אבן קיסר

**אבן קיסר בע"מ**
**Caesarstone Ltd**
	לוגו אבן קיסר שדות ים
	פס הייצור של אבן קיסר
נתונים כלליים
סוג	חברה ציבורית (נאסד"ק: CSTE)
בורסה	נאסד"ק (22 במרץ 2012–CSTE)
תקופת הפעילות	1987–הווה (כ־37 שנים)
מיקום המטה	שדות ים, ישראל
ענפי תעשייה	חומרי בניין
מוצרים עיקריים	משטחי שיש מלאכותי
שווי שוק	195.82 מיליון דולר (15 באפריל 2024)
הכנסות	486 מיליון דולר (2020)
רווח	7.6 מיליון דולר (2020)
מנכ"ל	יוס שירן
עובדים	1,545 (2017)
	www.caesarstone.co.il

אבן קיסר בע"מ (לשעבר אבן קיסר שדות ים) היא חברה ציבורית העוסקת בייצור ושיווק של משטחי שיש מלאכותי לשימוש בעיצוב מטבחים, חדרי אמבטיה וחדרי שירותים, חיפוי וריצוף פנים ועיצוב פנים כללי. החברה בעלת פעילות בינלאומית עם חברות-בנות ב-6 מדינות ועם יותר מ-30 משרדים ונציגויות בכ-50 מדינות נוספות ברחבי העולם. החברה נסחרת בנאסד"ק בניו יורק. משרדי ההנהלה ממוקמים בקיבוץ שדות ים בישראל והמפעלים ממוקמים בישראל ובארצות הברית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפעל אבן קיסר החל לפעול ב-1987 בקיבוץ שדות ים, במקום מפעל הריצוף של אריחי טרצו. השם "אבן קיסר" ניתן לחברה בגלל מיקומה ליד קיסריה^[1]. המפעל הוקם בעקבות עבודת פיתוח משותפת של חברי הקיבוץ עם גורמים נוספים כגון פרופסור משה נרקיס מהטכניון.

לאחר שינוי המיקוד ממכירת ריצוף למכירת משטחי קוורץ והתבססות בשוק המקומי, החלה החברה לייצא את מוצריה למדינות השונות בעולם. ב-2005 נפתח מפעל נוסף באזור התעשייה בר-לב, סמוך לכביש עכו-צפת. ב-2006 השקיעה קרן ההשקעות "טנא" בחברה 25 מיליון דולר בתמורה ל-21.7% מהשליטה בה, מה שהוביל להקמת קו ייצור נוסף בבר-לב.

מאז החברה בשליטת קיבוץ שדות ים וקרן ההשקעות טנא (35%)^[2]

החל משנת 2008, החלה החברה להקים חברות בנות בשווקים המרכזיים שלה: אוסטרליה (2008), קנדה (2010), ארצות הברית וסינגפור (2011), ואנגליה (2017), זאת לצד פעילות באמצעות מפיצים מקומיים בכ-50 מדינות נוספות^[3].

בשנת 2012 החלה אבן קיסר להיסחר בנאסד"ק שבניו יורק תחת הסימון CSTE.

בשנת 2015 חנכה אבן קיסר מפעל חדש בארצות הברית בהשקעה של כ-100 מיליון דולר. המפעל הוקם בריצ'מונד היל שבמדינת ג'ורג'יה ומספק משטחי קוורץ בעיקר לשווקים בצפון אמריקה, כמו גם למדינות נוספות^[4]^[5].

בדצמבר 2022 הודיעה החברה על פיטורי 200 עובדים, ברובם במפעל בארה"ב, עקב ירידה בהכנסות.

במאי 2023 לאחר 35 שנים קיבוץ שדות ים סגר את המפעל למשטחי קווארץ, ו-150 עובדים יפוטרו. הפעילות תמוזג עם פעילות מפעל החברה באזור התעשייה בר לב^[6]

מנכ"לי החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנכ"לי החברה
שם	תקופת כהונה
?	?
יוס שירן	ינואר 2009 – אוגוסט 2016
רענן זילברמן	פברואר 2017 – מרץ 2019
יובל דגים	אוגוסט 2018 – מרץ 2023
יוס שירן	מרץ 2023 – מכהן

מוצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת אבן קיסר מייצרת משטחי קוורץ בשלושה מפעלים, שניים בישראל: בקיבוץ שדות ים ובפארק תעשיות בר-לב השוכן ליד כרמיאל, ואחד בריצ'מונד היל שבמדינת ג'ורג'יה, ארצות הברית. המוצרים העיקריים של החברה הם משטחי עבודה למטבחים, משטחים לחדרי אמבטיה וחדרי שירותים, משטחים לחיפוי ולריצוף ועבור עיצוב פנים של חללים מסחריים, כגון משרדים, מסעדות, בתי מלון, מוזיאונים ועוד. המתחרות העיקריות של אבן קיסר הן חברות העושות שימוש בחומרים אחרים כגון למינציה ואבן טבעית, וחברות נוספות המייצרות משטחי קוורץ כדוגמת סיילסטון וקמבריה.

ביצועים פיננסיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביצועים של אבן קיסר מושפעים בעיקר ממגמות השוק בתחומי השיפוץ והבניה. בשנת 2016 היוותה תעשיית משטחי הקוורץ העולמית כ-16% מסך תעשיית המשטחים העולמית שמוערכת בכ-95 מיליארד דולר.

בשנת 2016 היו נתחי אבן קיסר בשוק משטחי הקוורץ בשווקים המובילים שלה כדלקמן: ישראל 84%, אוסטרליה 55%, קנדה 36% וארצות הברית 19%^[7].

בפברואר 2012 הגישה אבן קיסר בקשה להנפקה ראשונה בשווי 115 מיליון דולר לוועדה לניירות ערך ולבורסה בארצות הברית ולהיסחר בבורסת נאסד"ק. בין החברות אשר לקחו חלק בהנפקה נמצאות ג'יי. פי. מורגן וברקליס. 6.7 מיליון המניות של אבן קיסר החלו להיסחר ברשימת הנאסד"ק ב-22 במרץ במחיר של 11 דולר למניה. באפריל 2013 מכרו קרן טנא וקיבוץ שדות ים מניות תמורת 181 מיליון דולר, לפי שער של 23.25 דולר למניה. לאחר המכירה החזיקה קרן טנא 1.7% ממניות החברה, וקיבוץ שדות ים החזיק ב-51% ממניות החברה^[8].

בשנים 2015–2016 חוותה אבן קיסר אתגרים שכללו מתח בין בעלי המניות וחברי הקיבוץ, עזיבה של חברי דירקטוריון ומנכ"ל יוס שירן, ודוח של קרן הגידור ספרוס פוינט, שבו טענה כי משטחי הקוורץ של החברה מכילים פחות קוורץ מהמקובל ולמרות זאת נמכרים במחירי פרימיום. בשנת 2016 ירד מחיר המניה לעומת השיא שבו הייתה, כך ששוויה של אבן קיסר עמד על כ-1.4 מיליארד דולר. בשנת 2016 נכנסה שוב קרן טנא לחברה בעקבות הסכם עם קיבוץ שדות ים, המקנה לה אחזקה של 4% ויכולת למנות שניים מתוך שלושת הדירקטורים שממנה הקיבוץ. בנוסף, מונה אריאל הלפרין, אחד הדירקטורים שהתמנה על ידי קרן טנא, לשמש כיו"ר החברה^[9]^[10].

בשנת 2016 רשמה אבן קיסר הכנסות של 539 מיליון דולר, סכום הגבוה ב-1.7% מהתחזיות. הרווח הנקי של החברה עמד על 74.6 מיליון דולר. בשנת 2017 עלו ההכנסות ל-588 מיליון דולר אך הרווח הנקי ירד ל-27.6 מיליון דולר, בין השאר בעקבות התגברות התחרות שגרמה להורדת שולי הרווח והליכים משפטיים כנגד החברה.^[11] בשנים 2018-2020 חלה ירידה הדרגתית בהיקף ההכנסות והרווח של החברה עד להכנסות של 486 מיליון דולר ורווח של 7.6 מיליון דולר בשנת 2020

סיליקוזיס אבן מלאכותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2010 התפרסם תחקיר של התוכנית "עובדה" בקשר למחלת הסיליקוזיס בקרב מעבדי שיש אבן קיסר בישראל^[12]. בשנת 2012 פרסמה קבוצת חוקרים רפואיים מחקר בכתב העת הרפואי Chest בו נאמר כי עובדי שיש המעבדים אבן מלאכותית, נמצאים בסיכון גבוה פי 14 ללקות במחלת ריאות חסימתית קשה, בשם סיליקוזיס. המחלה כונתה במאמר בשם "סיליקוזיס אבן קיסר" (CaesarStone Silicosis), מאוחר יותר תיקנה מערכת כתב-העת Chest את המאמר בהשמטת המילה Caesarstone משמו^[13].

בדצמבר 2013 ניתן פסק דין ראשון בתביעת מעבד שיש נגד אבן קיסר ומדינת ישראל. בפסק הדין נקבע כי החברה התרשלה באי אזהרת מעבדי השיש ”...כי האבק המשתחרר בתהליך עיבוד הלוחות עלול לגרום למחלות קשות ביותר, ואף למוות.” (אולם נקבע כי החל מ-2010 מזהירה אבן קיסר כנדרש), כי המדינה כשלה בפיקוח ובאכיפת תקנות הבטיחות וכי לתובע עצמו אשם תורם מאחר שידע על הסיכונים בעבודתו ועל אמצעי הבטיחות והזהירות שצריך לנקוט בהם^[14]^[15]^[16]. בשנת 2015, לאחר שאבן קיסר הגיעה להסכמה עם מדינת ישראל באשר לאחריותן היחסית לתשלום פיצויים לנפגעי מחלת סיליקוזיס בעשרות תביעות בבתי משפט שונים בישראל, בוטל פסק הדין על ידי בית המשפט העליון והוחלף בהסכם שבין אבן קיסר למדינת ישראל^[17].