אברהם אשכנזי
הרב אברהם אשכנזי (תקע"א, 1811 - ט' בשבט תר"מ, 22 בינואר 1880), היה רב ראשי של כל יהודי ארץ ישראל בתקופת האימפריה העות'מאנית, הראשון לציון וחכם באשי.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
הרב אשכנזי נולד בעיר לאריסה שבאימפריה העות'מאנית, ובשנת 1820 עלה לארץ ישראל עם אביו יעקב. נישא לשרה בת הרב יצחק פרחי, והיה פעיל בגאולת קרקעות בארץ ישראל. בין פעולותיו הייתה רכישת מערת שמעון הצדיק בירושלים, פעולה אשר נודעה לה חשיבות רבה ביישוב הישן.
נבחר לדיין בבית דינו של הרב בנימין מרדכי נבון, שבספרו "בני בנימין" פרסם הרב אשכנזי את פסקיו. בתפקיד זה שימש כשלוש שנים. בשנת תרס"ד נבחר להיות אב בית דין. ביום ה' באדר ה'תרכ"ט (1869), עם פטירתו של הרב הראשי חיים דוד חזן, הוכתר הרב אשכנזי כראשון לציון ונשא בתפקיד זה זמן ארוך יותר מארבעת קודמיו, 12 שנה, עד פטירתו.
הרב אשכנזי התפרסם בקשריו הטובים עם כל יהודי היישוב, ספרדים ואשכנזים, וכן עם אישים לא יהודיים דוגמת הפטריארך היווני אשר היה בן-בית בביתו. פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה אשר ביקר בארץ ישראל בשנת 1870, כיבד אותו באות כבוד על עבודתו הציבורית. כמו כן, הרב אברהם אשכנזי קיבל מהשר משה מונטיפיורי גביע כסף מהודר עם הקדשה חרותה כאות הוקרה לפועלו הרב[1], ובה כתוב:
"מנחת זיכרון להרב הגאון יכ"ו
מו"ה אברהם אשכנזי נ"י
חכם באשי בעה"ק ירושלים תוב"ב
מאת השר מו"ה משה מונטיפיורי
א' תמוז התרל"א לבריע'"
שליטתו בשפה היוונית, כמו בטורקית ובערבית, הביאה אותו לקשרים עם הפטריארך היווני בירושלים.
בערוב ימיו היה ראש ישיבת "בית יעקב" ונשיא חברת "שבת אחים".
בשנת ה'תר"א, הרב אשכנזי הוציא לאור יחד עם הר"י קפילוטו את הספר "תקנות ירושלים", המכיל את כל מנהגי העיר הנוגעים לדת ולהלכה. כתב בעתונים הלבנון וחבצלת. הרב נפטר בט' בשבט ה'תר"ם (1880) ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים. לאחר שנים ארוכות בהן לא אותרה המצבה שאותה ניסה לגלות נינו, שמואל אשכנזי, אחרי מלחמת ששת הימים, הצליחו בני נינו של הרב אשכנזי, שלמה ודוד, לאתר את מצבת הקבר הפגועה בשנת 2004.
[עריכה] צאצאיו
[עריכה] הרב יצחק אשכנזי
בנו, הרב יצחק אשכנזי (1859 - 1915) היה אף הוא גדול בתורה, פעיל ציבורי וממקימי בית החולים משגב לדך. הרב יצחק רכש את בית המשפחה בשכונת אוהל משה בשנת 1883.
היה חבר ועד העדה הספרדית בירושלים, וחבר בית הדין שעל ידה. לאחר פטירתו של הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר, הוצעה לו משרת הרב הראשי, אך הוא סירב, כיוון שלא רצה לשמש ברבנות.
הרב יצחק ורעייתו רבקה, נשלחו למצרים, שם שרתו את הקהילה היהודית. הם נפטרו באלכסנדריה ונקברו בה. לבני הזוג נולדו חמישה ילדים - שרה, שלמה, ישראל, אברהם ולאה.
הניח אחריו כתבי יד רבים בשו"ת ובפוסקים.
[עריכה] שלמה אשכנזי
נכדו של הרב, שלמה אשכנזי (1879 - 1948), היה איש ציבור וחבר ועד שכונת אוהל משה, נישא לשמחה בת הרב משה מלכא (עילוי אשר שימש שד"ר במרוקו בתקופתו של הראשון לציון אברהם אשכנזי. לימים עלה לארץ ישראל, הקים ישיבה והפך להיות הרב הראשי של עדת המערביים).
[עריכה] קישורים חיצוניים
- תולדות רבינו אברהם אשכנזי, בשו"ת מהר"א אשכנזי הוצאת חברת אהבת שלום, דפוס תשנ"א
