אבא נאמן
אבא נאמן (נֶיימַן) (י"ח באדר תרל"ב, 1872, ליטא (האימפריה הרוסית) – 20 בנובמבר 1960, א' בכסלו תשכ"א, תל אביב) היה תעשיין וממציא ארץ-ישראלי, ממייסדי תל אביב.
[עריכה] קורות חייו
אבא נֶיימַן (ניימאן) נולד בשנת 1872 באלקסוט שליד קובנה בליטא (אז בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית), בן לזאב אריה, תלמיד חכם ממשפחת רבנים. קיבל חינוך יהודי מסורתי בחדר ובישיבות. בצעירותו נמשך לחיבת ציון, ובשנת 1890 (תר"ן) עלה לארץ ישראל עם אחיו יצחק. נאמן לא למד לימודים פורמליים, אלא מתוך עיסוק והתנסות. פעולתו הראשונה בישראל הייתה הקמת בית מלאכה לאותיות ביפו, יחד עם אחיו, יצחק. במסגרת בית המלאכה, הם ביצעו עבודות חריתה על מצבות, ייצור חותמות, ציור שלטים ועוד. לאחר מכן עבד בבית החרושת ליציקה של ליאון שטיין, ולמד את מלאכת יציקת הברזל ומכניקה. הוא ניצל את הידע שצבר ביקב ראשון לציון, שם עסק בהתקנת משאבות, והחל להתמחות בהתקנה, שכלול וייצור משאבות.
בשנת 1894 הכין נאמן את התפאורה להצגת החובבים הראשונה בארץ ישראל, המחזה "שולמית" של אברהם גולדפדן, שהוצג באולם בית החרושת שטיין בנוה צדק, והשתתף עם אחיו, יצחק, בתזמורת הראשונה שנוסדה באותה שנה.
ב-1900 פתח את בית החרושת למשאבות, "אבא נאמן משאבות בע"מ", והפך לחבר פעיל באגודת בני ברית ו"אגודת פעולה" למניעת הירידה מארץ ישראל.
הוא נשא לאשה את שרה בת זרח אלתר ויוכבד מושלי, מראשוני נוה צדק שהייתה ידועה בפעילות הצדקה שלה. בין היתר הייתה נשיאת לשכת תל אביב של "בנות ברית" (נשות בני ברית). בשנת 1909 היו השניים חברים באגודת אחוזת בית להקמת תל אביב. בהגרלת המגרשים לאחוזת בית הגרילו את המגרש ברחוב ליליינבלום 19, ובנו בו את ביתם.
שרה הצטיינה בתקופה זו בפעילות ציבורית, במקביל לעבודתו של אבא נאמן ליצירה ושכלול מנועים ומשאבות, אשר שימשו את ענפי החקלאות והפרדסנות שפרחו בישראל. היא פתחה בית מסחר בשם "שרה ניימן", ותרמה לאגודה לעזרת חולי-רוח, האגודה לאחזקת בית יתומים ויתומות על שם בלושטיין, השתתפה בייסוד בית הספר המקצועי לנשים של אגודת נשים עבריות ובפעולות ארגוני נשים להפצת השפה העברית.
אבא נאמן התקין את הגנרטור החשמלי הראשון בתל אביב הקטנה, בראינוע עדן. בעת מחסור בנפט במלחמת העולם הראשונה, הסב את המנוע כך שפעל על פחם. במהלך מלחמה זו, סייעו בני הזוג בכלכלת אזרחי תל אביב ומגורשיה.
שרה נאמן נפטרה בשנת 1953 ונקברה בבית הקברות טרומפלדור. אבא נאמן נתקף באותה עת רצון עז לעסוק בציור והיה לצייר פורה במשך שש שנים עד מותו ב-1960, בגיל 89. הוא נקבר בבית הקברות טרומפלדור, לצד אשתו.
נכדו, בן בנו גדליה, הוא המדען והפוליטיקאי, יובל נאמן, נכדתו, בת בנו גדליה, היא רות בן-ישראל, כלת פרס ישראל לחקר המשפט. נכד אחר שלו, בן בתו דינה (שנישאה לבנם של חיים ויהודית הררי, ממייסדי תל אביב אף הם, יזהר הררי), הוא המדען, חתן פרס ישראל ונשיא מכון ויצמן למדע, חיים הררי.
[עריכה] לקריאה נוספת
- שמואל אביצור, ממציאים ומאמצים, יד יצחק בן צבי ומוזיאון ארץ ישראל, 1986, עמ' 113–117.
- שמואל אביצור, מצבה פילטר לממציא - מפעלו הנחשוני של ליאון שטיין ואחריתו, 1982, עמ' 115.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "אבא נאמן (ניימאן)", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 520
- אבא ושרה נאמן באתר משפחות מייסדי תל אביב
- מרדכי נאור, עמית לוינסון, מי היו 66 מייסדי תל אביב?, תל אביב בראשיתה: 1934-1909: מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר, יד יצחק בן צבי 1984, באתר מט"ח
- א. נאמן – נאמן ל"שולמית", מעריב, 9 במרץ 1959
- צבי אלגת, תל-אביב הקטנה: שאהב את המשאבות, מעריב, 29 בנובמבר 1960
- משה סתוי, לזכר נעדרים: אבא נאמן, דבר, 12 בדצמבר 1960
- אורי קיסרי, המשאבה והחלקיק האטומי, מעריב, 28 בפברואר 1964 (על אבא נאמן ויובל נאמן)
