אברהם אבל אדולף ארליך

אברהם אבל אדולף ארליך (Abraham Abele Adolf Ehrlich, ‏ 20 בספטמבר 1837 - 7 במרץ 1913), רב ומחנך בלטביה ובפרוסיה המזרחית, מראשי הקהילה היהודית בלטביה.

קורות חייו

נולד בעיר ילגבה שבלטביה, אז בתוך האימפריה הרוסית למשפחה דוברת גרמנית. המשפחה חינכה את ילדיה על פי משנת הנאו אורתודוקסיה. למד בבתי הספר הכלליים במיטאו, וקיבל השכלה תורנית מסבו (אבי אמו). ב-1858 החל לשמש כמורה בבית-הספר היהודי ביאונילגאבה (Jaunjelgava, אז פרידריכשטדט Friedrichstadt). ב-1861 יצא לברלין שם נבחן בבחינות הבגרות. בשנים 1868-1865 למד פילוסופיה באוניברסיטאות ברלין והאלה וכתב את עבודת הדוקטורט ששמה: "שיפוטו של אריסטו על הדיאלוג פוליטיאה לאפלטון" (De Judicio ab Aristotele de Republica Platonica).

מ-1870 לימד בבית הספר היהודי בברלין. כשנה וחצי היה רב הקהילה בנידידזיצה (אז Neidenburg) במזרח פרוסיה. בשנים 1876-1872 היה רב ראשי בריגה בירת לטביה והחל מ-1876 ניהל את בית הספר היהודי בריגה. החל מ-1903 עד למותו היה רבה של הקהילה היהודית בטילזיט (Tilsit, כיום סובייצק Sovetsk,Советск) שבפרוסיה (כיום ברוסיה).

אף שהיה רב אורתודוקסי נחשב לליברל בדעותיו ונהג לפי תפיסת "תורה עם דרך ארץ". חיבר ספרי הגות ולימוד בנושאי יהדות. הרב ארליך הנהיג את הקהילה היהודית הדוברת גרמנית בלטביה.

נכדו היה המלחין הישראלי פרופסור אבל ארליך.

לקריאה נוספת

• "פנקס הקהילות - לטביה", הוצאת יד ושם.

קישורים חיצוניים

• אברהם אבל אדולף ארליך, במהדורת 1901–1906 של Jewish Encyclopedia (באנגלית)