אבן החכמים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אבן החכמים, המכונה גם אבן הפילוסופים או המכשפים (Philosopher's Stone), היא חומר שעל פי אמונת אלכימאים מסוגל להפוך מתכות שאינן יקרות לזהב. לעתים נקשרה האבן גם ליכולת להישאר צעירים ולחיי הנצח. למשך תקופה ארוכה הייתה האבן הגביע הקדוש של האלכימיה המערבית. האלכימאים סברו כי אכן קיים חומר כזה בטבע והוא כונה "אבן הפילוסופים" משום הקשר שהיה בינו לבין התאוריות על החומר שהעלו הפילוסופים ובפרט אריסטו והפילוסופים הערבים שקיבלו את תורת היסודות שלו (כדוגמת אל ראזי).
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
האמונה כי מתכות "נחותות" יכולות להשתפר ולהפוך זהב עמדה ביסודה של האלכימיה מראשיתה בתקופה ההלניסטית. עם זאת, בעת העתיקה המעבר ממתכת פשוטה לזהב נתפס כ"צמיחה" והשתנות של החומר עצמו (מימוש פוטנציאל הקיים ממילא בחומר) ומשום כך -ללא צורך בחומר מבחוץ. האלכימאי ההלניסטי ניסה לאפשר לחומר הנחות להשיל מעליו את תכונותיו על ידי שריפה ו"השחרה" ולהצמיח בו אחר כך תכונות "זהביות". שורשי רעיון אבן החכמים באלכימיה הסינית והערבית: האלכימאים הסינים ניסו לפתח תרופות מבוססות זהב שיעניקו חיי נצח ונעורי נצח. הערבים ששילבו את ה"אלכימיה הרפואית" הסינית בתורת היסודות האריסטוטלית שירשו מהעולם ההלניסטי פתחו את רעיון ה"אלכסיר" ממנו תצמח לימים "אבן החכמים". האלכימאים הערבים ראו בכל המתכות שילובים שונים של כספית וגפרית כך שניתן לעבור ממתכת אחת לשניה על ידי שנוי היחס בין הכספית לגפרית. ה"אלקסיר" אמור היה לאפשר "ארגון מחדש" של הכספית והגפרית כלומר לסייע לתהליך האלכימי שנתפס לא כמעשה מיסטי אלא כטכנולוגיה המבוססת על הכרת היסודות המרכיבים את החומר. במאות ה12-13 תורגמו כתבי אלכימאים ערביים ללטינית ועימם יובא לאירופה מושג ה"אלקסיר". רעיון אבן החכמים - יסוד טבעי או חומר המיוצר מכספית, גפרית ומלח שתואר בדרך כלל כאבקה אדומה ולפעמים כנוזל אדום או לבן שעצם מגעו בחומר דיו להפכו לזהב גובש במאות ה14-15 באירופה בשיאה של ה"אלכימיה המיסטית". בתקופה זו הושגה התקדמות מועטה מאוד בשיטות העבודה והכרת החומרים והתהליכים המתוארים בספרי האלכימיה הערבית וההלניסטית פורשו באופן אלגורי ומיסטי. חיפוש אבן החכמים הפך לעיקר עיסוקם של האלכימאים בתקופה זו, האגדה הידועה ביותר על הצלחה בייצור זהב היא סיפורו של ניקולס פלאמל שעליו סופר שהצליח לפענח את סודה של האבן ולהפוך 3פעמים כספית לזהב טהור.
|
"בחדר המוקצה לעיסוקנו |
| סיפורו של משרת הכומר (תיאור של אלכימאי מתחזה מפי משרתו) מתוך סיפורי קנטרברי של ג'פרי צ'וסר (תרגום שמעון זנדבק) |
פרצלסוס מתאר את האבן ב"קתכיזם האלכימי" שלו[2] כחומר המגלם את המהות הפנימית של החומר, ומאפשר לחומר לצמוח ולהפוך למושלם יותר. בתוך החומר ה"נחות" אותו מבקש האלכימאי לשפר טמון "זרע" המורכב מ"לחות" כלומר כספית וחום כלומר גפרית כאשר שאר החומר הוא מעטפת המגינה על הגרעין הפנימי. אבן החכמים מאפשרת לזרע שבתוך החומר לממש את פוטנציאל הזהב שבו.
| שאלה: מהי מטרת המחקר של הפילוסופים? תשובה:בקיאות באמנות ההשלמה של מה שהטבע השאיר בלתי מושלם בממלכת המינרלים והשגת אבן החכמים שאלה:מהי האבן הזו תשובה: האבן היא ה"לחות" (כספית) היסודית של היסודות כשהיא מטוהרת באופן מוחלט ומובאת ליציבות מה שגורם לה לבצע דברים גדולים... שאלה: כיצד מושגת ההשגה הסודית של עבודה נאצלת זו? תשובה: היא מושגת מידיעה כיצד להוציא ממצב של פוטנציאל לפעולה את החום הפנימי (גפרית), או את אש הטבע הטמונה במרכז הלחות הפנימית. |
||
| -- Alchemical Catechism | ||
[עריכה] בספרות
אבן החכמים מופיעה ביצירותיהם של מספר סופרים:
- ניקולס פלאמל והאבן מופיעים בספרה הראשון של ג'יי. קיי. רולינג, "הארי פוטר ואבן החכמים".
- בפאוסט של גתה מתואר ניסיון להכין את האבן כתרופה למגפה.
- בסיפורי קנטרברי של ג'פרי צ'וסר מובא סיפורו של משרת הכומר המתאר נסיונות כושלים להכין את אבן החכמים.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] הערות שוליים
- ^ מינרל - ברזל סולפיד
- ^ texts.com/alc/tschoudy.htm פרצלסוס מדגיש כי הזהב והכסף אליהם מתכוון ה"פילוסוף" אינם המתכות החומריות ה"מתות" אלא "מלאות חיים"
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: אבן החכמים |
