אבו ג'יהאד

אבו ג'יהאד

ח'ליל אל-וזיר (בערבית: خليل الوزير), המוכר בכוניה אבו גִ'האד (ابو جهاد על שם בנו הבכור ג'יהאד) (10 באוקטובר 1935 - 16 באפריל 1988), ממייסדי תנועת פת"ח, שימש כסגנו של יאסר ערפאת וראש הזרוע הצבאית של אש"ף.

היסטוריה ופעילות

ח'ליל אל-וזיר נולד ברמלה, אותה נאלץ לעזוב במלחמת העצמאות. בעזה סיים את לימודיו התיכוניים, למד לימודים גבוהים באלכסנדריה, והיה מקושר ל"אחים המוסלמים". כבר בשנות לימודיו נעצר ונשלח לכלא. לאחר הצטרפותו לפת"ח השתלט על פעילותו הצבאית, ולמעשה פיקד על פעילות הארגון. בין השאר, נסע לסין העממית ולוייטנאם כדי ללמוד טקטיקות גרילה.

אבו ג'יהאד היה האיש השני בחשיבותו בפת"ח (אחרי יאסר ערפאת), הוא מיקד את פעילותו בפעילות הצבאית כנגד ישראל, ושאף לפתח צבא מסודר לפת"ח; לאחר שנסיון זה כשל והצבא קרס הוא נדרש לתת דין וחשבון לפני הארגון.

בשנות ה-70 היה אחראי בין השאר לפיגועים הבאים:

• הפיגוע במלון סבוי בשנת 1975: נחיתה ימית של שמונה מחבלים שהשתלטו על מלון סבוי בחוף תל אביב.
• אוטובוס הדמים במרץ 1978, מחבלים חדרו דרך הים לישראל ליד מעגן מיכאל, השתלטו על אוטובוס בכביש החוף, 37 מהנוסעים נרצחו.

אחרי מלחמת לבנון, בדומה לבכירי אש"ף רבים שעזבו את ביירות, התמקם בתוניס, ומשם ניהל את מבצעי ארגונו.

עודד רז, בכיר באמ"ן ובשב"כ לשעבר, אמר עליו ב-2009 (בהתייחס לפרשת הספינה "אטבירוס"; ראו להלן):

	אבו ג'יהאד היה יריב חכם, בעל השקפת עולם מורכבת, אבל הוא לא הצליח להערים עלינו. כבר בשלבים הראשונים של ההכנות לפשיטה ידענו שהוא מתכנן משהו גדול... עד היום לא ברור לנו מהיכן הצליח אבו ג'יהאד לספק ללוחמים ששלח מודיעין כה מדויק על אודות המתרחש בתל אביב ובקריה."
– רונן ברגמן, מאבטחים את עצמנו לדעת, מוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", 13.2.2009

החיסול

בשנת 1985, לאחר שסוכל ניסיון לבצע פיגוע גדול במחנה הקריה בתל אביב באמצעות הספינה "אטבירוס"‏, אותו יזם אבו ג'יהאד, "סומן" האיש כיעד לחיסול. שלושה נסיונות לחסלו נכשלו‏.

בשנת 1988 שימש אבו ג'יהאד בתפקיד מפתח בהתססת השטח בימי האינתיפאדה הראשונה, שפרצה בשלהי 1987. ביום 16 באפריל 1988 הוא נורה ונהרג בביתו אשר בפרברי תוניס.

ישראל לא אישרה מעולם שכוחותיה הם שביצעו את החיסול, ולמעשה לא התייחסה אליו כלל. עם זאת, בעיתונות מחוץ לישראל דווחו פרטים רבים על המבצע, ושם נטען כי סיירת מטכ"ל בפיקודו של אל"מ (לימים רא"ל) משה יעלון אחראית לחיסול. ב-2010 פורסם כי לוחם הסיירת, חגי פלג, עוטר בזמנו בצל"ש הרמטכ"ל על תפקידו בפעולה.

על פי הדיווחים מחוץ לישראל, אבו ג'יהאד חוסל על ידי לוחמי כוח של סיירת מטכ"ל, שפשט מן הים בשיתוף עם לוחמי שייטת 13, ובשיתוף עם מידע מודיעיני של סוכני המוסד שהיו בשטח וחיפו על הכוח. על החוף נמצאו כלי רכב נטושים שכנראה שימשו את הכוח, וסביר שנרכשו על ידי סוכני המוסד ימים ספורים קודם לכן.

שני מטוסי בואינג 707 ("ראם") של חיל האוויר הישראלי, שהותאמו במיוחד לצורכי לוחמה אלקטרונית, טסו מעל תוניס וחסמו את המכ"ם התוניסאי, כך שלא יגלה את הכוחות המתקרבים, ואנשי המוסד התחברו לרשת הטלפון המקומית, כדי למנוע כל אפשרות להזהיר את אבו ג'יהאד.

כשהכוח הפושט הגיע, בשעה 01:00, הוא חבר למספר אנשי מוסד שהיו במקום. המבצע נעצר לזמן מה, מכיוון שאבו ג'יהאד לא שהה בביתו בעת הגעת הכוח. הכוח הסתתר והמתין, עד 01:30, כשאבו ג'יהאד ושומרי ראשו הגיעו בחזרה לבית. הכוח המתין שעה נוספת, עד שהאורות בחדר השינה כבו.

הכוח פרץ לביתו של אבו ג'יהאד, חיסל אותו ואת שומרי ראשו, תוך שהוא חס על אשתו (המכונה "אום ג'יהאד"), ובתו, אשר נכחו במקום. "אום ג'יהאד" מספרת כי חיילי הכוח עלו במדרגות בזה אחר זה וביצעו וידוא הריגה. עוד נטען כי הגופה הייתה מחוררת ביותר מ-50 כדורים.

לאחר החיסול, חיילי סיירת מטכ"ל חזרו לספינות "זודיאק" שהושטו על ידי שייטת 13 וחזרו לישראל.

חייו האישיים

אבו ג'יהאד נישא ב-1962 לבת-דודו אינתיסאר אל-וזיר. לזוג נולדו חמישה ילדים. לאחר הסכם אוסלו עברה אלמנתו אינתיסאר (אום ג'יהאד) להתגורר בעזה, וכיהנה בשנים 1995 - 2005 כשרה לעניינים חברתיים בממשלה הפלסטינית. בנו ג'יהאד מונה בתחילת 2008 כיו"ר הרשות המוניטרית הפלסטינית, תפקיד המקביל בקירוב לזה של נגיד בנק מרכזי.

קישורים חיצוניים

• ג'לאל בנא, אוריה שביט, ילד המהפכה, הארץ, ‏ 18.04.2001.
• רונן ברגמן, 52 קליעים בלב טוניס, באתר ynet‏, 23 במרץ 2012