אביגדור המאירי

אביגדור המאירי, 1936

אביגדור המאירי (16 בספטמבר 1890 – 3 באפריל 1970) היה סופר ומשורר עברי. ספריו מתארים את מלחמת העולם הראשונה מנקודת מבטו של קצין יהודי. שיריו עוסקים, בין היתר, בביקורת על החברה הארץ-ישראלית. מייסד התיאטרון הסאטירי העברי בארץ ישראל.

קורות חייו

נולד בכפר או-דוידהאזה שליד העיר מונקאץ' (הונגריה– היום באוקראינה) כאביגדור פוירשטיין (אחיו הוא הסופר והמבקר אמיל פוירשטיין). גדל בבית סבו שם למד עברית. למד בישיבה ובבית מדרש לרבנים בבודפשט שבהונגריה. עוד בהיותו בהונגריה, התפרסם שירו הראשון "בן עתיד" שנדפס ב"המצפה" שבעריכת שמעון מנחם לזר. בשנים 1910-1912 שהה בברלין ופרסם את ספר שיריו הראשון. בשנת 1914 גויס לצבא האוסטרו-הונגרי והשתתף במלחמת העולם הראשונה כקצין בחזית האוסטרית-רוסית. ב-1916 נלקח בשבי הרוסי ועבר את שנות השבי בסיביר. שוחרר בעקבות מהפכת פברואר 1917. הגיע לקייב ולאחר מכן לאודסה, שם הצטרף לחבורת הסופרים שסבבה את ביאליק. בשנת 1921 (תרפ"א) עלה לארץ ישראל בקבוצה של סופרים עבריים כחלק מהעלייה השלישית.

בשנת 1927 כתב חלק גדול מהחומר בתיאטרון הסאטירי העברי הראשון, "הקומקום" (אותו יסד באותה שנה יחד עם השחקן אליעזר דונת והמעצב פסח עיר-שי). לאחר סגירתו של התיאטרון ב-1928 יסד את ממשיך דרכו, תיאטרון "המטאטא". ב-1929 יצא ספרו "השגעון הגדול" המתאר את קורותיו כקצין במלחמת החפירות במלחמת העולם הראשונה.

בשנת 1936 זכה בפרס מטעם מוסד ביאליק על ספר שיריו - "ספר השירים". המאירי המשיך לפרסם עד סוף ימיו חומרים ספרותיים מכל הסוגים: סיפורת, שירה, מחזאות, תרגום ועריכת כתבי עת. בשנים 1948-1958 שימש כמסגנן הראשי של פרסומי הכנסת. ב-1968 זכה בפרס ישראל לספרות יפה.

במשך כל חייו עמד המאירי מול הממסדים הפוליטיים והספרותיים בארץ ונלחם בהם בכל הזדמנות. בשנות העשרים ותחילת שנות השלושים החזיק המאירי בהשקפות פוליטיות שדמו לאלו של הזרם הרוויזיוניסטי בציונות. מאוחר יותר חל מפנה בדיעותיו והוא עבר לשמאל הקיצוני ואפילו לשמאל האנטי ציוני.

יצירתו

יצירתו של המאירי היא מגוונת ביותר וכוללת: רומאנים, סיפורים קצרים, מחזות, מערכונים, מסות, פובליציסטיקה, זכרונות ורשמי מסע, מדרשי לשון, מדע פופולרי, פזמונים, ספרי ילדים, תרגום, עריכת כתבי עת ואפילו כתיבת תסריט. מול השפע העצום של החומר הכתוב, קיימים פערים גדולים באיכות עבודתו של המאירי. במיוחד בולט הדבר בתחום הסיפורת שבו הגיע לשיאו בתיאורי חוויותיו במלחמת העולם הראשונה ובשבי, אך הרומאנים שפרסם בשנים הבאות נפלו באיכותם ולא זכו לפרסום רב.

המאירי נחשב כשייך בשירתו לזרם האקספרסיוניסטי. שירתו של המאירי מתאפיינת בלהט נפשי סוער, שיריו מלאי פאתוס ועמוסים בניגודים עזים ובקיצוניות. שיריו מלאים בביקורת ומחאה על החיים והחברה בארץ ישראל אשר נכשלת בניסיונה לעצב חיים חדשים המושתתים על יופי, התלהבות ועקרונות נעלים. השירים כתובים לא פעם בסגנון תוכחה המקשר את עצמו לנביאים התנכיים.

ספריו של המאירי על קורותיו בחזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה הם התיאור הספרותי העברי הראשון של לוחם יהודי. אמנם גם אורי צבי גרינברג, שאול טשרניחובסקי ועוד סופרים ומשוררים עבריים לחמו בחפירות ב"מלחמה הגדולה", אך יצירתם אינה מושפעת מהאירועים הללו כפי שהיא באה לידי ביטוי ביצירתו של המאירי. ספריו אלו דומים בסגנונם ליצירות האחרות שהתפרסמו לאחר מלחמת העולם הראשונה, ואשר מתאפיינות בנימה האנטי מלחמתית, ואפילו הפציפיסטית אשר שולטת בהן. אפשר למצוא נקודות דמיון רבות, למשל, בין "השגעון הגדול" של המאירי ובין במערב אין כל חדש של אריך מריה רמרק. אם כי, סגנונו של רמרק הוא מאופק ואירוני לעומת הפאתוס וההתלהבות של המאירי, כפי שהדבר ניכר גם בשמות הספרים. נקודה נוספת המבדילה את ספריו של המאירי מהספרות האנטי מלחמתית הזרה בין שתי מלחמות העולם, היא ההתייחסות ללוחם היהודי. סיפורי המלחמה שלו מדגישים את גבורת היהודים הנלחמים מלחמה לא להם, לעתים מול אחיהם הנמצאים בחפירות בצד האויב וזאת תוך כדי נאמנות למסורתם, גם עד כדי קידוש השם. המסגרת הסיפורית בספרים אלו אינה חזקה אך הסופר שואף למסור את רשמי הרגע בצורה העזה ביותר.

המאירי כתב את התסריט לסרט האנימציה הראשון בארץ "הרפתקאותיו של גדי בן סוסי" (1931), שהופק על ידי ברוך אגדתי וכן את התסריט לסרט המדבר העברי הראשון "זאת היא הארץ" (1935), גם הוא של אגדתי.

כמו כן, חיבר פזמונים שהושרו ביישוב ובהם הפזמונים "שני מכתבים" (..לבני הטוב בירושלים/ אביך מת, אמך חולה,/בא הביתה, בן חביב...) ו"חלוץ, בנה!" (הי, הי, הי נעלים/בלי סוליות נעלים.../הי, הי, הי מכנסים/בלי כיסים מכנסים...) שהולחנו על ידי יואל אנגל. בין הספרים שכתב מצוי גם ספר לילדים ונוער בשם "חכמת הבהמות", שיצא לאור בשנת 1933, אותו אייר אריה נבון. אחת הבהמות, בספר איגיון עברי ראשון זה לילדים, הוא האדם.

שביל על שם המאירי בגן הבוטני בהר הצופים

חיבר את מילות השיר "ירושלים" (עיבוד לעברית של השיר חצות של ברוך שפיר), הנודע בשם "מעל פסגת הר הצופים", וזה חלק מהשיר:

מעל פסגת הר הצופים

אשתחוה לך אפיים

מעל פסגת הר הצופים

שלום לך ירושלים!

מאה דורות חלמתי עלייך,

לזכות, לראות באור פנייך!

הבית השלישי בשיר מקונן על ריבוי העדות והסכסוכים בעם ישראל. בגרסה המולחנת הושמטו הבית השני והשלישי. בגרסה זו, שיר זה שימש (ועדיין משמש, בצד שירה של נעמי שמר, ירושלים של זהב) המנון לירושלים.

כתביו

ספריו

• משירי אביגדור פוירשטיין (1912)
• תוכנית הנשף (1923)
• תחת שמים אדומים (1925)
• חלב אם (1925)
• קשת יעקב (1926)
• עץ השדה (1927)
• בשם רבי ישו מנצרת (1928)
• כתבי אביגדור המאירי (1929)
• השגעון הגדול (1929)
• בין שני האדם (1930)
• בגיהנום של מטה (1932)
• מצדה (1933)
• חכמת הבהמות (1933)
• ספר השירים (1933)
• תנובה (1934)
• על הדם (1936)
• לקראת מדינה עברית או גלות יהודה? (1938)
• המוכשרים (1938)
• מסע באירופה הפראית (1938)
• העברי הקדמון (1942)
• בין לילה ללילה (1944)
• המוקד הרן (1944)
• חלומות מבית רבן (1945)
• העולם ללא שומר (1946)
• המשיח הלבן (1947)
• פינוקיו בארץ-ישראל (1950)
• המהפכה ביער-עד (1951)
• מבחר סיפורים (1954)
• סודו של סוקרטס (1955)
• ילדים וחגים בישראל (איירה מרים ברטוב)(1957)
• בואו לאכול: סיפור קטן לילדי הגן (1957)
• אשרי הגפרור: חזון הגבורה והתהילה של חנה סנש (1958)
• בלבנת הספיר (1962)
• יוסלי טגלשי (1967)
• סיפורי מלחמה (1971)
• ילקוט שירים (1976)
• הגוף הגאוני (1980)
• Avigdor Hameiri כתביו בשפה ההונגרית, בהונגרית, הוצאת "עבר ועתיד" (Mult es Jovo), בודפשט (2006)

עריכה והוצאה לאור של כתבי העת הספרותיים "לב חדש" ו"המחר"

תרגום לעברית של עשרות ספרים ומחזות. בין הידועים שבהם: החייל האמיץ שוויק, מסעי הברון מינכהויזן, צ'יבי (ספר ילדים מפרי עטו של בלה סנש אביה של חנה סנש). כמו כן, ב-1952 תרגם לעברית את ספרו הראשון של אפרים קישון בישראל, "העולה היורד לחיינו"

מילים לשירים ופזמונים

• ירושלים (מעל פסגת הר הצופים)
• חלוץ בנה (היי נעליים)
• עולם הפוך
• תן כתף

לקריאה נוספת

• אבנר הולצמן, אביגדור המאירי וספרות המלחמה, מערכות, תל אביב, 1986
• "השגעון הגדול" לאביגדור המאירי, מאת אהוד בן עזר, נדפס באהבת סופרים, תשמ"ד 1984.
• הזהב וסיגיו : בין ביאליק לאביגדור המאירי, מאת אבנר הולצמן, נדפס בהלל לביאליק, תשמ"ט 1989.
• אביגדור המאירי : מספר-המלחמה העברי, מאת אהוד בן עזר, נדפס בעל המשמר, ניסן תש"ל, 1970.
• אביגדור המאירי, משורר היהדות הלוחמת, מאת י' רביקוב, נדפס בהרעיון, 18, 1970.
• המוקד הרן - אביגדור המאירי בשירתו, מאת אריה ליפשיץ, נדפס בהאומה, 58, 1979.
• לבטי זהות ולבטי קיומיות יהודית ביצירת המאירי, מאת חנה יעוז-קסט, נדפס בזהות, ג', 1983.
• "המחר" של אביגדור המאירי : עתון של איש אחד, מאת יוחנן ארנון, נדפס בקשר, 6, 1989.
• בדרך לשירה במבטא הספרדי : אביגדור המאירי והפולמוס על המשקל הסילאבו טוני, מאת פנחס גנוסר, נדפס בעיונים בתקומת ישראל, 11, 2001.

קישורים חיצוניים

• דוד תדהר (עורך), "אביגדור המאירי", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1260
• כתבי אביגדור המאירי בפרויקט בן-יהודה
• חנה יעוז-קסט, לבטי זהות ולבטי קיומיות יהודית ביצירת המאירי, באתר "דעת"
• אסף מונד, הסופר שהיה האיש שלנו בשוחות החוץ, nrg ‏, 14/4/2009
• מרים נייגר-פליישמן, סיפור אבוד שהתגלה בעזבון: קינה לקלמן, או זיכרונות ממונקאץ' שאבדה, באתר הארץ, 08/07/09
• שמעון גן, שיחה עם אביגדור המאירי, דבר, 12 ביולי 1957, המשך
• המחזה שלא הוצג, דבר, 23 במאי 1958
• אביגדור המאירי באתר המכון לתרגום ספרות עברית
• אביגדור המאירי ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• הספרים של אביגדור המאירי באתר סימניה
• מעל פסגת הר הצופים מתוך האתר היו ימים. השיר המלא באתר זמרשת.
• ספר השירים הראשון של אביגדור המאירי באתר Archive
• צ"ח, אביגדור המאירי: ספר השירים, דבר, 23 בספטמבר 1934
• טוביה כרמל, אביגדור המאירי ז"ל, הסטיריקון של ארץ ישראל, מעריב, 6 באפריל 1970
• אביגדור המאירי באתר "בדרך"