אבנר חי שאקי
| אבנר חי שאקי | |
|---|---|
 |
|
| תאריך לידה | 5 בפברואר 1926 |
| תאריך פטירה | 28 במאי 2005 |
| ממשלות | 23, 24 |
| כנסות | 7, 11 - 14 |
| סיעות | מפד"ל, חבר כנסת יחיד |
| תפקידים בולטים | |
פרופ' אבנר חי שאקי (5 בפברואר 1926 - 28 במאי 2005) היה חבר כנסת ושר בממשלות ישראל.
שאקי נולד בצפת והיה בן של רב. הוא היה תלמיד מצטיין בבית ספר אליאנס. לאחר שהשלים את תעודת הבגרות האקסטרנית למד הוראה בבית המדרש למורים דתיים בירושלים. עם סיום לימודיו עבד כמורה שכיר במוסד לעבריינים צעירים בעכו ולאחר שעמד על התנאים במוסד פנה למשרד הסעד בדרישה לסגור את המוסד, וכך אכן נעשה[1]. בצעירותו גם כתב שירים שאחדים מהם התפרסמו בקובצי שירה. שאקי החל ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ובגלל הצטיינו זכה למלגה מלאה בכל מהלך לימודיו. באפריל 1955 קיבל תואר שני במשפטים[2]. עם סיום לימודיו הוזמן לשמש עוזר הוראה במשפט עברי בפקולטה למשפטים באוניברסיטה ופרסם מחקר על משטרים דמוקרטיים[3]. בהמשך קיבל תואר ד"ר למשפטים מהאוניברסיטה העברית[4] והיה לפרופסור למשפטים (משפט בינלאומי פרטי, דיני משפחה וירושה, דת ומדינה במשפט) באוניברסיטת תל אביב.
את הקריירה הפוליטית שלו החל שאקי עוד כשניסה להתמודד בראש רשימה בלתי מפלגתית להסתדרות הסטודנטים, אך לא הצליח להיבחר. בהמשך הקים את "התנועה לקידום עדות המזרח". בינואר 1959 מונה על ידי שר הדתות יעקב משה טולידאנו לוועדה שבדקה טענות על קיפוח הספרדים בהרכב המועצה הדתית של ירושלים[5]. לקראת הבחירות לכנסת הרביעית ב-1959 הקים את "המפלגה הספרדית הלאומית" שטענה לקיפוח של הספרדים, אך לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה[3]. מאוחר יותר הצטרף שאקי למפד"ל. הוא הוצב במקום ה-15 ברשימת המפד"ל לכנסת השביעית, ונכנס לכנסת לאחר פטירתו של השר חיים משה שפירא. חודש וחצי מאוחר יותר, עם מינויו של יעקב-מיכאל חזני לתפקיד שר הסעד, החליפו שאקי בתפקיד סגן שר החינוך והתרבות בממשלה ה-15. שאקי התנגד למתן זכויות לעולים שאינם יהודים על פי ההלכה וביולי 1972 הצביע נגד הממשלה ואיבד את תפקידו כסגן השר. לאחר זמן מה פרש במחאה מהמפד"ל והפך לחבר כנסת יחיד. בבחירות לכנסת השמינית הקים את רשימת "התנועה לשוויון חברתי", ששוב נשאה אופי עדתי, ושוב לא עבר את אחוז החסימה.
בשנת 1984 חבר שוב למפד"ל ונבחר לכנסת ה-11, והמשיך לכהן בה עד הכנסת ה-14. לאחר הבחירות לכנסת השתים עשרה ב-1988, בהן כיהן שאקי כיושב ראש התנועה, כיהן שאקי כשר בלי תיק בממשלתו של יצחק שמיר. אחרי "התרגיל המסריח" באמצע 1990 והקמת הממשלה החדשה, מונה שאקי לתפקיד שר הדתות, תפקיד בו החזיק עד 1992. לאחר התמודדות מול הרב יצחק לוי על ראשות המפד"ל ועל תיק החינוך בשנת 1998 - התמודדות בה הפסיד שאקי - הוא הודיע שלא יתמודד עוד לכנסת ומונה לנשיא עמית של המזרחי העולמי.
יזם את חוק חג המצות יחד עם אברהם יוסף שפירא.
שאקי היה יו"ר לשכת המפד"ל ויו"ר השדולה לקידום הבנה בין דתיים וחילונים. כמו כן כיהן כנשיא כבוד של המכון לחקר המשפחה בישראל.
הלך לעולמו לאחר מחלה קשה ב-28 במאי 2005.
[עריכה] פרסומיו
שאקי פרסם מאמרים רבים במשפט וביהדות בבטאונים ישראליים וזרים, כמו גם מאמרים בעיתונים בנושאים פוליטיים וציבוריים. בין ספריו:
- "הגיל במשפט"
- "מיהו יהודי בדיני מדינת ישראל" (2 כרכים)
- 3 ספרי-עזר על מסכתאות בתלמוד בבלי (בבא מציעא; בבא בתרא; סנהדרין)
- 8 חוברות על משפט בינלאומי פרטי ודיני משפחה וירושה
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אבנר חי שאקי, באתר הכנסת
[עריכה] הערות שוליים
- ^ אמנון דרור, מוסד בעכו, מכתב למערכת, דבר, 9 באוקטובר 1959
- ^ קהל רב בחלוקת תעודות האוניברסיטה, דבר, 18 באפריל 1955
- ^ 3.0 3.1 אחד ש"נולד לגדולות", דבר, 4 בספטמבר 1959
- ^ 174 תוארי דוקטור ו-329 תוארי מוסמך, מעריב, 27 ביוני 1963
- ^ טענות קיפוח בהרכב המועצה הדתית בבירה, דבר, 15 בינואר 1959
| שרי הדתות בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
