אבו קישק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אבו קישק
ابو كشك
PikiWiki Israel 10 8edaaf9eaa7e24637a47cbcb29efd1ab.JPG
יוסף ספיר, ראש עיריית פתח-תקווה בעת ביקור תנחומים אצל המוכתאר של שבט אבו קישק, 1942
מחוז לוד
נפה נפת יפו
שטח נכון ל-1945 18,470‏[1] דונם עות'מאני
אוכלוסייה נכון ל-1945 1,900‏[1]
שפה ערבית
דת מוסלמים
סיבת עזיבה מלחמת העצמאות
תאריך עזיבה 30 במרץ 1948
יישובים יורשים רמת השרון, הוד השרון
מיקום אבו קישק
אבו קישק
אבו קישק
מבנה בית הספר של שבט אבו קישק, שמעולם לא היה בשימוש

אבו קישק או אבו כישכערבית ابو كشك) היה כפר ערבי גדול בשרון הדרומי כשני קילומטרים מזרחית לרמת השרון. בשלבים הראשונים של מלחמת העצמאות נטשו תושבי הכפר את בתיהם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר הוקם על ידי בני השבט הבדואי ערב אבו קישק, שהיגרו מצפון סיני לאזור השרון בשנות ה-30 של המאה ה-19. השבט החזיק בקרקעות שנאמדו בכ-20,000 דונם בשרון בואכה צפון מזרח תל אביב- מהאזור שלימים הוקמה בו הרצליה עד לאזור פתח תקווה ושכונת הדר יוסף בתל אביב.

במאורעות תרפ"א (1921) תקפו אנשי אבו קישק והכפריים באזור, ערביי יהודייה, פג'ה, ראס-אל-עין ואחרים, את המושבות פתח תקווה וכפר סבא. לאחר כישלון ההתקפה ובעקבות תוצאות של ועדת חקירה שבדקה את האירועים, הוטל על תושבי אבו קישק, ובראשם השיח' לשלם קנס כספי גדול של 700 לירות מצריות‏[2]. השיח' המובס נאלץ למכור חלק ניכר מאדמותיו כדי לשלם את הקנס. חברת "הכשרת היישוב" נכנסה באמצעות נציגה, יהושע חנקין, למשא ומתן על רכישתם של כ-4,000 דונם מדרום לגוש הקרקעות של כפר מל"ל שנרכשו בשלב מוקדם יותר. הכשרת היישוב בקשה לקנות את הקרקעות עבור קבוצה של יהודים מווילנה או קבוצה של יהודים מגליציה. בנובמבר 1924 ביטלו אנשי וילנה את הקנייה. חברת "משק", חברה כלכלית שהוקמה בפולין ב-1923 לשם רכישת קרקעות והתיישבות בארץ ישראל, הביעה נכונות להקים משקי נטיעות זעירים כדי למכור אותם ליהודי פולין או להחכירם לתושבי הארץ. ב-4 ביוני 1924 נחתם הסכם בדבר מכירתם של 4,197 דונם תמורת 3.5 לירות ארץ-ישראליות לדונם. אולם מתווך פרטי שייצג קבוצה של חסידי גור הציע לשיח' אבו קישק שמונה לירות לדונם וקנה את הקרקע במקום חנקין. הקבוצה הציעה את הקרקע למכירה בפולין, אולם אז פרץ המשבר הכלכלי בארץ ישראל והקרקעות לא נמכרו והקונים לא הצליחו לשלם את תמורת הקרקע לשיח' של אבו קישק. בשלב זה התערב חנקין, הצליח להוריד את המחיר מול אבו קישק ורכש את הקרקע‏[3]. גם המושבות מגדיאל ורמתיים הוקמו על קרקעות שנקנו מאבו קישק.

בתקופת המרד הערבי הגדול נורו מהכפר יריות לעבר פתח תקוה ויישובי הסביבה‏[4], ואירעו מספר מקרי תקיפה על ידי אנשי הכפר‏[5].

בשנת 1924 פנו לחברת 'הכשרת היישוב' שתי קבוצות שהיו מעוניינות ברכישת קרקע חקלאית בשרון: על פי סקר הכפרים 1945 שטחי אדמותיו היו 18,470 דונם טורקי מתוכם 901 דונם בבעלות יהודית, והכפר מנה 1900 נפשות‏[1].

בדצמבר 1947 או בינואר 1948 נפגשו מנהיגי שייח' מוניס, אל מסעודיה, וג'מאסין אל ע'רבי ומוכתרי ערב אבו קישק ואג'ליל עם נציג "ההגנה" בביתו של זקן השומרים אברהם שפירא בפתח תקווה. הם הביעו תקוות לשלום, והתחייבו שלא לסייע לצבא ההצלה הערבי או למיליציות מקומיות. הפגישה התרחשה לאחר שקבוצה בראשות סייף א-דין אבו קישק הייתה אחראית להתקפה על אוטובוס 2094, האירוע הנחשב ליריית הפתיחה של מלחמת העצמאות. בנוסף היו אנשים מאבו קישק מעורבים בפרשת הרצח בגן הוואי[6]. בסוף מרץ 1948 חטף האצ"ל חמישה ממנהיגי הכפר, ובאפריל התרוקן הכפר מתושביו.

על עזיבת תושבי אבו קישק סיפר לימים אליהו בנימיני, בנו של מייסד רמת השרון בשיחה עם יואב קרני: "קרקעותיו השתרעו מכביש פתח-תקווה רמתיים ועד הים, עד הירקון, עד רעננה. רמת-השרון לבדה סיפחה 17 אלף דונם מאדמותיו". (השייח) אבו קישק לא רצה ללכת. אדרבא, הוא ואיכריו השאירו את רהיטיהם בחצר הענקית של הבנימינים. "הם הניחו שהם יחזרו כעבור כמה שבועות...". לדברי בנימיני אבו קישק ואיכריו קיבלו פקודה מן הוועד הערבי העליון לפנות את בתיהם, עד שחילות הפלישה הערביים יחזירו אותם לשם‏[7].

במקום שבו עמד הכפר נמצא היום מפעל תע"ש רמת השרון, וחלקים מן היישובים רמת השרון והוד השרון.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, ספרי נובמבר, 2008, עמ' 146.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל (באנגלית: Village statistics 1945), שנערכו מחדש בספר, Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומן הספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com
  2. ^ הטלת הענש על הכפרים, דואר היום, 28 בנובמבר 1921
  3. ^ המקורות חלוקים לגבי פרטי המקרה. בשלמה אנגל, 40 שנה לתחיית השרון, דבר, 23 ביוני 1965 כתוב שהקרקעות נקנו על ידי חנקין במכירה פומבית. בגמר קנית אדמת אבו קישק, דבר, 19 בדצמבר 1927 כתוב שחנקין רכש את הקרקעות מידי קבוצת החסידים
  4. ^ יריות ליד פתח-תקוה, דבר, 10 בספטמבר 1936
    הכנופיות "עובדות", דבר, 27 בספטמבר 1936
  5. ^ נבלה של "לוחמי החרות", דבר, 27 בספטמבר 1936
  6. ^ פרשת הרצח בגן הוואי.
  7. ^ יואב קרני וושינגטון, ברחוב אבו קישק, פינת כיכר העצמאות, אתר גלובס, 3 ביוני 2002.

קואורדינטות: 32°08′10.73″N 34°51′55.21″E / 32.1363139°N 34.8653361°E / 32.1363139; 34.8653361