אברהם בורג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אברהם בורג
Avraham Burg by David Shankbone.jpg
אברהם בורג, אפריל 2008
תאריך לידה 19 בינואר 1955 (בן 60)
חבר הכנסת
כנסות 12-13, 15-16
סיעה העבודה
ישראל אחת
עבודה-מימד
תפקידים בולטים

אברהם ("אברום") בורג (נולד ב-19 בינואר 1955) הוא פוליטיקאי ישראלי שכיהן כיושב ראש הכנסת ה-15 ויושב ראש הסוכנות היהודית. לאחר פרישתו מהחיים הפוליטיים עבר לתחום העסקים וכתב מספר ספרים ומאמרים שבהם הביע עמדות פוסט ציוניות מעוררות מחלוקת. מכהן כחבר המועצה הבינלאומית של הקרן החדשה לישראל וכעמית בכיר ויועץ במרכז המחקר והמדיניות מולד - המרכז להתחדשות הדמוקרטיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם בורג נולד בירושלים, בנם של רבקה לבית סלונים (נצר לרבי שניאור זלמן מלאדי) וד"ר יוסף בורג, שהיה שר בממשלת ישראל מטעם המפד"ל.

בורג הוא בוגר הישיבה התיכונית נתיב מאיר שבירושלים. משהתגייס לצה"ל התנדב לצנחנים לגדוד הנח"ל המוצנח. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר[1] וקורס קציני חי"ר. לאחר סיום הקורס שב לצנחנים ומונה למפקד מחלקה, תחת המ"פ משה יעלון[2]. בהמשך למד לתואר ראשון במדעי החברה באוניברסיטה העברית וכן בבצלאל ובבית הספר לתיירות.

בתחילת שנות השמונים הגיש יחד עם אלעזר שטרום תוכנית דת לנוער בטלוויזיה הלימודית.

החל להיות פעיל בגופי שמאל ובתנועת "שלום עכשיו". נפצע בהפגנה של "שלום עכשיו", בשנת 1983, מפגיעת רסיסי הרימון ששימש לרצח אמיל גרינצוויג. בשנת 1985 החל לשמש כיועץ לראש הממשלה שמעון פרס.

חבר הכנסת ויושב ראש הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שר הקליטה יאיר צבן ויושב ראש הסוכנות היהודית אברהם בורג, מקבלים פני עולים חדשים מרוסיה בנמל התעופה בן-גוריון, 1995

בשנת 1988 נבחר לכנסת מטעם מפלגת העבודה, כחלק מן "השמינייה", שמונה חברי כנסת צעירים ומבטיחים, אשר הציגו חזית אחידה בעלת נטייה שמאלית, וכללה פוליטיקאים כחיים רמון, יוסי ביילין ועמיר פרץ.

בכנסת ה-13 היה יושב ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט. בשנת 1995 נבחר לעמוד בראש הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית, ולשם מילוי תפקיד זה התפטר מחברותו בכנסת.

בשנת 1999 החל לעבוד בראש צוות היגוי הסברה של המפלגה "ישראל אחת" אשר הייתה למעשה מפלגת העבודה לה צורפו תנועות כמימד וגשר, מפלגתו של דוד לוי, על מנת להצליח בבחירות לראשות הממשלה, שהיו על פי החוק אז בחירות אישיות בהן התמודדו אהוד ברק ובנימין נתניהו.

בבחירות אלה, שבהן ניצח ברק, נבחר בורג לכנסת. ברק לא מינה אותו לשר, ובורג החליט להתמודד על תפקיד יושב ראש הכנסת, אל מול מועמדו של ברק לתפקיד, חבר הכנסת שלום שמחון. בורג נבחר על אף שברק התנגד למינויו.

מתקופתו כיושב ראש הכנסת זכורה תקרית מביכה שבה הודיע על פטירתו של חבר הכנסת אמנון רובינשטיין, בעקבות הודעה זדונית שהתקבלה במזכירות הכנסת ולא נבדקה.

בורג זכה לכהן זמן קצר כנשיא המדינה בפועל, בתקופה שבין התפטרותו של עזר ויצמן ב-13 ביולי 2000 לבין תחילת כהונתו של משה קצב, ב-1 באוגוסט אותה שנה.

לאחר תבוסתו של ברק בבחירות האישיות לראשות הממשלה כנגד אריאל שרון, אשר התקיימו ב-6 בפברואר 2001, נותרה מפלגת העבודה ללא מנהיג. ברק פרש מן ההנהגה, והמפלגה מצאה עצמה בתוך ממשלת אחדות לאומית כאשר היא מחולקת בין תומכי ממשלת האחדות, ובין חברים בעלי נטייה שמאלית המתנגדים למעשי הממשלה. בחודש ספטמבר 2001 נערכו בחירות פנימיות למשרת יושב ראש מפלגת העבודה, בהן התמודד בורג אל מול בנימין בן אליעזר. הבחירות נותרו ללא הכרעה תוך חשד כבד לזיופים, ולאחר מכן נערך בחודש דצמבר של אותה שנה סיבוב נוסף ב-51 קלפיות שנחשדו בהיותן מזויפות. בבחירות אלו זכה בן אליעזר ברוב הדרוש ומונה ליושב ראש. לאחר הבחירות בשנת 2003, בהן קיבלה העבודה מספר מצומצם של מנדטים, נותר בורג ללא משרה ביצועית פרט לתפקידו כחבר הכנסת, כאשר מפלגתו באופוזיציה.

פרישתו מהחיים הפוליטיים ופעילותו לאחריהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש יוני 2004 הודיע בורג על פרישתו מן החיים הפוליטיים ומעברו לעולם העסקים. בסמוך לכך יצא לאור ספרו "אלוהים חזר", המציג את תפיסת עולמו בשלל נושאים המעסיקים את החברה הישראלית.

בחידון התנ"ך העולמי שנערך בשנת 2000, לאחר פטירתו של אביו, שימש אברהם בורג בתפקיד שמולא במשך שנים על ידי האב - יושב ראש חבר השופטים.

בורג מכהן כחבר המועצה הבינלאומית של הקרן החדשה לישראל. החל משנת 2009 הוא משמש גם כיו"ר דירקטוריון עמותת "מפעלות חינוך וחברה" הקשורה למועדון הכדורגל "הפועל תל אביב"[3].

חקירה פלילית נפתחה נגדו בעקבות דו"ח מבקר המדינה שמתח ביקורת על הליך לא תקין במכירת חברת "עשות-אשקלון" למשקיעים אותם ייצג בורג, שהיו בעלי עבר פלילי. המכירה בוטלה והחקירה הפלילית שנפתחה נגדו נסגרה מחוסר ראיות בנובמבר 2006[4].

בשנת 2012 הופיע בתשדיר פרסומת לשוקולד למריחה "השחר העולה". את הכנסותיו מתשדיר זה תרם לעמותה למען בני נוער בסיכון שהוא עומד בראשה‏[5].

בשבת, ה-3 בינואר 2015, השתתף בורג בכנס ועידת חד"ש לקראת הבחירות לכנסת ה-20 בנצרת, והודיע על תמיכתו במפלגה‏[6]. לדברי בורג, הוא החליט לקחת חלק באירוע משום שלתחושתו "יש פיקוח נפש לשמירת החיים הקולקטיביים בישראל, ופיקוח נפש כזה מצדיק להגיע בשבת"‏[7].

עמדותיו בנושאים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2003 טען בורג במאמר שתורגם לאנגלית והופיע בעיתון הגארדיאן הבריטי, שאם לא תבחר ישראל לצאת מן השטחים, המשך המצב מוביל למדינה דו לאומית. המאמר הוכתר בכותרת "סוף הציונות". הפסקה מעוררת המחלוקת ביותר במאמר הייתה זו:

Cquote2.svg

ישראל, לאחר שחדלה לדאוג לילדים הפלסטינים, לא צריכה להיות מופתעת כשהם חוזרים שטופי שנאה ומפוצצים את עצמם במרכזי הבריחה מהמציאות של הישראלים. הפלסטינים מפקידים את חייהם בידי אללה באזורי הבילוי שלנו, בגלל שהחיים שלהם הם סבל. הם שופכים את דמם במסעדות שלנו בשביל להרוס לנו את התיאבון, בגלל שיש להם ילדים והורים רעבים ומושפלים בבית.

Cquote3.svg

על בורג נמתחה ביקורת קשה בעקבות מאמר זה, ונטען שהוא נותן תחמושת ביד שונאי ישראל ומצדיק רצח של ישראלים חפים מפשע‏[8]. בעקבות הביקורת פרסם בורג מאמר נוסף בגארדיאן, שבו הבהיר שהוא מגנה בתוקף את פיגועי ההתאבדות כנגד אזרחים ישראלים. במאמר אחר‏[9] תמך בורג בדיאלוג למען השלום עם החמאס.

בערב תשעה באב תשס"ה (2005) פרסם את דעתו כי יש להפוך את מחצית יום האבל לזמן חג וסעודת שמחה על הקמת המדינה, ועורר תגובות נגד נמרצות בציבור הדתי‏[10].

בראיון לקראת יום כיפור תשס"ח הודיע כי הוא אינו מאמין באלוהים, אך נותר חובש כיפה בגלל הזדהות תרבותית‏[11]. בראיון שערך עמו חגי סגל, הגדיר עצמו בורג כ"מתייוון גאה", ואת מתתיהו הכהן תיאר כ"קנאי, רוצח, פנאט דתי, פונדמנטליסט"‏[12].

בורג רואה עצמו כתומך בזכויות בעלי חיים, ובעצרת נגד פיטום אווזים של עמותת אנונימוס בשנת 2002 הצהיר כי הוא צמחוני מטעמי מצפון. עם זאת, כחלק מפעילותו העסקית הוא נמנה עם הבעלים של חברה המגדלת תרנגולות לפיטום ולאכילה‏[13].

ספרו "לנצח את היטלר" זכה לתהודה ציבורית. בראיון עמו ב"הארץ" ביוני 2007, לקראת צאת הספר, כינה בורג את ישראל מדינה מיליטריסטית, וטען כי היא מתדרדרת לכיוון פאשיזם, כמו כן קרא לעבור למודל של ציונות נוסח אחד העם ולנטוש את הציונות נוסח הרצל, וכן לנטוש את הרעיון של מדינה יהודית. הפובליציסט בן-דרור ימיני ואחרים ראו בכך הוכחה לכך שבורג נהפך לפוסט ציוני ואף לאנטי-ציוני[14]. ספרו זכה בפרס הספר הזר הטוב ביותר של השנה, המוענק על ידי קרן "פרימיו נאפולי"‏[15]. ב-2011 הגדיר עצמו בריאיון כפוסט ציוני וטען שהציונות הייתה פיגום שצריך כעת להסירו, ועל מדינת ישראל להחליט אם היא אומת תרבות כמו צרפת או אומת דם כמו גרמניה של הרייך[16].

ב-2007 ביקש וקיבל אזרחות צרפתית (על בסיס היות אשתו אזרחית צרפת) ומימש את זכותו כאזרח צרפתי בבחירות לנשיאות צרפת. הוא הצהיר כי בחר בסגולן רויאל[17]. בורג המליץ לכל ישראלי להוציא דרכון זר.

בורג פרסם מאמר תמיכה בממשלת בריטניה על הצעדים שנקטה כדי לקדם חרם על מוצרים ישראליים שמיוצרים מעבר לקו הירוק וקרא למדינות האיחוד האירופי להצטרף לחרם. לדעתו ישראל היא הכובש האימפריאליסטי האחרון בעולם המערבי[18].

בפוסט העוסק בברית מילה כתב: "רבים ימשיכו למול את בניהם מכל הסיבות שבעולם, דתיות או התנהגותיות ורבים יעדיפו למצא דרכים אחרות לבטא את השייכות שלהם ושל ילדיהם לקולקטיב היהודי מבלי להכאיב לשווא לרך הנולד או לפגוע בזכותו שנולדה איתו על גופו ושלמותו."‏[19]

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בורג נשוי ליעל, ילידת צרפת שעלתה לישראל בשנת 1968. לזוג 6 ילדים והם מתגוררים ביישוב נטף. גיסו של בורג הוא פרופ' מנחם בן ששון.

בורג הוא חובב ריצה ובעל טור באתר האינטרנט "שוונג" העוסק בתחום זה‏[20].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביו:

על כתביו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אמיר אורןבמשקפיים של יעלון, באתר הארץ, 12 ביולי 2002
  2. ^ עמוס הראלבוגי מן הצנחנים, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2002
  3. ^ דבר היו"ר, באתר האינטרנט של "מפעלות חינוך וחברה"
  4. ^ ארנון בן-יאיר, נסגר תיק החקירה נגד בורג בפרשת עשות אשקלון, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2006
  5. ^ נתי טוקר, הג'וב החדש של אברהם בורג: פרזנטור של שוקולד השחר, באתר TheMarker‏, 11 במרץ 2012
  6. ^ חסן שעלאן, אברהם בורג השתתף בכנס של חד"ש: "תומך בהם", באתר ynet‏, 3 בינואר 2015
  7. ^ בורג השתתף בכנס המפלגות הערביות: "מדובר בפיקוח נפש", באתר ‏mako‏‏, ‏3 בינואר 2015‏
  8. ^ אברהם בורג תורם לשנאת ישראל בעולם, באתר nrg‏, 16 בספטמבר 2003
  9. ^ אברהם בורג, מה לא למדנו משליט, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2011
  10. ^ אברהם בורג, "דברים": יום חורבן מודרני, באתר ynet‏, 11 באוגוסט 2005
  11. ^ בורג: אני לא מאמין באלוהים, אתר nrg יהדות
  12. ^ ישי קרוב, ‏אברום בורג: אני מתייוון גאה, באתר ערוץ 7, 2 בדצמבר 2013
  13. ^ רותם שטרקמן ושרון שפורר, אברהם בורג: "צעקת השחיתות גדולה מדי, הדיחו ראש ממשלה בלי הליך", באתר TheMarker‏, 24 באפריל 2009
  14. ^ בן דרור ימיני, פשיסט שמאלני, באתר nrg‏, 15 ביוני 2007
  15. ^ פרס באיטליה ל"לנצח את היטלר", באתר ynet‏, 8 בנובמבר 2009
  16. ^ שירי לב-ארי, "צריך להחליט אם אנחנו אומת תרבות או דם", באתר ynet‏, 22 באפריל 2011
  17. ^ אומ"ץ: לשלול הזכויות העודפות שניתנו לבורג, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 24 באפריל 2007
  18. ^ Avraham Burg: Even I – an Israeli – think settlement goods are not kosher , The Independent, June 7, 2012
  19. ^ אברהם בורג, כמה מילים על המילה, באתר "הארץ", 28 באוגוסט 2014
  20. ^ "תפילת הרצים" של בורג


יושבי ראש הכנסת
יוסף שפרינצקנחום ניר-רפאלקסקדיש לוזראובן ברקתישראל ישעיהו-שרעבייצחק שמיריצחק ברמןמנחם סבידורשלמה הללדב שילנסקישבח וייסדן תיכוןאברהם בורגראובן ריבליןדליה איציקראובן ריבליןיולי אדלשטיין משכן הכנסת