אבן יד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אבן יד באורך 20 ס"מ, עשויה מצור, האופיינית לתרבות האשלית המאוחרת. נמצאה באתר ליד מדריד, ספרד, המתוארך לגיל של כ- 200 אלף שנה לפני זמננו

אבן ידאנגלית: handaxe, לעתים מתורגם כ"גרזן יד") היא טיפוס כלי אבן מסותת שהיה בשימוש נרחב על ידי בני-אדם בתקופת האבן הקדומה, מ-1.5 מיליון ועד 50 אלף שנים לפני זמננו. ככזאת היא שימשה במשך זמן ארוך יותר מאשר כל מכשיר ידוע אחר באבולוציה של האדם.

אבן היד היא הכלי הנפוץ ביותר במרבית האתרים הארכאולוגיים שהתגלו מן תרבות האשלית, וניתן למצוא אותה גם במכלולים של התרבות המוסטרית. ביחד עם הקופיץ (cleaver) הנפוץ פחות, אבן היד היא המכשיר הידוע הראשון שעוצב באופן מתוכנן וסטנדרטי. זאת בניגוד לכלי אבן פרימיטיביים יותר, כמו אלו המאפיינים את התרבות האולדובאית, שצורתם אקראית למדי והסיתות שלהם מועט מאוד (למשל כמו המקצץ). אבן היד מקושרת בעיקר עם המינים הומו ארגסטר, הומו ארקטוס והומו היידלברגנסיס, אך הייתה בשימוש גם על ידי מינים מאוחרים יותר כמו האדם הניאנדרטלי והמין האנושי המודרני הומו ספיינס.

מבנה ואופן הייצור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה הפלאוליתית התחתונה סותתה אבן היד מנתזים גדולים יחסית (10 ס"מ ויותר), מחלוקי נחל גדולים או לעתים נדירות יותר מבולבוסים. צורתה הייתה שטוחה ובמבט מן הצד השטוח נראתה שקדית, סגלגלה או משולשת. היו לה שתי שפות חדות ומסותתות (כלי "דו-פני", biface) ובדרך-כלל חוד מסותת ביניהן. הקצה הנגדי לחוד, ששימש כ"ידית" הכלי, היה בדרך-כלל עבה יותר ומעוגל או שטוח, על-מנת להקל על האחיזה. סיתות השפות החדות התבצע על ידי שיברור – הקשה עדינה ומחושבת על הקצה – ודרש מיומנות ושליטה. השיברור נעשה באמצעות "מקבת קשה" (אבן אחרת) ובטכניקות מתקדמות יותר גם באמצעות "מקבת רכה" (עץ, עצם או קרן). החל מהתקופה הפלאוליתית התיכונה, בתעשייה המוסטרית, יוצרו אבני יד לפעמים בטכניקת לבלואה, המבוססת על סיתות מכין מיוחד של גרעין האבן לפני התזת הנתז, ודורשת מיומנות רבה אף יותר‏[1].

צור הוא הסלע האידאלית להכנת אבני יד ושאר כלי אבן, תודות לקשיותו ובעיקר תודות לנטייתו להתפצל לשברים דקים חדים (נתזים) כשמכים עליו במקבת. ואולם בתקופה הפלאוליתית התחתונה סתתי הכלים היו הרבה פחות בררנים מן הסתתים בתקופות פלאוליתיות מאוחרות יותר, וייצרו כלים מכל אבן קשה יחסית שהייתה זמינה בסביבתם הקרובה. מתקופה זו מוצאים אבני יד רבות העשויות מבזלת, מקוורציט ואף מאובסידיאן.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבני יד אשליות ממבחר צורות, גדלים וסוגי אבן
אופן ההחזקה של אבן יד בעת השימוש

למרות שמה האנגלי, אבן היד לא הייתה סוג של גרזן – היא לא הייתה מחוברת לידית מעץ או מכל חומר אחר, והמשתמש החזיק אותה בכף ידו. תפקידה היה ככל הנראה כמכשיר רב-שימושי לחיתוך וניפוץ. מתוך מחקרים של דגמי שחיקה מיקרוסקופיים על אבני יד, כמו גם של סימני חתכים על עצמות מאובנות באתרי אדם קדום, מסיקים שאחד השימושים העיקריים היה כסכין קצבים לצורך פשיטת העור והבשר של בעלי-חיים ניצודים ופיצוח העצמות על מנת לאכול את מח העצם[1].

השערות לגבי תפקידה החברתי והאמנותי של אבן היד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר תכונות אופייניות של אבני-יד קשה להסביר משיקולים שימושיים גרידא:

  • הצורה הכללית שלהן השתנתה מעט מאוד במשך תקופה של יותר ממיליון שנה.
  • באתרים אשלים מסוימים הן מתגלות במספרים גדולים מאוד, לעתים ללא סימני שחיקה כתוצאה משימוש.
  • לעתים קרובות הן מסותתות באופן מאוד יסודי ומוקפד, אף שדומה כי נתז חד ובלתי-מסותת היה יכול לשמש לאותו תפקיד והכנתו הייתה גוזלת הרבה פחות זמן ומאמץ.
  • אבני יד רבות הן בעלות צורה סימטרית נאה, שנראה כי אינה נדרשת מסיבות מעשיות.

מסיבות אלו יש חוקרים המשערים שאבני-יד יוצרו לא רק ככלים שימושיים אלא גם כחפצים טקסיים וקישוטיים, סמלי מעמד או אולי אמצעי סחר ותשלום. הוצע שאבני יד הן הדוגמאות העתיקות ביותר של ביטוי אסתטי מן התקופה הפלאוליתית התחתונה, אשר לא שרדו ממנה חפצים הניתנים להגדרה חד-משמעית כחפצי אמנות[2]. חוקרים נוספים הציעו שאבני יד הפכו לאמצעי של ברירה מינית: הן שימשו גם על מנת למשוך מחזרים ולהעיד על איכותו של המסתת כבן-זוג או בת-זוג אפשריים. השערה זו קיבלה את הכינוי הפופולרי "אבן היד הסקסית"‏[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Nick Toth and Kathy Schik (2000) “Handaxe”; in the Encyclopedia of Human Evolution and Prehistory, 2nd Ed (Eds: Delson, E. Tattersal, I. Van Couvering J. A. & Brooks, A. S.). Garland Publishing, NY.
  2. ^ Michael Balter (2009) "On the Origin of Art and Symbolism" Science Vol. 323. no. 5915, pp. 709 - 711; DOI: 10.1126/science.323.5915.709
  3. ^ Marek Kohn & Steven Mithen (1999) "Handaxes: Products of sexual selection?" Antiquity Vol. 73, pp. 518-26.