אבנר מבורגוס
אבנר מבורגוס (אלפונסו) (1270 - 1348) - רופא ופילוסוף יהודי שהמיר את דתו לנצרות בגיל 61, חי בספרד.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו ופועלו
אבנר מבורגוס עסק בפילוסופיה, בקבלה וברפואה. המיר את דתו בגיל 61, סביבות שנת 1320. לאחר הטבילה נקרא אלפונסו, והיהודים כינו אותו "אב-חושך".
אבנר כתב ספרים רבים בעברית, בלטינית ובספרדית, בהם התפלמס עם היהדות וערך את משנתו הפילוסופית. כתשובה לטענותיו נכתבו על ידי יצחק פולגר הספרים "עזר הדת" ו"איגרת החרפית".
אבנר התקיף קשות את היהודים וכמו כן יזם את ויכוח ויאדוליד שהתנהל על מגוון נושאים, כדוגמת חופש הבחירה, קביעת מועד חג הפסח, כמו כן במהלכו הוא טען בפני אלפונסו האחד עשר, מלך קסטיליה - כי היהודים בתפילת "שמונה עשרה" באומרם את "ברכת המינים" (הברכה "ולמלשינים אל תהי תקווה וכל המינים כרגע יאבדו..."), מתכוונים לנוצרים. בעקבות זאת, אסר המלך את אמירת "ברכת המינים".
[עריכה] משנתו התאולוגית
אבנר האמין בדטרמיניזם מוחלט, לפיו אין לאדם חופש בחירה כלל. כאמור, על פי השקפתו לא קיימת בחירה חופשית, ואף על פי שאין הגורל או כל מניע חיצוני אחר גוזר על האדם מה שיעשה, מכל מקום לכל בחירה קיימת סיבה פנימית, ולסיבה זו קיימת סיבה משלה, כך שעקרון הסיבתיות שולל את הבחירה החופשית. הוא האריך בהצגת עמדתו בספר "מנחת קנאות" שנועד לצורך שכנוע היהודים בעמדותיו, ולדבריו גם הרמב"ם אינו חולק על עמדה זו, ומתוך סתירות שהוא מעלה בעניין בדעת הרמב"ם הוא מגיע למסקנה שדבריו של הרמב"ם בעד הבחירה החופשית לא נאמרו אלא כדי לחזק את האמונה הדתית בלב ההמון.
את בעיית שכר ועונש פתר, כשהניח שהם מגיעים כגמול טבעי, כדוגמת האש השורפת את מה שנכנס בתוכה, בלי קשר לשאלת האשמה והאחריות האישית שבמעשה זה. בהשקפה זו חלק אף על רבים מהנוצרים בני זמנו. תפיסתו מזכירה את זו של חסדאי קרשקש, בן הדור שאחריו, וייתכן שהשפיע על האחרון.
[עריכה] אזכוריו בספרות יהודית
- יצחק פולגר כתב ספרי תשובה לטענותיו: "עזר הדת" ו"איגרת החרפית".
- משה נרבוני מזכירו מתוך לימוד זכות עליו, ומתפלמס עם דעותיו.
- בספר "שלשלת הקבלה" של רבי גדליה אבן יחיא, נכתב בטעות שאבנר היה תלמידו של הרמב"ן, אך אבנר נולד לאחר שהרמב"ן כבר עזב את ספרד.
הסיפור שמסופר שם אודות תלמיד הרמב"ן בשם אבנר מופיע בספרים רבים במספר נוסחאות[1]
על פי הסיפור, היה לרמב"ן תלמיד בשם אבנר שיצא לתרבות רעה. התלמיד היה מקורב למלכות וזימן את רבו להתייצב לפניו ביום כיפור. כשבא אליו הרמב"ן, אכל מולו התלמיד נתח חזיר שצלאו קודם לכן, והתווכח עם רבו בהלכה, אודות מניין חיובי הכרת שהתחייב על אכילה זו, עד שהוכיח לרמב"ן כי חייב חמישה ולא ארבעה. לאחר מכן שאלו, אם אכן כל דבר רמוז בתורה - היכן הוזכר הוא, אבנר. כתשובה הביא הרמב"ן את הפסוק "אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם" (דברים לב כו) - אות שלישית בכל מילה. לימים הלך התלמיד בספינה בלב ים ואבדו עקבותיו.
[עריכה] מספריו
ספרי פולמוס:
- "מנחת קנאות"
- "מלחמות ה'", תורגם על ידו לספרדית תחת השם Libro de las batalhos de Dios
- El mostrador de Justicia
ספרים אחרים:
- הספר המתמטי "מיישר עקוב".
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- חיים מאיר נריה, הבן הרשע של ימי הביניים, מקור ראשון, מוסף "שבת"
[עריכה] הערות שוליים
- ^ סדר הדורות (שנת ד' אלפים תתקנ"ד), קב הישר (פרק כ"ג), עמק המלך (שער א' פרק ד')