אבי נשר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אבי נשר
אין תמונה חופשית
סוגה ושפה מועדפות: קומדיה, מוזיקלי
תאריך לידה: 13 בדצמבר 1953 (בן 60)
מקום לידה: רמת גן
שנות הפעילות: 1978 - היום
פרסים: אות הוקרה מפסטיבל הקולנוע ירושלים (2007); פרס הוקרה מטעם פסטיבל חיפה (2009).

אבי נשר (נולד ב-13 בדצמבר 1953), במאי, תסריטאי ומפיק קולנוע ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבי נשר נולד בשנת 1953 וגדל בעיר רמת גן. בשנת 1965 עבר להתגורר עם משפחתו בארצות הברית. הוא סיים את לימודיו בבית הספר התיכון בגיל שש עשרה, ואחר כך למד יחסים בינלאומיים באוניברסיטת קולומביה, ובמקביל למד בכמה קורסים לקולנוע. עם גיוסו לצה"ל בשנת 1971 התנדב לסיירת מטכ"ל אך לאחר שנה עזב את מסלול הלוחם ביחידה, יצא לקורס קצינים והיה לקצין מודיעין[1].

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1978[2]ביים והפיק את סרטו הראשון, "הלהקה", המתאר להקה צבאית טיפוסית, תואמת להקת הנח"ל. בסרט כיכבו רבים מהשחקנים והזמרים המצליחים של אותה התקופה, ביניהם גידי גוב, גלי עטרי, ששי קשת וחלי גולדנברג, שרובם היו חברי להקות צבאיות בעצמם. שחקנים אלו הצליחו לשחזר את אווירת הלהקה הצבאית. הפסקול של הסרט כלל ביצועים של שחקני הסרט לשירים האהובים ביותר מתקופת הלהקות הצבאיות בעיבודו של יאיר רוזנבלום. "הלהקה" נחל הצלחה קופתית גדולה, (קרוב ל-600 אלף צופים) והעניק לנשר תנופה משמעותית לקראת סרטו הבא.

ב-1979 יצר נשר את סרטו השני, "דיזנגוף 99". הסרט מספר את סיפורם של שלושה חברים (ענת עצמון, גידי גוב ומאיר סוויסה) המתגוררים ברחוב דיזנגוף, באותה תקופה מרכז חיי הלילה של תל אביב. הסרט מבוסס על חוויותיו של נשר עצמו, כאשר חי עם שני חבריו בלב תל אביב. גם הפסקול של סרט זה זכה להצלחה, וכלל בעיקר שירים בסגנון האופייני לשנות השבעים, בביצועם של צביקה פיק, ריקי גל, גלי עטרי ולהקות שונות. גם סרט זה נחל הצלחה (קרוב ל-400 אלף צופים) והפך לסרט פולחן.

ב-1980 ביים נשר סרט נוסף שזכה להצלחה מסחרית מתונה (120 אלף צופים), "הפחדנים", בכיכובם של עזרא דגן, חלי גולדנברג ומאיר סוויסה.

בסרטיו אלו פעלה לצידו בת זוגו, שרון הראל שהייתה שותפה לתסריט, לליהוק ולהפקה של שלושת הסרטים, אך לאחר הפקת סרטים אלו דרכיהם נפרדו.

לאחר הצלחת שני סרטיו והפיכתם המהירה לסרטי-פולחן ישראליים, עבר נשר להתגורר בהוליווד, קליפורניה, במטרה לפתח את הקריירה הקולנועית שלו. ב-1982 יצר נשר סרט פנטזיה ישראלי-אמריקאי, "She" ("היא"), בכיכובה של (סנדל ברגמן), אשר עוקב אחר סיפורם של שני אחים המנסים להציל את אחותם החטופה, כשדרכם רצופה מכשולים. סרט זה לא זכה להצלחה.

בשנת 1984 כתב, ביים והפיק את הסרט "זעם ותהילה", אשר מספר את סיפור הלח"י ומאבקו בבריטים בשנות הארבעים. בסרט כיכבו ג'וליאנו מר, חנה אזולאי הספרי ורוני פינקוביץ', בארץ הסרט זכה להצלחה בינונית, אך הוא זיכה את נשר בפרס מיוחד בפסטיבל קולנוע אמריקאי. בשנת 2005 הסרט זכה להכרה מחודשת כאשר יצא בגרסה דיגיטאלית משופרת. לאחר 22 שנה הסרט קיבל ביקורות נלהבות מהמבקרים הישראלים וסומן "כאחד הסרטים הישראליים הטובים ביותר של כל הזמנים".

ב-1985 יצר בארץ סרט נוסף בשם "שוברים", המספר את סיפורה של חבורת צעירים המנסה ליצור סרט אופרת-רוק פרודית על סיפור דוד וגולית התנ"כי, בכיכובם של יאיר ניצני, דודו דותן גלי עטרי, יזהר אשדות, אריק סיני, אלונה קמחי, נתן דטנר, מאיר בנאי, סי היימן, אריק סיני ועוד.

בתחילת שנות התשעים חזר ליצור קולנוע בארצות הברית, ויצר בעיקר סרטי מתח, סרטי מדע בדיוני וסרטי אימה.

בשנת 1991 ביים את סרט המדע בדיוני "פצצת זמן" ובשנת 1993 ביים את הסרט ההוליוודי "דופלגנגר" בכיכובה של דרו ברימור. סרטים אלו זכו בפרסים מפסטיבל אבוריאז – פסטיבל סרטי המדע הבדיוני הגדול בצרפת. ובתעודות הוקרה ומצוינות מטעם האקדמיה האמריקאית לסרטי מדע בדיוני ופנטזיה.

בשנת 1998 כתב וביים את הסרט "חוקר המס" המספר את סיפורו של חוקר המס אל בנג'מין (ג'ו פנטוליאנו), דון קישוט פוסט-מודרני מתוסכל. היוצא למסע מטפורי מסעיר ורב תהפוכות אל תוך מאפלת רובע המהגרים היהודי-רוסי שבניו-יורק. הסרט זכה לביקורות נלהבות: ג'פרי לוינס, מבקרו רב ההשפעה של משדר החדשות של רשת NBC קרא לסרט "פנינה קולנועית שאין להחמיצה". הניו-יורק טיימס החמיא לסרט "מותח, שנון, נוגע ללב וקסום", ואילו שבועון הקולנוע Cinema Scene קרא לסרט "יצירת מופת של אבי נשר". בישראל כתב שמוליק דובדבני (ynet) שזהו "אבי נשר שעוד לא הכרנו... סרט מרגש קסום ומוטרף". בשנת 2001 היה שותף להפקת סרט פעולה סוכנים על הכוונת.

לאחר קריירה בארצות הברית, חזר נשר לישראל בשנת 2002. בשנת 2003 שיחק לראשונה, בסרטו של שחר סגל "צעד קטן", לצד חלי גולדנברג.

בשנת 2004 ביים והפיק את סרטו "סוף העולם שמאלה" כשאת התסריט כתב יחד עם שרה עזר ורובי פורת שובל. סרט זה מספר את סיפורה של עיירה בנגב בשנות השישים ועל מאבק התושבים המרוקאיים והעולים ההודים בעיירה, וכיכבו בו נטע גרטי, לירז צ'רכי ורובי פורת-שובל. "סוף העולם שמאלה" נחל הצלחה גדולה בקופות הקולנוע ונהפך במהרה לאחד מהסרטים הישראליים המצליחים ביותר.

הסרט זכה במספר פרסים בינלאומיים ובהם בפרס הבמאי בפסטיבל טאורמינה, ובפרס חבר השופטים בפסטיבל בטוקיו, יפן.

בשנת 2005 יצר את הסרט הדוקומנטרי "אוריינטל" העוקב אחר הסכמי קמפ דייוויד, הן בצד הפוליטי והן במובן האישי.

בשנת 2007 יצא סרטו "הסודות", המספר על קשר מיוחד ואמיץ הנוצר בין שתי תלמידות מדרשה דתיות ואשה צרפתייה נוצריה הנושאת חטא סודי ומעוניינת בתיקון. בסרט מופיעים: אניה בוקשטיין, מיכל שטמלר, דאנה איבגי, אדיר מילר, תיקי דיין, ספי ריבלין, ורבקה מיכאלי וכן השחקנית הצרפתייה פאני ארדן. בסרט זה שב נשר לשתף פעולה עם שרון הראל.

בשנת 2007 קיבל נשר אות הוקרה מפסטיבל הקולנוע ירושלים. באוקטובר 2009 הוענק לו פרס הוקרה מטעם פסטיבל חיפה. ‏‏‏[3]

בשנת 2010 יצא סרטו "פעם הייתי", שעלילתו נכתבה בהשראת ספרו של אמיר גוטפרוינד "בשבילה גיבורים עפים". הסרט מספר את סיפורו של נער חיפאי (תובל שפיר), אשר בקיץ 1968 מוצא עבודה אצל ניצול שואה המתפרנס משדכנות והברחת טובין. הסרט נחשב להצלחה וצפו בו למעלה מ-270 אלף צופים בישראל‏[4]. בין היתר, הוצג בפסטיבל טורונטו וזכה בפרס "מגן הכסף" בפסטיבל הסרטים שיקגו. בשנת 2010 הוענק לנשר פרס לנדאו לאמנויות הבמה על בימוי "פעם הייתי".

בשנת 2013 יצא לאור ומוקרן בבתי הקולנוע, סרטו ה-18 במספר של נשר - "פלאות". הסרט זכה להערכת המבקרים ולהצלחה בקופות.

פילמוגרפיה (כבמאי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

כותרת שנה מדינה
הלהקה 1978
דיזנגוף 99 1979
הפחדנים 1980
She 1982
זעם ותהילה 1984
שוברים 1985
פצצת זמן 1991
דופלגאנגר 1993
Savage 1995
Merenary 1997
חוקר המס 1998
Raw Nerve 1999
פולחן 2001
סוף העולם שמאלה 2004
אוריינטל 2005
הסודות 2007
פעם הייתי 2010
פלאות 2013

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏אלון הדר, פעם לאהוב: ראיון עם אבי נשר, nrg, ‏17.7.2010.‏
  2. ^ אמיר חצרוני ושמוליק דובדבני, על ההדוניזם התל אביבי בקולנוע של אבי נשר בפרק "5. עשרים ומשהו" הסרט הופק כנראה ב-1978 ויצא לאקרנים ב-1979
  3. ^ ‏מרב יודילוביץ', פסטיבל חיפה יעניק פרס הוקרה לאבי נשר, ynet ‏, 06.09.09 ‏
  4. ^ נירית אנדרמןעשור לחוק הקולנוע: מה הרווחנו ממנו?, באתר הארץ, 11 בינואר 2011