אבא הלל סילבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אבא הלל סילבר בשנות ה-50

אבא הלל סילבר (Abba Hillel Silver;‏ 28 בינואר 1893, שירווינט, מחוז וילנה, האימפריה הרוסית (ליטא) – 28 בנובמבר 1963, קליבלנד, אוהיו) היה רב רפורמי ומדינאי יהודי, מראשי התנועה הציונית בארצות הברית, אשר פעל רבות במישור הדיפלומטי למען הקמת מדינת ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבא הלל סילבר נולד בעיירה שירווינטרוסית: Ширвинты; בליטאית: Širvintos) שבמחוז וילנה של האימפריה הרוסית (באזור ליטא) בשנת 1893, בנם של הרב משה ודינה סילבר. מנעוריו, עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, היה ציוני פעיל בניו יורק, שבה השתקעו הוריו כשהיה בן עשר שנים. נמנה עם חבורת עסקנים ציוניים שהתלכדו סביב השופט לואי ברנדייס.

משנת 1917 ועד לפטירתו בשנת 1963 כיהן כרב בקהילה רפורמית בבית הכנסת "טמפל תפארת ישראל" בקליבלנד שבמדינת אוהיו, ונודע כנואם חוצב-להבות. בקהילתו פעל רבות למען מטרות דתיות וחברתיות, זאת בלי להזניח, כדרכם של רבים מעמיתיו מהזרם הרפורמי באותם ימים, את הדגשת הלאומיות היהודית בתוך כור ההיתוך האמריקני. בניגוד לנטייה המסורתית של עמיתיו בקרב המנהיגים של יהדות ארצות הברית לתמוך במפלגה הדמוקרטית, סילבר היה חבר המפלגה הרפובליקנית, מתוך שיקול מפוכח ומתוך השקפת עולם גם יחד.

בעשר השנים שבין 1948-1938 מילא תפקידים מרכזיים בחיים הקהילתיים ובזירה הציונית. היה יושב ראש ארגון ציוני אמריקה, המגבית היהודית המאוחדת, ועידת הרבנים ומוסדות אחרים. הוא התנגד בתקיפות למדיניות ההבלגה, תמך בתנועות המחתרת בארץ ישראל (האצ"ל והלח"י) והאמין בזקיפות קומה אישית וציבורית. הוא תבע באופן בלתי מתפשר את פירוק המנדט הבריטי והקמת מדינה עברית לאלתר.

לפי אלי ויזל ("ידיעות אחרונות", 10 בינואר 2014), אבא הילל סילבר שתק בזמן השואה במקביל לשתיקת הקונגרס היהודי כולו, וזאת למרות ידיעות ברורות לגבי השואה. הפעיל לחצים רבים על ממשל טרומן ועל הנשיא טרומן עצמו כדי שיקבלו את העמדות הציוניות ויתנו את הסכמתם להקמת מדינה יהודית. דעותיו אלו הביאו אותו לעתים לידי פולמוס סוער עם עמיתים מתונים יותר ואקטיביים פחות בתנועה הציונית, ופעמים אף פרש במחאה מרת-נפש.

אבא הלל סילבר דגל עוד בזמן מלחמת העולם השנייה בהעתקת מרכז הכובד של הפעילות המדינית מלונדון לניו יורק, כשם שגם הוכיחה את עצמה תפיסתו שיש לגייס את כל המשאבים של מיליוני יהודים אמריקאים ואת כל כובד משקלם לניצול שעת הכושר המלהיבה והחד-פעמית להגשמת חזונו של הרצל. הרגע הדרמטי ביותר בחיי הדיפלומט בא ביום 8 במאי 1947, כאשר התייצב כיושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית בניו יורק בפני האומות המאוחדות, בשם העם היהודי כולו. אולם, בהופעתו זו לפני הפורום הבינלאומי לא ראה סוף פסוק, ועיקר המאמץ עוד היה לפניו. לקראת הכרעת כ"ט בנובמבר נטל על עצמו את האחריות הכבדה לניהול המערכה עם שתי הסיעות בקונגרס האמריקני, עם הממשל, עם ההססנים בתוך המחנה היהודי, ובפרוזדורי האו"ם. על תוצאות המתקפה המדינית המשולבת הזאת פסק ידידו ד"ר עמנואל ניומן:

Cquote2.svg

אלמלא מלחמת הקוממיות לא הייתה קמה מדינת ישראל, אך אלמלא הגושפנקא הבינלאומית שהעניק הניצחון בעצרת האו"ם, ייתכן שמלחמת העצמאות לא הייתה ניטשת כלל

Cquote3.svg

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדינת ישראל רחובות רבים שנקראים על שמו. ברובם הוא אינו מכונה 'רב', בשל העובדה שיש מחלוקת בישראל על שימוש בכינוי 'רב' לגבי רבנים רפורמיים. למשל, רחוב אבא הלל סילבר בשכונת נווה שאנן שבעיר חיפה ורחוב מרכזי ברמת גן. ליד אשקלון יש כפר נוער פנימייתי לילדי האזור ולעולים חדשים בשם "כפר סילבר" על שמו.

כתביו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • במה נבדלת היהדות: מחקר על אופיה של היהדות (תרגם מאנגלית בהשגחת המחבר: ברוך קרוא), תל אביב: מסדה, תשכ"א.
  • בפני כס משפט העולם, ירושלים: הספרייה הציונית, תשכ"ז.
  • במערכה למדינה יהודית: אוסף נאומים ומאמרים עם רשימה ביוגראפית מאת ה' מנסון (תרגם: חיים שקט; ליקט והביא לדפוס משה שרף), ירושלים: הספרייה הציונית, תשכ"ח.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נח אוריין, המייסד הנשכח: א. ה. סילבר והמערכה המדינית לתקומת ישראל, חממה ספרותית, 2012.
  • עופר שיף, הציונות של המנוצחים - המסע של אבא הלל סילבר אל מעבר ללאומיות, רסלינג, 2010.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]