אבו חסן
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מסעדה, חומוסייה  |
| כתובת |
הדולפין 1 |
| מיקום |
תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1972 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1972 |
| קואורדינטות | 32°03′01″N 34°45′03″E / 32.05025°N 34.750861111111°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   אבו חסן  | |
  | |
מִסְעֶדֶת עַלִי קַרַוַאן – אַבּוּ חַסַן (נכתב גם: כַּרַוַאן; בערבית: علي كروان أبو حسن) היא חומוסייה פופולרית ותיקה, הממוקמת ברחוב הדולפין ביפו ונחשבת לאחת החומוסיות הפופולריות בישראל. החומוסייה מפורסמת בזכות קהל סועדיה הנאמן, המונה יהודים וערבים כאחד, והתור הארוך המשתרך בכניסה אליה בכל יום בשעות הצהריים. את החומוסיה ייסד עלי קרוואן, המכונה אבו חסן.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרוואן החל את דרכו כמוכר חומוס על עגלה ארעית בשכונת עג'מי ביפו, ובשנת 1959 פתח את המסעדה הראשונה בבעלותו ברחוב 60. מסעדת "עלי קרוואן – אבו חסן" הראשונה נפתחה ב-1972 ברחוב הדולפין 1 ביפו והיא פעילה עד היום. לאחר שנים רבות שבהן סירב קרוואן לפתוח סניפים נוספים, הוחלט על פתיחתה של חומוסייה נוספת, גדולה יותר, ברחוב שבטי ישראל 14 ביפו, לא רחוק מהמסעדה המקורית. הצלחתו של הסניף, שעל אף גודלו מתאפיין אף הוא בתור ארוך של סועדים בכניסה, הובילה לפתיחתה של מסעדה שלישית, "פנינת יפו – אחים קרוואן", המציעה לסועדים גם תוספות כגון צ'יפס, פלאפל וסלט.
באוקטובר 2007 נפטר קרוואן[1], לאחר שנים שבהן מעורבותו בניהול הרשת הייתה קטנה ובנו איבראהים הפך למנהלה.
בדצמבר 2022 נפטר חסן קרוואן, בנו של עלי.[2]
אופי המסעדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המסעדה קטנה, צפופה וכמעט לא מעוצבת. היא פתוחה משמונה בבוקר ונסגרת בשעה ארבע אחרי הצהריים. בשל התור הארוך הנשרך בכניסה נהוגה בחומוסייה ישיבה משותפת של סועדים סביב אותו השולחן, כנהוג במסעדות פועלים רבות. השירות במסעדה מהיר, יעיל ולעיתים אף אגרסיבי. ההזמנה וההגשה לשולחן מתבצעות במהירות רבה, והמלצרים דוחקים לעיתים קרובות בסועדים שסיימו לאכול לפנות את מקומם לממתינים בתור.
תפריטה של המסעדה מצומצם ביותר. המסעדה מגישה ארבע מנות בסיסיות בלבד – חומוס, מסבחה, פול ולבנה – ומנות המשלבות ביניהן. מנת הדגל של המסעדה היא ה"משולש" (בערבית: مثلث – מֻתַ'לַּת'), מנה משולשת הכוללת חומוס, פול ומסבחה. לצד המנות מוגשות פיתות, בצל חי וקעריות רוטב חריף עם מלח לימון. המסעדה לא מציעה לסועדיה תפריט כתוב לעיון סביב השולחן, אלא מציגה את המנות השונות ומחיריהן על קיר המסעדה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נתן דונביץ', מקיוסק גזוז עד מסעדת שף - מאה שנות אוכל בתל אביב, הוצאת אחוזת בית, 2012; עמ' 185–186
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ynet, אבו חסן - עלי קרוואן, באתר ynet, 18 בינואר 2005
- שוקי גלילי, המנה המשולשת של "אבו חסן", באתר ynet, 25 במאי 2007
- גרדה גלזר, המוסד: חומוס אבו חסן, באתר וואלה!, 16 בינואר 2012
- אמנון דירקטור, מהפכה: הסניף המרכזי של אבו חסן חוזר משיפוץ ומציע לראשונה תוספת ביצה קשה, באתר "Time Out ישראל", 10 באפריל 2013
- לוקש ושומפלבי, הסכסוך ב"אבו חסן": "מיצינו את תהליך הגישור, הפערים עצומים", באתר ynet, 28 בנובמבר 2017
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מיכל פלטי, מת אבו חסן - מייסד החומוסייה האגדית, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2007
- ^ מערכת וואלה! אוכל, חומוס אבו חסן, יפו: חסן קרוואן הלך לעולמו בגיל 60, באתר וואלה!, 9 בדצמבר 2022