אאוג'ן רלג'יס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אאוג'ן רלג'יס

אאוג'ן רלג'יס (Eugen Relgis; ‏2 במרץ 1895 - 22 במרץ 1987) היה סופר, משורר, מתרגם ופילוסוף, אנרכיסט ופציפיסט יהודי רומני.

אאוג'ן רלגיס הינו שם העט של הסופר היהודי אאוג'ן זיגלר שנולד ביאשי, רומניה. הוא למד בבית הספר התיכון בפיאטרה נאמץ ובפקולטה לאדריכלות של אוניברסיטת בוקרשט. ב-1912 כתב את המאמר העיתונאי הראשון שלו בעיתון "הבוקר" והמשיך והשתתף בעיתון "רמפה" עם מאמרים ופאמות בפרוזה בעיתון "הדעה" עם מאמרים ספרותיים ובשנה שאחריה כתב את ספרו הראשון "הניצחון אי קיום". באוניברסיטת בוקרשט לקח גם קורסים בפילוסופיה מ-1914 עד 1916.

ב-1916, לאחר שרומניה נכבשה בידי גרמניה במלחמת העולם הראשונה, נסע רלג'יס לקונסטנטינופול, לאיים בים השיש, לאסיה הקטנה ולאתונה.

ב-1920 ייסד וניהל את העיתון "אנושות", אשר מצונזר.

רלג'יס הושפע מתורתו של הפציפיסט ההודי רבינדרנת טאגור, אותו העריץ וגם היה חבר של הסופרים הפציפיסטים הגולים בשווייץ: רומן רולן הצרפתי וסטפן צווייג האוסטרי-יהודי. כמו כן הוא הושפע רבות מהיצירה "הביולוגיה של המלחמה" (1917) של גאורג ניקולאי, והעביר את הרעיונות המוצגים בה מהמישור הביולוגי למישור החברתי, וב-1922 פרסם ברומנית את הספר "עקרונות הומניטריסטיים".

ב-1923 אירגן רלג'יס בבוקרשט את מה שהוא כינה "הקבוצה ההומניטריסטית הראשונה" והפיץ את "קריאה לאינטלקטואלים ולעובדים הנאורים" (Llamamiento a los intelectuales y a los trabajadores iluminados) שתורגם לספרדית, צרפתית, גרמנית, בולגרית, איטלקית, שבדית, הונגרית, אנגלית ואספרנטו. על המהדורה השנייה של הספר בשפה הספרדית (1932) חתומים הנרי ברבוסה, האנרכיסט הצרפתי מנואל דבלדה, סטפן צווייג, האנרכיסט האוסטרי רודולף גרוסמן (המוכר תחת הפסבדונים פייר רמוס), הסופר הסוציאליסטי האמריקאי אפטון סינקלר, רבינדרנת טאגור, הרופא האנרכיסטי הברזילאי פביו לוס, האנרכיסט הארגנטינאי קמפיו קרפיו ואחרים.

הפעילות של רלג'יס כללה, בין היתר, השתתפות בכנסים פציפיסטיים בלונדון, זונטגסברג (אוסטריה) ביולי 1928, עריכת עיתונים "Cugetul liber" (מחשבה חופשית, 1928-1929) ו-Umanitarrismul (הומניטריזם, 1929-1930), מסעים ברחבי אירופה בניסיון ליצור "אנטרנציונל של אינטלקטואלים". בסופו של דבר האידאליזם הפציפיסטי וההומניטריסטי של רלג'יס נתקל במציאות האכזרית של מלחמת העולם השנייה.

אחרי מלחמת העולם השנייה, ב-1947 היגר יחד עם אשתו לפריז ואז לאיטליה, ולאחר מכן לבואנוס איירס ולבסוף השתקע במונטווידאו, אורוגוואי.

ב-1962 נסע, מטעם אוניברסיטת אורוגוואי, לשווייץ, איטליה ולישראל.

קיבל תואר כבוד מהאוניברסיטה העברית ב-1972.

נפטר במונטווידאו, ב-22 במאי 1987.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1913 Triumful nefiinţei "ניצחון אי הקיום", פנטזיה.
  • 1915 Nebunia "השיגעון", שירה.
  • 1922 Umanitarismul şi Internaţionala Intelectualilor "ההומניטריזם ואינטרנציונל האינטלקטואלים", רשמי מסע.
  • 1924 Petre Arbore "פטרה ארבורה", רומן בן 3 כרכים.
  • 1925 Umanitarism şi socialism "הומניטריזם וסוציאליזם", הגות.
  • 1926 Umanitarismul biblic "הומניטריזם תנ"כי", הגות.
  • 1934 Prieteniile lui Miron "החברויות של מירון", רומן.
  • 1936 Umanitarismul biblic "ההומניות התנ"כית", מסה על היהדות.
  • 1945 Inimi şi motoare "לבבות ומנועים", אסופת שירים.
  • 1946 Eros în cel de-al treilea Reich "ארוס ברייך השלישי", מחקרים על טבעה החולני של התופעה הנאצית.
  • 1947 Istoria sexuală a umanităţii "ההיסטוריה המינית של האנשות".
  • 1955 Profeţi şi poeţi "נביאים ומשוררים".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]