אבי בניהו

אבי בניהו
לידה	12 באוקטובר 1959 (בן 64); תל אביב
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת חיפה
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1977–1980; 1992–1995; 2001 – 2011
דרגה	תת-אלוף
תפקידים בשירות
	מש"ק מודיעין; ראש ענף קישור לעיתונות בדובר צה"ל; מפקד גלי צה"ל; דובר צה"ל;
תפקידים אזרחיים
	יועץ התקשורת לשר הביטחון, פרשן צבאי בגלי צה"ל

אָבִי בְּנָיָהוּ (נולד ב-12 באוקטובר 1959) הוא איש תקשורת ישראלי, בעבר דובר צה"ל בדרגת תת-אלוף, מפקד גלי צה"ל ויועץ התקשורת לשרי הביטחון יצחק רבין, שמעון פרס ויצחק מרדכי. עיתונאי ופרשן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניהו נולד למשפחה ממוצא סורי-דמשקאי וגדל בשכונת יד אליהו בתל אביב. בנעוריו למד בתיכון "שבח" בעיר. בצעירותו היה מדריך ב"שומר הצעיר", ושם נחשף לתקשורת. בשירותו הצבאי שימש מש"ק מודיעין בחיל האוויר. בניהו הגיע לפני שירותו הצבאי לקיבוץ להבות חביבה במסגרת חברת הנוער "שחף". לאחר שירותו הצבאי נשאר להתגורר בקיבוץ להבות חביבה.

הוא החל את פעילותו התקשורתית בשנת 1982 ככתב העיתון "מעריב" באזור השרון. לאחר מכן היה פרשן צבאי בעיתון "על המשמר". ב-1992 מונה לראש ענף הקישור לעיתונות (עק"ל) בצה"ל, ביחידת דובר צה"ל^[1].

ב-1 בנובמבר 1995, שלושה ימים בלבד לפני הירצחו, מינה אותו ראש הממשלה יצחק רבין, ליועץ התקשורת שלו בשבתו כשר הביטחון. לאחר רצח יצחק רבין נשאר בניהו בתפקיד תחת ראש הממשלה שמעון פרס, וכאשר הפסיד פרס בבחירות בשנת 1996 מונה בניהו ליועץ התקשורת של שר הביטחון יצחק מרדכי.

כשפוטר מרדכי מתפקידו יצא בניהו לחופשה ללא תשלום, וב-1999 מונה לפרשן צבאי בתחנת הרדיו גלי צה"ל. ב-1 ביוני 2001 נכנס לתפקיד מפקד גלי צה"ל בדרגת ייצוג של אלוף-משנה. בניהו שימש מפקד התחנה ועורך ראשי עד אוגוסט 2007.

באוגוסט 2007 מונה על ידי הרמטכ"ל גבי אשכנזי לדובר צה"ל במקום מירי רגב והועלה לדרגת תת-אלוף^[2]. במהלך כהונתו נכנס לבריטניה בשם בדוי מחשש שייעצר^[3]. באפריל 2011 סיים את תפקידו כדובר צה"ל והוחלף על ידי יואב מרדכי. הוא המשיך לשרת בצה"ל ועסק בפרויקט בתחום המדיה החדשה.

במאי 2011 נבחר לאיש השנה בתקשורת מטעם האיגוד הישראלי ליחסי ציבור ולדוברות^[4]. במאי 2012 הקים משרד לייעוץ תקשורתי-אסטרטגי, הממוקם במגדלי עזריאלי בתל אביב. בנובמבר 2012 השתחרר באופן רשמי מצה"ל לאחר חופשת שחרור שארכה כשנה.

בעל תואר ראשון במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה.

פרשת הרפז[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שבאוגוסט 2010 דלף לתקשורת מסמך הרפז, הגיש בניהו בפברואר 2011 תביעת דיבה, נגד העיתונים "הארץ" ו"ידיעות אחרונות", ונגד חברת הפרסום מקאן אריקסון, בגובה של 2.5 מיליון ש"ח, בעקבות פרסום מודעת "הפוטש בקריה" בשני העיתונים, מודעה שרמזה על קנוניה לסיכול מינויו של יואב גלנט לרמטכ"ל^[5]. בהמלצת בית המשפט נפתח הליך גישור בין הצדדים, אך הוא נכשל.

ב-19 במרץ 2014 נעצר בניהו עם ארז וינר ובועז הרפז בהקשר לפרשה^[6], וכעבור יום שוחרר למעצר בית. בינואר 2016 החליט היועץ המשפטי לממשלה על סגירת תיקי החקירה בעניינו^[7].