אבן החכמים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אבן החכמים, המכונה גם אבן הפילוסופים או אבן המכשפים (באנגלית: Philosopher's Stone), היא חומר שעל פי אמונת האלכימאים מסוגל להפוך מתכות זולות לזהב. לעתים נקשרה האבן גם ליכולת להישאר צעירים ולחיי אלמוות. במשך תקופה ארוכה הייתה האבן "הגביע הקדוש" של האלכימיה המערבית. האלכימאים סברו כי אכן קיים חומר כזה בטבע, והוא כונה "אבן הפילוסופים" משום הקשר שהיה בינו ובין התאוריות על החומר שהעלו הפילוסופים, ובפרט אריסטו והפילוסופים הערבים שקיבלו את תורת היסודות שלו (כדוגמת אל ראזי).
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
האמונה כי מתכות "נחותות" יכולות להשתפר ולהפוך זהב עמדה ביסודה של האלכימיה מראשיתה בתקופה ההלניסטית. עם זאת, בעת העתיקה נתפס המעבר ממתכת פשוטה לזהב כ"צמיחה" וכהשתנות של החומר עצמו (מימוש פוטנציאל הקיים ממילא בחומר), ומשום כך – ללא צורך בחומר מבחוץ. האלכימאי ההלניסטי ניסה לאפשר לחומר הנחות להשיל מעליו את תכונותיו על ידי שריפה ו"השחרה", ולהצמיח בו אחר כך תכונות "זהביות".
שורשי רעיון אבן החכמים באלכימיה הסינית והערבית: האלכימאים הסינים ניסו לפתח תרופות מבוססות-זהב, שיעניקו חיי נצח ונעורי נצח. הערבים, אשר שילבו את ה"אלכימיה הרפואית" הסינית בתורת היסודות האריסטוטלית שירשו מהעולם ההלניסטי, פיתחו את רעיון ה"אלכסיר" – שממנו צמחה לימים "אבן החכמים". האלכימאים הערבים ראו בכל המתכות שילובים שונים של כספית וגפרית, כך שניתן לעבור ממתכת אחת לשנייה על ידי שנוי היחס בין הכספית והגפרית. ה"אלקסיר" אמור היה לאפשר "ארגון מחדש" של הכספית והגפרית, כלומר לסייע לתהליך האלכימי שנתפס לא כמעשה מיסטי אלא כטכנולוגיה המבוססת על הכרת היסודות המרכיבים את החומר. במאות ה-12 וה-13 תורגמו כתבי אלכימאים ערביים ללטינית, ועימם יובא לאירופה מושג ה"אלקסיר". רעיון אבן החכמים – יסוד טבעי או חומר המיוצר מכספית, מגפרית וממלח, אשר תואר בדרך כלל כאבקה אדומה ולפעמים כנוזל אדום או לבן שעצם מגעו בחומר דיו להפכו לזהב – גובש במאות ה-14 וה-15 באירופה בשיאה של ה"אלכימיה המיסטית". בתקופה זו הושגה התקדמות מועטה מאוד בשיטות העבודה ובהכרת החומרים, והתהליכים המתוארים בספרי האלכימיה הערבית וההלניסטית פורשו באופן אלגורי ומיסטי; חיפוש אבן החכמים הפך לעיקר עיסוקם של האלכימאים בתקופה זו. האגדה הידועה ביותר על הצלחה בייצור זהב היא סיפורו של ניקולס פלאמל, שעליו סופר כי הצליח לפענח את סודה של האבן ולהפוך שלוש פעמים כספית לזהב טהור.
|
"בחדר המוקצה לעיסוקנו |
| סיפורו של משרת הכומר (תיאור של אלכימאי מתחזה מפי משרתו) מתוך סיפורי קנטרברי של ג'פרי צ'וסר (תרגום שמעון זנדבנק) |
פרצלסוס מתאר את האבן ב"קתכיזם האלכימי" שלו[2] כחומר המגלם את המהות הפנימית של החומר, ומאפשר לחומר לצמוח ולהפוך למושלם יותר. בתוך החומר ה"נחות" אותו מבקש האלכימאי לשפר טמון "זרע" המורכב מ"לחות" כלומר כספית וחום כלומר גפרית כאשר שאר החומר הוא מעטפת המגינה על הגרעין הפנימי. אבן החכמים מאפשרת לזרע שבתוך החומר לממש את פוטנציאל הזהב שבו.
 |
שאלה: מהי מטרת המחקר של הפילוסופים? תשובה: בקיאות באמנות ההשלמה של מה שהטבע השאיר בלתי מושלם בממלכת המינרלים והשגת אבן החכמים שאלה: מהי האבן הזו תשובה: האבן היא ה"לחות" (כספית) היסודית של היסודות כשהיא מטוהרת באופן מוחלט ומובאת ליציבות מה שגורם לה לבצע דברים גדולים... שאלה: כיצד מושגת ההשגה הסודית של עבודה נאצלת זו? תשובה: היא מושגת מידיעה כיצד להוציא ממצב של פוטנציאל לפעולה את החום הפנימי (גפרית), או את אש הטבע הטמונה במרכז הלחות הפנימית. |
 |
| – Alchemical Catechism | ||
[עריכה] בספרות
אבן החכמים מופיעה ביצירותיהם של מספר סופרים:
- ניקולס פלאמל והאבן מופיעים בספרה הראשון של ג'יי. קיי. רולינג, "הארי פוטר ואבן החכמים".
- בפאוסט של גתה מתואר ניסיון להכין את האבן כתרופה למגפה.
- בסיפורי קנטרברי של ג'פרי צ'וסר מובא סיפורו של משרת הכומר המתאר נסיונות כושלים להכין את אבן החכמים.
- בספר האלכימאי של פאולו קואלו.
- בסדרות האנימה והמאנגה Fullmetal Alchemist (פול מטאל אלכימיסט\אלכימאי המתכת) שמספרות על אחים אלכימאים שמנסים למצוא את האבן אשר תאפשר להם לעבור על חוקי האלכימיה ולקבל את גופם בחזרה.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ מינרל - ברזל סולפיד
- ^ פרצלסוס מדגיש כי הזהב והכסף אליהם מתכוון ה"פילוסוף" אינם המתכות החומריות ה"מתות" אלא "מלאות חיים"
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
