אבאדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערכי אסלאם
אסלאם
Mosque02.svg
פורטל אסלאם
מונחים בסיסיים · כל הערכים
העולם המוסלמי

האבאדיהערבית :الاباضية תעתיק: אל-אבאצ'יה) היא כת מוסלמית המזוהה עם כת הח'וארג' אשר התנגדה הן לשלטון הסונים והן לשלטון השיעים והקימה לעצמה מדינות עצמאיות בדרום חצי האי ערב ובצפון אפריקה.

התפתחות הכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחצית המאה השביעית היו האבאדים חלק מן הסיעה (בערבית: שיעה) המוסלמית אשר התלכדה סביב הח'ליף עלי בן אבי טאלב במלחמתו נגד מועאויה אבן סופיאן, מנהיג בית אומיה שבתקופה מאוחרת יותר הפך לסמל פוליטי עבור הסונים. היחסים בין האבאדים ובין הח'ליפה עלי הידרדרו כאשר עלי בן אבי טאלב הסכים להפסקת אש בינו ובין מועאויה ולניהול משא ומתן כדי שניתן יהיה להגיע להסדר פוליטי בין שני הצדדים. בראיית האבאדים, הפסקת האש וניהול המשא ומתן עם מועאויה פגעו בלגיטימציה הדתית שממנה נהנה עלי, משום שצעדים אלו היוו למעשה הכרה פוליטית ראשונה בשלטון מעאויה. כמו כן, האבאדים ראו כי מועאויה ניצל את תקופת הפסקת האש על מנת לחזק את צבאו ולתקוף מחדש את האזורים שהיו בחזקת עלי. כאשר סירב עלי לקבל את דרישות האבאדים בעניין הפסקת האש וניהול המשא ומתן עם בית אומיה, הם פרשו מסיעתו. לכן הם נקראו במקורות השיעיים והסוניים בשם הח'וארג', כלומר, "הפורשים". בעקבות הפרישה, עלי בן אבי טאלב הגדיר אותם כמורדים ובכך נתן לגיטימציה פוליטית ודתית למלחמות הרבות והרדיפות אשר ניהל נגדם. בעקבות הרדיפות, התנקש אחד מבני הכת בחייו של עלי כאשר יצא ממסגד, ובכך הפכו בני הכת למוקד שנאה הן בקרב השיעים והן בקרב הסונים (המכירים בעלי כאחד מהח'ליפים ישרי הדרך).

אמונתם הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האבאד'ים סירבו להכיר בשלטונו של עלי בן אבי טאלב המזוהה עם השיעים והגדירו אותו בספריהם הדתיים כאדם כופר שלא שפט בהתאם לקוראן. מעבר לכך, הם גם אינם מכירים בשלטונו של עות'מאן בן עפאן (המזוהה עם הסונים) שנתפש בעיניהם כאדם מושחת שפעל לטובת האינטרסים של בית אומיה. הם מאמינים שהח'ליפה המוסלמי אינו חייב להיות משבט קורייש - שבטו של הנביא, כמו שדגלו הסונים או אחד מצאצאי הנביא ("אהל אל-בית") כפי שדגלו השיעים. בראייתם, השליט יכול להיות אדם שאינו מקיים את התנאים האלה ובכך הייתה הכת הראשונה אשר נתנה לגיטימציה דתית לשליטים שלא מילאו את התנאים של הסונים ושל השיעים לח'ליפות. עמדותיהם הפוליטיות גרמו להם לסבול רבות תחת השלטון הסוני וגם תחת השלטון השיעי ולכן בני הכת הקפידו לחיות באזורים נידחים בצפון אפריקה ובדרום חצי האי ערב ולהקים לעצמם מדינות פוליטיות עצמאיות.

אמונתם הדתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה תאולוגית, האבאדים דומים לזרם מועתזילה והם אימצו את רוב עמדות הזרם בנוגע למהות האלוהים ובכל הקשור לעולם הבא, תוך פירוש סוגיות אלו באופן רציונלי וחריגה מן הטקסטים הדתיים של הסונים ושל השיעים. כמו כן הם מאמינים שהקוראן נברא ואינו נצחי כמו האל, אלא תוצר חומרי שנוצר בתקופה מסוימת על ידי האל, זאת בניגוד לתפישת הסונים והשיעים הרואים את הקוראן כדברי אלוהים חיים, שאינם מוגבלים בזמן ובמקום.

בניגוד לתפישתם הרציונלית למהות האלוהית ולקוראן, אימצו האבאדים עמדה נוקשה כלפי המוסלמים אשר לא יישמו את החוק המוסלמי. בעוד שהסונים והשיעים רואים במוסלמים אלו כחלק מהקהילה המוסלמית, האבאדים מאמינים כי מוסלמים אלו הינם כופרים - כל עוד אינם מיישמים החוק המוסלמי. להגדרתם, מוסלמי הוא אדם המיישם את החוק המוסלמי.

האבאדים בעת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדינה האבאדית היחידה בעולם היא עומאן. האבאדים נפוצים היום בצפון אפריקה ובאיי זנזיבר. עומאן מקפידה היום מטעמים פוליטיים וכלכליים לפרסם את המורשת האבאדית ברחבי העולם המוסלמי כמורשת מתונה במטרה לקרב את הכת האבאדית לשאר המוסלמים.