אבהידהמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אַבְּהִידְהַמָּהפאלי: अभिधम्म), או אַבְּהִידְהַרְמָהסנסקריט: अभिधर्म), היא ה"תורה הגבוהה" בבודהיזם, שמהווה חלק מהקאנון הפאלי.

האבהידהמה היא אחת משלושת ה"טִיפִּיטָאקָה" (Tipitaka – שלוש האסופות, שלושת הסלים), המרכיבות את הקאנון הפאלי. השלושה הן:

  1. וִינָאיָה פִּיטָאקָה (Vinaya) – כוללת את קוד ההתנהגות המצופה מהמאמינים הבודהיסטים.
  2. סוּטָה פִּיטָאקָה (Sutta – שיחה) פיטאקה – מוסרת תוכן שיחות שערך בודהה עם תלמידיו.
  3. אבהידהמה פיטאקה – התורה הגבוהה (עילאית), הכוללת שבעה ספרים.

ראשיתה של האבהידהמה במאות ה-4 וה-3 לפני הספירה. קיימות שתי גרסאות קנוניות של האבהידהמה ששרדו עד ימינו, הגרסה של הטהרוואדה, בית הספר היחיד ששרד מבתי הספר הבודהיסטיים הוותיקים, ועל כן נקרא גם הבודהיזם הקדום, ושל הסרווסטיוואדה (Sarvastivadins), הקיימת רק בתרגום הסיני. כל הספרים של האבהידהמה הטהרוואדית, להוציא את ספר ה"ימקה" (Yamaka) תורגמו לאנגלית, ואילו כתבי "הסל השלישי" של הסרוואסטיוואדה לא תורגמו לשפה אירופאית מודרנית.

האבהידהמה, בהיותה ספר לימוד מתקדם לנזיר הבודהיסטי, אינה קלה להבנה, ולכן נכתבה ספרות עזר ענפה להבנתה. ספרות העזר לאבהידהרמה הסרווסטיוודית מחולקת על פי חמשת מצרפי (סקנדה – מצרף) האבהידהמה, שזיהויים הנכון הכרחי להבנת הדרישות הרוחניות מהבודהיסט:

  • צורה
  • תחושה
  • תפיסה
  • תבנית מנטלית
  • הכרה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אבהידהמה בוויקישיתוף