת הלהט"ב בכיכר רבין, תל אביב, 2018

החוק הישראלי המסדיר פונדקאות (חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), תשנ"ו-1996) אינו מתיר לזוגות מאותו המין לעבור תהליך של פונדקאות. זוגות רבים מאותו מין, במיוחד של גברים, עוברים הליכי פונדקאות מחוץ לישראל (לרוב בארצות הברית ובהודו) אך התהליך נחשב ליקר במיוחד ומסובך מבחינה פרוצדורלית.[39][40]

בפברואר 2010 עתרו לבג"ץ בני הזוג יואב ארד-פנקס ואיתי פנקס בבקשה לשנות את "חוק הפונדקאות" הישראלי שחל רק על זוגות של גבר ואישה. בעתירה נטען שאין כל סיבה מהותית שלא לפרש את החוק כך שיחול גם על "איש ואיש". בנוסף, טענו העותרים שאם לא ניתן לפרש כך את החוק, על בית המשפט לקבוע שהוא חל גם על בני זוג גברים מטעמים חוקתיים.[41] בחודש ינואר 2014 ניתן פסק דינו של בג"ץ, בשתי עתירות אשר נידונו במאוחד, בבג"ץ 566/11 6569/11 ממט-מגד ואח' נ' משרד הפנים ואח' בהן הכריע בית המשפט העליון לראשונה בדבר האופן בו ראוי שהמשפט הישראלי יתייחס לסוגיית רישומם ומעמדם של ילדים אשר נולדו בהליכי פונדקאות שבוצעו מחוץ לישראל.

בתיקון לחוק הפונדקאות שאושר ביולי 2018, נקבע כי "הורים מיועדים" הם לא רק בני זוג שהם גבר ואישה, אלא גם אם מיועדת יחידה, ונדחתה הסתייגות של חבר הכנסת אמיר אוחנה שלפיה החוק יחול גם על הורים יחידנים שהם גברים.[42] דחיית ההסתייגות עוררה מחאה ציבורית וב-22 ביולי 2018 התקיימה מחאת הלהט"ב שכללה כ-80,000 מפגינים בסדרת הפגנות לצד שביתה פוליטית חלקית, במטרה למחות על אפליית להט"ב במסגרת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (המוכר כ-"חוק הפונדקאות") לצד דרישות נוספות כגון מניעת פשיעה נגד קהילת הלהט"ב, תיקון חוק הפרשנות כך שיכלול נטייה מינית וזהות מגדרית בכל חוק האוסר אפליה, התאמת שירותי הרווחה, חינוך לשוויון והקצאת משאבים. לאחר מחאה בקרב פעילים ופעילות בקהילה, התווספה גם דרישה לקידום חקיקה לנישואים בין בני או בנות אותו המין.[43]

מפגיני מחאת הלהט"ב בתהלוכה מקריית הממשלה דרך איילון דרום לשדרות רוטשילד, 2018

במהלך השביתה, שחפפה לצום תשעה באב שחל באותו היום, האגודה למען הלהט"ב בישראל הכריזה על שביתה כללית וקראה לחברי הקהילה הלהט"בית להיעדר ממקום עבודתם ולקחת חלק בפעילויות המחאה.[44] חברות, ארגונים ומוסדות בישראל, חלקם ממשלתיים, הודיעו כי יתירו לעובדיהם שלא להגיע לעבודה.[45] חברות אחדות הודיעו כי יסייעו לעובדיהן במימון הליכי פונדקאות. רשת בתי קולנוע לב הודיעה כי ביום השביתה תציג ללא תשלום את הסרטים "גאווה", "קרול" ו-"אישה פנטסטית", העוסקים בשוויון בקהילה הגאה. המחאה נערכה בערים רבות בהן תל אביב, ירושלים, עפולה, חיפה, באר שבע ורעננה.[46][47]

ב־31 באוקטובר 2018 ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר כי הוא תומך בזכותם של זוגות להט"בים לפונדקאות, אך אמר כי אין את הרוב הדרוש לכך בקואליציה.[48]

במאי 2021, השיק שר העבודה והרווחה איציק שמולי עם המוסד לביטוח לאומי והאגודה למען הלהט"ב, תוכנית סיוע מיוחדת להנגשת מידע לחברי הקהילה הלהט"בית, בנושא הקמת משפחה, הסיוע שתעניק המדינה בהליכים המשפטיים, והסיוע הכספי שיינתן בהתאם למצב הסוציו-אקונומי של הפונים, ולקריטריונים שיקבעו.[49]. ב-11 ביולי 2021, בג"ץ פסק כי תיקון חוק הפונדקאות שנחקק ב-2018, שמפלה זוגות חד-מיניים וגברים יחדניים המעוניינים בהליך פונדקאות, יתוקן בהוראת בג"ץ, וייכנס לתוקפו תוך חצי שנה.[50]

הורות משותפת

גבר או זוג גברים יכולים להקים משפחה עם אישה או זוג נשים לצורך הבאת ילד לעולם. באופן זה נוצרים מודלים שונים וייחודיים של הורות משותפת ללא יחסי זוגיות. החוק אינו מכיר במשפחות "מרובות הורים" אלו, אלא רק בהורים הביולוגיים של הילד. עם זאת, בתי המשפט נוטים להתחשב בחוזים המגדירים את זכויות כל ההורים, בכפוף לטובת הילד.

היקף התופעה ומעמדה בארצות הברית

ערך מורחב – זכויות להט"ב באמריקה

הערכות של היקף תופעת ההורות ההומו-לסבית בארצות הברית מדברות על בין מיליון לחמש מיליון לסביות ובין מיליון לשלושה מיליון הומואים המשמשים כהורים. טווח רחב זה של הערכה פירושו שמדובר במידה רבה בניחוש, ולא בנתונים מבוססים. מספר הילדים הגדלים במשפחות חד-מיניות מוערך בשישה עד 14 מיליון ילדים.

מחקר חדש שנערך בקליפורניה והתפרסם ב-2007 מצביע על כך שאחת משלוש לסביות ילדה ילד, ואחד משישה הומוסקסואלים הוליד או אימץ ילד.[51] מן המחקר עולה גם שכ-65,500 ילדים מאומצים חיים עם הורה הומו או לסבית, 16,000 מתוכם בקליפורניה. הורים הומוסקסואלים מגדלים כ-4% מכלל הילדים המאומצים בארצות הברית.

חרף ההסתייגויות, בעשור האחרון הארגונים הגדולים של הפסיכיאטריה, הפסיכולוגיה והעבודה הסוציאלית תמכו בלגיטימיזציה של משפחות חד-מיניות. ארגוני הפרופסיות עיגנו תמיכה זו בגוף הידע הרחב בתחום וסייעו בעיקר בעקבות מקרים משפטיים. בשנת 2010 הכריז בית משפט בפלורידה כי "דיווחים ומחקרים מראים כי אין הבדלים בהורות של הומוסקסואלים או בהסתגלות של ילדיהם", ולכן בית המשפט משוכנע שהנושא הוא כל כך מעבר למחלוקת, כי יהיה זה לא הגיוני להחזיק אחרת.[52]

בין הארגונים התומכים ניתן למנות את איגוד הפסיכולוגים האמריקנים, האיגוד הלאומי של העובדים הסוציאליים, האקדמיה האמריקנית לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, איגוד רופאי הילדים האמריקנים, איגוד הפסיכואנליטיקאים בארצות הברית וארגונים נוספים.

מחקר

מחקרים מדעיים מראים באופן עקבי כי הורים הומוסקסואליים ולסבים כשירים ומסוגלים כמו הורים הטרוסקסואלים, וילדיהם בריאים ומותאמים פסיכולוגית כמו אלה שגידלו הורים הטרוסקסואלים.[53][54] עמותות עיקריות של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש בארה"ב, קנדה ואוסטרליה הודיעו כי לא זיהו מחקר אמין המציג תוצאה שונה.[55][56][57][58]

בארצות הברית נערכו לראשונה מחקרים על השפעת הורות הומוסקסואלית ולסבית על ילדים בשנות השבעים, והורחבו בשנות השמונים בהקשר למספר הולך וגדל של הורים הומוסקסואליים ולסבים המבקשים משמורת חוקית על ילדיהם הביולוגיים.[59]

בשנת 2010 איגוד הפסיכולוגים האמריקאי, איגוד הפסיכולוגים בקליפורניה, האיגוד הפסיכיאטרי האמריקני והאגודה האמריקאית לטיפול בנישואין ומשפחה הצהירו,[60]

"נראה שגידולו של אב יחיד אינו פוגע ברווחתם הפסיכולוגית של ילדים יותר מגידול על ידי אם חד הורית. הומוסקסואליות אינה מהווה פתולוגיה או גירעון, ואין שום סיבה תיאורטית לצפות מאבות הומוסקסואליים שיגרמו נזק לילדיהם. לפיכך, אף על פי שיש צורך במחקר נוסף, נתונים זמינים מטילים את נטל ההוכחה האמפירית על הטוענים כי קיומו של אב הומו מזיק".

עלייה משמעותית בקפדנות המתודולוגית הושגה במחקר שנערך בשנת 2020 על ידי דני מזרקאי באוניברסיטת אוקספורד, קריסטוף דה-ווייט וסופי קבוס ב-אוניברסיטת KU לוון שפורסם בכתב העת האקדמי, "American Sociologian Review" (סקירה סוציולוגית אמריקאית). הכותבים השתמשו בנתונים אורכיים אדמיניסטרטיביים על כלל אוכלוסיית הילדים שנולדו בין השנים 1998-2007 בהולנד, שהייתה המדינה הראשונה שהפכה לנישואים חד מיניים לחוקיים. הם עקבו אחר הביצועים החינוכיים של 2,971 ילדים בעלי הורים חד מיניים ולמעלה ממיליון ילדים עם הורים הטרוסקסואלים מלידה. זה היה המחקר הראשון שעסק כיצד ילדים שגדלו בפועל על ידי הורים חד מיניים מלידה (במקום זוג מאותו המין בנקודת זמן מסוימת) מופיעים בבית הספר תוך שמירה על מדגם מייצג גדול.

הכותבים מצאו כי ילדים שגדלו על ידי הורים חד מיניים מלידה מתפקדים טוב יותר מאשר ילדים שגדלו על ידי הורים מינים שונים בחינוך היסודי והתיכון. לדברי המחברים, גורם מרכזי המסביר תוצאות אלו היה מעמד סוציו-אקונומי של ההורים. זוגות חד מיניים לעיתים קרובות צריכים להשתמש בטיפולי פוריות יקרים ובהליכי אימוץ בכדי להביא לעולם ילד, כלומר הם נוטים להיות עשירים יותר, מבוגרים ומשכילים יותר מזוג טיפוסי של זוג הטרוסקסואלי. המחקר הגיע למסקנה כי אפליה הומופובית עלולה לגרום להורים חד מיניים לפצות על ידי השקעת זמן ואנרגיה לילדיהם.[61]

מחקרים בנושא זהות מגדרית וזהות מינית

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא טענות בלתי מבוססות בהפניות לספרות מדעית בירחונים מקובלים.

איגוד רופאי הילדים האמריקני קובע, כי ילדים הגדלים עם הורה אחד או שניים הומוסקסואל או לסבית מתפתחים טוב באותה המידה כמו במשפחות הטרוסקסואליות מבחינה רגשית, קוגניטיבית, חברתית ומינית.

מחקרים מראים כי התפתחותם של ילדים מושפעת יותר מאופי היחסים ומהאינטראקציות בתוך התא המשפחתי ופחות מן המבנה המשפחתי.

באופן כללי, מחקרים רבים בתחום של זהות מגדרית וזהות מינית בקרב ילדים להומואים ולסביות יוצאים מנקודת ההנחה שהומוסקסואליות היא זהות מינית מועדפת פחות. לפיכך, ככל שיצליחו להוכיח שאיננה עוברת מן ההורים לילדים, כך תצליח המשפחה ההומו-לסבית לזכות ביותר לגיטימציה. בשל גישה זו עוסקים רבים מן המחקרים בבדיקת השאלה המגדרית והנטייה המינית של ילדים אלה.

המחקרים מוכיחים כי לא נמצאו כל הבדלים בזהות מגדרית, תפקידים חברתיים או נטייה מינית בין ילדים של הטרוסקסואלים לילדים של הומוסקסואלים או לסביות. אף לא אחד מ-300 ילדים שנחקרו במחקרים שונים לא הראה בלבול בזהותו המגדרית, הביע עניין להיות בן המגדר השני או באופן עקבי היה עסוק בהתנהגויות של בני המין השני. אין הבדלים (בהשוואה לאוכלוסייה ההטרוסקסואלית) מבחינת שיעור הבנים והבנות המגדירים את עצמם עם סיום התפתחות זהותם המינית כהומואים לסביות או ביסקסואלים. ארגון הפסיכולוגים האמריקאי פרסם כי הוכח בוודאות שאין השפעה של הנטייה המינית של ההורים על הנטייה של ילדיהם.[62]

על אף שאין הדבר משפיע באופן ניכר על הנטייה המינית, מתברר שיותר בנים ובנות מבוגרים של הומואים ולסביות מדווחים כי שקלו מערכת יחסים עם בני אותו מין ואף קיימו יחסי מין עם בני זוג מאותו מין. הנחת החוקרים היא, שחיים במשפחה חד-מינית אכן נותנים לגיטימציה גם לאופציה של קשר חד-מיני, ולכן רבים יותר יבדקו את האופציה, גם אם לא יבחרו בה בסופו של דבר כדרך חיים. הנחה נוספת היא, שבנים למשפחות חד-מיניות פחות נוטים להסתיר התנסויות כאלה, ולכן הן יותר משתקפות במחקרים.

עם זאת, כמה מן המחקרים דווקא מוצאים מעט הבדלים בתחום ההתנהגות המגדרית (בשונה מן המונח זהות מגדרית). בנות ובנים של הומואים ולסביות יענו פחות לתפקידים מגדריים מקובלים המצופים מבנים ובנות בכל הקשור לבחירת משחקים, לבוש, התנהלות פיזית, שאיפות תעסוקתיות (בובות מול מכוניות, משחק כדורגל מול חוג אמנות, להיות גננת מול להיות פועל בניין). ההנחה היא שילדים החיים במשפחות חד-מיניות יכולים להזדהות עם תפיסה שוויונית, שבה אין בהכרח קשר בין הזהות המגדרית לבין אופן חלוקת התפקידים. כפי הנראה, נמצאים גם הילדים בסביבה שממשטרת פחות התנהגויות מגדריות. עוד גילו המחקרים, כי בנים הגדלים במשפחות לסביות מגלים פחות תוקפנות ושתלטנות מאשר בנים הגדלים במשפחות הטרוסקסואליות. לאמהות לסביות חשוב כמעט באותה המידה שבניהן ובנותיהן יעסקו בפעילויות הנחשבות מתאימות מבחינה מגדרית[דרוש מקור].

מחקר גדול שהזמינה ממשלת קנדה, שהתפרסם לראשונה ב-2007, ושבדק בין השאר את תוצאותיהם של יותר ממאה מחקרים קודמים, מצביע על כך שאין הבדלים משמעותיים[דרושה הבהרה] בין ילדים שגדלו עם זוגות הטרוסקסואליים לבין ילדים שגדלו עם זוגות בני אותו מין.[63]

מחקרים בנושא הערכה עצמית, חברה והתנהגות

מחקרים נוספים מגלים כי לילדים ממשפחות לסביות יש יותר חברים הומואים ולסביות. לבנות ממשפחות חד-מיניות אכן יהיו יותר קשרים מיניים לפני הבגרות, ולבנים - דווקא פחות. בקרב ילדים ממשפחות לסביות לא נמצאו הבדלים באיכות הקשרים האינטימיים שהם מפתחים עם בני זוג בבגרות הצעירה.

משורה ארוכה של מחקרים עולה, כי לא נמצאו הבדלים בהערכה עצמית, חרדתיות, דיכאון, בעיות התנהגותיות, תפקוד במצבים חברתיים (ספורט, חברויות, בית ספר), מידת השימוש בסיוע נפשי מקצועי, היפראקטיביות, א-חברתיות וקשיים רגשיים אחרים. לגבי שאלת הסטיגמה, בנות מדווחות דווקא על מידה גבוהה יותר של פופולריות בבית הספר ובשכונה ביחס לילדות אחרות, זאת אף על פי שתוצאות של מחקרים אחרים גורסים כי ילדים ממשפחות חד-מיניות אכן חווים רמה מסוימת של התייחסות סטיגמטית מצד קבוצת השווים. עם זאת, מסתבר שמודעות של הורים הומואים ולסביות לבעיה מסייעת בפיתוח מנגנוני פיצוי ותמיכה. מחקר נוסף מגלה כי אמהות ומורים מדווחים על רמה גבוהה יותר של ביטויי חיבה בקרב ילדים ממשפחות לסביות, היענות לסביבה, סקרנות ודאגה לילדים צעירים יותר. לא נמצאו הבדלים בתפקודים קוגניטיביים, מנת משכל ויכולות מילוליות. לגבי טענת ההתעללות המינית, עולה כי שיעוריה אינם עולים על אלה שבשאר האוכלוסייה.

מחקרים נוספים מתייחסים ליכולות הוריות של הורים ומוצאים אותן דומות לאלה של הורים הטרוסקסואלים. במשפחות לסביות האם הלא ביולוגית מעורבת לא פחות מהאם הביולוגית בגידול הילדים, ובאופן משמעותי יותר מהאב במשפחה הטרוסקסואלית.

תוצאות מחקר שערכה האקדמיה הלאומית להורות בבריטניה הראו כי ילדיהן של לסביות מצליחים יותר בחייהם מילדים אחרים. חוקרים בקולג' בירקבק, באוניברסיטת לונדון ובאוניברסיטת קלארק בארצות הברית שהגיעו למסקנות דומות הסבירו את התופעה בכך שזוגות חד-מיניים אינם מביאים לעולם ילדים "בטעות" ולכן תמיד מדובר באנשים שקיבלו החלטה מודעת לגדל ילדים.[64] ועדה של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, ארגון יוקרתי הנחשב לסמכות בנושא חינוך, קבע כבר לפני כמה שנים כי הומוסקסואלים ולסביות הם הורים טובים בדיוק כמו הטרוסקסואלים. דו"ח הוועדה, שהתבסס על עשרות מחקרים, קבע שלילדי הורים חד-מיניים לא נגרם כל נזק וגם לא בלבול בזהות המינית.[65]

מחקר נוסף שפורסם בשנת 2010 במגזין Pediatrics העלה תוצאות זהות.[66]

מחקר אמריקאי שנעשה במסצ'וסטס גילה כי ילדים לזוגות הומו-לסביים מגלים יותר סבלנות ופתיחות כלפי הסביבה ובתפישה של זוגיות.[67] מחקר אחר, שנעשה באוניברסיטת מישיגן וכלל אלפיים משפחות גילה כי ילדים אלו מאושרים יותר מבני גילם במשפחות מסורתיות והוריהם משקיעים יותר בחינוכם, זאת לטענת החוקרים, בשל המאמץ הנדרש מההורים ליצור תא משפחתי באמצעות אימוץ או פונדקאות.[68]

מחקר מבנים משפחתיים חדשים(אנ') (NFSS ;New Family Structures Study) שנערך באוניברסיטת טקסס באוסטין על ידי מארק רגנרוס, ופורסם במגזין האקדמי Social Science Research החל מיולי 2012, סקר מעל 15,000 אמריקאים בגילאי 18–39, ומצא כי אנשים שאמם הייתה במערכת יחסים לסבית, ובמידה פחותה גם אנשים שאביהם היה במערכת יחסים הומוסקסואלית, היו, לעומת אנשים שגודלו בידי שני הוריהם הביולוגיים או שאומצו בידי זרים, בסיכון גבוה יותר למספר תופעות שליליות, כגון מחשבות אובדניות וניצול מיני בידי מבוגר, וכן ששיעור נמוך יותר מהם הגדירו עצמם כ'הטרוסקסואלים לגמרי' (0.61 ו- 0.71 לעומת 0.9 ו-0.82, בהתאמה).[69]

התנגדות להורות הומו-לסבית

עמוד ראשי
 ראו גם – התנגדות לזכויות להט"ב

ההתנגדות להורות ההומו-לסבית נובעת בראש ובראשונה מהתנגדות למתן זכויות שוות ללהט"ב. מבין המתנגדים, רבים אינם מתנגדים ליחס שווה להומואים ולסביות כפרטים, אך מתנגדים בתוקף להכרה בתא המשפחתי של הומואים ושל לסביות, כזוג או כהורים.

במקרים רבים להתנגדות זו יש רקע תאולוגי. במדינות בהן יש לדת מעורבות רבה בפוליטיקה, ביניהן ישראל, המכשולים העומדים בפני הורות חד-מינית בדרך כלל גבוהים יותר.

התנגדות נוספת מושתתת על התאוריות ההתפתחותיות, על פיהן לאב ולאם תפקידים קריטיים, שאינם ניתנים להחלפה. תפקידה של האם בכל התאוריות חשוב במיוחד, ולפיכך משפחה חד-מינית נטולת אב, ובמיוחד נטולת אם, נתפסת כמכשלה גדולה בהתפתחותו של הילד. אולם לפי פרסום של האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה, לטענה זו אין בסיס מחקרי, ומחקרים רבים שנערכו בנושא, העלו כי ילדים שגדלו במשפחות חד-מיניות מתפתחים באופן תקין, ללא הבדל משמעותי ביחס לנטייתם המינית, זהותם המגדרית, וכישוריהם החברתיים והאישיים. עם זאת, בפרסום גם צוין שידוע פחות על הורות של הומואים מאשר על הורות של לסביות, שיחסית מעט מחקרים נערכו על הצאצאים בבגרותם, ושרבים מהמשתנים במחקרים הקיימים טרם נבדקו באופן שיטתי ולאורך זמן.[70] טענות נוספות שמעלים המתנגדים להורות ההומו-לסבית הן שילדים ממשפחות חד-מיניות חשופים יותר לבלבול בזהותם המגדרית והמינית ועלולים ביתר קלות להפוך לחד-מיניים בעצמם, אולם האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה דחתה גם אותה כחסרת בסיס מחקרי, בכפוף לאותן הסתייגויות.[71][72]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Abraham, H, (2017). A Family Is What You Make It? Legal Recognition and Regulation of Multiple Parents
  • Bagemihl, B, (1999). Biological Exuberance : Animal Homosexuality and Natural Diversity
  • Bailey J. M., Bobrow D., Wolfe M., & Mikach S. (1995). Sexual orientation of adult sons of gay fathers. Developmental Psychology, 31, 124-129.
  • Bozett, F. W. (1987). Gay & Lesbian Parents, NY: Praeger .
  • Bozett, F. W. (1985). Gay Man As Fathers . In Bozett, F. W., & Hanson, S.M.H, Dimensions Of Fatherhood, (pp. 327-352). Beverly Hills: SAGE Publications .
  • Chan, R, W et al. (1998) . Psychosocial Adjustment among Children Conceived Via Donor Insemination by Lesbian and Heterosexual Mothers. Child Development, 69, 443–57.
  • Chan,R, Brooks R, Raboy, Patterson C J (1998). Division of Labor among Lesbian and Heterosexual Parents: Associations with Children’s Adjustment. Journal of Family Psychology 12:402–19.
  • Flaks, D, K. et al. (1995). Lesbians Choosing Motherhood: A Comparative Study of Lesbian and Heterosexual Parents and Their Children.” Developmental Psychology, 31, 105–14.
  • Golombok, S. & Tasker, F. (1996). Do parents influence the sexual orientation of their children? Findings from a longitudinal study of lesbian families. Developmental Psychology, 32, 3-11.
  • Golombok, Susan, Ann Spencer, and Michael Rutter. (1983) .Children in Lesbian and Single-Parent Households: Psychosexual and Psychiatric Appraisal. Journal of Child Psychology and Psychiatry, 24, 551–72.
  • Green, R, et al . (1986) .Lesbian Mothers and Their Children: A Comparison with Solo Parent Heterosexual Mothers and Their Children. Archives of Sexual Behavior 15 167–84.
  • Hewlett, B.S., (1992). Father-Child Relations: Cultural and Biosocial Contexts. NY: Aldine De Gruyter.
  • Huggins, Sharon L. (1989) . A Comparative Study of Self-Esteem of Adolescent Children of Divorced Lesbian Mothers and Divorced Heterosexual Mothers. (Pp. 123–35) in Homosexuality and the Family, edited by F. W. Bozett. New York, Haworth.
  • Hoeffer, Beverly.(1981). Children’s Acquisition of Sex-Role Behavior in Lesbian-MotherFamilies. American Journal of Orthopsychiatry, 51 ,536–44.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הורות להט"ב

הערות שוליים

  1. ^ Andy Coghlan, Gay brains structured like those of the opposite sex, New Scientist (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ Mary Ann Lamanna, Agnes Riedmann, Susan D. Stewart, Marriages, Families, and Relationships: Making Choices in a Diverse Society, Cengage Learning, 2014-01-17, ISBN 978-1-305-17689-8. (באנגלית)
  3. ^ Statement on Marriage and the Family - Connect with AAA, web.archive.org, ‏2019-12-28
  4. ^ James G. Pawelski, Ellen C. Perrin, Jane M. Foy, Carole E. Allen, The Effects of Marriage, Civil Union, and Domestic Partnership Laws on the Health and Well-being of Children, Pediatrics 118, 2006-07-01, עמ' 349–364 doi: 10.1542/peds.2006-1279
  5. ^ Children raised by same-sex parents do as well as their peers, study shows, the Guardian, ‏2017-10-22 (באנגלית)
  6. ^ Major long-term study: Kids with lesbian parents grow up to be happy adults, Motherly, ‏2018-07-23 (באנגלית)
  7. ^ Same-sex Parents and Their Children, web.archive.org, ‏2019-06-16
  8. ^ 1 2 3 4 5 אילן טבק-אבירם, שאלה של גנטיקה-על משמעויות הקשר הגנטי והעדרו במשפחה הלהט"בית, פסיכואקטואליה, 2018, עמ' 41-47
  9. ^ 1 2 Karla Mason Bergen, Elizabeth A. Suter, Karen L. Daas, "About as Solid as a Fish Net": Symbolic Construction of a Legitimate Parental Identity for Nonbiological Lesbian Mothers, Journal of Family Communication 6, 2006-07-01, עמ' 201–220 doi: 10.1207/s15327698jfc0603_3
  10. ^ 1 2 3 4 Lavinia Barone, Andrea Carta, Yagmur Ozturk, Social-emotional functioning in planned lesbian families: does biological versus non-biological mother status matter? An Italian pilot study, Attachment & Human Development, 2018-10-03, עמ' 1–14 doi: 10.1080/14616734.2018.1528620
  11. ^ 1 2 Belle Gavriel-Fried, Guy Shilo, The Perception of Family in Israel and the United States: Similarities and Differences, Journal of Family Issues 38, 2017-03-01, עמ' 480–499 doi: 10.1177/0192513X15617798
  12. ^ עורכת דין ליאורן עמר, מהו צו הורות פסיקתי, ‏ספטמבר 2020
  13. ^ Sophie A.M. Hennekam, Jamie J. Ladge, When lesbians become mothers: Identity validation and the role of diversity climate, Journal of Vocational Behavior 103, 2017, עמ' 40-55
  14. ^ Henny M. W. Bos, Frank van Balen, Dymphna C. van den Boom, Child adjustment and parenting in planned lesbian-parent families, The American Journal of Orthopsychiatry 77, 2007-1, עמ' 38–48 doi: https://pdfs.semanticscholar.org/c233/734990e1fbddfadafba04b4a3ddedcd0281d.pdf
  15. ^ הכט, רוית (2018-03-19). "משרד הפנים מקשיח את המדיניות - ולא רושם אמהות לסביות במשך חודשים". הארץ. נבדק ב-2019-05-16.
  16. ^ בג"ץ 4635/16 רוית צור-וייסלברג ואחרים נ' מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים ואחרים, ניתן ב־26 ביולי 2020
  17. ^ Kate Stewart, Pauline O'Reilly, Exploring the attitudes, knowledge and beliefs of nurses and midwives of the healthcare needs of the LGBTQ population: An integrative review, Nurse Education Today 53, 2017-6, עמ' 67–77 doi: 10.1016/j.nedt.2017.04.008
  18. ^ 1 2 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הדר
  19. ^ משפחות חד מיגדריות (חד מיניות), עו"ד אירית רוזנבלום ונורית פלג, 4 באפריל 2007 באתר משפחה חדשה
  20. ^ 1 2 יעל ברנובסקי, ורוד עולה: זינוק חד באימוץ על ידי זוגות חד, באתר ynet, 20 בספטמבר 2010
  21. ^ יו"ר סיעת כחול לבן תמך, אך הצעת החוק לקידום זכויות להט"ב נדחתה - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, ‏2020-10-28
  22. ^ למרות הפלת ההצעה בכנסת: ניסנקורן הציג טפסים ממשלתיים עם "הורה 1" ו"הורה 2", באתר ynet, ‏2020-11-01
  23. ^ גנץ: בטפסי משרד הביטחון סעיפי האב והאם ישונו ל"הורה 1" ו"הורה 2" - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, ‏2020-11-19
  24. ^ ראש עיריית קריית ביאליק הורה להתאים את טופסי אגפי העירייה למשפחות להט"ביות. בטפסים יופיעו הורה 1, הורה 2 - רשת ניוזים, באתר ניוזים - צפון, ‏2020-11-22
  25. ^ בגבעת שמואל לא מחכים: טופסי הרישום למוסדות חינוך כבר הוחלפו להורה 1 ו-2, באתר כיפה, ‏2021-01-24
  26. ^ בגבעתיים אין יותר אבא ואמא יש הורה 1 הורה 2, באתר מקומונט גבעתיים - חדשות מקומיות גבעתיים, ‏2017-11-01
  27. ^ בג"ץ 1779/99 ברנר-קדיש נ' שר הפנים, פ"ד נד(2) 368 (2000)
  28. ^ הישג משפטי: צו אימוץ נוסף למשפחה לסבית, GoGay‏, 18/10/2006
  29. ^ יובל יועז, מזוז: להתיר אימוץ לחד-מיניים; ישי: יוזמה מבחילה, באתר הארץ, 10 בפברואר 2008
  30. ^ יובל יועז, מזוז: להתיר אימוץ לחד-מיניים; ישי: יוזמה מבחילה, באתר הארץ, 10 בפברואר 2008.
  31. ^ "הומואים ולסביות לא כשירים לאמץ", באתר GoGay, ‏13/5/2009
  32. ^ 1 2 אביעד גליקמן, תקדים משפטי: ילד יאומץ על-ידי בן הזוג של אביו, באתר ynet, 16 בדצמבר 2010
  33. ^ היועמ"ש לא יגן בבג"ץ על עמדת הממשלה - ויתמוך ברישום הורים מאמצים מאותו המין, באתר Haaretz הארץ
  34. ^ שנים אחרי ההתחייבות לבג"ץ, בממשלה מקדמים חוק אימוץ שוויוני ללהט"בים, באתר Haaretz הארץ
  35. ^ ביהמ"ש העליון האריך את הזמן להכרה ברישום הורות של בנות זוג, באתר Haaretz הארץ
  36. ^ בג”צ רישום האמהות – המדינה מתבצרת בעמדתה שלא לאפשר רישום אוטומטי של אמהות, באתר WGD, ‏23 ביוני 2018
  37. ^ צו הורות, באתר Bmoms אתר הורות לסבית
  38. ^ אלה לוי-וינריב, ‏בשורה רעה לקהילה הגאה: העליון קבע כי צו הורות פסיקתי חל רק מהרגע שניתן, באתר גלובס, 4 בפברואר 2020
  39. ^ הומוסקסואלים לבג"ץ: תנו לנו להיות הורים - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, ‏2010-02-10
  40. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
    פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים         {{{כותרת}}}, באתר www.makorrishon.co.il
  41. ^ הומוסקסואלים לבג"ץ: תנו לנו להיות הורים - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, ‏2010-02-10
  42. ^ נתניהו תמך באפליית חד מיניים בחוק הפונדקאות. אגודת הלהט"ב: "נשבות", באתר ynet, ‏2018-07-18
  43. ^ לצד ההכרזה על שביתה: מאות להט"ב הפגינו בתל-אביב ובירושלים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל
  44. ^ נתניהו תמך באפליית חד מיניים בחוק הפונדקאות. אגודת הלהט"ב: "נשבות", באתר ynet, ‏2018-07-18
  45. ^ כל החברות שתומכות בשביתת הלהט"ב והאם מותר לשבות? | המדריך המלא - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, ‏2018-07-19
  46. ^ שניידר, טל; ביין-לובוביץ', ענת; זרחוביץ', עמרי; יבלונקו, יסמין (2018-07-22). "מחאת הלהט"בים: 80 אלף איש הפגינו למען שוויון בכיכר רבין". Globes. נבדק ב-2021-07-11.
  47. ^ סקר: 58% ממצביעי הבית היהודי בעד מחאת הלהט"ב, באתר סרוגים, ‏2018-07-24
  48. ^ נתניהו: תומך בפונדקאות ללהט"ב, אך אין לנו הרוב הדרוש לכך בקואליציה - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, ‏2018-10-31
  49. ^ המדינה תעזור למשפחות חד מיניות לממש את החלום להורות, באתר ynet, ‏2021-05-10
  50. ^ בג"ץ הכריע: פונדקאות ללהט"ב תוך חצי שנה | mako גאווה, באתר mako, ‏2021-07-11
  51. ^ Gay News From 365Gay.com, web.archive.org, ‏2007-09-29
  52. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2010-10-10
  53. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2019-04-12
  54. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2009-04-19
  55. ^ James G. Pawelski, Ellen C. Perrin, Jane M. Foy, Carole E. Allen, The Effects of Marriage, Civil Union, and Domestic Partnership Laws on the Health and Well-being of Children, Pediatrics 118, 2006-07-01, עמ' 349–364 doi: 10.1542/peds.2006-1279
  56. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2020-02-18
  57. ^ Timothy J. Biblarz, Judith Stacey, How Does the Gender of Parents Matter?, Journal of Marriage and Family 72, 2010, עמ' 3–22 doi: 10.1111/j.1741-3737.2009.00678.x
  58. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2012-10-13
  59. ^ Bridget Fitzgerald, Children of Lesbian and Gay Parents, Marriage & Family Review 29, 1999-11-01, עמ' 57–75 doi: 10.1300/J002v29n01_05
  60. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2019-04-12
  61. ^ Deni Mazrekaj, Kristof De Witte, Sofie Cabus, School Outcomes of Children Raised by Same-Sex Parents: Evidence from Administrative Panel Data, American Sociological Review 85, 2020-10-01, עמ' 830–856 doi: 10.1177/0003122420957249
  62. ^ דני זאק, ‏רשמית: הורים הומואים טובים בדיוק כמו סטרייטים.htm 18 ביוני 2012, באתר ‏מאקו‏
  63. ^ Ottawa Citizen,‏ Study: Same-sex couples just as good, if not better, at parenting, באתר canada.com,‏ 6 במאי 2007
  64. ^ מחקר: ההורים הטובים ביותר - לסביות, באתר ynet, 16 בנובמבר 2009
  65. ^ שירות "הארץ", האם התא המשפחתי הלסבי טוב יותר לילדים?, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2009
  66. ^ REUTERS, "Children of lesbian moms turn out fine, study finds", Vancouver Sun, JUNE 9, 2010
  67. ^ שירות "הארץ", הורים גאים מעורבים יותר בחיי ילדיהם, באתר הארץ, 19 בינואר 2012
  68. ^ דני זאק, ‏ילדים להורים בני אותו מין מאושרים יותר.htm 6 בספטמבר 2012, באתר ‏מאקו‏
  69. ^ MarkRegnerus, How different are the adult children of parents who have same-sex relationships? Findings from the New Family Structures Study, Social Science Research, Volume 41, Issue 4, July 2012, Pages 752-770
  70. ^ סקירת מחקרים בנושא הורות גאה באתר האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה
  71. ^ Michael Lamb, Affidavit – United States District Court for the District of Massachusetts (2009)
  72. ^ American Psychological Assotiation Lesbian & Gay Parenting
זכויות להט"ב
מעמד חברתי וחוקי איחוד אזרחי • אימוץ משותף על ידי זוגות חד-מיניים • אימוץ חורג בקרב זוגות חד-מיניים • הורות להט"בית • התנגדות לזכויות להט"ב • טיפול המרה • טרנסג'נדריות ואינטרסקסואליות בספורט • נישואים חד-מיניים (מעמד משפטי) • צנזורה על נושאי להט"ב • שוויון הגירה • שינוי מגדר • שירות צבאי • תרומת דם • הומופוביה ברחבי העולם
בעולם
אוקיאניה אוסטרליה • איי שלמה • אי הפסחא • אי חג המולד • איי מריאנה הצפוניים • איי מרשל • איי קוקוס • איי קוק • גואם • הוואי • ואליס ופוטונה • ונואטו • טובאלו • טונגה • טוקלאו • מיקרונזיה • נאורו • ניואה • ניו זילנד • סמואה • סמואה האמריקנית • פולניזיה הצרפתית • פיג'י • פיטקרן • פלאו • פפואה גינאה החדשה • קיריבטי • קלדוניה החדשה
אירופה אבחזיה • אולנד • אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • אי מאן • איסלנד • איי פארו • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גיברלטר • ג'רזי • גרנזי • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • טורקיה • טרנסניסטריה • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סבאלברד • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • סן מרינו • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קרואטיה • קזחסטן • קפריסין • קריית הוותיקן • קפריסין הצפונית • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ
אמריקה אורוגוואי • איי בהאמה • איי ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ' הדרומים • איי הבתולה הבריטיים • איי טרקס וקייקוס • איי פוקלנד • אנגווילה • אנטיגואה וברבודה • איי קיימן • ארגנטינה • איי הבתולה של ארצות הברית • אל סלוודור • ארובה • ארצות הברית • אקוודור • בוליביה • בונייר • בליז • ברבדוס • ברזיל • ברמודה • גואטמלה • גוואדלופ • גיאנה • גיאנה הצרפתית • ג'מייקה • גרינלנד • גרנדה • דומיניקה • האיטי • האיים הקטנים המרוחקים של ארצות הברית • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • וונצואלה • טרינידד וטובגו • מונטסראט • מקסיקו • מרטיניק • ניקרגואה • סאבא • סורינאם • סנט אוסטטיוס • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט מארטן • סנט קיטס ונוויס • סן ברתלמי • סן מרטן • סן-פייר ומיקלון • פוארטו ריקו • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • קוראסאו • קנדה
אסיה אבחזיה • אוזבקיסטן • אזרבייג'ן • איחוד האמירויות הערביות • אינדונזיה • איראן • אפגניסטן • אקרוטירי ודקליה • ארמניה • בהוטן • בחריין • בנגלדש • ברוניי • גאורגיה • האיים המלדיביים • הודו • הונג קונג • הפיליפינים • הרשות הפלסטינית • וייטנאם • טאיוואן • טג'יקיסטן • טורקיה • טורקמניסטן • טיבט • יפן • ירדן • ישראל • כווית • לאוס • לבנון • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • מלזיה • מקאו • נפאל • סוריה • סין • סינגפור • סרי לנקה • עומאן • עיראק • ערב הסעודית • פקיסטן • צ'צ'ניה • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קירגיזסטן • קזחסטן • קטר • קמבודיה • קפריסין • קפריסין הצפונית • רוסיה • תאילנד • תימן
אפריקה אוגנדה • אלג'יריה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בנין • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גמביה • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • דרום אפריקה • דרום סודאן • האיים הקנריים • הארצות הדרומיות והאנטארקטיות של צרפת • הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • הרפובליקה של קונגו • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • לוב • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מדיירה • מיוט • מוזמביק • מלאווי • מלייה • מצרים • מרוקו • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאוטה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סומלילנד • סיירה לאון • סיישל • סנגל • סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה • צ'אד • קומורו • קמרון • קניה • ראוניון • רואנדה • רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית • תוניסיה
אחר הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית • זכויות להט"ב באיחוד האירופי • זכויות להט"ב במדינות ברית המועצות לשעבר • זכויות להט"ב במזרח התיכון • זכויות להט"ב בחבר העמים הבריטי
יחס הדת ללהט"ב אסלאם • הדת הבהאית • הומוסקסואליות ודת • הלכה • טרנסג'נדריות ודת • יהדות • יהדות קונסרבטיבית • נצרות • סיקיזם • תנ"ך
לקטגוריה • לפורטל
משפחה
משפחה מצומצמת
הורות אם • אב • דמות אב • אימוץ • פונדקאות • משפחת אומנה • הצבת גבולות • העברה בין-דורית • הורות להט"בית • אימוץ בקרב הקהילה הגאה • אימוץ ילד על ידי הורה שני • הורות משותפת • הורות לאחר גירושין או פרידה • דיכאון סב לידתי • אחריות הורית • אל-הורות
צאצאים תינוקות • ילדים • בת • בן • אחים • סדר הלידה במשפחה • בכור • תאומים
משפחה מורחבת סב • דוד • דודה • אחיין • נכד • נין • גיס • דודן • שבט • קלאן
זוגיות ידוע בציבור • אירוסים • נישואים • נישואים של זוגות מאותו המין • נישואים פתוחים • משפחה חד-הורית • הסכם טרום-נישואים • הפרת הבטחת נישואים • ברית זוגיות
משק בית בית מגורים • שלום בית • חלוקת תפקידים במשפחה • עקרת בית • כלכלת המשפחה • איזון עבודה-חיים • קונפליקט עבודה-משפחה
פירוק המשפחה דיני משפחה • גירושים • מזונות • אפוטרופוס • משמורת ילדים • אלמנות • יתמות • ירושה
חקר המשפחה שארות • חקר יוחסין • ספר יוחסין • עבודת שורשים • איחוד משפחות • טיפול משפחתי
המשפחה בתרבות יום המשפחה • יום האב • כיבוד אב ואם • מורא אב ואם • איסור קללת אב ואם • איסור הכאת הורים • כיבוד אח גדול • סנדק (יהדות) • סנדק (נצרות) • ערכי המשפחה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הורות_להט%22בית&oldid=31760836"