אבו אל-קיעאן

אַבּוּ אלְ-קִיעַאן (בהיגוי בדואי - אבו אל-גיעאן, בערבית: أبو القيعان – אבי הבקעות) הוא שבט בדואי המתגורר בנגב. מרבית בני השבט מתגוררים ביישוב חורה והיתר בכפרים הבלתי מוכרים עתיר ואום אלחיראן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השבט הגיע לנגב בסוף המאה ה-19^[1] והתיישב ליד המקום בו הוקם לימים, ב-1946, קיבוץ שובל. לאחר מלחמת העצמאות השתלט קיבוץ שובל על האדמות,^[2] ובני השבט נדדו משם, עד שב-1956 התיישבו בהוראת המושל הצבאי הישראלי באזור נחל יתיר. לשבט הוחכרו 7,000 דונם.

בשנת 1989 הוקם היישוב הבדואי חורה, בין השאר עבור בני השבט. מתוך 4,300 אנשי השבט, 3,200 עברו לגור ביישוב, אך כ-1,000 נשארו בכפרים הבלתי מוכרים עתיר ואום אלחיראן. מכיוון שהממשלה לא הכירה ביישובים האלה, תושביהם נשארו ללא חיבור לתשתיות, לרבות חשמל, מים זורמים וביוב.^[3]

ב-2013 עמד היישוב הבלתי מוכר אום אלחיראן בפני הריסה. זאת, לאחר דחיית עתירת התושבים לבג"ץ.

ב-2022 ביצע אחד מבני השבט את הפיגוע המשולב בבאר שבע. נכבדי השבט גינו את הפיגוע ופרסמו: ”"אנו מגנים בתוקף את הפיגוע הרצחני שגבה את חייהם של אזרחים חפים מפשע. האירוע הקשה הנו מקרה אינדיבידואלי של אדם בודד, ואינו מייצג את בני השבט שומרי החוק שתמיד דגלו בחיים משותפים"”.^[4]