אאקורין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אאקורין (Aequorin), חלבון הנמצא במדוזות לומינסטיות (כדוגמת מינים שונים מהסוג Aequorea, בהם Aequorea victoria) ובמגוון אורגניזמים ימיים נוספים.

אאוקרין מורכב משתי יחידות נפרדות: האפופרוטאין אפואאקורין (apoaequorin), שמשקלו המולקולרי הוא כ-22 kDa, וקבוצה פרוסטטית קולנטראזין (coelenterazine), שמשקלה המולקולרי 472, והשייכת למשפחת מולקולות הלוציפרין.

CoelenterazinTOCoelenteramid.png

בנוכחות חמצן מולקולרי שני המרכיבים את האאוקרין עוברים שינוי ספונטני, המביא לחלבון פעיל. בחלבון קיימים מספר אזורי EF hand, אשר מתפקדים כאתרי קישור ליוני Ca2+‎ : כאשר יוני Ca2+‎ נקשרים לאתרים אלו בחלבון, עובר החלבון שינוי קונפורמציה והקבוצה הפרוסטטית קולנטראזין הופכת בתהליך של חמצון לקולנטראמין מעורר ולפחמן דו-חמצני. כאשר חוזר הקולנטראמין המעורר למצב לא מעורר, אור כחול (באורך גל של 469 ננומטר) נפלט.

מאחר שאת האור הנפלט קל למדוד באמצעות מכשיר לומינומטר, באאקורין נעשה שימוש רב בביולוגיה מולקולרית לשם מדידת רמות יוני סידן תוך תאי. תאים מתורבתים המבטאים את גן האאוקרין יכולים לשמש להפקה יעילה של החלבון: עם זאת, ביטוי רקומביננטי מניב רק את האפופרוטאין, ולפיכך נדרשת הוספה של קולנטראזין אל מדיום הגידול של התאים לשם השגה של חלבון פעיל שיכול לשמש למדידת ריכוז יוני סידן.