אבן כמאל
| אהמט שמסאדין אבן כמאל Ahmet Şemseddin ibn-i Kemâl (1468, טוקט, האימפריה העות'מאנית - 1534, איסטנבול האימפריה העות'מאנית) |
|
|---|---|
| מקום קבורה | איסטנבול |
| מקום מגורים | אדירנה, איסטנבול |
| כינויים נוספים | Kemal Paşa-zade |
| ידוע בשל | היותו היסטוריון החצר של 3 סולטאנים עות'מאנים |
| מקצוע | כרוניקן, היסטוריון, קאדי |
| תפקיד |
היסטוריון חצר |
| תואר | פאשה (תואר לשם כבוד) |
| דת | אסלאם סוני |
אבן כמאל (בטורקית: ibn-i Kemâl, בפרסית: Kemal Paşa-zade, 1468, טוקט, האימפריה העות'מאנית - 16 באפריל 1534, איסטנבול, האימפריה העות'מאנית), היה היסטוריון חצר באימפריה העות'מאנית, בתקופתם של שלושה סולטאנים: באיזיט השני, סלים הראשון וסולימאן הראשון. אבן כמאל נחשב לאחד ההיסטוריונים העות'מאנים החשובים ביותר של המאות ה-15 וה-16. אבן כמאל נולד בעיר טוקט אשר בנפת טוקט, שבאנטוליה בשם אהמט שמסאדין (בטורקית: Ahmet Şemseddin) ומאוחר יותר זכה לכינוי "אבן כמאל". בנוסף להיותו היסטוריון, כיהן כקאדי, בעיר אדירנה וסביבתה וכן כיהן כפקיד ממשל. הוא כתב בטורקית, ערבית ופרסית.
ב-1484, כאשר חזר ביאזיט השני מהמערכה בנסיכות מולדובה הוא ציווה לתעד בכתב את כל המסורות והסיפורים, שהיו עד אז מסורות שבעל פה לגבי האבות המייסדים של הממלכה. רבות מהכרוניקות החשובות פורסמו לאחר נקודת זמן זו, עת בה ניסה ביאזיט למצוא את המינון המתאים לפיוס בממלכה, לאחר שנות שלטונו הריכוזי והקשוח של אביו. מעשים אלה וכתבים רבים אודות חיי האבות הקדושים כללו את גרסתם העצמית של העות'מאנים לגבי תולדות כיבושיהם ולא מפי מקורות זרים. הכתבים מצאו קהל קוראים אוהד בעידן של התעוררות אידאולוגית, שאפיינה את הממלכה העות'מאנית בסוף המאה ה-15, עת היסטוריוני החצר עסקו בהאדרת האבות המייסדים כלוחמי קודש (ראזים), אף שכלל לא היו כאלה. אבן כמאל, אשר מסוף המאה ה-15 כיהן כהיסטוריון חצר, מילא תפקיד חשוב באיסוף המסורות והסיפורים השונים, לכלל היסטוריה מתועדת וכתב כ-300 פרקי היסטוריה שונים. ב-1505 השלים כתיבת היסטוריוגרפיה מקיפה בת 10 פרקים, על תקופת שלטונו של באיזיט השני[1]. ב-1516 הוא נלווה למסעו של הסולטאן סלים הראשון נגד הממלוכים ותיעד את הקרבות והניצחון מהשטח. אבן כמאל היה מקובל מאוד בקרב חוגים נרחבים בחצר הסולטאנים השונים. עד מותו נחשב להיסטוריון (מתעד), המועדף על סולימאן הראשון, אשר רחש לו כבוד מיוחד.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ Inalcik ,Halil ,The Ottoman Empire, The Classical Age 1300-1600, The Trinity Press, London, 1973 pages 19-40.