אבולחסן בני-סדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אבולחסן בני-סדר
נשיא הרפובליקה האיסלאמית של איראן ה-1
אבולחסן בני-סדר
קודם המשרה לא הייתה קיימת
יורש מוחמד עלי רג'אי
תאריך לידה 22 במרץ 1933
שם בשפת אם ابوالحسن بنی‌صدر (פרסית)

אבולחסן בני-סדרפרסית: ابوالحسن بنی‌صدر; נולד ב-22 במרץ 1933) היה נשיאה הנבחר הראשון של איראן עם כינון המהפכה האיראנית ב-1979.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני-סדר היה חבר בתנועת הסטודנטים שהתנגדה לשאה בתחילת שנות ה-60, נכלא פעמיים ונפצע במהלך התקוממות בשנת 1963. הוא נמלט לצרפת והצטרף לקבוצת ההתנגדות האיראנית שבראשה עמד האייתוללה רוחאללה ח'ומייני. אחר כך חזר לאיראן יחד עם ח'ומייני כאשר החלה המהפכה, בפברואר 1979. במהלך 1979 כיהן כסגן שר הכלכלה והאוצר וממלא מקום שר החוץ לפרק זמן קצר, והיה שר האוצר מ-1979 עד 1980.

בתחילת שנות השמונים נבחר לנשיא לאחר שהתמודד נגד תשעה מועמדים אחרים. הוא לא היה איש דת אסלאמי: האייתוללה ח'ומייני עמד על כך שאנשי דת לא יתחרו על משרות בשלטון.

באוגוסט ובספטמבר 1980 הוא ניצל משתי התרסקויות מסוקים ליד גבולה של איראן עם עיראק.

עד מהרה סר חנו של בני-סדר בעיני ח'ומייני - ראשית, בשל התנגדותו להוצאתם להורג של מתנגדי המשטר; שנית, עקב אזהרותיו החוזרות ונשנות לח'ומייני מפני דיקטטורה; ושלישית, בשל הצלחתה של איראן במלחמת איראן-עיראק: הפופולריות של בני-סדר החלה גואה - לאחר שישה חודשי לחימה, שהחלה לאחר פלישת צבאו של סדאם חוסיין לאיראן, עיראק וכמה משאר מדינות המפרץ הפרסי הסכימו לשלם פיצויים לאיראן, כ-60 מיליארד דולר, וכמו כן הסכימו לכל שאר תנאיה של איראן להפסקת המלחמה. אכבר האשמי רפסנג'אני טען שאם יניחו לבני-סדר לסיים את המלחמה, הוא יצעד כמנצח לטהראן, ואז אפילו ח'ומייני לא יוכל לגעת בו.

וכך, בהאשימו את בני-סדר בניהול כושל של צבא איראן במלחמה, נטל ח'ומייני ממוסד הנשיאות באיראן את תפקיד המפקד העליון של הצבא והעביר תפקיד זה למשרדו שלו ב-10 ביוני 1981.

ב-21 ביוני 1981 הודח בני-סדר על ידי המג'לס (הפרלמנט של איראן), על פי הנטען, עקב הצעדים שנקט נגד אנשי הדת בשלטון, וליתר דיוק, נגד מוחמד בהשתי, ראש הרשות השופטת באותה עת. נראה שהאייתוללה ח'ומייני הוא שיזם את מהלך ההדחה, שעליו חתם ביום המחרת, 22 ביוני. עוד לפני שחתם ח'ומייני על מסמכי ההדחה, משמרות המהפכה האיראניים (ה"פסדראן") השתלטו על בנייני הנשיאות והגנים שסביבם, ואף אסרו כתבים שעבדו בעיתון הקשור לבני-סדר. בימים הבאים הם הוציאו להורג כמה מחבריו הקרובים ביותר של הנשיא לשעבר, ובהם חוסיין נוואב, רשיד סדרולחפאזי ומנוצ'הר מסעודי. מאוחר יותר התברר שהשומרים שנצטוו לעצור את בני-סדר קיבלו הוראות לחסלו במקום להביאו לבית הכלא. אולם אבולחסן בני-סדר הצליח להימלט לצרפת יחד עם מסעוד רג'אווי, המנהיג הקודם של ארגון המוג'אהדין ח'לק.

בצרפת הוא פרסם מאמרים רבים על איראן. נכון למרץ 2011, הוא חי בורסאי ליד פריז, תחת אבטחה של משטרת צרפת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקודם:
המשרה לא הייתה קיימת
נשיא איראן
(1980 - 1981)
הבא:
מוחמד עלי רג'אי