אברהם אזולאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מערת ציון קברו של רבי אברהם אזולאי בבית העלמין העתיק בחברון

רבי אברהם אזולאי (ה'ש"ל (1570) - כ"ד בחשון ה'ת"ד (1643)) היה רב ומקובל, סבו או אבי-סבו של הרב החיד"א.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרבי מרדכי בעיר פאס שבמרוקו. על פי המסורת המשפחתית מקור משפחתו הוא בחבל קסטיליה שבספרד. בעקבות צרות רבות שנגרמו ליהודי פאס מהגוים, גמלה בלבו ההחלטה לעלות לארץ ישראל. בדרכו ארצה, טבעה האונייה, אך הוא ניצל. כאות תודה לקב"ה על נס הצלתו, החליט רבי אברהם לצייר את חתימת ידו בצורת אונייה.

בשנת ה'ש"ס הגיע לעיר חברון, אותה עזב בשנת ה'שע"ט עקב מגפת דבר שהתחוללה בה, ועבר לירושלים. בירושלים ישב זמן מה, אך לאחר שגם בה התחילה מגפה, נדר נדר שאם יזכה לחזור לחברון, יפרסם את חידושי התורה שכתב במשך השנים. לאחר תקופה בירושלים עבר לעיר עזה, שם הוציא לאור את ספריו "חסד לאברהם" ו"בעלי ברית אברהם".

הספר "חסד לאברהם", מהדורת וילנא, ה'תרל"ז

לפי המסופר בהקדמת הספר אוצרות חיים, רבי אברהם אזולאי ביחד עם רבי יעקב צמח נסעו לסוריה לקברו של רבי חיים ויטאל, שם עשו ביחד יחודים עד שקיבלו מרבי חיים ויטאל רשות לחפור בקברו ולהוציא משם את כתביו הגנוזים. אחד הכתבים היה הספר אוצרות חיים, שהוא בעצם מהדורה קמא לספר עץ חיים.

למד מרבי חיים ויטאל (תלמידו של האר"י) ולמד יחד עם שמואל ויטאל בנו של רבי חיים. בספריו מתאר פעמים רבות את המעלות הרוחניות של ישיבה בארץ ישראל, ובפרט בעיר חברון. אף שלמד קבלה מפי הרב חיים ויטאל, שהיה תלמידו המובהק של האר"י, הושפע רבות מקבלת הרמ"ק השונה מקבלת האר"י.

התגורר בחברון שנים ארוכות, ונקבר שם לאחר פטירתו בשנת ה'ת"ד (1643).

בין צאצאיו נמנים הראשון לציון הרב אברהם בן דוד יצחקי, רבה של חברון הרב אברהם ישראל זאבי, והרב החיד"א.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אהבה בתענוגים - פירוש למשנה.
  • בעלי ברית אברם - פירוש לתנ"ך
  • אור החמה - פירוש על ספר הזוהר.
  • אור הלבנה
  • אור הגנוז
  • ירח יקר
  • זהרי חמה
  • חסד לאברהם - ספרו המפורסם ביותר
  • כנף רננים - על כוונות האר"י
  • מעשה חושב
  • קרית ארבע

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]