אברהם בורג

אברהם בורג
תאריך לידה	19 בינואר 1955
כנסות	12-13, 15-16
סיעה	העבודה, ישראל אחת, עבודה-מימד
תפקידים בולטים	נשיא המדינה בפועל יושב ראש הכנסת יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט יושב ראש הסוכנות היהודית

אברהם ("אברום") בורג (נולד ב-19 בינואר 1955) פוליטיקאי ישראלי שכיהן כיושב ראש הכנסת ה-15 ויושב ראש הסוכנות היהודית. לאחר פרישתו מהחיים הפוליטיים, עבר לתחום העסקים וכן כתב מספר ספרים ומאמרים בהם הביע עמדות פוסט ציוניות מעוררות מחלוקת. מכהן כחבר המועצה הבינלאומית של הקרן החדשה לישראל וכעמית בכיר ויועץ במרכז המחקר והמדיניות מולד - המרכז להתחדשות הדמוקרטיה.

חייו

תחילת דרכו

אברהם בורג נולד בירושלים, בנם של רבקה לבית סלונים (נצר לרבי שניאור זלמן מלאדי) ויוסף בורג, שהיה שר בממשלת ישראל מטעם המפד"ל.

בורג הוא בוגר הישיבה התיכונית נתיב מאיר שבירושלים. משהתגייס לצה"ל התנדב לצנחנים לגדוד הנח"ל המוצנח. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. לאחר סיום הקורס שב לצנחנים ומונה למפקד מחלקה, תחת המ"פ משה יעלון. בהמשך למד לתואר ראשון במדעי החברה באוניברסיטה העברית וכן בבצלאל ובבית הספר לתיירות.

בתחילת שנות השמונים הגיש יחד עם אלעזר שטרום תוכנית דת לנוער בטלוויזיה הלימודית.

החל להיות פעיל בגופי שמאל ובתנועת "שלום עכשיו". נפצע בהפגנה של "שלום עכשיו", בשנת 1983, מפגיעת רסיסי הרימון ששימש לרצח אמיל גרינצוויג. בשנת 1985 החל לשמש כיועץ לראש הממשלה שמעון פרס.

חבר הכנסת ויושב ראש הכנסת

שר הקליטה יאיר צבן ויושב ראש הסוכנות היהודית אברהם בורג, מקבלים פני עולים חדשים מרוסיה בנמל התעופה בן-גוריון, 1995

בשנת 1988 נבחר לכנסת מטעם מפלגת העבודה, כחלק מן "השמינייה", שמונה חברי כנסת צעירים ומבטיחים, אשר הציגו חזית אחידה בעלת נטייה שמאלית, וכללה פוליטיקאים כחיים רמון, יוסי ביילין ועמיר פרץ.

בכנסת ה-13 היה יושב ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט. בשנת 1995 נבחר לעמוד בראש הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית, ולשם מילוי תפקיד זה התפטר מחברותו בכנסת.

בשנת 1999 החל לעבוד בראש צוות היגוי הסברה של המפלגה "ישראל אחת" אשר הייתה למעשה מפלגת העבודה לה צורפו תנועות כמימד וגשר, מפלגתו של דוד לוי, על מנת להצליח בבחירות לראשות הממשלה, שהיו על פי החוק אז בחירות אישיות בהן התמודדו אהוד ברק ובנימין נתניהו.

בבחירות אלה, שבהן ניצח ברק, נבחר בורג לכנסת. ברק לא מינה אותו לשר, ובורג החליט להתמודד על תפקיד יושב ראש הכנסת, אל מול מועמדו של ברק לתפקיד, חבר הכנסת שלום שמחון. בורג נבחר על אף שברק התנגד למינויו.

מתקופתו כיושב ראש הכנסת זכורה תקרית מביכה שבה הודיע על פטירתו של חבר הכנסת אמנון רובינשטיין, בעקבות הודעה זדונית שהתקבלה במזכירות הכנסת ולא נבדקה.

בורג זכה לכהן זמן קצר כנשיא המדינה בפועל, בתקופה שבין התפטרותו של עזר ויצמן ב-13 ביולי 2000 לבין תחילת כהונתו של משה קצב, ב-1 באוגוסט אותה שנה.

לאחר תבוסתו של ברק בבחירות האישיות לראשות הממשלה כנגד אריאל שרון, אשר התקיימו ב-6 בפברואר 2001, נותרה מפלגת העבודה ללא מנהיג. ברק פרש מן ההנהגה, והמפלגה מצאה עצמה בתוך ממשלת אחדות לאומית כאשר היא מחולקת בין תומכי ממשלת האחדות, ובין חברים בעלי נטייה שמאלית המתנגדים למעשי הממשלה. בחודש ספטמבר 2001 נערכו בחירות פנימיות למשרת יושב ראש מפלגת העבודה, בהן התמודד בורג אל מול בנימין בן אליעזר. הבחירות נותרו ללא הכרעה תוך חשד כבד לזיופים, ולאחר מכן נערך בחודש דצמבר של אותה שנה סיבוב נוסף ב-51 קלפיות שנחשדו בהיותן מזויפות. בבחירות אלו זכה בן אליעזר ברוב הדרוש ומונה ליושב ראש. לאחר הבחירות בשנת 2003, בהן קיבלה העבודה מספר מצומצם של מנדטים, נותר בורג ללא משרה ביצועית פרט לתפקידו כחבר הכנסת, כאשר מפלגתו באופוזיציה.

בספטמבר 2003 טען בורג במאמר שתורגם לאנגלית והופיע בעיתון הגארדיאן, שאם לא תבחר ישראל לצאת מן השטחים, המשך המצב מוביל למדינה דו לאומית. המאמר הוכתר בכותרת "סוף הציונות". הפסקה מעוררת המחלוקת ביותר במאמר הייתה זו:

	Israel, having ceased to care about the children of the Palestinians, should not be surprised when they come washed in hatred and blow themselves up in the centres of Israeli escapism. They consign themselves to Allah in our places of recreation, because their own lives are torture. They spill their own blood in our restaurants in order to ruin our appetites, because they have children and parents at home who are hungry and humiliated.

על בורג נמתחה ביקורת קשה בעקבות מאמר זה, ונטען שהוא נותן תחמושת ביד שונאי ישראל ומצדיק רצח של ישראלים חפים מפשע‏. בעקבות הביקורת הקשה פרסם בורג מאמר נוסף בגארדיאן, בו הבהיר שהוא מגנה בתוקף את פיגועי ההתאבדות כנגד אזרחים ישראלים. במאמר אחר‏ תמך בורג בדיאלוג למען השלום עם החמאס.

פרישתו מתפקידים ציבוריים והשינוי בעמדותיו הפוליטיות

בחודש יוני 2004 הודיע בורג על פרישתו מן החיים הפוליטיים ומעברו לעולם העסקים. בסמוך לכך יצא לאור ספרו "אלוהים חזר", המציג את תפיסת עולמו בשלל נושאים המעסיקים את החברה הישראלית.

בערב תשעה באב תשס"ה (2005) פרסם את דעתו כי יש להפוך את מחצית יום האבל לזמן חג וסעודת שמחה על הקמת המדינה, ועורר תגובות נגד נמרצות בציבור הדתי‏. בורג רואה עצמו כתומך בזכויות בעלי חיים, ובעצרת נגד פיטום אווזים של עמותת אנונימוס בשנת 2002 הצהיר כי הוא צמחוני מטעמי מצפון. עם זאת, כחלק מפעילותו העסקית הוא נמנה עם הבעלים של חברה המגדלת תרנגולות לפיטום ולאכילה‏.

חקירה פלילית נפתחה נגדו בעקבות דו"ח מבקר המדינה שמתח ביקורת על הליך לא תקין במכירת חברת "עשות-אשקלון" למשקיעים אותם ייצג בורג, שהיו בעלי עבר פלילי. אולם, המכירה בוטלה והחקירה הפלילית שנפתחה נגדו נסגרה מחוסר ראיות בנובמבר 2006‏.

ספרו "לנצח את היטלר" זכה לתהודה ציבורית. בראיון עימו ב"הארץ" ביוני 2007, לקראת צאת הספר, כינה בורג את ישראל מדינה מיליטריסטית, וטען כי היא מתדרדרת לכיוון פאשיזם, כמו כן קרא לעבור למודל של ציונות נוסח אחד העם ולנטוש את הציונות נוסח הרצל, וכן לנטוש את הרעיון של מדינה יהודית. הפובליציסט בן-דרור ימיני ואחרים ראו בכך הוכחה לכך שבורג נהפך לפוסט ציוני ואף לאנטי-ציוני‏. ספרו זכה בפרס הספר הזר הטוב ביותר של השנה, המוענק על ידי קרן "פרימיו נאפולי"‏. ב-2011 הגדיר עצמו בריאיון כפוסט ציוני ואמר שהציונות הייתה פיגום שצריך כעת להסירו, ולהחליט אם אנחנו אומת תרבות כמו צרפת או אומת דם כמו גרמניה של הרייך‏.

ב-2007 ביקש וקיבל אזרחות צרפתית (על בסיס היות אשתו אזרחית צרפת) ומימש את זכותו כאזרח צרפתי בבחירות לנשיאות צרפת. הוא הצהיר כי בחר בסגולן רויאל‏. בורג המליץ לכל ישראלי להוציא דרכון זר, ואף עיתון "הארץ" הגדיר אותו כפוסט-ציוני.‏

בראיון לקראת יום כיפור תשס"ח הודיע כי הוא אינו מאמין באלוהים, אך נותר חובש כיפה בגלל הזדהות תרבותית‏.

במשך מספר שנים שימש כיושב ראש חבר השופטים בחידון התנ"ך העולמי ביום העצמאות, תפקיד שמולא לפני כן על ידי אביו, יוסף בורג. בורג מכהן כחבר המועצה הבינלאומית של הקרן החדשה לישראל.

בשנת 2012 הופיע בתשדיר פרסומת לשוקולד למריחה "השחר העולה". את הכנסותיו מתשדיר זה תרם לעמותה למען בני נוער בסיכון שהוא עומד בראשה.‏

בורג פרסם מאמר תמיכה בממשלת בריטניה על הצעדים שנקטה כדי לקדם חרם על מוצרים ישראליים שמיוצרים מעבר לקו הירוק וקרא למדינות האיחוד האירופי להצטרף לחרם. לדעתו ישראל היא הכובש האימפריאליסטי האחרון בעולם המערבי.‏

בורג נשוי ליעל, ילידת צרפת שעלתה לישראל בשנת 1968. לזוג 6 ילדים והם מתגוררים ביישוב נטף. גיסו של בורג הוא פרופ' מנחם בן ששון.

ספריו

• אלהים חזר, 2004
• לנצח את היטלר, 2007
• פרשת השבוע: בלשון בני אדם, הוצאת דביר, 2009
• אבישג, הוצאת דביר, 2011

קישורים חיצוניים

• אברהם בורג, באתר הכנסת
• הבלוג של אברום בורג
• אבנר מולכו, הרודן והטריבון, באתר העין השביעית, 1 בנובמבר 2001
• ארי שביט, גט כריתות - ריאיון עם בורג על ספרו "לנצח את היטלר", באתר הארץ, 6 ביוני 2007
• שלום ירושלמי, זוכרים אותי? הקאמבק של אברום בורג, nrg, ‏6.8.2010
• חן שליטא, ‏אברום בורג בטוח שאהוד אולמרט יהיה שוב ראש ממשלה, באתר גלובס, 25 באוקטובר 2012

מכּתביו:

• אברהם בורג: "זה ביני לבין האלוהים שלי", באתר ynet‏, כתבת וידאו
• לא יכול להיות שמאל שלא מקדש את השוויון באתר כל השלום, 19 בינואר 2011
• אוטוביוגרפיה של ריצה: התהוות הישראליות המודרנית, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2011
• אוסלו מת, מה הלאה?, באתר הארץ, 24 במרץ 2013
• המאמרים של בורג ב"גארדיאן" הבריטי
  • המאמר הראשון שפרסם בורג ב"גארדיאן" ועורר מחלוקת
  • המאמר השני של בורג, בו הוא מגנה את פיגועי ההתאבדות
• Avraham Burg: Even I – an Israeli – think settlement goods are not kosher , The Independent, June 7, 2012

על כתביו:

• תום שגב, הכל בגלל אבא של רמי!, באתר הארץ, 9 ביולי 2007 - על "לנצח את היטלר"
• יצחק לאור, גם הוא בפורשים, באתר הארץ, 19 ביולי 2007 - על "לנצח את היטלר"
• אריאנה מלמד, לא בורג קטן, באתר ynet‏, 10 בספטמבר 2009 - על "פרשת השבוע: בלשון בני אדם"
• שירי לב-ארי, "צריך להחליט אם אנחנו אומת תרבות או דם", באתר ynet‏, 22 באפריל 2011 - על "אבישג"
• צביה גרינפילד, אבישג מאת אברהם בורג - אהבה בין החרכים, באתר הארץ, 4 במאי 2011