אבא עושה בושות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אבא עושה בושות
Aba ose.jpg
עטיפת הספר
מחבר מאיר שלו
שפת המקור עברית
הוצאה כתר ספרים
שנת הוצאה 1988
סוגה ספרות ילדים
מספר עמודים 30

אבא עושה בושות הינו ספר ילדים ישראלי שנכתב על ידי הסופר מאיר שלו, ויצא לאור בשנת 1988 על ידי הוצאת כתר ספרים. הספר אויר בידי יוסי אבולעפיה. הספר עובד לסרט קצר המבוסס על הספר, ונמכר בקלטות וידאו.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מתמקד באפרים, ילד בגיל גן, שאמו היא כתבת חדשות ואביו נוהג לעשות לאפרים בושות. לאחר שמתוארים מספר מקרים שבהם אביו של אפרים מבצע מעשים מגוחכים שגורמים לאפרים להתבייש, מסתיימת האקספוזיציה ומתחילה העלילה. אביו של אפרים מרכיב אותו על אופניים לגן. אפרים מבקש מאביו שיוריד אותו קצת-לפני-הגן, אך הוא מתעקש להיכנס פנימה, ומול כל ילדי הגן מבקש מאפריים שינשק אותו, ואפילו מעז-ו"מאיים" עליו שאם הוא לא ייתן לו נשיקה, אז הוא יבקש מילד אחר... בבית, אפרים המבוייש מספר לאמו מה שקרה, והיא מרגיעה אותו במשפט "זה מה שיש". למחרת, אפרים ואביו הולכים ביחד עם שני חברים של אפרים, ושמם אורי ודן לראות סרט קולנוע. ברגע המפחיד של הסרט, אביו של אפרים מכסה את העיניים ומבקש מאפרים שיגיד לו "כשזה נגמר". אפרים המבויש מתאר לאמו את מה שאירע בבית קולנוע, ומפחד שעכשיו כולם יגידו שאבא שלו פחדן.

למחרת, בגן, הגננת מודיעה על חגיגה עם תחרות עוגות. אפרים מבקש מאמו שתכין לו עוגה, אך היא עונה שהיא עסוקה כי יש לה ראיון עם שר התיירות, ומביאה לו כסף שייקנה עוגה מוכנה בחנות. אפרים לא אוהב את הרעיון ומתעצב מאוד, אך אביו מחליט לא לישון, ולאפות כל הלילה עוגה שתזכה בפרס הראשון. בבוקר הוא מראה לו עוגה גדולה, קשה ושחורה. אפרים מכריז כי "זאת עוגה מגעילה!", אך אביו (שכבר שיער ככל הנראה מראש, שזה מה שיקרה) כבר חובש כובע טבחים, הולך לגן עם העוגה, ועומד ליד השולחן עם כל האמהות, בזמן ששאר האבות יושבים על הכיסאות. בהמשך מתוארות העוגות של כל אחת מאימהות הגן. הגננת מתחילה לטעום מהעוגות, וכשמגיעה לעוגה של אביו של אפרים היא לא מצליחה לחתוך את העוגה, וכמעט נשבר לה הסכין. אביו של אפרים מכריז: "את העוגה שלי אני פורס לבד!". ברגע שהוא נוגע עם הסכין בעוגה, העוגה הופכת להיות מרהיבה ביופיה, עם שושן מסוכר, תותים, שוקולד, קרם ורוד ומילוי מתוק. כולם מריעים לאבא של אפרים, ואפרים בפעם הראשונה גאה באביו ומראה לו אהבה. כשהגננת שואלת את אביו מי לימד אותו לאפות, הוא עונה שאבא שלו לא היה עושה כלום, חוץ מלעשות לו בושות ולאפות. הספר מסתיים בכך שאפרים מחבק את אביו ובפעם הראשונה, כך לפי הספר, היה לו נעים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]