אבאיודאייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית הכנסת של קהילת האבאיודאיה בגבעת נבוגויה, ליד העיר מבאלה, אוגנדה
דגל בתוך בית הכנסת של האבאיודאייה, משלב מגן דוד עם עגור הכתר, סמלה של אוגנדה

אַבַּאיוּדַאיה (Abayudaya, "יהודים" בשפת הלוגנדה) היא קבוצה אתנית במזרח אוגנדה הממלאת אחר מנהגי הדת היהודית ומהווה את חלקה הגדול של יהדות אוגנדה. הקשר בינה לבין העם היהודי נובע מאימוץ היהדות. בשנת 2002 הגיעה משלחת של רבנים קונסרבטיבים מארצות הברית, וערכו גיור לחברי הקהילה. נכון ל-2012, הקהילה מוכרת כיהודית על ידי רבנים מהיהדות הרפורמית והקונסרבטיבית, אך לא מהזרם האורתודוקסי שאינם מכירים בגיור שנערך לחברי הקהילה.

בעבר הגיע גודל האוכלוסייה ל-3,000 איש, אולם בעקבות הרדיפות בתקופת שלטונו של אידי אמין הצטמצמה אוכלוסײתם ל-300. שפותיהם הן הלוגנדה, לוגוורה, לוסוגה ואנגלית, אם כי יש בהם שלמדו את השפה העברית.

מבחינת השתײכות אתנית, רוב הקהילה היא מבני הבגנדה מלבד יהודי הכפר מגאדה במחוז נמוטומבה המשתייכים לבסוגה. הקהילה נוסדה על ידי סמיי קאקונגולו, שליט אוגנדי מקומי, שהמיר את דתו לנצרות במחשבה שהמעשה יוביל לכך שהבריטים יאפשרו לו לשלוט בשטחים שכבש.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1880 המיר המצביא הדגול של ממלכת בוגנדה סמיי קאקונגולו את דתו לנצרות בעזרת מסיונרים בריטיים. הוא חשב כי על ידי אימוצה של הדת יאפשרו לו הבריטים לשלוט בשטחים שכבש עבורם במזרח ובצפון אוגנדה של היום.

ב-1913 כאשר הבריטים לא קיימו את הבטחתם לתת לו את התואר מלך ("קבקה") בשטחים שכבש עבורם, כעס קאקונגולו ובהתרסה התנתק מהדת הנוצרית. הוא הצטרף לכת הבאמאלכי המשלבת בין הברית החדשה והתנ"ך.

ב-1919 הקים קאקונגולו קהילה יהודית משלו והעביר את משפחתו ברית מילה, אך עדיין שמר על מנהגים נוצרים מסוימים.

ב-1922 כתב קאקונגולו ספר תפילה אשר ערבב את הברית החדשה והישנה (התנ"ך). הספר מדגיש עד כמה התרחק קאקונגולו מהנצרות והתקרב אל היהדות. בספר ישנם חוקים ותפילות בלוגנדה והוא מיועד לשמש את חברי הקהילה.

האדם העיקרי שלימד את סמיי על היהדות, ברכות ומנהגים יהודיים, היה סוחר יהודי בשם יוסף. לאחר שיחותיו עם יוסף החליט קאקונגולו שיש להסיר את שמו של ישו מספר התפילה והורה על מחיקת שמו, הוא עשה זאת על מנת למנוע בלבול אצל אנשי הקהילה הפשוטים. מאז החלה הקהילה המגוירת לחיות חיים יהודיים, בניה החלו לחבוש כיפות והקהילה הפסיקה להטביל את הילדים. יוסף לימד את הקהילה שחיטה יהודית כשרה, ואלו הפסיקו לאכול בשר שלא נשחט על ידי הקהילה. בנוסף, אכלו אנשי הקהילה אוכל כשר בלבד, ללא בשר חזיר ומבלי לערבב בשר בחלב. הקהילה בחרה לקרוא ולחיות על-פי החודשים העבריים וכן לחגוג את כל חגי ישראל. בסוכות בנו סוכות וחיו בהן, בפסח שמרו ולא אכלו חמץ, בשבועות מכרו את הבציר הראשוני ואת הכסף השקיעו בבית הכנסת. ביום כיפור יש הקפדה על שמירת הצום.

קאקונגולו המלך לא כפה את היהדות על נתיניו, אך ניסה להניעם לעבר האמונה היהודית. הוא נהנה מדרשות ותפילות בבית הכנסת והסברת הדת היהודית.

ב-1928 נפטר קאקונגולו במבאלה, הקהילה מנתה אז כ-2,000 איש. מאז מותו המשיכה הקהילה לחיות על פי דרכו של קאקונגולו: המנהיג הדתי הוא בעל ההחלטה וה"וטו" על כל נושאי הדת (בעיות הקשורות בדת נפתרו ברוח התנ"כית), והוא משמש גם כמוהל ונקרא "לויט" או "קאבונה" (בלוגנדה משמעות המילה היא "כהן").

משום שקאקונגולו לא הסדיר בבהירות את המבנה הארגוני, לפעמים היו חילוקי דעות בין מנהיגי הקהילה בעניינים דתיים. הפיצול נמשך עד 1962, אז הגיע ד"ר אריה עודד לבקר את הקהילה. ד"ר אריה עודד, לימים שגריר ישראל בקניה ובמדינות נוספות באפריקה, החל את שירותו הדיפלומטי באוגנדה ב-1961. הוא היה הישראלי והיהודי הראשון אותו פגשה הקהילה מאז מפגשם עם יוסף. ד"ר עודד קיים מפגשים רבים עם מנהיגי הקהילה ולמעשה היה הראשון לחשוף את קיומם בפני הקהילה היהודית הבינלאומית, ואף כתב ספרים ומאמרים רבים על הקהילה. לאחר שסיפרו לו על הפיצול הוא ארגן פגישת פיוס, ולאחר השיחות נמצאה פשרה וחיי הקהילה חזרו למסלולם. במשך שנים חיו האבאיודיה בניתוק מוחלט מהעולם היהודי העולמי. בשנות ה-70, בתקופת שלטונו של אידי אמין, רבים הוכרחו להמיר את דתם. בסוף כהונתו עמד מספר חברי הקהילה על מספר זעום של כ-500 חברים.

חיי הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז הקהילה הוא על גבעת נאבוגויה, שם נבנה בית כנסת גדול ובית ספר. בבית הכנסת נפגשת הקהילה היהודית בשבתות וחגים, לתפילות גדולות בהן שרים חלקים מהתנ"ך ובין הבתים מקריאים קטעים שונים הקשורים בתפילה. במהלך השבוע מתפללים האבאיודיה בבית. משמתקיימת תפילה בבית הכנסת, יש בה אווירה מיוחדת וההגעה לבית הכנסת מתבצעת בלבוש מיוחד.

הגיור הוא נושא חשוב בקהילת האבאיודיה, והוא נעשה על ידי מנהיגי הקהילה. אדם שבוחר להתגייר לומד אצל מורי הקהילה את החוקים המנהגים והתרבות היהודית, וכשהמורים מרגישים כי הוא מוכן ובעל הרצון האמיתי להתגייר הוא עובר טקס השבעה ליהדות, מקבל שם תנ"כי, ובמידת הצורך עובר ברית מילה. הקהילה הקפידה מאוד על נישואים אך ורק בתוך הקהילה. אלו שבחרו להתחתן מחוצה לה, ובני זוגם בחרו שלא להתגייר, לא יוכרו כיהודים. פניית הנשים והגברים אל מחוץ לקהילה, לאחר שנגמרו הזיווגים האפשריים והמתאימים בתוך הקהילה, הביאה להצטמצמות הקהילה.

הקהילה היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

היום מונה קהילת האבאיודיה כאלף חברים. בני הקהילה אמנם אינם מוכרים כיהודים על ידי הרבנות הראשית מכיוון שהגיור שעברו הוא גיור קונסרבטיבי ולכן הם מוכרים על ידי היהדות הקונסרבטיבית, וכן על ידי גופים חילוניים בישראל. ב-25 ביולי 2008 הקימה התנועה הקונסרבטיבית בית ספר בעיר מבאלה, בה מתקיימים שיעורי תורה, משנה ותלמוד.‏[1]

הקהילה יושבת באזור מבאלה ופאליסה והמרכז הקהילתי עודנו קיים ועובד בגבעת נאבוגויה. קיימים בתי כנסת נוספים בכפרים נמניוני, נסניי ופוטי (הקרובים למבאלה) ובמגאדה (כפר שנמצא במחוז נמוטומבה במרחק של כ-70 ק"מ ממבאלה). לקהילה הצטרפו גם תושבי הכפר אפאצ' שבצפון אוגנדה. על פי רוב, יהודי הכפר פוטי מעוניינים בגיור אורתודוקסי ומתבדלים במידה מה משאר הקהילה כאשר הם נמצאים בקשר עם רבנות דרום אפריקה.

בעשור השני של המאה ה-21 הגיעו לארץ שני חברים בקהילת פוטי. הם לומדים בישיבת תורת יוסף הנמצאת בגבעת המבתר שבגוש עציון ומתכוונים לעבור גיור אורתודוקסי בארץ. בנוסף על הגיור הם ילמדו לשחוט, זאת על מנת לשמש כשוחטים בקהילת פוטי החסרה שוחטים אורתודוקסיים.

התחזקות הקשר היהודי המערבי הביא לפיתוח הקהילה בדרכים רבות, הם החלו מייצאים קפה לארצות הברית והוציאו לאור תקליט מוזיקה אפריקאית-יהודית-מסורתית, אשר היה מועמד לפרס הגראמי בשנת 2004.

בנוסף לבתי הכנסת, מחזיקה הקהילה במרכז רפואי ("שערי רפואה"), בית ספר יסודי ("הדסה") ובית ספר תיכון ("סמיי קקונגולו"). כל המוסדות הללו פתוחים בפני כל תושבי הכפרים.

בני האבאיודאיה נתמכים בעיקר על ידי הארגון האמריקאי הקונסרבטיבי "כולנו" אשר מממן את לימודיהם של ילדי הקהילה ומאפשר לקהילה לשמור על רמה גבוהה של ידע ושל תברואה באזור מחייתם.

קשר עם ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטיילים ישראלים רבים מגיעים לקהילה היהודית באוגנדה ושוהים אצלם, בעיקר בחגים. תנועת ההתנדבות ברית עולם מארגנת מדי שנה משלחות סטודנטים אשר מעבירות אחד מן החגים בקרב האבאיודאיה. נוסף על כך, רב הקהילה ישראל גרשון סיזמו הגיע לירושלים בשנת 2006 כחלק מלימודי הרבנות שלו בבית המדרש לרבנים של התנועה הקונסרבטיבית ולאחר מכן המשיך ללימודים בארצות הברית.

קשר עם שאר יהודי אוגנדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזיקה בין רוב הישראלים המתגוררים באוגנדה (כמה עשרות) לבין האבאיודייה היא דלה ביותר. הדבר נובע אצל חלקם מחוסר עניין בענייני דת בכלל, ואצל אחרים מזלזול בזהותם היהודית. חלק מן היהודים הלא-ישראלים החיים באוגנדה (כמה עשרות ממוצא אמריקאי, דרום אפריקאי ואחר) מבקר בבית הכנסת של הקהילה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עודד, אריה. יהדות בתוככי אפריקה, ירושלים - האגודה לידידות ישראל-אפריקה. 2003. ISBN 9659046413.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‫שלמה שמיר, ניו יורק, גם באפריקה לומדים תורה, באתר הארץ, 28 ביולי 2008‬