אברהם בורנשטיין
| רבי אברהם בורנשטיין | |
|---|---|
| האדמו"ר מסוכטשוב | |
| חיבורו העיקרי | שו"ת אבני נזר אגלי טל |
| תאריך לידה | ה'תקצ"ט |
| תאריך פטירה | י"א באדר א' ה'תר"ע |
| מקום קבורה | סוכטשוב |
| חסידות | חסידות סוכטשוב |
| מספר בשושלת | ראשון |
| הבא | רבי שמואל בורנשטיין |
| תחילת כהונה | ה'תר"ל |
| סיום כהונה | ה'תר"ע |
| רבותיו | אביו, רבי זאב נחום חותנו, רבי מנחם מנדל מקוצק |
| אב | זאב נחום בורנשטיין |
| בת זוג | שרה צינא מורגנשטרן |
| ילדים | רבי שמואל בורנשטיין אסתר בריינדל בורנשטיין |
רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב (ה'תקצ"ט, 1839 - י"א באדר א' ה'תר"ע, 20 במרץ 1910), חתנו של הרבי מקוצק, היה אדמו"ר ומייסד חסידות סוכטשוב, מחבר הספרים: "אגלי טל" ו"אבני נזר". נודע כאחד מגדולי הלמדנים והפוסקים בפולין.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות חייו
[עריכה] שנותיו הראשונות
נולד בשנת ה'תקצ"ט (1839) בבנדין שבפולין לזאב נחום, בנו של רבי אהרון בורנשטיין משצ'קוצ'ין (Szczekociny - היה מצאצאי הרמ"א והש"ך - שהתגורר במקום לאחר נישואיו. בילדותו עברה משפחתו לגור באולקוש שם נעשה אביו לרב ור' אברהם נודע בשם ה"עילוי מאלקוש". אביו היה מחסידי ר' מנחם מנדל מקוצק, ואברהם נישא בגיל שלש עשרה לבתו של הרמ"מ מקוצק - שרה צינא. למד בבית חותנו עד פטירתו בשנת ה'תרי"ט 1859.
[עריכה] רב ואדמו"ר
כעבור 4 שנים, נתמנה לרבה של פרצ'ב, שם שהה מספר שנים, עד שפוטר ממשרתו עקב רצונם של פרנסי העיר למנות לרב את גיסו - ר' דוד בנו של הרמ"מ, ונעשה לרב בקרשנוביץ. בשנים אלו נסע לרבותיו, ממלאי מקום חותנו, רבי יצחק מאיר אלתר מגור ורבי חנוך העניך מאלכסנדר. ב-1870 אחר פטירת רבי חנוך העניך החל לכהן כאדמו"ר. ב-1876 עבר לכהן ברבנות נשלסק וגם שם בעלי הבתים לא ראו בעין יפה את ניהול החצר במקביל לתפקיד הרבנות ולכן עזב את העיר וב-1883 עבר לכהן כרב העיר סוכטשוב, בה הקים ישיבה ועמד בראשה. וכן ניהל את חצירו. לאחר מספר שנים עזב את רבנות העיר ושימש כאדמו"ר בלבד. נפטר בי"א באדר א' ה'תר"ע.
[עריכה] משפחתו
- אשתו, שרה צינא, בתו של רבי מנחם מנדל מקוצק.
- בנו יחידו רבי שמואל ה"שם משמואל", מילא את מקומו.
- בניו וצאצאיו של רבי שמואל, שימשו באדמורו"ת אחריו.
- בן נינו רבי שמואל יצחק בורנשטיין משמש כיום כאדמו"ר מסוכטשוב בירושלים.
- בתו, אסתר בריינדל, הייתה נשואה לאחיו, רבי מאיר בורנשטיין. נכדם היה הרב שבתי בורנשטיין מירושלים.
- נינו, שמואל אברהם בורנשטיין, נפל במלחמת השחרור בהגנה על תל עדשים.
- נינו, דוד מנחם בורנשטיין, מהנדס. נפטר ב- 1995.
- נינו הוא הרב שבתי רפפורט, ראש המכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן.
- בני ניניו, שמואל וסו בורנשטיין.
[עריכה] פעילות למען ארץ ישראל
רבי אברהם תמך מאוד בעלייה לארץ ישראל, וכך כתב בספרו, "אבני נזר":
 |
מצווה גדולה להשתדל אצל הממשלה ליתן רשות לקיבוץ אנשים לעלות שזה ודאי בכמה עניינים: א. לגוף העלייה שתהיה חופשית. ב. הישיבה שמה לקיום המצוות בכלל, ובייחוד למצוות התלויות בארץ כי לא הורגלו בהם, ואם יהיו הרבה מישראל הכשרים, איש את רעהו יעזורו וגו'. ג. לעניין קדושת הארץ וברכותיה, כי על ידי קיום המצוות בא"י תתרבה קדושתה... ואפילו להאנשים היושבים בחו"ל הוא מצווה גדולה לקנות נחלה בא"י ובפרט אם יהיה מזה פרנסה אף אם ישבו בחו"ל נחשב קצת כאילו יושבים בארץ ישראל. |  |
רבי אברהם אף שלח את בנו וחתנו לארץ ישראל בשנת תרנ"א (1891), על מנת לקנות שטח אדמה להקמת יישוב דתי בארץ ישראל. תוכנית זו לא יצאה אל הפועל עקב גזירה של הסולטאן הטורקי.
| תקופת חייו של אברהם בורנשטיין על ציר הזמן |
|---|
 |
[עריכה] תלמידיו
- רבי מאיר דן פלאצקי, בעל ה"כלי חמדה".
- רבי יואב יהושע וינגרטן, בעל "חלקת יואב".
- רבי אריה צבי פרומר, הרב מקוז'יקלוב
- רבי אברהם מנדלזון, דיין בוורשא ובעל "דברי אברהם"
[עריכה] ספריו
- אגלי טל - על ל"ט מלאכות שבת. נדפס בתרס"ה 1905. ההקדמה לספר נחשבת לקלאסיקה בעולם התורני, בהקדמת לספר מפרט רבי אברהם בורנשטיין את דרך הלימוד אותה רכש אצל חותנו, רבי מנחם-מנדל מקוצק, וכן מתפלמס בשאלה אם ניתן להנות ממצוות לימוד תורה, על-אף הכלל הידוע ש"מצוות לאו להנות ניתנו". חלקים מהספר נערכו על ידי בנו רבי שמואל שאביו העיד עליו שיש לו לשון צחה. הספר התפרסם במהירות וישיבות רבות בפולין החלו ללמוד מסכת שבת באותה תקופה.
- אבני נזר - שו"ת. נדפס בשבעה כרכים, הראשון, כשנתיים לאחר פטירתו, בתרע"ב 1912, והאחרון - ערב מלחמת עולם ה-2. הספר מחולק לפי ארבעת חלקי השולחן ערוך, ומוכיח את גאונותו של המחבר ואת בקיאותו הרבה בכל חלקי התורה.
- נאות הדשא - על התורה והמועדים (3 כרכים). כרכים אלה מהווים ליקוטים מתורותיו, ומתורות צאצאיו, שבדפוס ושבכתבי-יד, ונערכו על ידי נכדו (בנו של ה"שם משמואל") רבי אהרון-ישראל בורנשטיין.
[עריכה] לקריאה נוספת
- "מראה הדשא" - תולדות ופרקי חיים של ה"אבני נזר" וה"שם משמואל" מסוכטשוב זי"ע. מאת הרב אהרן ישראל בורנשטיין (בנו של השם משמואל). כל הזכויות שמורות לנכד המחבר: שמואל ענבר.
- "אביר הרועים" - לר' צבי יהודה מאמלוק, פיטרקוב תרצ"ה.
- "על אדמור"י פולין" - לאליעזר שטיינמן, בפרק "רבי אברהם מסוכטשוב".
- "מגדולי התורה והחסידות" חלק ה - מאת הרב אברהם יצחק ברומברג, ירושלים תשט"ו.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
