אברהארד וכטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אברהארד וכטרגרמנית: Eberhard Wächter; ‏9 ביולי 1929 - 29 במרץ 1992) היה בריטון אוסטרי, נודע בעיקר בהופעותיו באופרות של מוצרט, וגנר וריכרד שטראוס. אחרי שפרש משירה, היה למנהל הפולקסאופר של וינה והאופרה של וינה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

וכטר נולד בווינה למשפחה יהודית-אריסטוקרטית שחלקה נרצחה בשואה בטרזיינשטאדט ובאושוויץ ולמד באוניברסיטת וינה ובאקדמיה למוזיקה של וינה. בשנת 1953 החל ללמוד פיתוח קול אצל אליזבת ראדו. באותה שנה הופיע לראשונה באופרה, בתפקיד סילביו ב"ליצנים" של ליאונקוואלו בפולקסאופר של וינה. ב-1954 הופיע לראשונה באופרה של וינה. הופעתו הראשונה בבית האופרה המלכותית, קובנט גארדן הייתה בשנת 1956, בתפקיד הרוזן אלמביבה בנישואי פיגארו של מוצרט ובפסטיבל זלצבורג ב"אידומניאו" של מוצרט; בשנת 1958, בפסטיבל ביירוית, שר בתפקיד אמפורטאס בפרסיפאל של וגנר; בשנת 1959 היה וולפרם בטנהויזר של וגנר וב-1960 היה הרוזן אלמביבה הן בלה סקאלה והן באופרה הלירית של שיקגו; בינואר 1961 הופיע בתפקיד וולפרם במטרופוליטן אופרה בניו יורק.

בשנת 1963 קיבל את התואר "קאמרזנגר". בשנת 1980 הופיע בביצוע בכורה בתפקיד יוסף ב"חתונת ישו" של גוטפריד פון איינם.

בשנת 1987 התמנה למנהל הפולקסאופר של וינה. ב-1991 היה למנהל עמית של האופרה של וינה ובמשרה זו החזיק עד מותו.

וכטר מת ב-1992 מהתקף לב בשעת טיול ביערות וינה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]