אברהם רביץ

אברהם רביץ
לידה	13 בינואר 1934; כ"ו בטבת תרצ"ד; תל-אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה	26 בינואר 2009 (בגיל 75); א' בשבט תשס"ט; ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
מקום קבורה	הר המנוחות
השכלה	ישיבת חברון כנסת ישראל
מפלגה	דגל התורה
סיעה	דגל התורה, יהדות התורה
	21 בנובמבר 1988 – 13 ביולי 1992; (3 שנים ו־33 שבועות)
	16 ביולי 1992 – 26 בינואר 2009; (16 שנים)
כנסות	12, 13 - 17
	סגן שר הרווחה; סגן שר החינוך והתרבות; סגן שר הבינוי והשיכון; סגן יושב ראש הכנסת; יו"ר ועדת הכספים;
	סגן שר הרווחה; סגן שר החינוך והתרבות; סגן שר הבינוי והשיכון; סגן יושב ראש הכנסת; יו"ר ועדת הכספים;

הרב אברהם רביץ (13 בינואר 1934, כ"ו בטבת תרצ"ד – 26 בינואר 2009, א' בשבט תשס"ט) היה פוליטיקאי, פעיל ציבור וראש ישיבה ישראלי. היה יושב ראש דגל התורה וחבר הכנסת מטעמה ומטעם סיעת יהדות התורה, סגן שר במשרדים שונים וסגן יושב ראש הכנסת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת 1934 בשכונת מונטיפיורי בתל אביב להוריו הדסה והרב אריה לייב רביץ, שהיה רב שכונה ואב בית הדין הרבני בתל אביב-יפו במשך עשרות שנים. כאביו, למד בישיבת חברון מגיל 13 ובמשך 13 שנים לסירוגין, וקיבל ממנה סמיכה לרבנות. כנער בן 13, בשנה שלפני הקמת המדינה, הצטרף, עם כמה מחבריו לישיבה, לארגון הלח"י^[1]. לימים אמר כי רֶצח מפקד הלח"י, אברהם שטרן (יאיר), היה הסיבה להצטרפותו לשורות המחתרת. לאחר מכן שירת בצה"ל^[1].

בשנות החמישים והשישים היה פעיל מרכזי בארגון "חבר הפעילים"^[2].

הרב רביץ ניהל את הישיבה התיכונית המקצועית "מרום ציון" שבקריית נוער בירושלים^[3]. בין תלמידיו מני מזוז. שימש כר"מ במדרשית נעם בפרדס חנה.

בשנות השבעים שימש כאחד מראשי ישיבת אור שמח לחוזרים בתשובה, שנוסדה באותו זמן^[4]. לפרנסתו עסק בקבלנות בניין. ב-1987 נקרא על ידי הרב אלעזר מנחם שך לנהל את תלמוד תורה המסורה לאחר שהמקום נקלע לקשיים כלכליים, הוא החזיק במשרה בהתנדבות כחצי שנה ולאחר ייצוב המוסד החזיר את המושכות למנהל המוסד^[5].

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

את דרכו הפוליטית החל בשנת 1983, כאשר הריץ יחד עם ידידו הקרוב הרב איקא ישראלי ושמשון פוליקמן (מנהל תלמוד תורה "המסורה") רשימה חרדית עצמאית בשם תל"י לעיריית ירושלים^[6], שכמעט הצליחה להכניס חבר למועצת העיר.

בשנת 1984 נאם בעצרת בחירות של מפלגת ש"ס. בשנת 1988 עלתה האפשרות שהוא ירוץ לכנסת ברשימת ש"ס, אך בסופו של דבר ויתר על הרעיון^[4].

לקראת בחירות 1988 הוצב על ידי הרב שך במקום הראשון ברשימת דגל התורה לכנסת^[7]. בכנס היסוד של התנועה שהיה בבנייני האומה בירושלים, הכריז בפאתוס רב:" אנחנו לא נשמע לגדולי תורה, אנחנו נעשה מה שהם אומרים!". שימש כח"כ מטעם דגל התורה ולאחר מכן ביהדות התורה, שהיא איחוד של דגל התורה ואגודת ישראל. מאז ועד מותו שימש יושב ראש מפלגת דגל התורה. נחשב למתון ולזהיר לגבי הדרך שבה החרדים צריכים להשתמש בכוחם בכנסת^[8]. ב-1990 התנגד להפלת ממשלתו של יצחק שמיר כהוראת מנהיג דגל התורה הרב שך, אך כששמו הוקרא בשעת ההצבעה השמית הכריז "בצער רב, נגד".

בשנים 1990‏-1992 כיהן כסגן שר השיכון, בשנים 1996‏-1999 כיו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ובתקופת הכנסת ה-15 כיהן כסגן יושב ראש הכנסת עד מינויו לתפקיד סגן שר ובשנים 2001‏-2003 כסגן שרת החינוך. בשנת 2005 מונה לסגן שר הרווחה בלי שר מעליו.

בשנת 2000, עקב סיבוכי מחלת הסוכרת שממנה סבל, עבר השתלת כליה^[9], ולקראתה קיימו ילדיו דיון הלכתי למי תהיה הזכות לתרום את הכליה. בסופו של דבר הפילו גורל והבן הבכור משה, ר"מ בישיבת נהורא, זכה. בעקבות אירועים אלה הוציא רביץ בהוצאה עצמית ספרון בשם "כליות יועצות: משא ומתן בחיוב הצלת נפשות בגדרי הזכייה במצוה זו ובדברים המסתעפים ממנה".

בנובמבר 2008 הודיע על פרישתו מהחיים הפוליטיים^[10].

נפטר ב-26 בינואר 2009, בגיל 75, כתוצאה מסיבוכי מחלת הסוכרת^[11]. נקבר בהר המנוחות בירושלים.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיכר על שמו בביתר עילית^[12]
שכונת רמת אברהם בבית שמש^[13]
רחוב בשכונת נווה יעקב בירושלים^[14]
עמותת החסד "מורשת הרב אברהם רביץ"^[15]
ספר חנוכת אברהם, חידושי תורה בהלכה ואגדה בענייני חנוכה^[16]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי לאביגיל לבית משפחת פלר, ילידת ניו יורק, ואב לשנים עשר ילדים^[4]. התגורר בבית וגן בירושלים.

מבניו:

הרב משה - ר"מ בישיבת נהורא
הרב יהושע - משגיח בישיבת בית מתתיהו (חתנו של הרב אברהם פולק, משגיח בישיבת סלובודקה בבני ברק)
הרב שמשון - ראש כולל בית יצחק בביתר
יצחק רביץ - ראש מועצת קריית יערים. אשתו, רבקה, הייתה ראש הסגל של בית הנשיא בתקופת כהונתו של ראובן (רובי) ריבלין.
ישראל מאיר- מהנהלת קרן וולפסון.

מחתניו:

הרב אליהו דיסקין - ר"מ בישיבת נתיב הדעת בירושלים
הרב ישעיהו גריינימן - ראש ישיבת כפר גנים בפתח תקווה (נכדו של הרב שמואל גריינימן)
הרב מרדכי הריס, ר"מ בישיבת כנסת יעקב בירושלים
הרב יחזקאל פרבשטיין, ר"מ בישיבתו של הרב משה שטרנבוך

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קובי לוי, לקדש שם שמים, כסלו תשע"ה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם רביץ, באתר הכנסת
אברהם רביץ, באתר כנסת פתוחה
אריה בנדר, הרב רביץ: אנחנו שחורים, אבל שחור זה יפה, מעריב, 11 בנובמבר 1988
משה אופנהיים, אתם המזרוחניקים, באתר ערוץ 7, 2 בספטמבר 2004
גדעון לוי, לא על מדינת הלכה, על חברת הלכה אני חולם, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2006
לקט תמונות מפעילותו הענפה של חבר הכנסת אברהם רביץ ז"ל שנפטר היום, אתר HNN
שי איזנברג, ואברהם הלך לדרכו. אתר בחדרי חרדים.
שי אייזנברג, הוא היה האדם הכי חכם שהכרתי, באתר בחדרי חרדים
אברהם רביץ (1934-2009), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² נדב שרגאי, אברהם רביץ - אחרון לוחמי הלח"י בכנסת, באתר הארץ, 26 בינואר 2009
^ הפרדס No. 38 Vol. 8 1964 May -, באתר היברובוקס
^ ח"כ אברהם רביץ הלך הלילה לעולמו כשהוא בן 75, באתר nrg‏, 26 בינואר 2009
^ ¹ ² ³ שרית ישי לוי, רק תנו לו חילוני, חדשות, 11 בנובמבר 1988
^ נקרולוג על אברהם רביץ, יתד נאמן, ב' שבט תשס"ט, עמוד 20.
^ נח זבולוני, המאבק על הבוחר הדתי בירושלים, 19 באוקטובר 1983
^ בשם השם - ש"ס והמהפכה הדתית, ריקי טסלר, עמ' 370
^ כפר חב"ד ז' כסליו תשמ"ט
^ סמדר שמואלי, לח"כ רביץ הושתלה כליה שתרם בנו, באתר ynet, 14 בנובמבר 2000
^ רונן מדזיני, אחרי 20 שנה: ח"כ רביץ פורש מהפוליטיקה, באתר ynet, 27 בנובמבר 2008
יאיר אטינגר, ח"כ אברהם רביץ פורש מהכנסת אחרי 20 שנה, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2008
^ רונן מדזיני, ח"כ אברהם רביץ הלך לעולמו, באתר ynet, 26 בינואר 2009
^ שרי רוט, הכבוד של ביתר עילית: כיכר רביץ, באתר בחדרי חרדים, 29 בפברואר 2012
^ שרי רוט, גפני לאולמרט: החרדים מתגעגעים אליך • תמונות, באתר בחדרי חרדים, 22 בינואר 2011
^ אבי שיף, גפני לזכר רביץ: "לא יכולים לעשות מה שעשה", באתר בחדרי חרדים, 9 בספטמבר 2015
^ מתוך האתר גיידסטאר.
^ באתר הספרייה הלאומית.

[שרגאי-1] ¹ ² נדב שרגאי, אברהם רביץ - אחרון לוחמי הלח"י בכנסת, באתר הארץ, 26 בינואר 2009

[2] הפרדס No. 38 Vol. 8 1964 May -, באתר היברובוקס

[3] ח"כ אברהם רביץ הלך הלילה לעולמו כשהוא בן 75, באתר nrg‏, 26 בינואר 2009

[ישי-לוי-4] ¹ ² ³ שרית ישי לוי, רק תנו לו חילוני, חדשות, 11 בנובמבר 1988

[5] נקרולוג על אברהם רביץ, יתד נאמן, ב' שבט תשס"ט, עמוד 20.

[6] נח זבולוני, המאבק על הבוחר הדתי בירושלים, 19 באוקטובר 1983

[7] בשם השם - ש"ס והמהפכה הדתית, ריקי טסלר, עמ' 370

[8] כפר חב"ד ז' כסליו תשמ"ט

[9] סמדר שמואלי, לח"כ רביץ הושתלה כליה שתרם בנו, באתר ynet, 14 בנובמבר 2000

[10] רונן מדזיני, אחרי 20 שנה: ח"כ רביץ פורש מהפוליטיקה, באתר ynet, 27 בנובמבר 2008
יאיר אטינגר, ח"כ אברהם רביץ פורש מהכנסת אחרי 20 שנה, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2008

[11] רונן מדזיני, ח"כ אברהם רביץ הלך לעולמו, באתר ynet, 26 בינואר 2009

[12] שרי רוט, הכבוד של ביתר עילית: כיכר רביץ, באתר בחדרי חרדים, 29 בפברואר 2012

[13] שרי רוט, גפני לאולמרט: החרדים מתגעגעים אליך • תמונות, באתר בחדרי חרדים, 22 בינואר 2011

[14] אבי שיף, גפני לזכר רביץ: "לא יכולים לעשות מה שעשה", באתר בחדרי חרדים, 9 בספטמבר 2015

[15] מתוך האתר גיידסטאר.

[16] באתר הספרייה הלאומית.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

סגני שרי הרווחה והשירותים החברתיים בממשלות ישראל
סגני שרי הסעד (1948–1977):	ישראל שלמה בן-מאיר
סגני שרי העבודה והרווחה (1977–2003):	בן-ציון רובין • מנחם פרוש • רפאל פנחסי • משה זאב פלדמן • מנחם פרוש • שמואל הלפרט • יצחק וקנין
סגני שרי הרווחה (2003–2007):	אברהם רביץ
סגני שרי הרווחה והשירותים החברתיים (2007 ואילך):	משולם נהרי

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אברהם רביץ
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אברהם רביץ