אביגדור בן-גל
| אביגדור בן-גל | |
|---|---|
האלוף בן-גל (משמאל), ומימינו האלופים משה לוי ואמיר דרורי, בתרגיל צה"ל (1981) |
|
| נולד | 1936, פולין |
| עלה לישראל | 1943 |
| השתייכות | |
| תקופת שירות | 1956 - 1983 |
| דרגה | |
| תפקידים צבאיים |
|
| מלחמות וקרבות |
|
| תפקידים אזרחיים |
דירקטור בחברות שונות, יו"ר מועצת המנהלים של התעשייה האווירית |
אביגדור (יאנוש) בן-גל (נולד ב-1936) אלוף בצה"ל, היה מפקדה של חטיבה 7 שלחמה ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים, אלוף פיקוד הצפון, ואחר כך מפקד גיס במבצע שלום הגליל.
תוכן עניינים |
קורות חייו [עריכה]
אביגדור בן-גל נולד בלודג' שבפולין ב-1936 (בשם יאנוש). בהיותו בן שלוש פרצה מלחמת העולם השנייה שבעקבותיה ברחו הוריו עימו לרוסיה והגיעו לסיביר. בן-גל עלה לארץ ישראל עם ילדי טהראן ב-1943. את דרכו בצה"ל החל ערב מבצע קדש (1956). הוא שובץ בחיל השריון ועבר הכשרה כלוחם וקורס מפקדי טנקים. בהמשך השלים קורס קצינים ושימש כמפקד מחלקת טנקים. בשנים 1964-1962 יצא ללימודי פיקוד ואסטרטגיה בצרפת. במלחמת ששת הימים היה קצין אג"מ חטיבה 7, ולאחריה במלחמת ההתשה - מג"ד בחטיבה 7, שפעלה באזור תעלת סואץ, ואחר כך מח"ט 7 בסיני.
מלחמת יום הכיפורים [עריכה]
ערב מלחמת יום הכיפורים, כללו כוחות צה"ל בגבול עם סוריה חטיבת שריון אחת בלבד (חטיבה 188). לאור הצטברות הידיעות על אפשרות של מלחמה קרבה, הועלתה חטיבה 7 - בהוראת שר הביטחון משה דיין - מסיני, לתגבור הכוחות ברמת הגולן, למרות שכל הצמרת הביטחונית, לרבות דיין - לא ייחסה סבירות רצינית לאפשרות של מלחמה. למעשה, הכפילה פעולה זו את כמות הטנקים של צה"ל בחזית הסורית ערב המלחמה. בדיעבד, תרמה לחימתה של החטיבה בפיקוד בן גל, תרומה מכרעת למאמץ בלימת המתקפה הסורית ברמת הגולן.
לחימת החטיבה בגבורה, למרות האבידות הכבדות שספגה, הדפה את הפלישה הסורית בגזרה הצפונית של רמת הגולן, בסדרת קרבות בלימה (ביניהם הקרב שזכה לכינוי קרב עמק הבכא), עד להגעת כוחות המילואים לחזית. בהמשך המלחמה, לאחר הטיית מאזן הכוחות בחזית, וסילוק הסורים מכל השטחים שכבשו ברמת הגולן, השתתפה החטיבה גם בפלישה לשטח סוריה וכיבוש המובלעת.
פיקודו של בן גל על החטיבה לאורך כל המלחמה הקשה, זכה להערכה רבה בצה"ל ובציבור, ורבים מהלוחמים בפיקודו זכו בעיטורים, ובראשם אביגדור קהלני מג"ד 77, שקיבל את עיטור הגבורה.
אלוף פיקוד הצפון [עריכה]
לאחר המלחמה ב-1974 קיבל בן-גל את הפיקוד על עוצבת געש בפיקוד הצפון והועלה לדרגת תת-אלוף.
ב-1976 מונה לעוזר ראש אג"ם במטכ"ל בדרגת אלוף, והיה בין האחראים לתכנון וביצוע מבצע יונתן, הוא מבצע אנטבה.
באוגוסט 1977 מונה לאלוף פיקוד הצפון, תפקיד אותו מילא עד 1981. תקופת כהונתו כאלוף הפיקוד התאפיינה במתח גובר בגבול לבנון, מצד המחבלים של אש"ף בראשות יאסר ערפאת, שביצעו פיגועי טרור, רצח אזרחים, וירי קטיושות לעבר ישובי הצפון.
בראשית 1978, לאחר פיגוע כביש החוף[1] נאלץ צה"ל להגיב, ויצא למבצע הגדול הראשון שלו בלבנון - מבצע ליטני. לאחר נסיגת צה"ל, שבו המחבלים והחריפו את הפיגועים, ואת הירי על אזרחים. האלוף בן גל נודע בדרישתו להגיב בתקיפות, ואכן צה"ל הגיב בירי אל המחבלים, ובשורה ארוכה של מבצעים בשטח לבנון. משגברו התקפות המחבלים, והמתח גאה, הזהיר ראש הממשלה מנחם בגין את נשיא סוריה (שבחסותו פעלו המחבלים מגבול לבנון) בעצרת לקראת בחירות 1981 "אסד, תיזהר! יאנוש ורפול מוכנים!".
ב-1981 סיים את תפקידו כאלוף פיקוד הצפון, ובהמשך התמנה בן-גל למפקד גיס 446 בפיקוד הצפון, תפקיד במסגרתו פיקד על כוחות צה"ל בגזרה המזרחית במהלך מלחמת לבנון. בתפקידו זה היה אחראי (יחד עם סגנו, האלוף אהוד ברק) על כל מהלכי הקרבות מול הסורים, וכיבוש כל השטח בגזרה המזרחית עד כביש ביירות-דמשק. במהלך התקדמות הכוחות, נקלע כח מהגיס למארב ליד סולטאן יעקוב, וספג נפגעים רבים, לרבות מספר חיילים שנפלו בשבי, ו-3 נעדרים (באומל, כץ, ופלדמן) שגורלם לא נודע עד היום. ב-1983, לאחר שהתמודד על תפקיד הרמטכ"ל, אך לא מונה - פרש בן-גל מצה"ל בדרגת אלוף.
לאחר פרישתו מצה"ל [עריכה]
עם שחרורו היה לאיש-עסקים: הוא כיהן כיו"ר דירקטוריון במספר חברות השקעות, סחר, ייעוץ והנדסה. בין השנים 1988 עד 1996 כיהן בתפקיד מנכ"ל תה"ל (תכנון המים לישראל), ובשנים 1996-1999 כיהן כיו"ר מועצת המנהלים של התעשייה האווירית.
משנת 2009 מכהן כיו"ר מועצת המנהלים של קבוצת אנ.אס.או. טכנולוגיות בע"מ.
לבן-גל שבעה ילדים: גלית ואבנר מנישואיו הראשונים, דוד, יונתן ושאול מנישואיו השניים ועילי וטוהר מנישואיו האחרונים.
התבטאויות בתקשורת [עריכה]
ב-1979, כשהיה אלוף פיקוד הצפון, נזף שר הביטחון, עזר ויצמן, בבן-גל בעקבות התבטאות חריגה בעניין ערביי ישראל[2].
לאחר שחרורו מצה"ל התבטא בעיקר בנושא מלחמת לבנון. המלחמה טען בן גל ששיתוף הפעולה עם הנוצרים בלבנון היה מוצדק כי לא היה שותף אחר בלבנון. כן אמר שללא לחימה נגד הסורים לא היה ניתן להביא לפתרון בלבנון. עם זאת הוא אמר ששינוי מטרות המלחמה המוצהרות במהלך המלחמה לא התקבל טוב בציבור והשפיע לרעה על הלחימה והיכולת להשיג את המטרות[3]. בן-גל הודה שצה"ל לא עמד במשימות שהוטלו עליו במלחמה בזמן שהוקצה לו וייחס זאת להערכה לא נכונה של היכולת של לוחמי אש"ף בלחימה בשטח בנוי. בן-גל גם טען שלא ניתן לצה"ל מספיק זמן כדי להלחם נגד הסורים והיה צריך לתת לגיס לצאת למלחמה נגד הסורים מיד ביום הראשון של הלחימה[4]. בן-גל גם טען שהטעויות במלחמה נבעו מניהול כושל[5] ומכך ש"יצאנו למלחמה עם טשטוש די גדול של היעדים הטקטיים והמטרות המערכתיות". על הבקורת של עמנואל ולד הוא אמר שולד אינו מתאים להטיל ביקורת בצבא ושדרך פרסום הדו"ח מעיד על נקמנות[6].
קישורים חיצוניים [עריכה]
- אילן אוסטפלד, הסכנה שלנו היא השאננות, ישראל היום, 17 בספטמבר 2010.
- אמיר בוחבוט, יאנוש בן-גל מתנצל ותוקף, באתר nrg מעריב, 27 בנובמבר 2007.
- אביעד פוהורילס, פגז מדמיע: מזכרת ממלחמת יום כיפור, באתר nrg מעריב, 25 במרץ 2013.
הערות שוליים [עריכה]
- ^ דן ארקין, יהושע כהנא ויוסף ולטר, זעקות אימה והתפוצצויות עזות נשמעו בתום מסע המוות של האוטובוס האדום, מעריב, 12 במרץ 1978
- ^ יהושע ביצור ומנחם רהט, יאנוש: חצי מליון ערבים בגליל מחכים להזדמנות לדפוק אותנו, מעריב, 10 באוגוסט 1979
יעקב ארז, ליאנוש נגרם עוול, מעריב, 15 באוגוסט 1979 - ^ דורית לנדס, אי כיבוש ביירות נבע מחוסר בטחון, מעריב, 1 בינואר 1984
- ^ יאנוש בן גל: ההערכות לא התממשו, מעריב, 7 ביוני 1985
- ^ יוסף ולטר, רפול נגד יאנוש, מעריב, 4 ביוני 1987; המשך
- ^ ינוש: צורת פרסום דו"ח ולד מעידה על נקמנותו, מעריב, 20 במאי 1986
| מפקדי פיקוד הצפון (פצ"ן) | ||
|---|---|---|
|