אבי"ר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אבי"ר-קשת אמנות לחימה עברית
Abir.JPG
ארץ מקור ישראל
אמנים מפורסמים יהושע סופר
ספורט אולימפי לא

אבי"ר הוא שמה של אמנות לחימה עברית המבוססת על אותיות האלפבית העברי, תורת הקבלה, ריקודים, סיפורים וכלי נשק ייחודיים. את השיטה פיתח יהושע סופר, הטוען שהיא עברה במשפחתו מדור לדור מימי 12 השבטים.

השם "אבי"ר" מיוסד על ראשי תיבות: אדוננו, בוראנו, יוצרנו, רופאנו - ייצוג למידות הבורא וגם אמונה, ביטחון, יראה ורחמנות - ייצוג למידות הלוחם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיסטוריה של אבי"ר אינה מתועדת בשום מקור רשמי, ורובה ככולה מקורה בדבריו וכתביו של יהושע סופר. לטענת סופר, אבי"ר היא אמנות לחימה מהעתיקות בעולם. היא החלה בימיו של יעקב ובניו ועברה מדור לדור, אך בגולה היא כמעט נשכחה עקב פחד מהגויים ושרידים שלה היה ניתן למצוא רק במקומות בודדים בעולם היהודי, בעיקר בתימן (אזורי חבאן ונג'רן) - ממעגלי ריקוד ביהדות תימן ומאמנות לחימה של לוחמים יהודים שחיו שם. לטענתו, קרובי משפחתו התימנים היו תקופה מסוימת שומרי ראשו של מלך ירדן, הוא פרסם תמונה שבה נראים יהודים בעלי חזות תימנית עם פאות מסולסלות עומדים לצדו של עבדאללה הראשון, מלך ירדן. כמו כן, לטענתו, השתמרו בעיטות ייחודיות ביהדות הקווקז ועד לטכניקות אבי"ר חלקיות ביהדות כורדיסטן, הודו, וקוצ'ין. משפחתו של סופר שמרה על מסורת האבי"ר מדור לדור וב-1999 אישר אביו של סופר לבנו ללמד אותה לקהל הרחב עקב מחסור ביורשים - שני אחיו של סופר נפטרו, סופר עצמו התאלמן ב-1988 ולו רק בת אחת.

כיום, לאבי"ר יש שני מרכזים - בירושלים ובתל אביב. בעברו, היה סופר חלוץ ההיפ הופ בישראל ורבים מקהילת הראפ בישראל רואים בו דמות אב ומודל לחיקוי. משום כך, ישנם לא מעט ראפרים ישראלים אשר מתרגלים אבי"ר באופן קבוע, ביניהם פישי הגדול[1], מוקי וחלוצי החלל.[דרוש מקור]

הספקנים מצביעים על היעדרם של רמזים ושרידים בארון הספרים היהודי המצביעים על השיטה. בנוסף, שיטת האבי"ר מראה דמיון רב לאמנויות לחימה קוראניות, בייחוד לקוק סול וון והפקידו בהן שולט סופר היטב ואף נתמנה לנציגן הרשמי בישראל ובאירופה, ואותן לימד משך שנים רבות טרם חשף את אבי"ר לציבור. עוד העירו ספקנים כי החרבות המצויות בלוגו של אמנות אבי"ר הן חרבות מעוקלות המכונות "דאו", אשר מקורן בסין, ולא חרבות ממקור יהודי-מסורתי או מזרח-תיכוני. סופר, מצדו, טוען שהביומכניקה הבסיסית של האדם זהה בכל אמנויות הלחימה ושבשיטת אבי"ר ישנם מאפיינים יהודיים ייחודיים הנעדרים מהשיטות המזרחיות.

לדברי סופר, שיטתו מתאימה במיוחד ליהודים הרוצים להתמחות באמנות לחימה אך חוששים מהעבודה הזרה הכרוכה בחלק מאמנויות הלחימה של המזרח הרחוק. נכונה אמנם היא הטענה שישנם בקרב הציבור הדתי והחרדי אשר חוששים מאותה "עבודה זרה", אך בו-בעת ישנם רבים מקרב ציבורים אלה אשר מתרגלים אמנויות לחימה מסגנונות שונים ומגוונים שמקורן במזרח הרחוק (כגון המורים ניר מלחי, בני דוידסקו, צבר ארם ושמעון מילרוד), וסופר עצמו תרגל מספר אמנויות לחימה מזרחיות טרם החל ללמד את אבי"ר במשרה מלאה לציבור הרחב. המורים החרדים שאוזכרו מלמדים אמנויות לחימה מזרחיות ואינם רואים בתרגולן סתירה ליהדות או "עבודה זרה". לטענתם של גורמים חרדים, אמנויות לחימה ידועות עוד מתקופת אברהם אבינו והאבות.

בעונה התשיעית של ארץ נהדרת, מוצג מערכון בביצוע אלי פיניש, המציג בצורה סאטירית את שיטת האבי"ר.

השיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת האבי"ר מחולקת לשתי רמות למידה. ברמה הראשונה לומד החניך את 27 התנועות הבסיסיות המבוססות על 27 אותיות האלפבית העברי (22 אותיות + 5 סופיות). לכל אות יש שבעה אופנים שונים לביצועה - יוזמה, תגובה, חניקה, הורדה, נעילה, הטלה או ערבוביה. בנוסף נלמדות 176 טכניקות נוספות שהן ביחד 365 סוגי תנועות שונות, המשולות לשס"ה גידים.

ברמה השנייה מתווספות 248 סוגי מכות נוספות (המיצגות את רמ"ח האברים) שיחדיו מסתכמות ל-613 מכות - תרי"ג מכות על משקל תרי"ג מצוות. נטען כי לוחם אביר מיומן מסוגל "לאיית" רצפי מכות המקבילים לפסוקי התנ"ך.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עידו הרטוגזון, אגרוף הזעם היהודי, באתר nana10‏, 17 באוקטובר 2004