אבי"ר
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ראו הערות בדף השיחה. | |||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
| אבי"ר-קשת אמנות לחימה עברית | |
|---|---|
| ארץ מקור | ישראל |
| אמנים מפורסמים | יהושע סופר |
| ספורט אולימפי | לא |
אבי"ר (ראשי תיבות של אדוננו, בוראנו, יוצרנו, רופאנו - ייצוג למידות הבורא וגם אמונה, ביטחון, יראה ורחמנות - ייצוג למידות הלוחם) היא אמנות לחימה יהודית המבוססת על אותיות מהאלפבית העברי, תורת הקבלה, ריקודים, סיפורים וכלי נשק ייחודיים. האב"יר מועברת בישראל על ידי יהושע סופר (המכונה גם אלוף אבי"ר), מחדש השיטה, שלטענתו עברה מדור לדור במשפחתו מימי 12 השבטים, אם כי לטענה זו אין כל הוכחה ישירה.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
ההיסטוריה של אבי"ר אינה מתועדת בשום מקור רשמי, ורובה ככולה מקורה בדבריו וכתביו של יהושוע סופר. לטענת סופר, אבי"ר היא אמנות לחימה מהעתיקות בעולם. היא החלה בימיו של יעקב ובניו ועברה מדור לדור, אך בגולה היא כמעט נשכחה עקב פחד מהגויים ושרידים שלה היה ניתן למצוא רק במקומות בודדים בעולם היהודי, בעיקר בתימן (אזורי חבאן ונג'רן) - ממעגלי ריקוד ביהדות תימן ומאמנות לחימה של לוחמים יהודים שחיו שם. לטענתו, קרובי משפחתו התימנים היו תקופה מסוימת שומרי ראשו של מלך ירדן, הוא פרסם תמונה שבה נראים יהודים בעלי חזות תימנית עם פאות מסולסלות עומדים לצדו של עבדאללה הראשון, מלך ירדן. כמו כן, לטענתו, השתמרו בעיטות ייחודיות ביהדות הקווקז ועד לטכניקות אבי"ר חלקיות ביהדות כורדיסטן, הודו, וקוצ'ין. משפחתו של סופר שמרה על מסורת האבי"ר מדור לדור וב-1999 אישר אביו של סופר לבנו ללמד אותה לקהל הרחב עקב מחסור ביורשים - שני אחיו של סופר נפטרו, סופר עצמו התאלמן ב-1988 ולו רק בת אחת.
כיום, לאבי"ר יש שני מרכזים - בירושלים ובתל אביב. בעברו, היה סופר חלוץ ההיפ הופ בישראל ורבים מקהילת הראפ בישראל רואים בו דמות אב ומודל לחיקוי. משום כך, ישנם לא מעט ראפרים ישראלים אשר מתרגלים אבי"ר באופן קבוע, ביניהם פישי הגדול[1], מוקי וחלוצי החלל.[דרוש מקור]
הספקנים מצביעים על היעדרם של רמזים ושרידים בארון הספרים היהודי המצביעים על השיטה. בנוסף, שיטת האבי"ר מראה דמיון רב לאמנויות לחימה קוראניות, בייחוד לקוק סול וון והפקידו בהן שולט סופר היטב ואף נתמנה לנציגן הרשמי בישראל ובאירופה, ואותן לימד משך שנים רבות טרם חשף את אבי"ר לציבור. עוד העירו ספקנים כי החרבות המצויות בלוגו של אמנות אבי"ר הן חרבות מעוקלות המכונות "דאו", אשר מקורן בסין, ולא חרבות ממקור יהודי-מסורתי או מזרח-תיכוני. סופר, מצדו, טוען שהביומכניקה הבסיסית של האדם זהה בכל אמנויות הלחימה ושבשיטת אבי"ר ישנם מאפיינים יהודיים ייחודיים הנעדרים מהשיטות המזרחיות.
לדברי סופר, שיטתו מתאימה במיוחד ליהודים הרוצים להתמחות באמנות לחימה אך חוששים מהעבודה הזרה הכרוכה בחלק מאמנויות הלחימה של המזרח הרחוק. נכונה אמנם היא הטענה שישנם בקרב הציבור הדתי והחרדי אשר חוששים מאותה "עבודה זרה", אך בו-בעת ישנם רבים מקרב ציבורים אלה אשר מתרגלים אמנויות לחימה מסגנונות שונים ומגוונים שמקורן במזרח הרחוק (כגון המורים ניר מלחי, בני דוידסקו, צבר ארם ושמעון מילרוד), וסופר עצמו תרגל מספר אמנויות לחימה מזרחיות טרם החל ללמד את אבי"ר במשרה מלאה לציבור הרחב. המורים החרדים שאוזכרו מלמדים אמנויות לחימה מזרחיות ואינם רואים בתרגולן סתירה ליהדות או "עבודה זרה". לטענתם של גורמים חרדים אומנויות לחימה ידועות עוד מתקופת אברהם אבינו והאבות.
בעונה התשיעית של ארץ נהדרת, מוצג מערכון בביצוע אלי פיניש, המציג בצורה סאטירית את שיטת האבי"ר.
[עריכה] השיטה
שיטת האבי"ר מחולקת לשתי רמות למידה. ברמה הראשונה לומד החניך את 27 התנועות הבסיסיות המבוססות על 27 אותיות האלפבית העברי (22 אותיות + 5 סופיות). לכל אות יש שבעה אופנים שונים לביצועה - יוזמה, תגובה, חניקה, הורדה, נעילה, הטלה או ערבוביה. בנוסף נלמדות 176 טכניקות נוספות שהן ביחד 365 סוגי תנועות שונות, המשולות לשס"ה גידים.
ברמה השנייה מתווספות 248 סוגי מכות נוספות (המיצגות את רמ"ח האברים) שיחדיו מסתכמות ל-613 מכות - תרי"ג מכות על משקל תרי"ג מצוות. נטען כי לוחם אביר מיומן מסוגל "לאיית" רצפי מכות המקבילים לפסוקי התנ"ך.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אתר הבית של "שיטת האבי"ר"
- עידו הרטוגזון, אגרוף הזעם היהודי, באתר נענע 10, 17 באוקטובר 2004
- מורן פלד, גראנדמאסטר סופר, באתר nrg מעריב, 9 בנובמבר 2006
- אבי"ר - קיים או לא קיים במקורות?, דיון בפורום אמנויות הלחימה של תפוז.
- "ראשון לציון", רפי ברבירו, ידיעות אחרונות.

- רב האמן החסידי, וונדי אלימן, הג'רוזלם פוסט.

[עריכה] הערות שוליים
- ^ עידו הרטוגזון, אגרוף הזעם היהודי, באתר נענע 10, 17 באוקטובר 2004