אבנון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgאבנון
Synanceia verrucosa Prague 2011 1.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: מקריני סנפיר
סדרה: עקרבנונאים
משפחה: אבנוניים
סוג: אבנון
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Synanceia

אבנון (שם מדעי: Synanceia) הוא סוג ממשפחת האבנוניים. האבנון נפוץ באוקיינוס השקט ובאוקיינוס ההודי, אך ניתן למוצאו גם בים סוף על-גבי סלעים בעומק של עד 20 מטרים ומתחת לקרקע חולית.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האבנון הוא דג טורף, אך למרות זאת הוא לא נמצא בתנועה רוב ימי-חייו. עקב-כך, מתפתחים עליו אצות ובעלי-חיים קטנים המעניקים לו מראה של אלמוג או של אבן, ומכאן שמו. הוא משתמש בשיטת הסוואה זו כדי ללכוד את טרפו - כאשר דג מתקרב אליו, הוא פוער את פיו הגדול ושואב אותו אל קיבתו בדרך של יניקה (יצירת ריק בחלל הפה). מכיוון שהאבנון לא פעיל רוב זמנו, הוא מסוגל לשרוד תקופות ארוכות ללא מזון.

האבנון הוא דג ארסי ונחשב לארסי ביותר בין דגי הים. בגופו קיים סנפיר בעל קוצים רבים הנפתח בעת שבעל-חיים גדול מתקרב אליו, והארס המוזרק מתוכו עלול להמית אדם הדורך עליו בטעות. הוא הופך למסוכן ביותר הודות להסוואה שהוא יוצר.

מכיוון שעל גופו מתפתחים יצורים חיים שונים, בין ארבע לחמש פעמים בשנה האבנון משיל את עורו ומגדל עליו מושבה חדשה. נקבת האבנון מטילה אחת לשנה כ-200,000 ביצים מהן מתפתחים דגיגים שוחים. לאחר תקופה מסוימת הם עוברים לחיות על הקרקעית כמו הוריהם.

המין המצוי בים סוף הוא האבנון המגושם, שארכו מגיע עד ל-30 סנטימטר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]