אברהם בורנשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי אברהם בורנשטיין
האדמו"ר מסוכטשוב
חיבורו העיקרי שו"ת אבני נזר
אגלי טל
תאריך לידה ה'תקצ"ט
תאריך פטירה י"א באדר א' ה'תר"ע
מקום קבורה סוכטשוב
חסידות חסידות סוכטשוב
מספר בשושלת ראשון
הבא רבי שמואל בורנשטיין
תחילת כהונה ה'תר"ל
סיום כהונה ה'תר"ע
רבותיו אביו, רבי זאב נחום
חותנו, רבי מנחם מנדל מקוצק
אב זאב נחום בורנשטיין
בת זוג שרה צינא מורגנשטרן
ילדים רבי שמואל בורנשטיין
אסתר בריינדל בורנשטיין

רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב (ה'תקצ"ט, 1839 - י"א באדר א' ה'תר"ע, 20 במרץ 1910), היה אדמו"ר ומייסד חסידות סוכטשוב, מחבר הספרים: "אגלי טל" ו"אבני נזר". נודע כאחד מגדולי הלמדנים והפוסקים בפולין.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בבנדין שבפולין לרב זאב נחום, מחבר הספר "אגודת אזוב", בנו של רבי אהרון בורנשטיין משצ'קוצ'ין (Szczekociny). היה מצאצאי הרמ"א הש"ך והמעשה רוקח. בילדותו עברה משפחתו לגור באולקוש, שם מונה אביו לרב ולאחר מכן אף כיהן ברבנות ביאלה.

בפתח ספרו הוא מספר כי כילד "לימדני אבי מורי ורבי זצ"ל את דרכי הפלפול, וכד הוינא בן עשר, חידושים חידשתי". לאחר ניסיון שידוך עם בתו של הרב חיים הלברשטאם מצאנז שלא צלח, הוא נישא בגיל שלש עשרה לשרה צינא, בתו של הרב מנחם מנדל מקוצק, שאביו היה מחסידיו. התגורר בבית חותנו עד אחרי פטירתו בשנת ה'תרי"ט (1859).

בחותנו ראה את רבו המובהק. למרות שהגיע לקוצק בתקופה שחותנו הסתגר בחדרו, בפניו הייתה דלתו פתוחה. בהקדמת ספרו אגלי טל הוא מעיד:

"אחר כך נכנסתי לפני ולפנים לבית חמי אדמו"ר זצ"ל מקוצק, מקור החכמה והתבונה, ממנו דרכי העיון למדתי, וממנו נתוודעתי מה יקרא חידושי תורה באמת, כי לא כל הפלפולים חידושים המה, ולא יאומן כי יסופר השגחה הגדולה אשר השגיח עלי בעינא פקיחא, גם בעניין סדר הלימוד וחידושים".

רב ואדמו"ר[עריכת קוד מקור | עריכה]

האהל על ציון ה"אבני נזר" וה"שם משמואל" בסוכטשוב

כעבור 4 שנים מפטירת חותנו, בשנת ה'תרכ"ג נתמנה לרבה של פרצ'ב, שם שהה מספר שנים, עד שפוטר עקב רצונם של פרנסי העיר למנות לרב את גיסו - רבי דוד בן חותנו הרמ"מ - והוא עבר לכהן כרב בקרשנוביץ. בשנים אלו נסע לרבותיו, ממלאי מקום חותנו, רבי יצחק מאיר אלתר מגור ורבי חנוך העניך מאלכסנדר.

ב-1870 אחר פטירת רבי חנוך העניך החל לכהן כאדמו"ר. ב-1876 עבר לכהן ברבנות נשלסק וגם שם בעלי הבתים לא ראו בעין יפה את ניהול החצר במקביל לתפקיד הרבנות ולכן עזב את העיר וב-1883 עבר לכהן כרב העיר סוכטשוב, שבה הקים ישיבה במקביל לחצר החסידית בראשותו. לאחר מספר שנים עזב את רבנות העיר ושימש כאדמו"ר בלבד. נפטר בי"א באדר א' ה'תר"ע.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצבת ה"אבני נזר" וה"שם משמואל" בסוכטשוב
  • אשתו, שרה צינה, בתו של רבי מנחם מנדל מקוצק.
  • בנו יחידו, רבי שמואל, ה"שם משמואל", מילא את מקומו.
  • בתו, אסתר בריינדל, הייתה נשואה לאחיו, רבי מאיר בורנשטיין. נכדם היה הרב שבתי בורנשטיין מירושלים.
  • בניו וצאצאיו של רבי שמואל, שימשו באדמורו"ת אחריו.

פעילות למען ארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אברהם תמך מאוד בעלייה לארץ ישראל, וכך כתב בספרו "אבני נזר":

Cquote2.svg

מצווה גדולה להשתדל אצל הממשלה ליתן רשות לקיבוץ אנשים לעלות שזה ודאי בכמה עניינים: א. לגוף העלייה שתהיה חופשית. ב. הישיבה שמה לקיום המצוות בכלל, ובייחוד למצוות התלויות בארץ כי לא הורגלו בהם, ואם יהיו הרבה מישראל הכשרים, איש את רעהו יעזורו וגו'. ג. לעניין קדושת הארץ וברכותיה, כי על ידי קיום המצוות בא"י תתרבה קדושתה... ואפילו להאנשים היושבים בחו"ל הוא מצווה גדולה לקנות נחלה בא"י ובפרט אם יהיה מזה פרנסה אף אם ישבו בחו"ל נחשב קצת כאילו יושבים בארץ ישראל.

Cquote3.svg

רבי אברהם אף שלח את בנו ואחיו-חתנו לארץ ישראל בשנת תרנ"א (1891), על מנת לקנות שטח אדמה להקמת יישוב דתי בארץ ישראל. תוכנית זו לא יצאה אל הפועל עקב גזירה של הסולטאן הטורקי.

מתלמידיו המפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבי מאיר דן פלאצקי, בעל ה"כלי חמדה"
  • רבי יואב יהושע וינגרטן, בעל "חלקת יואב"
  • רבי אריה צבי פרומר, הרב מקוז'יקלוב בעל "ארץ צבי"
  • רבי אברהם מנדלזון, דיין בוורשא ובעל "דברי אברהם"
  • רבי שאול משה זילברמן הרב מווירשוב בעל ה"פרדס שאול"
  • רבי יהודה ליב קובלסקי מוולוצלווק
  • רבי צבי יהודה מאמלוק, מחבר הספר "אביר הרועים" לתולדות רבו וספר הפולמוס "מלחמות יהודה" להציל את כבוד רבו מרבנים שהשיגו אודות פסיקותיו
  • רבי מיכאל פורשלגר, ר"מ בישיבת בולטימור ומחבר הספר "תורת מיכאל"

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אגלי טל - על ל"ט מלאכות שבת. נדפס בתרס"ה 1905. ההקדמה לספר נחשבת לקלאסיקה בעולם התורני. בהקדמה מפרט רבי אברהם בורנשטיין את דרך הלימוד אותה רכש אצל חותנו, רבי מנחם-מנדל מקוצק, וכן מתפלמס בשאלה אם ניתן להנות ממצוות לימוד תורה, על-אף הכלל הידוע ש"מצוות לאו להנות ניתנו". חלקים מהספר נערכו על ידי בנו רבי שמואל שאביו העיד עליו שיש לו לשון צחה. הספר התפרסם במהירות וישיבות רבות בפולין החלו ללמוד מסכת שבת באותה תקופה.
  • אבני נזר - שו"ת. נדפס בשבעה כרכים, הראשון, כשנתיים לאחר פטירתו, בתרע"ב 1912, והאחרון - ערב מלחמת עולם ה-2. הספר מחולק לפי ארבעת חלקי השולחן ערוך, ומוכיח את גאונותו של המחבר ואת בקיאותו הרבה בכל חלקי התורה.
  • נאות הדשא - על התורה והמועדים (3 כרכים). כרכים אלה מהווים ליקוטים מתורותיו, ומתורות צאצאיו, שבדפוס ושבכתבי-יד, ונערכו על ידי נכדו (בנו של ה"שם משמואל") רבי אהרון-ישראל בורנשטיין.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אביר הרועים - לתלמידו הרב צבי יהודה מאמלוק, פיטרקוב תרצ"ה
  • "מראה הדשא - תולדות ופרקי חיים של ה"אבני נזר" וה"שם משמואל" מסוכטשוב זי"ע. מאת הרב אהרן ישראל בורנשטיין (בנו של השם משמואל). כל הזכויות שמורות לנכד המחבר: שמואל ענבר
  • אליעזר שטיינמן, על אדמור"י פולין, פרק העוסק בו
  • הרב אברהם יצחק ברומברג, מגדולי התורה והחסידות - חלק ה, ירושלים תשט"ו
  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ב, בני ברק, תשמ"ז, עמ' קנו-קצד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]