אבישי בן צרויה

**אבישי בן צרויה**
אם	צרויה
עיסוק	מנהיג צבאי

אֲבִישַׁי הוא דמות מקראית ממשפחת בני צרויה; בנה של צרויה, אחותו של דוד המלך; ואחיהם של יואב בן צרויה ועשהאל בן צרויה.

בסיפור המקראי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבישי היה אחד מחשובי גיבוריו של דוד, והצטרף אליו ככל הנראה^{[דרושה הבהרה]} כבר בשלב הראשון של התגבשות תומכיו של דוד, עת נמלט דוד מפני שאול למדבר. לאחר התבססותו של דוד בכיסא המלוכה, השתלב אבישי כמפקד צבאי בכיר של צבאות ישראל תחת פיקודו של אחיו יואב, שר הצבא של דוד.

אבישי, כאחיו יואב, מתואר כלוחם קשוח ואמיץ מחד, אך פזיז ונמהר מאידך. שני צדדים אלה של אישיותו באים לידי ביטוי בתיאור שני אירועים בהם נקשר שמו בספר שמואל א': הפעם הראשונה היא כשמתואר כיצד דוד מבקש לרדת בהיחבא אל מחנה שאול, הרודף אחריו, בגבעת החכילה, וללמד את שאול לקח ללא פגיעה פיזית. אבישי הוא הראשון והיחיד שהתנדב לצאת עם דוד למשימה מסוכנת זו, אך בהתקרבם אל שאול הישן מבקש אבישי להרוג את שאול. דוד מונע זאת ממנו וגוער בו על כוונתו לפגוע במשיח ה'.^[1] הפעם השנייה היא בסיפור בריחתם של דוד ותומכיו מירושלים בעת מרד אבשלום, כשבדרך הם חולפים מול שמעי בן גרא כשהוא סוקל ומקלל את המלך – דוד. אל מול הבלגתו של דוד, ביקש אבישי לערוף את ראשו של שמעי במקום, וחזר וביקש זאת לאחר דיכוי המרד וחזרתו של דוד לשלטון.

בספר שמואל ב' מתואר מקרה אחר בו הציל אבישי את חיי דוד,^[2] וזכה להרחבה מדרשית על ידי חז"ל במסכת סנהדרין ^[3] על כך שבמלחמתו של דוד המלך עם ישבי בנוב השתמש בשם קדוש כדי להציל את דוד מכיוון ש"אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים".

אופי ואישיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הן אבישי הן יואב אחיו מתוארים כנאמנים לדוד עד למרד אדוניה – הצילו את חייו, סייעו לו והגנו עליו בהזדמנויות רבות. עם זאת, אופיים חם המזג הוא העומד ברקע טרוניה חוזרת של דוד: ”מה לי ולכם בני צרויה”.^[4] התגלות נוספת של אופיים חם המזג אירע לאחר שאבנר בן נר, שר צבאם של שאול ולאחר מכן של איש בושת, הרג את אחיהם עשהאל, לאחר שזה רדף אחריו באירוע הקרב על ברכת המים (”ישחקו הנערים לפנינו”). יואב, שביקש לנקום את מות אחיו, וכנראה אף להימנע מקירובו של אבנר לחצר דוד באותה התקופה מתוך רצון לשמור על מעמדו כשר הצבא, הרג את אבנר תוך כדי שהוא מעמיד פני ידיד. דוד קונן על מותו של אבנר וזעם על אחייניו באומרו: ”והאנשים האלה בני צרויה קשים ממני, ישלם ה' לעושה הרעה כרעתו”.