אבנר שלו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אבנר שלו
ShalevandObama.jpg

אבנר שלו מלווה את נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, בביקורו ביד ושם
נולד 1939
מקום לידה ירושלים
השתייכות IDF new.png צה"ל
תקופת שירות 1956 - 1980
דרגה תת אלוף תת אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות

מלחמת ששת הימים מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים מלחמת יום הכיפורים

עיטורים

אות לגיון הכבוד

תפקידים אזרחיים

אבנר שלו (נולד ב-1939 בירושלים) הוא יו"ר יד ושם, רשות הזיכרון לשואה ולגבורה. תת-אלוף בדימוס שכיהן בעבר כקצין חינוך ראשי.

מהלך חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירות בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלו התגייס לצה"ל בשנת 1956 ושירת בנח"ל. לאחר קורס קציני חי"ר נותר להדריך בבה"ד 1. בהמשך עבר לצנחנים, לגדוד הנח"ל המוצנח. שלו שימש במספר תפקידי פיקוד בגדוד ובמלחמת ששת הימים לחם בקרבות בחזית המצרית ונפצע בעת כיבוש רפיח. בין השנים 1972 - 1974 הוצב שלו כראש לשכתו של הרמטכ"ל דוד (דדו) אלעזר. שלו נטל חלק בדיונים המדיניים לאחר סיום מלחמת יום הכיפורים. הוא אף השתתף, עם האלוף (מיל') אהרון יריב, בפגישה הראשונה עם גנרל אל-גאמסי בקילומטר ה-101, פגישה שלאחריה הושגה הפסקת האש עם מצרים[1].

לאחר המלחמה ביקש שלו לשרת במערך החינוך של צה"ל והיה קצין חינוך ראשי ומפקד חיל החינוך. במסגרת תפקידו היה גם אחראי על תחנת הרדיו גלי צה"ל. בתפקידו כקצין חינוך ראשי התרכז שלו באתגר שנוצר לאחר מלחמת יום הכיפורים: בניית האמון הצבאי של צה"ל ביכולותיו וביכולות הטמונות בחברה הישראלית. שלו עסק בחיזוק לימוד מורשת הקרב וערכי הלחימה של צה"ל וכן בפיתוח והכשרת מפקדים בתחום המנהיגות והפיקוד המבוססים על הערכים המעצבים את הזהות היהודית-ישראלית. שלו הקים את בסיס ההדרכה של חיל החינוך להכשרת קצינים ולגיבוש התורה המקצועית של צה"ל בתחום המנהיגות. בעקבות שורת התפקידים שמילא התבקש לשמש מרצה בכיר במכללה לביטחון לאומי. בשנת 1980 פרש מצה"ל בדרגת תת אלוף.

מנהל מינהל התרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו מהשירות הצבאי כיהן שלו כמנהל מינהל התרבות במשרד החינוך והתרבות וכיו"ר המועצה הציבורית לתרבות ואמנות. בנוסף היה חבר בהנהלותיהם של מוזיאונים ומוסדות תרבות שונים בישראל. בתפקידיו אלו היה אחראי לייעוץ והתווית המדיניות של ישראל בענייני תרבות ואמנות ולטיפול בנושאים הקשורים לתמיכה ולעידוד האמנות והתרבות במדינת ישראל ובמערכת קשרי התרבות וחילופי התרבות עם מדינות אחרות.

שלו דאג לייצוב מעמדם של מוסדות התרבות הקיימים בישראל, והקים עשרות מפעלי תרבות חדשים במטרה להגביר את צריכת האמנות והתרבות ולעודד את היצירה בכל רחבי הארץ, תוך מתן דגש על הפריפריה. ביוזמתו הוקמה רשת של פסטיבלים ברחבי המדינה, הוקמו אולמות תרבות רבים בפריפריה כמו בעכו, כרמיאל, מגדל העמק ונצרת עילית. הופעל פרויקט סל תרבות ארצי לתלמידים לעידוד צריכת האמנות בבתי הספר. שלו גם הקים את בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים. עם גל העלייה העצום בתחילת שנות ה- 90 הקים שלו יחידה מיוחדת בין-משרדית שעסקה בקליטת אמנים עולים, במסגרת זו הוקמו מפעלי תרבות רבים כמו תזמורת רעננה ותיאטרון גשר. הישג נוסף שנרשם לזכותו, יחד עם אמיר דרורי, הוא הפיכתו של אגף העתיקות והמוזיאונים במשרד החינוך לרשות ממלכתית - רשות העתיקות.

יו"ר יד ושם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1993 מונה אבנר שלו לתפקיד יו"ר הנהלת יד ושם. הוא יזם תוכנית פיתוח רב-שנתית מקיפה שמטרתה להכין את יד ושם להתמודדות עם האתגרים של קיום זיכרון השואה והנחלתו במאה ה- 21. שלו הקים בית ספר מרכזי בינלאומי להוראת השואה, שנחשב ליחיד מסוגו בעולם העוסק בפיתוח תפיסה חינוכית ושיטות פדגוגיות להוראת השואה, מכשיר מאות מורים מישראל ומהעולם בשנה ומחנך עשרות אלפי תלמידים, בני נוער, חיילים וקצינים בשנה.

מרכיב מרכזי נוסף בתוכנית הפיתוח הוא הקמת מכלול מוזיאוני הכולל מוזיאון חדש לתולדות השואה אשר שלו היה האוצר הראשי שלו. המוזיאון מציג את תולדות השואה מנקודת מבט חדשנית המשלבת את סיפורם של היחידים בתוך ההקשר הכרונולוגי-היסטורי של מאורעות התקופה. פתיחתו של המוזיאון היוותה אבן דרך משמעותית בתחום הנצחת השואה בישראל ובעולם – משלחות בראשות ראשי מדינות ומנהיגים מכ-40 ארצות הגיעו לפתיחתו, כלי תקשורת רבים ברחבי תבל כתבו אודותיו ואלפי מבקרים פוקדים אותו מדי יום. המוזיאון הפך לחשוב מסוגו בעולם והמבקרים בו עוברים חוויה משמעותית יוצאת דופן, כשרבים מהם מציינים כי היא משפיעה עמוקות על עיצוב זהותם האישית והחברתית.

שלו גם הגה את הקמתו של מרכז הצפייה – מרכז ייחודי המהווה מאגר ידע עולמי של עדויות וסרטים מכל הז'אנרים אודות השואה וכולל עשרות עמדות צפייה ממוחשבות.

בתקופת כהונתו הוביל שלו את המהפך הטכנולוגי ביד ושם, שאחד ממרכיביו הוא העלאת המאגר המרכזי של קרבנות השואה לרשת האינטרנט, זאת כחלק מתפיסתו להעמיד את הטכנולוגיה בשירות הזיכרון ולאפשר נגישות למידע אמין ורב לכל מתעניין בעולם.

פעולותיו של שלו הביאו את יד ושם לקבלת הכרה והוקרה גדלות והולכות בישראל ובעולם – בשנת 2003 זכה יד ושם בפרס ישראל לתרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. בשנת 2007 קיבל יד ושם את פרס יורש העצר הספרדי להרמוניה, המקביל לפרס נובל של המדינות הדוברות ספרדית בעולם. בשנה זו העניק נשיא צרפת ניקולא סרקוזי לאבנר שלו באופן אישי את אות לגיון הכבוד הצרפתי.

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבנר שלו הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה מודרנית של המזרח התיכון ובגאוגרפיה, מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. בנוסף למד מגוון לימודים שיטתיים בפסיכולוגיה, חינוך ומשפטים. הוא בוגר בית הספר לפיקוד ומטה של צה"ל והמכללה לביטחון לאומי.

בין פרסומיו של שלו: "למען יידעו דור אחרון – זיכרון השואה ביד ושם" (עורכים: בלה גוטרמן ואבנר שלו), 2005.

שלו נשוי לנעמי, אמנית ויוצרת. הוא אב לארבעה וסב לתשעה נכדים.

זכה בתואר יקיר ירושלים לשנת ה'תשע"א.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אהרון לפידות, ‏מבחינה צבאית אין ספק: אנחנו ניצחנו במלחמה, באתר ישראל היום, 13 בספטמבר 2013.


קציני חינוך ראשיים (קח"ר) תג חיל חינוך.svg

יוסף קריבאהרן זאבמרדכי בר-אוןיצחק ארדשאול גבעוליבצלאל אמיראבנר שלואבי זהריוסף אלדרנחמיה דגןאהוד גרוסשלום בן-משהאברהם עשהאלרן גלינקאאלעזר שטרןאילן הרריאלי שרמייסטראבנר פז צוק