אברהם ביבג'ו
| לידה | סרגוסה |
|---|---|
| פטירה | לפני 1489 |
| מדינה |
ספרד  |
| מקום פעילות | סרגוסה, ספרד |
| תקופת הפעילות |
?–1489 |
| השתייכות | יהודים רבניים |
| תחומי עיסוק | פילוסופיה, מטפיזיקה |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבה בסרגוסה |
| חיבוריו | "דרך אמונה" |
  | |
רבי אברהם ביבאגו[1] (נפטר לפני 1489; נכתב גם ביבגו וביבג'ו וביבאג' וביבאש וביבץ) היה מחכמי ספרד בדור הגירוש, רב ופילוסוף יהודי בקטלוניה במאה ה-15.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד לרבי שם-טוב בספרד. תחילה התגורר בעיר אושקה, ושם חיבר בצעירותו בשנת ר"ו 1446 פירוש על ספרו של אריסטו "האנליטיקה שבדיעבד"; בספרו הזה מופיע התייחסות לאשתו ולילדיו. ובשנת רכ"ה 1465 השתתף בגיור והברית מילה של אנוס שחזר ליהדות בפומבי לפני חכמי המקום באושקה, ובראשם היה ביבאגו ואחיו הרופא[2].
ביבאגו עמד בראש ישיבה בסרגוסה שבאראגון ב-1471.
היה מבאי בית המלך חואן השני במלכות אראגון[3], והשתתף שם בוויכוחים עם נציגי הכנסייה הקתולית לפני המלך, וכה מספר:
ולמען תשמח אתה בני, אכתוב לך מה שקרה לי עם חכם אחד מופלא בבחרותי על שולחן המלך דון גויאן במלכות ארגון, שאל אלי "האתה יהודי פלוסוף", ועניתיו: "אני יהודי מאמין תורת מ"ר [=משה רבינו], ואיני פלוסוף, עם שעיינתי בחכמת הפלוסופיא כפי אפשרותי"[4].
ספריו העיקרים הם פירוש לפירוש של אבן רושד למטפיזיקה של אריסטו וספרו הפילוסופי המרכזי, "דרך אמונה". ביבאגו גם כתב את הספרים "עץ חיים" ו"זה ינחמנו".
בספר "דרך אמונה" רבי אברהם ביבאגו מציג גישה פילוסופית מתונה שמאמצת מושגי יסוד אריסטוטליים ומבססת בעזרתם תפיסה שמרנית ליהדות. דוגמה בולטת לכך היא תפיסתו לאמונה שעל שמה נקרא הספר "דרך אמונה" - הוא מאמץ מאריסטו את התפיסה שהשלמות השכלית מביאה את האדם לעולם הבא והיא פסגת ההישגים האנושיים, אך בניגוד לאריסטו הוא רואה באמונה בתורת ישראל את השלמות העליונה של השכל ולא במחקר עיוני-ביקורתי.
השפעתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספר דרך אמונה (הנקרא גם דרך אמונה הגדול[5]) זכה לפרסום רב מיד עם צאתו לאור, והוא מצוטט על ידי דרשני התקופה פעמים רבות, פעמים רבות שלא בשמו. בין המצטטים אותו רבי יצחק עראמה, רבי יצחק אברבנאל, רבי יעקב בן חביב, רבי מאיר אבן גבאי, רבי יוסף איש רוסהיים[6], רבי שלמה אלקבץ, רבי יצחק אדרבי, רבי ישראל קוריאל, רבי יהודה מוסקאטו, רבי משה מאט, רבי ישעיה הלוי הורוביץ, רבי יוסף שלמה דלמדיגו, רבי יאיר חיים בכרך ועוד.
רבי שמואל יפה אשכנזי מעתיק יותר ממאה פעמים מספרו "דרך אמונה" בספריו, בהם "יפה תואר" על מדרש רבה, ודן בדבריו. רבי יצחק עראמה לא הזכיר בפירוש את "דרך אמונה" באף אחד מספריו, אבל העתיק פעמים רבות קטעים מהספר, ובאחד המקומות כתב על הרב ביבאגו: ”ואני שמעתי מאחד מחכמי פילוסופי עמנו ומחשוביהם”.[7] גם אברבנאל שאב הרבה מספרו, אולם לא הזכיר אותו בפירוש[8].
רבי יעקב בן חביב כתב עליו: ”ולא על החכם הנזכר תלונתי בלבד, כי אם על חכם פלוסוף מופלג שהיה בדורנו ה"ר אברהם ביבאג, מחבר ספר ויקרא שמו "דרך אמונה", ובו הביא המעשה הנזכר, וכתב בפירושו דרושים פלוסופיים אשר הוא עצמו יודה שלא כיון להם בעל המאמר, אך אמנם בראותו חסרון קצת תלמידי זמנו כי לא היו שומעים רק דרשות הלציות, אע"פ שלא תהיין מסכימות לאמת בכל חלקיהן, ראה כי טוב לתת את שאלתם ועשה כרצונם, והגדיל לכתוב על הספר ההוא ענינים נכללים בדרך אמונה כפי הוראת שם ספרו והוא עצמו לא האמין להם... ולהודות על האמת אומר כי נמצאו בו קצת פשטי פסוקים ערבים והגונים, וגם פירש קצת מאמרים חז"ל שיש בהם ערבות מה, ואפשר שיסכימו אל האמת, אבל הם בטלים בששים”[9]. היש"ר מקנדיא כותב: ”אבל לא אוכל להתאפק מלהביא דברי החכם השלם הפלוסוף המעולה כה"ר אברהם ן' ביבגי ספרדי מארגון שהוא היה לעינים למהרר"י עראמה ולא סר מעקבותיו, גם הרבה נשתמש בדבריו הגם שאינו אומרם בשמו, והוא בספרו הנכבד הנקרא דרך אמונה, אחר שנתחכם בהמצאות נפלאות לפרש כל דברי חז"ל בדרכים קרובים לשכל”[10].
דבריו של ביבאגו בזכות שילובה של חכמת התורה עם חכמת השכל ומורשתה של הפילוסופיה, עמדו כעבור דור אחד במרכז מתקפתו האנטי-פילוסופית של ספר 'עבודת הקודש' (חלק ג, טז ואילך) של הרב מאיר אבן גבאי, אחד מספרי המבוא החשובים והמשפיעים לתורת הקבלה.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחיו הרופא, יצחק, הוצא להורג באינקוויזיציה באושקה, בשנת רמ"ט, 1489.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חיים מיכל, אור החיים, פרנקפורט תרנ"א, פריט 255, עמ' 122–124. (על ספריו)
- אברהם נוריאל, משנתו הפילוסופית של ר׳ אברהם בן שם טוב ביבגו, 1975
- אברהם נוריאל, גלוי וסמוי בפילוסופיה היהודית בימי הביניים, הוצאת מאגנס, 2000, עמודים 312-181.
- יצחק בער, תולדות היהודים בספרד הנוצרית, תל אביב: עם עובד, תשי"ט , 1959 עמ' 392-391.
- קלמן שולמן, תולדות חכמי ישראל, וילנה: דפוס האלמנה והאחים ראם, תרל"ב-1872, עמ' 91.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "דרך אמונה", באתר היברובוקס
- 'זה ינחמנו', שאלוניקי, רפ"ב, באתר היברובוקס.
אברהם בן שם טוב ביבאג', דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בראש הקדמתו לספרו דרך אמונה כתב: "נאם אברם בן לאדוני אבי הה"ר שם טוב ז"ל בן ביבגי ז"להה".
- ^ תורת משה (אלמושנינו), מהדורת אהבת שלום, מבוא עמ' 13.
- ^ קלמן שולמן משער שהוא היה רופא בבית המלך, תולדות חכמי ישראל, וילנה: דפוס האלמנה והאחים ראם, תרל"ב-1872, עמ' 91.
- ^ דרך אמונה, דף קב ע"ב, עמ' שץ.
- ^ להבדילו בינו לבין ספרו של רבי מאיר אבן גבאי. ראו שפתי ישנים לרבי שבתי בס, אות ב, 32.
- ^ שרובו המכריע של ספרו ספר המקנה לקוח מהספר דרך אמונה, ראו ספר המקנה, מבוא עמ' לד.
- ^ "עקידת יצחק", שער שמונים.
- ^ כן העיר וולף היידנהיים בגליון ספרו "דרך אמונה", מובא ב"אור החיים", עמ' 122; אליקים כרמולי כתב: "גם דון יצחק אברבנאל השתמש הרבה בדברי בעל דרך אמונה בפירושו על התורה, ובפרשת חקת מביא דעת החכם ר' אברהם בן ביבאגו המחבר שמשה לא חטא, בלשון: ראיתי בדברי אחר מחכמי הדור, ואולם בספרו ראש אמונה אינו מזכיר בשום רמז בעל מחבר דרך אמונה, אף על גב שרוב דברי הפרק האחרון מזה הספר מסכימים ממש עם לשון ספר ראש אמונה, עד שאין ספק כי האחד הועתק מן האחד", אוצר נחמד, ב, עמ' 55.
- ^ ספר הכותב על עין יעקב, סוף ברכות, דף נא ע"ב.
- ^ מצרף לחכמה, פרק ו, בתוך: "תעלמות חכמה", האנויאה שצ"א, דף ח ע"ב.