פוליטיקה של צרפת

צרפת היא רפובליקה בעלת משטר פרלמנטרי-נשיאותי. בצרפת הגיעו לידי הבשלה תהליכים שלטוניים ותרבותיים, אשר השפיעו על אירופה ועל העולם כולו. שינויי המשטר בצרפת (ממלוכה אבסולוטית דרך רפובליקה לקיסרות וחוזר חלילה) השפיעו על צורת הממשל בארצות רבות. רעיונות המהפכה הצרפתית פעפעו אל העולם כולו, אם בכוחה של המילה המדוברת, או הכתובה עלי ספר, ואם בכוח חרבו של נפוליאון.

היסטוריה של המשטר בצרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופות שלטוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופות השלטוניות בצרפת הן:

תקופת המלוכה: מראשית ימי צרפת כמדינה ועד להדחתו של המלך לואי בשנת 1792. בשנותיה האחרונות, החל משנת 1789, סבלה הממלכה מחוסר יציבות בשל תנועת המהפכה הצרפתית.
הרפובליקה הצרפתית הראשונה: מהדחתו של המלך לואי בשנת 1792 ועד עלייתו של נפוליאון לשלטון ב-1804.
הקיסרות הראשונה: שלטונו של נפוליאון, החל מהכתרתו כקיסר ב-1804 ועד הגלייתו ב-1814. בשנת 1815 שב נפוליאון מגלותו באי אלבה. התקופה הקצרה עד תפיסתו וכליאתו מחדש באי סנט הלנה נקראת "שלטון מאה הימים".
הרסטורציה: החזרת השלטון למשפחת המלוכה הצרפתית, בית בורבון, בין 1814 ל-1830.
המונרכיה של יולי: תקופת שלטונו של המלך לואי פיליפ, בין 1830 ל-1848, אשר לא כינה עצמו "מלך צרפת" כי אם "מלך הצרפתים בחסדי האל וברצון האומה". תקופה זו נחשבת לשונה מתקופת הרסטורציה שקדמה לה. המלך עלה לשלטון לאחר מהפכת יולי 1830, ומסיבה זו מכונה תקופת מלכותו "מלוכת יולי".
הרפובליקה השנייה: התקופה שבין הדחת המלך לואי פיליפ והכרזת נפוליאון השלישי על עצמו כ"קיסר". 1848–1852.
הקיסרות השנייה: תקופת שלטונו של נפוליאון השלישי, בין 1852 עד לתבוסת סדאן והדחתו של נפוליאון ב-1870.
הרפובליקה השלישית: החוקה אשר נתנה לרפובליקה השלישית את צורתה הסופית התקבלה רק ב-1875. תקופה זאת נמשכה בין הדחת נפוליאון השלישי ב-1870 ועד 1940, עם התבוסה הצרפתית במלחמת העולם השנייה.
צרפת של וישי: שלטונו של המרשל אנרי פיליפ פטן בדרומה של צרפת במהלך מלחמת העולם השנייה, החל מהכניעה הצרפתית ועד שחרור צרפת על ידי בעלות הברית. בתקופה זו פעלה אף "צרפת החופשית" בראשות שארל דה גול, אשר אנשיה ראו עצמם כממשיכים הלגיטימיים של הרפובליקה הצרפתית השלישית. דה גול ראה גם את תקופת שלטונו בין 1944 ל-1946, לאחר שחרור צרפת ועד לקבלת חוקה חדשה, כהמשך ישיר לשלטונה של הרפובליקה השלישית.
הרפובליקה הרביעית: צורת השלטון שהתגבשה לאחר קבלת החוקה ב-1946 ועד קריסתה ב-1958 בעקבות משבר אלג'יריה והעלאתו של דה גול לשלטון.
הרפובליקה החמישית: מעליית דה גול לשלטון בשנת 1958 ועד ימינו.

האבסולוטיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

משטר אבסולוטי היה נפוץ בצרפת במאות ה-17 וה-18. אבסולוטיזם פוליטי הוא צורת שלטון בה כל סמכויות המדינה נתונות תחת שלטון אדם אחד באופן מוחלט ("אבסולוט" בלועזית פירושו "מוחלט"), והוא אינו חולק את השלטון עם אף גורם אחר (כמו אצולה או כנסייה).

השלטון האבסולוטי הונהג בצרפת למעשה עד למהפכה הצרפתית ב-1789. השלטון האבסולוטי הצרפתי נתפרסם בשל פער המעמדות החריף בין המעמד השלישי למעמד האצולה. רשמית הוא אמנם ביטל את סמכויותיהם השלטוניות של האצילים, אך למעשה הותיר בידם זכויות-יתר רבות (התחמקות מתשלום מיסים, תפקידים שלטוניים שהיו פתוחים רק בפניהם וכו'), כך שמבחינות מסוימות הפיאודליזם היה עדיין קיים. השלטון האבסולוטי בצרפת הוא זה שהוביל למהפכה הצרפתית.

על אף התקוה שעם המהפכה הצרפתית יבוא הקץ על השלטון האבסולוטי בצרפת, בא וחידשה אחד מסמלי המהפכה - נפוליאון, שבעצם מינוי עצמו לקיסר הפך למעשה לשליט אבסולוטי. לאחר הגלותו של נפוליאון בתקופת הראקציה, סבלו שוב הצרפתים משלטון אבסולוטי, שהפעם נכפה עליהם על ידי מדינות אירופה השכנות והיה שלא ברצונם. סוף עידן האבסולוטיזם הגיע עם מהפכת יולי, לאחריה לא ידעו הצרפתים שלטון אבסולוטי מהו למשך תקופה ארוכה, עד למלחמת העולם השנייה ולשלטון צרפת של וישי.

צורת המשטר הנוכחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממשלה הצרפתית מכהנת מתוקף החוקה הצרפתית החמישית של הרפובליקה הצרפתית, שנחקקה ב-28 בספטמבר 1958. אופן הממשל הוא ייחודי, וקרוב להגדרת משטר דמוקרטי נשיאותי.

החוקה מספקת הפרדת רשויות, ומצהירה על הקשר המיוחד של צרפת לשמירה על זכויות האדם ועל העקרונות הלאומיים שהוכרזו במהפכה הצרפתית בשנת 1789.

הממשל בצרפת מחולק לשלוש רשויות: רשות מחוקקת, רשות מבצעת ורשות שופטת.

נשיא המדינה - על פי חוקת הרפובליקה הצרפתית החמישית שאושרה ב-28 בספטמבר 1958, עומד בראש המדינה הנשיא שנבחר בבחירות דמוקרטיות חופשיות לתקופה של 5 שנים (בעבר היה נבחר ל-7 שנים). תפקיד הנשיא לנהל את ענייני המדינה, לכרות בריתות, לפקד על הכוחות המזוינים של צרפת ולמנות ראש ממשלה.

ראש ממשלת צרפת נבחר על ידי הנשיא, ולא על ידי העם או חברי מפלגתו. ראש הממשלה נחשב כשר הבכיר ביותר, וכממלא מקומו של הנשיא, אך סמכויותיו הן מנהליות בעיקרן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא פוליטיקה של צרפת בוויקישיתוף

צרפת, פוליטיקה וממשל, דף שער בספרייה הלאומית