אבו אלפרג' הרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אבו אלפרג' הרון
המאה ה-10 –‏ המאה ה-11
תרומות עיקריות
מדקדק קראי,החוקרים מייחסים לו גם את כתיבת "כתאב הדאיה אלקאר" (ספר הוריית הקורא), המתאר את אופן הגיית האותיות וסימני הניקוד בטקסט המקראי.

אבו אלפרג' הרון אבן אלפרג' או בשמו העברי אהרון בן ישועה (מחצית שנייה של המאה ה-10 - מחצית ראשונה של המאה ה-11), מדקדק קראי, פעל בירושלים.

על חייו ידוע מעט מאוד. הוא נזכר כאחד מתלמידי השיח' אבו יעקב בן נוח, ועמד בראש בית המדרש שלו בירושלים לאחר פטירתו.

הוא ידוע בשל חיבורו "כתאב אלמשתמל" (ספר הכולל), שהושלם בשנת 1026. זהו תיאור של לשון המקרא, הכולל שמונה חלקים. אבן ג'נאח מצטט מתוכו בעילום שם, כנראה בשל קראותו של אבו אלפרג'. החיבור לא נדפס מעולם, אבל קיצור שלו בשם "כתאב אלכאפי" (ספר המספיק) שחיבר אבו אלפרג' הרון עצמו יצא לאור במהדורה מדעית בליידן ב-2003.

החוקרים מייחסים לו גם את כתיבת "כתאב הדאיה אלקאר" (ספר הוריית הקורא), המתאר את אופן הגיית האותיות וסימני הניקוד בטקסט המקראי. בעבר ייחסו ספר זה ליהודה אבן בלעם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Geoffrey Khan et al., The Karaite tradition of Hebrew grammatical thought in its classical form: a critical edition and English translation of al-Kitab al-kafi fi al-luga al-Ibraniyya by Abu al-Faraj Harun ibn al-Faraj, Leiden 2003.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]