אבנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אבנית כפי שנראית במיקרוסקופ אלקטרונים סורק. שדה ראיה - 64x90 מיקרון

אבנית היא שכבה מוצקה בצבע לבן-אפור המצויה בקומקומים חשמליים, בגופי חימום מים אחרים ובמערכות בהן זורמים מים חמים. האבנית נוצרת כשיונים המומסים במים שוקעים בעקבות תהליך החימום. מקורו של המשקע הוא בסלע גיר שהומס על ידי הגשמים ועשה דרכו למי התהום ומשם למי השתייה.

הסרת האבנית מתבצעת בדרך כלל באמצעות יצירת סביבה חומצית, שממיסה מחדש את הגיר שנוצר על גוף החימום. במכשירים ביתיים ניתן לעשות זאת באמצעות המסת חומצת לימון (מלח לימון) או חומץ ביתי.

מים בהם עשויה להיווצר אבנית נקראים "מים קשים", והם מכילים לרוב יוני סידן, מגנזיום, ויון מימן פחמתי (ביקרבונט).

היבטים בריאותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרב הציבור ישנן חששות מהשלכות בריאותיות של שתיית אבנית, ובפרט אמונה כי שתיית אבנית גורמת לאבנים בכליות. על פי הידוע, אין לחששות אלו ביסוס. ארגון הבריאות העולמי דיווח כי לא ידועה עדות להשפעה שלילית של מים קשים על בני אדם.

על פי מועצת המחקר הלאומי של ארצות הברית, "מים קשים יכולים לספק חלק מצריכת הסידן והמגנזיום הדרושה לתזונה היומית."‏[1]

התהליך הכימי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלח העיקרי המרכיב את סלע הגיר, סידן פחמתי שנוסחתו CaCO3, אינו מסיס במים מזוקקים, אולם הוא מתמוסס במים חומציים. מי הגשמים חומציים מעט בשל התמוססות פחמן דו-חמצני מהאוויר, היוצר במים חומצה פחמתית, H2CO3. זו ממיסה את סלע הגיר, לפי התגובה הכוללת הבאה:

\ CaCO_{3(s)} + CO_{2(g)} + H_2O_{(l)} \rightarrow Ca^{+2}_{(aq)} + 2HCO_{3(aq)}^-

תוצר התגובה, סידן מימן פחמתי, Ca(HCO3)2 הוא מלח מסיס הנמצא במים קשים בכמות גדולה.

גם התגובה ההפוכה מתרחשת כל הזמן, ולמעשה מדובר בתהליך הנמצא בשיווי משקל (Ca2+ + 2HCO3- ⇋ Ca2+ + CO32- + CO2 + H2O). בעת חימום תגרום התגובה ההפוכה לשיקוע: מסיסותו של הפחמן הדו-חמצני, הנוצר מפירוק הסידן המימן פחמתי במים, קטנה מאוד עם עליית הטמפרטורה, והוא משתחרר לאוויר; על פי עקרון לה-שטלייה, התגובה ההפוכה תתגבר, ויווצר משקע של סידן פחמתי בכלי המחומם. על כן, רוב האבנית בגופי חימום עשויה גיר או מגנזיום פחמתי, ששוקע בתהליך דומה.

יונים של סידן עשויים להקשר גם לסבון. סבון מכיל אניונים (יון טעון שלילית) שמקורם בחומצות שומן נייטרליות או תרכובות כימיות דומות. מלחי הסידן של אניונים אלה אינם מתמוססים היטב במים. השילוב יוצר קרום שמתקשה כשכבה דקה על משטחים באמבטיה, בכיור, על אריחי חרסינה או בצינורות ניקוז.

מניעת שקיעת האבנית נעשית בתהליכים הנקראים ריכוך מים ועיקרם הקטנת ריכוז היונים הבלתי מסיסים.

אבנית שיניים (אבן שן)[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם על השיניים נוצרת אבנית, כתוצאה משקיעת מלחים בלתי מסיסים של סידן ומגנזיום מהרוק והמזון על פניהן. הסיבה לכך היא שינויי טמפרטורה וחומציות בפה. המשקע מהווה מצע נוח להיספחות חיידקים על פניו, ואלה עלולים לגרום לעששת. ניתן להסיר אבנית מהשיניים באופן מכני, בדרך כלל על ידי שיננית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]