אבן פלרמו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אבן פלרמו
שבר האסטלה נמצא במוזיאון פטרי בלונדון. בשבר נמצא חלק מהרישום של המלך חעא סח'מוי מהשושלת השנייה ובחלק העליון של סנפרו מלך בשושלת הרביעית

אבן פלרמו היא שבר גדול של אסטלה המכילה את חלק מרשימת מלכי מצרים בתקופת הממלכה הקדומה מהשושלת הראשונה ועד השושלת החמישית. האבן מוצגת היום במוזיאון הארכאולוגי האזורי של פלרמו בסיציליה ומכאן שמה. שברים נוספים של האסטלה מוצגים במוזיאון המצרי בקהיר, ובמוזיאון פיטרי לארכאולוגיה מצרית בלונדון.

האסטלה העשויה מבזלת מתוארכת לסוף תקופת השושלת החמישית של פרעוני מצרים המאה ה-25 לפנה"ס והיא מפרטת את המלכים שמלכו במצרים לאחר איחוד מצרים העליונה (הדרומית) עם מצרים התחתונה (הצפונית).

הטקסט על גבי האסטלה מתחיל בתיעוד רשימת מלכים (רשימה הנחשבת אגדתית) ששלטו במשך מספר אלפי שנים שקדמו לעלייתו של האל הורוס שהוא על פי הטקסט נתן את המלכות למנס שהיה מאחד מצרים העליונה והתחתונה. (יש המזהים את נמס עם נערמר ויש עם יורשו חור אחע)

הכתובות על האסטלה מפרטות את רשימת המלכים מהשושלת הראשונה ועד המלך נפריר כא רע שהיה המלך השלישי של השושלת החמישית. למרות שניתן להניח שבאסטלה המקורית השלמה, פורטו גם מלכים לאחר שלטונו. באסטלה יש גם פירוט של שמות אמהות המלכים.

רשימה זו ביחד עם רשימות מלכים אחרות שנמצאו רשימת המלכים מכרנך, רשימת המלכים מטורינו, רשימת המלכים מאבידוס ספרו של מנתון "אגיפטיקה" ועוד שימשו את האגיפטולוגים במחקרם ליצירת רשימה של מלכי מצרים בעת העתיקה, וכתיבת הכרונולוגיה המצרית, תוך הצלבת המידע מהמקורות השונים.

האסטלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטקסט על האסטלה נכתב על שני צדדיה, בכתב חרטומים, והוא הטקסט הידוע הקדום ביותר. גובה האסטלה המקורית היה 2.1 מטר רוחב 60 ס"מ ועובי 6.5 ס"מ. האסטלה נשברה למספר שברים, שרבים מהם חסרים. מיקומה המקורי ההיסטורי של האסטלה אינו ידוע. אבן פלרמו נמצאה באתר הארכאולוגי ממפיס ליד קהיר. רוב המידע על האבן שהתייחס לשושלות הראשונה והשנייה לא שרד.

ההיסטוריון הקדום מנתון שחי במאה ה-3 לפנה"ס, אולי השתמש במידע שהיה על האסטלה השלמה בספרו אגיפטיקה (Aegyptiaca) הכולל רשימות של מלכי מצרים.

אבן פלרמו שוכנת במוזיאון מאז שנת 1866. חשיבותה של האבן הוכרה רק בשנת 1895 בעת ביקור של ארכאולוג צרפתי במוזיאון. תרגום הטקסט פורסם לראשונה בשנת 1902 על ידי היינריך שייפר (Heinrich Schäfer). במוזיאון המצרי בקהיר נמצאים שני שברים האחד התגלה בשנת 1910, השני נרכש בשוק העתיקות בשנת 1963. השבר שנמצא במוזיאון פיטרי לארכאולוגיה מצרית בלונדון ניתן להם על ידי פלינדרס פיטרי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אבן פלרמו בוויקישיתוף