אבינעם ילין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אבינעם ילין

אבינעם ילין (1900, תר"ס – 24 באוקטובר 1937, תרצ"ח), ילדם השישי של איטה ודוד ילין, היה מחנך ומזרחן, איש ירושלים, מומחה לערבית וחוקר בספרות ישראל.

יליד ירושלים, למד בגן הילדים העברי הראשון בירושלים (של חסיה סוקניק) ובבית הספר למל. בין השנים 1917–1918 שהה יחד עם משפחתו בגלות בדמשק. בתקופה זו למד ערבית. בן 20 נשלח לאנגליה, ללימודים באוניברסיטת קיימברידג', ושם למד שפות שמיות וחינוך והוסמך בשנת 1923 לאחר שכתב עבודה על השירה בערבית שנכתבה על ידי יהודים. בתקופה זו גם החל לתרגם לעברית את "ספר אחיקר החכם", שיצא לאור רק חודש אחרי מותו. ב-1925 חזר לארץ ישראל, ומונה על ידי המנדט הבריטי למפקח הכללי על החינוך העברי בארץ ישראל. בתוך כך עסק גם בהוראה באופן פעיל, בעיקר בהוראת עברית וערבית, והיה חבר בוועד הלשון העברית. בנוסף חקר כתבים מגניזת קהיר וכתבי יד של ספרים יהודים עתיקים.

אשתו עלזה הייתה בתו של אלעזר הלוי גרינהוט ממשפחת ריבלין, בוגרת אחד המחזורים הראשונים של בית הספר לאחיות של "הדסה".

בתקופת המרד הערבי הגדול נרצח על ידי ערבים, סמוך למשרדו בהר ציון. נפצע ב-21 באוקטובר 1937 ונפטר ב-22 בחודש.

[עריכה] כתביו

תרגום מסורית, לפי מספר כתבי יד, של ספר אחיקר החכם
אוסף כתבי הגניזה אשר בבית עקד הספרים הלאומי בירושלים, קריית ספר, תרפ"ה.
ספרי יסוד בלימוד לשון עברית בראשם הספר הבסיסי הפופולרי שער לשוננו שהיה מאוייר בידי נחום גוטמן ושימש דורות של תלמידים וספרי לשון רבים בהם "כיצד אנקד", "כיצד נוטים פעלים", "כיצד נוטים שמות" ועוד
ספרי יסוד בלימוד הלשון הערבית לדוברי עברית כגון "‫להוראת השפה הערבית בבית הספר התיכוני העברי" ו"ליקוטי קריאה בלשון הערבית לתלמידי בתי הספר וללומדים מעצמם"